90
קיצור. ומצוה לשמח את החתן, והנה רז"ל אמרו החתן הוא הקב"ה ויקשה איך שייך ל' בריאה, כן ל' יצירה בשם א-ל, ויבאר כי שם א-ל הוא מקור החיות לעולמות שעלה ברצונו להיטב לברואיו. וחסד הוא כשיש על מי שיתפשט.
ד) והנה ראי' לדבר מהא דמצינו באברהם אבינו ע"ה שהי' איש הטוב והחסד בעצם וכדאיתא בספרים דאאע"ה הי' נדיב בממונו גופו ונפשו, שהי' נדיב בממונו והי' מאכיל ומשקה לכל אפי' לערביים וכמ"ש ויטע אשל בבאר שבע, ופרש"י רב ושמואל חד אמר פרדס להביא ממנו פירות לאורחים בסעודה, וחד אמר פונדק ואכסניא ובו כל מיני פירות, דדבר זה מורה על הנדיבות ביותר, דהנה זה מה שנתן להם לאכול ולשתות הוא ענין החסד, וטוב המאכלים בבשר ויין כדאיתא במדרש, הו"ע נדיבות שהוא השפעה מרובה וביותר רב, אמנם כל זה הם מעניני סעודה אבל פירות הם מאכל של עדון ותענוג שאינם מעניני סעודה כלל וזה מורה על נדיבות ביותר, ומרובה מדת הנדיבות דאאע"ה בזה שנטע אשל, פרדס או פונדק, כלומר שעשה זה כמו דבר המוכרחי, היינו דאין זה דבר של עדון ותענוג כי אם שזהו כמו דבר הכרחי ממש, דזהו ההפרש בין חסד דאברהם שהוא חסד עפ"י התורה לחסד דישמעאל שהוא חסד דמדות בני אדם, דהנה האדם בטבעו יש בו מדת הטוב והחסד להתחסד עם זולתו אשר בזה יבדל כללות מין המדבר ממין הבע"ח, דהבע"ח הרי כל ענינם הוא רק לעצמם ולא לזולתם אפילו לוולדותיהם (רק בהיותם קטנים), ומין המדבר הוא נבדל בזה שבטבעו הוא מטיב גם עם זולתו, והוא מצד עצם הטבע שלו, אמנם הוא רק דלאחר שיש לו כל המוכרח לו לעצמו הנה מהמותרות שלו הוא נותן גם לזולתו, ובזה יש כמה אופנים במדות בני אדם, אבל החסד שע"פ התורה שהוא החסד דאברהם הוא באופן אחר לגמרי כמ"ש משפט וצדקה ביעקב אתה עשית שהצדקה הוא ע"פ משפט, והיינו ששופט את עצמו כמה מגיע לעצמו והשאר הוא נותן לצדקה, וגם זה במשפט התורה דנתינת הצדקה יהי' מפני שזהו מצוה והיינו דאין זה לפי שהוא בעל טובה וחסדן כ"א לפי שהוא צווי השי"ת, וזהו"ע הנדיבות של אברהם דגם ענין הפירות בסעודה שהוא ענין עידון ותענוג הנה לבד זה שחשב זה להכרחיות (בשביל זולתו) הנה עוד זאת נתן יגיעתו על זה כמ"ש ויטע כו', והגם דכל זה הי' בשביל כוונה אלקית לפרסם אלקותו ית' בעולם, כדכתיב
מצוטט ב־24 עמודים
תורת מנחם 15
- ג - שנת תשי"א - חלק שני ‹ בס"ד. ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשי"א סה"מ תרפ"ט ע' 90
- טז - שנת תשט"ז - חלק שני ‹ בס"ד. אחרון של פסח, ה'תשט"ז סה"מ תרפ"ט ע' 90
- יח - שנת תשי"ז - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז. סה"מ תרפ"ט ע' 90
- כא - שנת תשח"י - חלק ראשון ‹ בס"ד. ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשח"י סה"מ תרפ"ט ע' 90
- כא - שנת תשח"י - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשח"י. סה"מ תרפ"ט ע' 90
- כח - שנת תש"כ - חלק שני ‹ בס"ד. ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"כ סה"מ תרפ"ט ע' 90
- כח - שנת תש"כ - חלק שני ‹ בס"ד. ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תש"כ סה"מ תרפ"ט ע' 90
- ד - שנת תשי"ב - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת ה'תשי"ב. סה"מ תרפ"ט ע' 90
- ה - שנת תשי"ב - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ ויק"פ, פ' החודש, מבה"ח ניסן ה'תשי"ב. סה"מ תרפ"ט ע' 90
- לח - שנת תשכ"ד - חלק ראשון ‹ בס"ד. ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ד סה"מ תרפ"ט ע' 90
- לט - שנת תשכ"ד - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד סה"מ תרפ"ט ע' 90
- מט- שנת תשכ"ז - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ז סה"מ תרפ"ט ע' 90
- נא - שנת תשכ"ח - חלק ראשון ‹ יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ח סה"מ תרפ"ט ע' 90
- נא - שנת תשכ"ח - חלק ראשון ‹ שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ח סה"מ תרפ"ט ע' 90
- נא - שנת תשכ"ח - חלק ראשון ‹ ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשכ"ח סה"מ תרפ"ט ע' 90
מאמרים מלוקטים 2
- חלק א ‹ בס"ד. ש"פ וירא, כ"ף מרחשון ה'תשל"ז סה"מ תרפ"ט ע' 90
- חלק ב ‹ בס"ד. ש"פ בא, ח' שבט, ה'תשל"ו סה"מ תרפ"ט ע' 90
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 2
- תרל"ט ח"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ‹ והי' ברכה ‹ קעה סה"מ תרפ"ט ע' 90
- תרל"ט ח"א ‹ הנחות ‹ דרש ר' שמלאי תרי"ג מצות ‹ רעו סה"מ תרפ"ט ע' 90
ספר המאמרים ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע 5
- תרצ"ב-תרצ"ג ‹ תרצ"ב ‹ בס"ד. ש"פ לך צב"ר. ל"נ. ‹ קטו ספר המאמרים תרפ"ט ע' 90
- תרצ"ב-תרצ"ג ‹ תרצ"ג ‹ בס"ד ש"פ בראשית רצ"ג ‹ תקז ספר המאמרים תרפ"ט ע' 90
- תרצ"ב-תרצ"ג ‹ תרצ"ג ‹ בס"ד, ש"ת רצ"ג בסעודה. ‹ תצח ספר המאמרים תרפ"ט ע' 90
- תרצ"ב-תרצ"ג ‹ תרצ"ב ‹ בס"ד ש"פ ואתחנן רצ"ב דרוזגעניק ‹ שצג ספר המאמרים תרפ"ט ע' 90
- תרצ"ב-תרצ"ג ‹ תרצ"ב ‹ בס"ד ש"פ ראה רצ"ב לודמיר ‹ תיא ספר המאמרים תרפ"ט ע' 90
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

