שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כה ט'ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
בהוקרה ובכבוד ובברכה לבשו"ט בעניני כלל עמנו בנ"י ובעניני הפרט, שגם הוא עולם מלא הוא,
7 עולם מלא : סנהדרין לז, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תסט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ואיחוליי לבביים אשר מתוך בריאות הנכונה ינצל מר את כל האפשריות הניתנות לו ועומדות לרשותו לטובת הכלל, ולטובת היחיד (שגם נפש אחת – עולם מלא הוא), טובתם בגו"ר, אלא – בסגנון רבותינו נשיאינו – בהגברת הרוח על הגשם והצורה על החומר.
4 נפש אחת – עולם מלא : סנהדרין לז, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תצט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
והרי אפילו נפש מישראל עולם מלא הוא, וכל המקיימו בחיים האמתיים חיי תורה ומצוות, קיים עולם מלא , ומכלל הן אתה שומע כו'.
9 נפש מישראל עולם מלא הוא : סנהדרין לז, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תקסו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
כיון שכל ענין בהשגחה פרטית, ארשה לעצמי לעורר על דבר התפקיד האחראי ורב החשיבות שיש למר בתור עורך גליונות אלו, הנקראים על ידי כמה וכמה מנוער בני ישראל , אשר על כל אחד ואחד מהם אמרו חכמינו ז"ל אשר נפש אחת מישראל הריהו עולם מלא .
1 : סנהדרין לז, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתקא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
לא נעים לי להטריח את מר בהבא לקמן, אבל כיון שהענין בא לידי מבלי משים, בהשגחה פרטית, חושבני שאין לי רשות להתעלם ממנו, ואפילו אם הי' נוגע ליחיד הרי נפש אחת בישראל עולם מלא , על אחת כו"כ בנידון דידן שהוא בעל משפחה, שגורלו נוגע לאשתו ולילדיו וכו'.
2 נפש . . מלא : ראה סנהדרין לז, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתקלד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ואם המגין על נפש אחת מישראל הרי זה כמגין על עולם מלא , על אחת כמה אלה אשר ההשגחה העליונה מסרה להם התפקיד האחראי להגן על רבבות אלפי ישראל .
1 המגין עולם מלא : ראה סנהדרין לז, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'לג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
לההערות בההדרן – נדבר בזה תוס' ביאור בש"ק שלאח"ז, ובטח תגיע הר"ד גם למחנם.
22 בש"ק שלאח"ז ש"פ מקץ שנה זו (שיחות קודש תשל"א ח"א ע' 356 ואילך).
ההדרן הוגה לאחר זמן ונדפס בלקו"ש חי"ט ע' 30 ואילך.
ענין חנוכה ראה ד"ה זה בתורה אור [מקץ לב, ב ואילך].
קבעו הנס בנרות והרי בחנוכה הי' גם הנס דמסרת גבורים ביד חלשים כו' ובלעדו א"א נס הנרות (אבל גם לולא נס הנרות – הי' נגאלים מגלות יון ע"י הנס דמסרת) – ועכצ"ל שגם המלחמה הייתה בענין הנרות (נר הנשמה ונר מצוה). עיי"ש. ולקמן במכתב.
שני דברים בנר ראה שערי אורה ד"ה כי אתה נרי סוס"א [לה, א]: דבר חמישי והוא כלי הנר.
ושניהם נקראים נר גם כ"א בפני עצמו וכנאמר: הנרות הללו קודש הם. נר שיש לה ב' פיות. וכיו"ב.
שמן ופתילה כך סדרם ברמב"ם שו"ע וכו'. וצ"ע שהוא היפך הסדר בש"ס: פתילות ושמנים.
שהכלי הוא לאו דוקא בשו"ת אבני נזר חאו"ח סת"ק כותב שמחלוקת בדבר ותלוי באם הכלי מכלל הנר. ובטח אין הכוונה כשטחיות הלשון (וכן בס' נתיבות עולם שמביא), שהרי במקומות אין ספור שהכלי נקרא נר (הן בלשון תורה והן בלשון חכמים), כ"א בנוגע לעבודה (ומצוה) האמורה בנר. ועפ"ז בנוגע לנ"ח – ל"ל להרבות במחלוקת והרי יל"פ דברי החסד לאברהם וכו' שמביאו שטעמו משום בזיון מצוה. ואכ"מ.
אפילו לכתחילה שו"ע או"ח ר"ס תער"ג. ובנ"כ שם הקשו על המהר"ל.
ופירשו חז"ל בתו"א ושערי אורה (ראה מפתח הענינים שם), באור התורה. דרושי חנוכה. ועוד.
ובצירוף כח כו' להעיר מתניא פל"ז.
והרבה מיני אור ברכות נב סע"ב. ובזהר בכ"מ. ובתקו"ז תכ"א (ג, א) ה' גוונין.
אוכמא . . חיוורא זח"א נא, א. וראה תו"א כו' שם.
ובלשון הרמב"ם הל' תשובה פ"י ה"ב.
עוסק בתורה ובמצות . . עושה האמת לכאורה סיפא לאו רישא. ולהעיר ממו"נ ח"א פ"ב. הל' יסוה"ת פ"א ה"ד. שם רפ"ט. ואכ"מ.
שבשבילו נברא תרתי משמע: העולם בשביל האדם (סנהדרין לז, א. ברכות ו, סע"ב). והאדם בשביל (בירור) העולם (תניא פל"ז מע"ח שכ"ו).
שבשבילו . . שזהו ענין הכלי ויתאים גם למש"כ בס' טעהמ"צ להרדב"ז (הובא באבני נזר שם) דאין עיקר המצוה בכלים עצמם אלא במה שנעשה עליהם.
שאין אחד דומה לחבירו סנה' לז, א.
כו"כ מיני כלים בחסד לאברהם מעין ב' נהר נח מונה טו מיני כלים הראויים לנ"ח.
מקשה . . הצדיקים) ראה ד"ה זה בלקו"ת פ' בהעלותך [לב, ד ואילך].
אחד ואחת שאף הן היו באותו הנס (שבת כג, א. ועיי"ש ברש"י).
מוסיף ואור דבאור מצ"ע – גם לב"ש צ"ל מוסיף והולך, אלא שנרות חנוכה הם כנגד פרי החג (שהם כנגד או"ה) שבהם צ"ל פוחת והולך (ראה שבת כא, ב. תו"א ד"ה ת"ר מצות נ"ח לד, ב). ועפי"ז יתורץ הא דודאי גם ב"ש ס"ל דמעלין בקודש.
היעוד דלילה כיום יאיר תהלים (קלט, יב) ובכמה מרז"ל שזהו יעוד דלעת"ל (זח"א לא, א. ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שסט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ויה"ר שיהא ג"כ לתועלת הרבים (נוסף על שכל יחיד – עולם מלא הוא).
2 שכל יחיד כו' ראה סנהדרין לז, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תנב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ובודאי יודעת שמיסודות אמונתנו ודתנו הוא שנפש אחת עולם מלא , עד שחכמינו ז"ל, בסגנונם הקצר והקולע, מסבירים שזהו הטעם שאדם הראשון נברא יחידי , לא ככל שאר הנבראים שנבראו בריבוי, כדי להודיע לכל הדורות שאדם אחד עולם מלא .
4 שחכמינו ז"ל . . מסבירים סנהדרין לז, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תעג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
מובן שהרופאים לוקחים גם זה בחשבון, אלא שלפעמים מכריע הצד החיובי שבהתרופה את הענין השלילי האמור, ועוד שלא תמיד אפשר לשער בדיוק תגובת החולה לסממני רפואה מסוימים, ובפרט אותם שלא הורגל בהם, נוסף על העיקר אשר כל אדם הוא עולם מלא בפני עצמו, וכל הכללים בטיפול רפואי וכיו"ב הם, בסגנון הידוע, רק "על הרוב מדברים".
3 עולם מלא סנהדרין לז, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרטו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ובמה שכותבת על דבר מיעוט ערכה וכו' - הרי ידוע הוראת תורתנו הק' שאף שמידת הענוה היא חשובה מאוד ויש להיזהר מגאוה וכו', אבל ביחד עם זה אין לזלזל במעלות וכוחות הניתנות מהשם ית', ועד שאמרו חכמינו ז"ל אשר נפש אחת בישראל היא עולם מלא .
2 שאמרו חכמינו ז"ל סנהדרין לז, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תשא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וכיון שהוא אלוף ומפקד, זאת אומרת שיש לו השפעה על כמה וכמה בסביבתו, שאפילו אחד הוא ג"כ עולם מלא , הרי ביודעים ושלא ביודעים משמש הוא דוגמא ומופת לרבים.
3 שאפילו אחד . . עולם מלא סנהדרין לז, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תשה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
שבאם המקיים נפש אחת כו' עאכו"כ כו"כ נפשות.
4 המקיים נפש אחת סנהדרין לז, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל וישלח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ועד"ז מצינו בבני ישראל — דגם "נפש אחת מישראל" ה"ה "עולם מלא" , ועד כ"כ ש(בדיני פקו"נ) מצינו לפעמים שיש ל"נפש אחת מישראל" אותה החשיבות של רבים וכלל.
60 משנה סנהדרין לז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז אמור שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ובפרט שא' הענינים שנתחדשו במ"ת בעם ישראל נלמד ממ"ש "אנכי ה' אלקיך" — לשון יחיד, שכאו"א בתור יחיד בפ"ע יש לו חשיבות ומעלה, ואינה מתבטלת ונגררת אחרי הכלל, וכמרז"ל "כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם" ,
29 משנה סנהדרין לז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת הוספה - ביאורים באגרת התשובה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וואָרום וויבאַלד אַז "כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם" די גאַנצע וועלט מיט כל הפּרטים שבה — "העולם" , איז באַשאַפן געוואָרן — און עס האַלט אין איין באַשאַפן ווערן תמיד — צוליב אָטאָ דעם אידן, אַז ער (דער איש פּרטי) זאָל קענען דורכפירן זיין תפקיד, איז דאָך ניט שייך אַז עס זאָל זיין אַ מציאות בעולם וואָס זאָל אים מונע זיין מלמלא את תפקידו, היפּך פון "בשבילי נברא העולם" .
45 סנהדרין לז, סע"א. וראה גם תניא רפמ"א.
וממה שלמדו (בסנהדרין שם) חיוב זה ממה ש"נברא אדם (הראשון ) יחידי", מוכח שכוונת חז"ל בענין "בשבילי נברא העולם" הוא (לא רק לחלקו בעולם , אלא) לכל העולם כולו, וגם לכל העולמות העליונים, שכולם תלויים בעבודתו (ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ד) — דוגמת אדה"ר שע"י מעשיו פעל (ראה לקו"ת מסעי פט, ג) בכל העולמות (משיחת ש"פ נח תשכ"ה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
און דאָס באַציט זיך צו יעדן איינצלנעם איד, צו אנשים נשים וטף, ווי חז"ל זאָגן כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם (יעדער איד דאַרף זאָגן אַז די גאַנצע וועלט איז באַשאַפן געוואָרן צוליב אים).
372 ווי חז"ל זאָגן. . העולם : סנהדרין לז, סע"א במשנה. וראה פירוש המשניות להרמב"ם בהקדמתו ד"ה דע כי הקדמונים חקרו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז אמור שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
א) ידוע, שהחטא הראשון , חטא עץ הדעת של אדם הראשון (הכולל את כל בני האדם ), הוא המקור והגורם שאיפשר בכלל מהות של חטא.
40 משנה סנהדרין לז, סע"א. וראה אגה"ק ס"ז (קיא, ב). ד"ח צ, ב. ובכ"מ. וראה גם שמו"ר פ"מ, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
4 עס שטאַמען אלע מענטשן: ושייכותם עד כדי כך -- שכאו"א דומה לאדה"ר שנברא יחידי וכו' (סנהדרין לז, א). וראה בשער הגלגולים הקדמה וא"ו ואילך (ובכ"מ בכתהאריז"ל) שכל נשמה הייתה פלולה בנשמת אדה"ר ע"ד דרז"ל בפסוק איפה היית (שמו"ר פ"מ, ג. -- ומש"כ שם שהראה לאדְה"ר בָל צדיק כו' יש שהוא תלוי בראשו כו' - ע"ף הנ"ל מובן שרק דצדיקים הראה, אבל כל הנשמות תלוים באדה"ר). ובלקו"ת (נצבים מז, ב) שבכאו"א יש מנשמת אדה"ר ולכן ,אתם קרויים אדם" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וכיון שכל יהודי הוא כאדם הראשון , "אתם קרויין אדם" , מובן, שהם גם אינם חלק מ"סעודתו" – עבודתו של כל יהודי בדורות המאוחרים:
18 ראה סנהדרין לז, א. לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ומצד שני – כל יהודי כשלעצמו הוא "עולם מלא" .
76 סנהדרין לז, א במשנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא בשלח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ובמיוחד לגבי יהודים, הרי כל יהודי הוא "עולם מלא" , ואף שהוא כבר קירב יהודים רבים, הרי עדיין נותר עוד יהודי אחד שלא התקרב – נותר עולם שלם, עולם מלא שאיננו מבורר.
55 סנהדרין לז, א. (משיחת ש"פ שמיני תשל"ד)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא יתרו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
הקדוש־ברוך־הוא ברא את האנשים באופן ש"אין אחד מהם דומה לחבירו" , ואין דעותיהם שוות.
46 סנהדרין לז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא ויקה"פ שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
לאידך גיסא נאמר, כי כל יהודי בפני עצמו הוא "עולם מלא", עד אשר "כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם" – כל העולם , כל סדר ההשתלשלות כולל גם כל אחד ואחד מבני ישראל, הריהו "בשבילי נברא" .
50 סנהדרין לז, א במשנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
8 עולם מלא : סנהדרין לז, סע"א (במשנה). וראה לקו"ת במדבר ה, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
2 להעיר ממרז"ל (סנהדרין לז, א במשנה) ש,דמו ודם זרעותיו תלויין בו עד סוף העולם" , ו,כל המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא" ,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
3 שהוא ,עולם מלא' -- סנהדרין לז, א במשנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
0 שהיא ,עולם מלא" -- ראה סנהדרין לז, א במשנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ובהקדמה – ש"כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא ", וכיון ש"על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים" , מובן, שהפעולה דקיום נפש אחת מישראל , עולם מלא , היא, ע"י ג' הקוין-עמודים תורה עבודה וגמ"ח:
691 סנהדרין לז, א (במשנה). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
כשם שאי-אפשר לשער ולהעריך גודל הפעולה של הצלת יהודי אחד בלבד , כדברי חז"ל "לפיכך נברא אדם יחידי ללמדך שכל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא " (ועד"ז בהפכו רח"ל), ואין זה משל בלבד, אלא כן היא המציאות בפועל, שכאשר מקרבים ליהדות יהודי אחד בלבד, יכולים לצאת ממנו משפחות-משפחות של יהודים יראים ושלמים – כן הוא גם בנוגע לפעולה אחת , שאי-אפשר לשער ולהעריך את התוצאה שיכולה לבוא ממנה, וכפי שמצינו בדברי חז"ל ריבוי סיפורים אין-ספור ("אָן אַ שיעור"...) איך שפעולה אחת , שהיתה נראית פעולה קטנה וקלה לפי ערך, הביאה טוב גדול ביותר (או להיפך ח"ו, בפעולה בלתי-רצוי').
1456 סנהדרין לז, סע"א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
יהודי אינו רוצה ואינו יכול להיות נפרד מאלקות, אלא "יצרו הוא שתקפו" (כלשון הרמב"ם), וכאשר מסירים את ה"אונס" שמצד היצר, אזי מתגלה רצונו האמיתי, ואז יווכח שמצד גאוה בלבד אין לו שייכות לענין שהוא היפך התומ"צ, שכן, בהיותו בן בנו של אברהם יצחק ויעקב, שהי' נוכח במעמד הר סיני, ובשבילו נתן הקב"ה תורה וברא את העולם כולו (כמארז"ל "כל אחד חייב לומר בשבילי נברא העולם" ) – איך מתאים לו להשפיל את עצמו לדבר פעוט ("אין אַזאַ קלייניקייט") למלאות תאוה, חשק ורצון שלו?!...
69 סנהדרין לז, סע"א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ופירשו חז"ל לך הוי' הגדולה זו מעשה בראשית, והיינו, שמעשה בראשית מורה על גדולתו ית', כמ"ש מה גדלו מעשיך הוי', דהנה, נוסף על הריבוי שבנבראים [הן במין הדומם, שיש בו ריבוי נבראים מינים ממינים שונים, ועד"ז במין הצומח ומין החי, ואפילו במין המדבר,כמאמר רז"ל שהקב"ה טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון ואין אחד מהן דומה לחבירו , אין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זה לזה], שעז"נ מה רבו מעשיך הוי', ישנו גם הענין דמה גדלו מעשיך הוי', דקאי בכללות על הברואים הגדולים והנפלאים שבצבא השמים, שהם קיימים באיש, וגם בכמות גדולים הם שלא בערך לגבי צבא הארץ.
50 סנהדרין לז, סע"א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ומזה מובן שמוטלת עלינו האחריות שלא לסמוך על אחרים – לא על מדינות אחרות, ולא על יהודים אחרים – שהרי "חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם" ; ומזה מובן גם בנוגע להעלם והסתר דהעולם , "עולם" מלשון העלם – שככל שיגדל ההעלם וההסתר בהמקום ובהזמן (גדר העולם ) שבו נמצא, עליו לדעת שהעלם והסתר זה נברא בשבילו , היינו, שדוקא במקום וזמן זה, עם כל ההעלמות וההסתריםשבו, דורשים ממנו ונותנים לו כחות לפעול בו דוקא גילוי הענין ד"לית אתר פנוי מיני'" – ע"ד דיבורו של הקב"ה עם משה "מתוך הסנה" דוקא, "ללמדך שאין מקום פנוי בלא שכינה אפילו סנה".
29 סנהדרין לז, סע"א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וע"פ מאמר המשנה "כל המקיים נפש אחת מישראל כו' כאילו קיים עולם מלא" , מובן, שכן הוא גם כאשר מדובר אודות יחיד מישראל , שגם אז אומרים "אם אין ישראל למה הוא הפסח", שזהו תוכן הדין דפיקוח נפש של איש ישראל – יהי' מי שיהי', מבלי הבט על מעמדו ומצבו – דוחה את כל התורה כולה.
211 סנהדרין לז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וזוהי נקודת מאמר רז"ל "כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם" , היינו, שעל כל אחד בפרט מוטלת האחריות עבור מציאות כלהעולם, ו"צריך כל אדם שיראה .
50 סנהדרין לז, סע"א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
יהודי צריך לדעת ש"בשבילי נברא העולם" , דהיינו שכל ענין שישנו בעולם , מוטל עליו החוב לפעול בו ("דורכטאָן") ולעשותו כלי לאלקות, וכל עוד לא השלים עבודה זו, אינו יכול לנוח על מקומו מתוך חשבון שכבר פעל מספיק.
108 סנהדרין לז, סע"א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ויש להוסיף, שענין זה הוא בידו של כל אחד מישראל – שהוא "עולם מלא" – שכאשר מתקשר עם הקב"ה ע"י תורה עבודה וגמ"ח, פועל הוא להפוך את כל הענינים שבחלקו בעולם לטוב הנראה והנגלה, ובכח זה פועל גם שתהפך הגזירה בכל העולם כולו, ו"ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר".
55 סנהדרין לז, סע"א (במשנה). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
– שהרי אין בכחו של גוי לשלוט על יהודי, וגם כאשר יתקבצו כו"כ גוים, מאה או אלף, ועד לכל הגוים שבכל העולם , לא יוכלו לשלוט ("איינקערן זיך") לא רק על מנין מבנ"י, אלא אפילו על נפש אחת מישראל שהיא "עולם מלא" , מצד נשמתו שהיא "חלק אלקה ממעל ממש" , חלק מעצמותו ומהותו ית'.
277 סנהדרין לז, סע"א (במשנה). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וכיון שעבודת האדם היא עיקר ותכלית הבריאה, כמארז"ל "בראשית, בשביל ישראל שנקראו ראשית", וכתוצאה מזה בא החיוב ש"כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם" ,– וכן הוא האמת (שהרי בודאי שהתורה לא תאמר לאדם דבר שהוא היפך האמת, ובפרט בתור חיוב ש"חייב לומר כו'"), וההסברה בזה, דכיון שהתורה ניתנה לכל אחד ביחוד, שהרי לכל אחד נאמר "אנכי הוי' אלקיך", לשון יחיד, לכן גם העולם , שקיומו תלוי בתורה, נברא בשביל כל אחד ביחוד –
9 סנהדרין לז, סע"א (במשנה). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
הא', בגדים כפשוטם, שהו"ע לבושי המצוות, והב', כמארז"ל אל תיקרי בגדיו אלא בוגדיו , שהו"ע עבודת הבעלי תשובה.
43 ב"ר פס"ה, כב. סנהדרין לז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
אבל כאשר הגוי אינו יכול לשאול "אי' אלקיך", כיון ש"ראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך" – אזי "נפל פחד היהודים עליהם" (לא רק "פחד היהודים" שבשעת התורה והתפלה, ולא רק על "עמי הארץ" בפנימיותם, עניני הרשות של בני ישראל, אלא גם) – על "עמי הארץ" כפשוטם , "ויראו ממך", שלא זו בלבד שאינם ענין המנגד המעלים ומסתיר, אלא שהם כקליפה סביב הפרי ששומרת על הפרי.וזהו שאומרים ליהודי שניתן לו העולם כולו – "כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה", "כאו"א חייב לומר בשבילי נברא העולם" , היינו, שכאשר יתנהג באופן שיהי' ניכר עליו ש"שם ה' נקרא עליך", לא רק בעבודתו בעניני תומ"צ ("היהודים"), אלא גם באכילתו ובשתיתו ו"בכל דרכיך", אזי יראה שכל העולם לא נברא אלא בשבילו, כדי שיהי' לו כל המצטרך בבני חיי ומזונא רויחא,
169 סנהדרין לז, סע"א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
בנוגע לכללות הענין שהאדם הוא בעה"ב גם על הדגים שבים, ומוטל עליו החיוב לתקן גם את "דגת הים" – לית מאן דפליג, שהרי גם הים הוא חלק מהעולם (ואדרבה – חלק גדול , שליש העולם ), שנברא בשביל האדם (כמארז"ל "בשבילי נברא העולם" ), כדי שהאדם יתקן את העלם העולם .
153 סנהדרין לז, סע"א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ובכל אופן, הרי ישנם כאלה שיודעים אודותם (שניספו בהאסון), אשר, אפילו נפש אחת מישראל היא עולם מלא (כפס"ד המשנה).
235 סנהדרין לז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ואות ה"א יש בה התפשטות אורך ורוחב,ובעבודה הו"ע ההתבוננות הבנה והשגה, שמתבונן בענין מה גדלו מעשיך הוי' ומה רבו מעשיך הוי', שיש ריבוי התחלקות נבראים, ועד שגם למטה בעוה"ז יש ריבוי נבראים מאד, שהרי גם בסוג הדומם יש כו"כ סוגים, מאבנים פשוטים עד אבנים טובות ויקרות, ובהם גופא יש כו"כ חילוקים ועד שחלוקים גם בזיו זהרם, וכן בסוג הצומח יש ריבוי התחלקות, מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יוצא בקיר, וכן גם בסוג החי, ומכ"ש בסוג המדבר, וכדאיתא במשנה דאע"פ שהקב"ה טבע כל א' בחותמו של אדה"ר הרי אין אחד מהן דומה לחבירו , וכמרז"ל שאין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומין זה לזה, אלא דמשתנים אחד מחבירו בקול במראה ובדעת, ונוסף על הריבוי שבנבראים, שהו"ע מה רבו מעשיך, ישנו גם ענין מה גדלו מעשיך, שהם גדולי נבראים העליונים, גלגלים כוכבים ומזלות, עד למלאכים שכלים נבדלים, שגדלותם הוא בענין האיכות, שזהו עיקר ענין הגדלות.
52 סנהדרין לז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ואז פועל הוא את הענין דמחיית זרעו של עמלק בד' אמותיו, ועי"ז בכל העולם כולו (שהרי "כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם" ),
206 סנהדרין לז, סע"א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וענין זה מרומז גם בדברי המשנה "לפיכך נברא אדם יחידי , ללמדך , שכל .
20 סנהדרין לז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
משא"כ בר"ה שהגילוי הוא מצד עבודת המטה דוקא, שזהו שתחילה צריך להיות אני לדודי ועי"ז נעשה אח"כ דודי לי , הרי מצד כללות הענין דעבודת המטה יש חילוקי דרגות, כמארז"ל אין דיעותיהם שוות, והיינו, שכן הוא ע"פ תורה, ואין זה גריעותא, אלא אדרבה, שזהו מצד גדלות הבורא, כמארז"ל להגיד גדולתו של הקב"ה שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד כולם דומין זה לזה , ומלך מלכי המלכים הקב"ה טבע כל אדם בחותמו של אדה"ר ואין אחד מהם דומה לחבירו .
101 משנה סנהדרין לז, א. גמרא שם לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (מאמר ב), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וזהו גם מש"נ נעשה שותף כו' בלשון יחיד, כיון שזהו ענין שנעשה ע"י עבודת כל אחד מישראל , כמארז"ל לפיכך נברא האדם יחידי , ללמדך שכל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא (אף שלכאורה אינו כמו אדה"ר שהי' יחידי וממנו נברא מילואו של עולם ), לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם , והיינו, שע"י עבודתו של כל אחד מישראל נשלמת כוונת הבריאה כולה, ולכן נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית.
406 סנהדרין לז, סע"א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי*, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
"כי ה' אלקיך הוא ההולך עמך לא ירפך ולא יעזבך" – בלשון יחיד – להורות שלכל אחד מישראל ניתן כח מלמעלה שתהי' לו שליטה וממשלה על כל העולם , כי הכוונה בבריאת העולם "בשביל ישראל" היא בנוגע לכל אחד מישראל, וכמארז"ל "כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם" .
84 סנהדרין לז, סע"א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ נח, ד' מרחשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וענין זה – ככל הוראות התורה (שהיא נצחית) – הוא בכל זמן ובכל מקום, ולכל אחד מישראל במיוחד, באיזה מצב שיהי', שהרי "כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם" , שבשביל כל יחיד נברא כל העולם .
875 סנהדרין לז, סע"א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
עליך לעסוק גם בדבר קטן – להציל יהודי אחד, ילד אחד; גם זה נחשב "כאילו קיים עולם מלא" .
647 סנהדרין לז, סע"א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
המורם מהאמור – שחובה ויש לעשות כל ההשתדלות לאישור התמיכה למען חיזוק ידי הישיבות והת"ת, ולהציל כמה וכמה נפשות מבנ"י, שאפילו המקיים רק נפש אחת מהם כאילו קיים עולם מלא .
279 סנהדרין לז, סע"א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשכ"ג*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה (דקאי על כל אחד, שהרי חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם ), וכפי שמאריך הרמב"ם בפירוש המשניות שתכלית בריאת העולם כולו היא בשביל להיות צוות וחברותא לאיש החכם כו', ומובן, שמלבד טובת החכם, הנה חיבור זה פועל עילוי גם במי שנעשה צוות אל החכם].
101 משנה סנהדרין לז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו שכדי לקבל הברכות הוצרך יעקב גם ללבוש בגדי עשו אחיו, כמ"ש וירח את ריח בגדיו גו', דבגדיו הוא כמו בוגדיו , וקאי על בעלי תשובה , ועי"ז
308 סנהדרין לז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
(א) נשמה פרטית, (ב) "עולם מלא" , והיינו, שבכל נשמה פרטית כלולים כל ששים ריבוא נשמות (שהן שרשים וכל שרש מתחלק לששים ריבוא ניצוצות כו') שהם כללות החיות של כללות העולם .
1605 סנהדרין לז, סע"א (במשנה). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
דובר אודות דברי הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשניות בביאור מארז"ל "אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה", שתכלית כל עניני העולם הוא בשביל שיהא האדם שלם בענין "החכמה (השגת אלקות) והמעשה" (סור מרע ועשה טוב) – ש"ארבע
291 ובהמשך לזה מביא הרמב"ם עוד מאמר רז"ל: "כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה" (ברכות ו, סע"ב) – דקאי על כל אחד מישראל, כמארז"ל (סנהדרין לז, סע"א) "כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם" – שמאיר את הענין ומבאר שייכותו לכל אחד מישראל (דלכאורה: ע"פ הביאור שמדובר כאן אודות תכלית שלימות האדם , הרי אי אפשר לדרוש זאת מכל אדם ), דכיון שבשבילו נברא העולם , עליו לפעול שיהי' הקב"ה בעולמו, ע"י התעסקותו בענין המעשה ובענין החכמה – חכמה אלקית, שהיא תכלית העילוי שבידיעת המושכלות* – שזהו"ע ד' אמות של הלכה.
וכיון ש"איני מבקש כו' אלא לפי כחן", הרי כשישנו הציווי " חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם" , בודאי שמצד תורת אמת יכול לומר כן, ולפעול זאת – שבריאת העולם תהי' כדבעי, ע"י העמדת ד' אמות של הלכה, שעל ידם יהי' הקב"ה בעולמו.
*
) וזהו גם היסוד בדברי הראשונים בנוגע להענין ד " יפוצו מעינותיך חוצה " בשייכות לכל אחד מישראל .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
למעלה נוגע לא רק ענינים כלליים, אלא נוגע להקב"ה ו"מתאים" לו ("עס שטייט אים אָן") להביט ולהשגיח על כל איש פרטי מישראל – שהרי "כאו"א חייב לומר בשבילי נברא העולם" , ואצלו גופא – מביט ומשגיח הקב"ה על כל עניניו הפרטיים.
1696 סנהדרין לז, סע"א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ערב חג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
בכל איש פרטי מישראל כלול גם כללות עם ישראל , כמובן ממארז"ל "לפיכך נברא אדם יחידי ללמדך שכל ..
23 סנהדרין לז, סע"א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ולהעיר גם ממארז"ל "כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית", וכיון שענין השותפות ע"פ נגלה הוא באופן שלכל אחד מהשותפים יש בעלות על כל הדבר (ולא באופן שלכל א' יש חלק מסויים בלבד) , נמצא, שהעולם כולו (לא רק חלקו בעולם ) וכל סדר ההשתלשלות שייך אליו, וכמארז"ל ש"כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם" , ובו תלוי' שלימות העולם כולו, וגם שלימות התורה (שעל ידה נברא העולם , כמאמר "אסתכל באורייתא וברא עלמא"), שהרי כללות ישראל הם בדוגמת ספר תורה, כידוע שישראל ר"ת "יש ששים ריבוא אותיות לתורה" , והרי שלימות הס"ת כולו תלוי' בשלימות של כל אחת מאותיות התורה .
599 סנהדרין לז, סע"א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג, טו
וכיון שהי' זה (לא רק ענין פרטי שנוגע לחייו של יהודי אחד, שגם הוא "עולם מלא" , אלא) ענין שבו הי' תלוי כל ענין הפצת היהדות התורה ומצוותי' של מליוני יהודים שהיו במדינה ההיא, הרי מובן, שכאשר לא רואים בדרך הטבע את גמר הענין בטוב, כך, שזוהי סכנה עבור יהדות, תורה ומצוה של מליוני יהודים, הרי מובן עד כמה נוגע הדבר אפילו אצל יהודי פשוט, עאכו"כ אצל יהודי שומר תורה ומצוה, ועאכו"כ אצל נשיא הדור ומנהיגו.
822 סנהדרין לז, סע"א (במשנה). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
בנוגע למס"נ על התורה ומצוותי' – יידע שעליו מוטלת כל העבודה, וכמו"כ "כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם" , ולכן, אין לו לסמוך על כך שיהודי נוסף יעשה זאת; יש לך אפשרות ללמוד תורה עם יהודי, ולפעול עליו לקיים מצוה – אל תסמוך על הזולת, כי בשבילך נברא העולם , וכיון שהנך יודע אודות יהודי זה, מוטל עליך החוב לעשותו לומד תורה ומקיים מצוותי'.
686 סנהדרין לז, סע"א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וזהו גם מה שאמרו רז"ל "לפיכך נברא אדם יחידי , ללמדך שכל ..
856 סנהדרין לז, סע"א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, ט' סיון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ובאמת, לא נוגע אם הי' זה ענין של "נס" דוקא; מדובר אודות שנים וחצי מליון יהודים – שכל אחד מהם הוא "עולם מלא" – שניצלו לפועל מענין שלא יעלה ולא יבוא אפילו בדיבור, הן בנוגע אליהם והן בנוגע לזרעם וכו'.
451 סנהדרין לז, סע"א (במשנה). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ובכל אופן, גם אם אינו רוצה לחשוב אודות הזולת – צריך לחשוב על זה ש"כל ישראל ערבים זה בזה"97, ומה גם שאין זה ענין שנוגע עבור אחד מישראל (אשר אפילו "המקיים נפש אחת מישראל כו' כאילו קיים עולם מלא" ), או שנים, עשרה או מאה מישראל , אלא ענין שנוגע למאות אלפי ילדי ישראל !
623 סנהדרין לז, סע"א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
"לחזק הדת" – ש"דת" קאי על כללות התורה ומצוותי', "דתיהם שונות מכל עם" – הו"ע הקשור עם כל אחד מישראל בתור יחיד; ו"לתקן העולם" – הו"ע הקשור עם הרבים, כי, תיקון העולם שהוא ענין כללי הוא בכחו של כלל ישראל בתור עם (ולא כ"כ ע"י היחיד בפני עצמו, עם היותו "עולם מלא" ).
2380 סנהדרין לז, סע"א (במשנה). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
(ש)הן שרשים, וכל שרש מתחלק לששים רבוא ניצוצות כו'" , וכדאיתא בגמרא בנוגע לששים ריבוא בנ"י "שאין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זה לזה" , שכן, "הקב"ה טבע כל אדם בחותמו של אדה"ר ואין אחד מהן דומה לחבירו" (הן בגשמיות והן ברוחניות),
1898 סנהדרין לז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
שהרי כל אחד הוא "עולם מלא" , ולכן צריך גם הוא לעמוד ולהמתין!
3193 סנהדרין לז, סע"א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
"ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה", כי, כשם שהקב"ה הוא בלי גבול, כך גם בנ"י – "חלק ה' עמו", "מעשה ידי להתפאר" – הם בלי גבול; וכל ענין ההגבלה שייך רק אצל אומות העולם , וכמ"ש "יצב גבולות עמים", שכל מציאותם וקיומם ("קיימם ולא אבדם") היא "לפי שהי' חלקו כבוש ביניהם ועתיד לצאת", וכמ"ש "בראשית גו'", "בשביל ישראל שנקראו ראשית" , וכמארז"ל "כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם" , ודוקא ע"י הנהגת בנ"י באופן שלמעלה מהגבלות, נעשה הקיום של "גבולות עמים".
639 סנהדרין לז, סע"א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וכל זה – אפילו בנוגע ליחיד, דכיון ש"כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם" , היינו, ש כל העולם עם כל הפרטים שבו נבראו – ומתהווים תמיד – בשביל יהודי זה, כדי שהוא (האיש הפרטי) יוכל למלא תפקידו – הרי לא שייך שתהי' מציאות בעולם שתמנע ממנו מלמלא את תפקידו, היפך ד"בשבילי נברא העולם" .
886 סנהדרין לז, סע"א (במשנה). וראה גם תניא רפמ"א.
וממה שלמדו (בסנהדרין שם) חיוב זה ממה ש"נברא אדם (הראשון ) יחידי", מוכח, שכוונת חז"ל בענין "בשבילי נברא העולם" היא (לא רק לחלקו בעולם , אלא) לכל העולם כולו, וגם לכל העולמות העליונים, ש כולם תלויים בעבודתו (ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ד) – דוגמת אדה"ר שע"י מעשיו פעל (ראה לקו"ת מסעי פט, ג) בכל העולמות (משיחת ש"פ נח תשכ"ה (תו"מ חמ"א ע' 204)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
לאחרי כל אלה – איך יתכן לדרוש מכל אחד מישראל, ש"חייב לומר בשבילי נברא העולם" , וכפי שבעל ההילולא מוסיף ביאור בזה , "דעולם הוא מלשון העלם , דכל או"א חייב לומר דהעלם ..
1208 סנהדרין לז, סע"א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
כמדובר לעיל – הנה כל ענין בריאת העולם הוא "לשכן שמו שם", לעשות לו ית' דירה בתחתונים, ולכן, כשם שכל אחד מישראל צריך לקבוע מזוזה בביתו הפרטי, שבה נכתב "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד", "ואהבת את הוי' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך", "בכל ממונך" – כמו"כ צריך לפעול על העולם כולו (בידעו ש"בשבילי נברא העולם" ) שיהי' "בית" לו ית', עי"ז שקובע בו "מזוזה", היינו, שבכל דבר שבעולם שבא עמו במגע, יהי' ניכר ששייך להקב"ה.
1691 סנהדרין לז, סע"א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
שבריאת כל שאר הנבראים אינה תכלית בפני עצמה, אלא כל התהוותם היא בשביל האדם , כמארז"ל כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם , וכל העולם לא נברא אלא לצוות לזה .
414 סנהדרין לז, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב', בדר"ח מרחשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ובדוגמת האמור לעיל שפעולה של כל אבר שייכת ובה תלויים הפעולות והשלימות של כל הגוף בתור "קומה שלימה" , והרי כל העולם כולו ביחד הוא "קומה אחת", אלא שהענין העיקרי שבזה הוא היהודי, שבשבילו נברא העולם .
1723 ראה ברכות ו, סע"ב. סנהדרין לז, סע"א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וכן הוא אצל כל רועה ישראל , ועד"ז כל מנהיג בישראל , וכל מי שביכלתו להשפיע על חוג גדול, חוג קטן, או אפילו על נפש אחת מישראל [כפסק המשנה :
741 סנהדרין לז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
התחלת הבריאה היתה באופן ש"נברא אדם יחידי" , והיינו,
1915 סנהדרין לז, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ואז ראו במוחש דבר נוסף, שבמקום שהממשלה החליטה שיש ללחום – כפי שהתקיפו בפתאומיות את כלי הנשק הטובים שלהם, מטוסי-קרב וכו' – הי' מספר הנפגעים (גם בנפש ) מינימלי (אף שברור הדבר שאפילו נפש אחת מישראל היא "עולם מלא" ); ואילו בירושלים, למשל, שהממשלה החליטה שלא לכבוש את העיר העתיקה (וכידוע שהכיבוש בפועל הי' ע"פ החלטה של "קצין" שעשה זאת על דעת עצמו, כפי שכבר נדפסו הדברים) – הי' מספר הנפגעים הכי גדול.
1012 סנהדרין לז, סע"א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
הביאור בפתגם שסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר בשם חסידים :
1341 ומובן שככל שתגדל מעלת פתגם של חסידים – נוסף על מעלת פתגם של בנ"י בכלל, שכיון שכל אחד מהם הוא "עולם מלא" (סנהדרין לז, סע"א. וש"נ), הרי זה ענין נעלה, ועאכו"כ פתגם של יהודים שמעידים עליהם שהם "חסידים", שזוהי מדריגה גבוהה אצל בנ"י עצמם – הנה לאחרי שפתגם זה נאמר ע"י נשיא בישראל , הרי זה נעשה פתגם שלו, ולכן הרי זו תורה והוראה של נשיא ישראל לכל אחד מישראל , ובפרט שצוה לפרסם זאת, ובדפוס, כידוע פתגם הצ"צ שדבר שבדפוס הוא לדורות (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ב ע' שפב), כך, שזוהי הוראה נצחית.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
– היו רק יחידי סגולה ששלחו ילדים ל"ישיבות", אבל זהו אחוז קטן ביותר (אפילו לאחרי שלוקחים בחשבון את בתי-ספר יומיים ובית-ספר ליהדות הפועל בשעות אחר-הצהריים ("טאָג-שולן" און "נאָכמיטאָג-שולן")) לגבי כל בנ"י כולם, ועאכו"כ מצד הענין שאפילו "נפש אחת" היא "עולם מלא" .
2368 סנהדרין לז, סע"א (במשנה). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
"כל או"א חייב לומר בשבילי נברא העולם" , דקאי בפשטות על העולם כולו.
2691 סנהדרין לז, סע"א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ולהעיר גם מפס"ד המשנה שכל אחד מישראל הוא "עולם מלא" , שמזה מובן, שיש לו הכל, ויכול למלא עבודתו בכח עצמו, כי, אם נאמר שהוא זקוק אל הזולת, בגלל שחסר לו דבר-מה, הרי אינו "עולם מלא ", כיון שחסר לו פרט מסויים.
106 סנהדרין לז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"ק ומוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ולהוסיף, שע"פ מאמר רז"ל דהטעם שנברא האדם יחידי הוא ללמדנו שכל אחד מישראל הוא דוגמת אדה"ר, יש לומר, דהפלא איך שייך ענין החטא הוא גם בכאו"א מישראל .
392 סנהדרין לז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ואע"פ שענין זה מצינו לאו דוקא אצל בנ"י, אלא גם אצל שאר עמי הארץ, שמזמן לזמן מתאספים יחדיו לשם מטרה ופעולה אחת, למרות היותם שונים זמ"ז הן מצד מוצאם, הן מצד החינוך שלהם, והן לפי ש"אין דיעותיהם שוות" [שהרי כלל זה נאמר במשנה ובגמרא בנוגע לכל בני האדם , ש"הקב"ה טבע כל אדם בחותמו של אדה"ר (ו"לפיכך נברא האדם יחידי", "להראותך שמאדם אחד נברא מילואו של עולם" ), ואין אחד מהם דומה לחבירו" , "בקול במראה ובדעת", ומזה מובן שמדובר אודות כל בני האדם , לאו דוקא בנוגע לבנ"י] – הרי הנפק"מ היא בנוגע להמשך הדברים לאחרי האסיפה, ובמה מתבטאת מטרת האסיפה, כדלקמן.
550 סנהדרין לז, סע"א (במשנה). לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וזוהי תכלית הכוונה שבהתגלות כל ענין הרדיו – ככל הענינים שבעולם שעליהם נאמר במשנה ש"כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם" , כדי לנצלם באופן המתאים לכבודו של הקב"ה, כמאמר המשנה "כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו, שנאמר כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו", והיינו, לא רק עולם האצילות, אלא כן הוא גם כפי שנמשך ב"אף עשיתיו", בעוה"ז הגשמי – כדי שיהודי יוכל ללמוד תורה, ענין בחסידות, אימרה ("אַ וואָרט") של רבינו הזקן, באופן שגם יהודים שנמצאים בריחוק מקום יוכלו לשמוע זאת.
1191 סנהדרין לז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ומזה מובן, שכאשר מתקנים יהודי שעד עתה לא היתה לו שייכות לתומ"צ ופועלים עליו להתקרב ליהדות, הנה לא זו בלבד שמקבלים שכר על קיום נפש אחת מישראל , כמארז"ל "כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא" , כמו אדה"ר, שהי' יציר כפיו של הקב"ה , שאפילו "עקיבו ..
1987 סנהדרין לז, סע"א (במשנה). ב"ב יא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' קרח, א' דר"ח תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכפי שרואים בפועל כשמשפיעים על אדם לטובה, שהמושפע נפגש אח"כ באיזה שהוא מקום עם אדם נוסף שמושפע ממנו לטובה, וכן הלאה, עד שנעשה המשך לדבר, ומאדם אחד שקירב ליהדות באים לאח"ז פירות ופירי-פירות.
2410 וגם בנוגע ליחיד ארז"ל (סנהדרין לז, א) שהוא "עולם מלא". וגם בפעולה טובה א' "הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות" (רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ולכאורה, כיון שדרך המלחמה היא שגם כשמתנהלת באופן הטוב ביותר נופלים בה חללים (קרבנות) רח"ל, ומה גם שכללות הענין ד"כי תצא למלחמה" הוא על מנת להרוג וכו', כך, שחיי אדם אין להם חשיבות וכו' – יכולים לחשוב שבזמן כזה, שעת חירום כו', אי אפשר לקחת ללב ("נעמען זיך צום הארצן") ולהרעיש ("מאַכן אַ גרויסן שטורעם") אודות מקרה של חלל אחד (עם היותו "עולם מלא" ), שאפילו לא יודעים מי הוא...
1320 סנהדרין לז, סע"א (במשנה). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ביוהכ"פ נמשך ומתגלה שרש ועצם הנשמה למטה , במקום ששייך חטאים, וצריך לפעול סליחה וכפרה, ועד שמתירין להתפלל עם העבריינים (ביוהכ"פ דוקא , אף שכל תענית צריך שיהיו בה מפושעי ישראל , כשם שבסממני הקטורת יש גם חלבנה, כיון שהעבודה העיקרית דיוהכ"פ היא הקטורת שפועלת האחדות של כל ישראל ) – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בלקו"ש חי"ט ע' 298 ואילך.
224 ואין לומר שעושים זאת רק בהתחלת השנה – שהרי צום גדלי' הוא לפני יוהכ"פ. ואין לתרץ שזהו לפי שדוקא ביוהכ"פ נמצאים כל בנ"י בביהכנ"ס, משא"כ בצום גדלי' – שהרי צריך לומר זאת גם בשביל מיעוט מבנ"י, ואפילו נפש אחת מישראל שהוא "עולם מלא" (סנהדרין לז, סע"א (במשנה)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ואין לטעון שענין זה שייך רק לאדה"ר, שהי' יציר כפיו של הקב"ה , משא"כ מי שנמצא בחושך כו' – שהרי מפורש במשנה "לפיכך נברא אדם יחידי וכו'", "להראותך שמאדם אחד נברא מילואו של עולם" , כך, שכל אחד מישראל הוא כמו אדם הראשון – "עולם מלא" .
726 סנהדרין לז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
תפקידו של כל יהודי הוא לפעול בעולם – שנברא "בשביל ישראל" – לעשות לו ית' דירה בתחתונים , וכפי שלמדים מפעולת אדה"ר בעולם , ו"לפיכך נברא אדם יחידי ללמדך כו'" שכל אחד מישראל הוא "עולם מלא" .
858 סנהדרין לז, סע"א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצאי ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וכפי שמצינו גם באדה"ר, שבר"ה הראשון פעל בכל העולם כולו, באמרו בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני הוי' עושינו , ודוגמתו בעבודת כאו"א מישראל , כמארז"ל לפיכך נברא האדם יחידי ללמדך כו', שכל אחד מישראל , בכל מקום ובכל זמן, הוא בדוגמת אדם הראשון, ויכול לפעול כל הענינים עד לתכלית השלימות, כולל גם לומר לכל העולם בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני הוי' עושינו, והעולם הולך אחריו ומתנהג כפי שאמר להם בואו נשתחוה ונכרעה.
1288 סנהדרין לז, א – במשנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ובהקדם המדובר כמ"פ על יסוד דברי המשנה והגמרא בנוגע לבני אדם ש"אין אחד מהן דומה לחבירו" , "אין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זה לזה" , שמזה מובן שכן הוא גם בעולם בכלל, שאין שני ענינים בעולם שדומים זל"ז לגמרי, בשוה ממש בכל הפרטים.
1565 סנהדרין לז, סע"א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
מיעוט לגבי שאר בנ"י (ועד"ז בנוגע לכל אחד מישראל , שרק מיעוט היום עוסקים בעניני קדושה ממש ), ובודאי שסוכ"ס יהיו כולם טהורים צדיקים ועוסקי תורתך, ולאח"ז:
2690 נוסף לכך ש"אתם המעט מכל העמים" (ואתחנן ז, ז), ולא עוד אלא שכל העמים מתאחדים נגד בנ"י*; ובידעו שצריך לפעול בעולם כולו לעשות ממנו משכן לו ית' (שהרי חייב אדם "לומר בשבילי נברא העולם" (סנהדרין לז, סע"א)) – נופל עליו מורא ופחד: כיצד יוכל לעשות זאת?!
בשלמא בזמן שביהמ"ק הי' קיים – ראו אלקות, החל מהעשרה נסים שנעשו לאבותינו בביהמ"ק, משא"כ בזמן הגלות (לאחרי ש"מפני חטאינו גלינו מארצנו"), הנה אף שיש אמונה פשוטה ושלימה, הרי לא רואים אלקות, אלא רואים רק את גשמיות העולם [הוא אמנם לומד ומבין שהעולם בטל במציאות, ויש רק מציאות האלקות, כח הפועל האלקי שבנפעל, אבל הוא לא רואה את כח הפועל האלקי, אלא רק את הנפעל], באופן שלכאורה הרי זה היפך מאלקות.
ועד"ז בנוגע לענין הטהרה – שהרבים הם טמאים, וגם הוא נמצא בחוץ לארץ, שאוירה טמא וגושה טמא (גיטין ח, ב. וש"נ). ואפילו בארץ ישראל, ארץ הקודש, הנה כשרוצה להקריב קרבן כדי לפעול הענין ד"רזא דקורבנא עולה עד רזא דא"ס" (ראה זהר ח"ב רלט, א. ח"ג כו, ב), אומרים לו שאי אפשר להקריב קרבן, בגלל היפך הטהרה!
ועד"ז בנוגע לענין ד"עוסקי תורתך" – שהרי "אם ראשונים בני מלאכים אנו בני אנשים ואם ראשונים כו' אנו כו'" (שבת קיב, סע"ב), ובפרט בנוגע ללימוד התורה: "לבן של ראשונים כפתחו של אולם וכו' ואנן כי אצבעתא בקירא (בשעוה קשה, שאין האצבע יכול ליכנס בתוכה, אלא מדבק מעט) לסברא" (עירובין נג, א (ובפרש"י)).
*) דאף שמצד עצמם הם מסוכסכים זה עם זה , כמ"ש (ישעי' יט , ב) " וסכסכתי מצרים במצרים ", מ"מ , עושים שלום ביניהם כדי להלחם נגד בנ"י (פרש"י וישלח לו , לה . בלק כב , ד) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב', חמשה עשר בשבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ויש לבאר החילוק שבין אילן לתבואה , ובהקדם הידוע שהסיבה לכל הענינים כפי שהם בגשמיות היא להיותם כן תחילה ברוחניות, ואח"כ נשתלשל מרוחניות לגשמיות [וע"ד מ"ש בתניא בנוגע לכחות הנפש שהם כנגד עשר ספירות עליונות שנשתלשלו מהן , הנה כשם שהוא בנוגע להאדם ונשמתו, כן הוא גם בנוגע להעולם שנברא בשביל האדם ], ומזה מובן, שהחילוקים שבין אילן לתבואה למטה (כפי שמצינו כמה חילוקים ביניהם בנוגע לעבודה בחול המועד או בנוגע לשביעית וכיו"ב), יש דוגמתם גם ברוחניות הענינים (ואדרבה, העיקר הוא החילוק ברוחניות, ואח"כ נשתלשל עד"ז בגשמיות), ומחילוקם בגשמיות יובן גם חילוקם ברוחניות (כי ידיעת האדם היא באופן שרואה מה שנעשה למטה, ומזה יודע איך שהענין הוא ברוחניות למעלה).
1318 ראה רש"י ר"פ בראשית. משנה סנהדרין לז, א. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
איך דורשים ממנו להיות הוכחה והוראה לרבים, בה בשעה שהוא רק יחיד לעצמו – הנה עז"נ בהמשך הפסוק43 "ואתה מחסי עוז", כך, שאינו הולך בכח שלו, אלא בכחו של הקב"ה, ולכן יכול לפעול גם על אחרים, ועד לרבים (לעשות מהם יחיד), היינו, שנוסף לכך שכל נפש אחת נחשבת ל"עולם מלא" , ה"ה פועל על "עולם מלא" כפשוטו.
167 סנהדרין לז, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וכאשר "הוי' לי בעוזרי" – הנה הגילוי דשם הוי' פועל בעבודת כל אחד מישראל להוציא אותו מהמדידות וההגבלות שלו; וכיון ש"כאו"א חייב לומר בשבילי נברא העולם" – פועל יהודי שיהי' גילוי שם הוי' גם בעולם , כך, שבכל דבר יהי' נראה בגלוי (לא המתהוה, אלא) הכח האלקי המהוה; ועד ש"אני אראה בשונאי" (כהמשך הכתוב) – שגילוי שם הוי' בעולם פועל ביטול מציאות השונא כו'.
65 סנהדרין לז, סע"א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ומובן גודל הזכות לקרב איש ישראל , שהרי "כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא" – "עולם מלא" דייקא, ומובן, שככל שמציל ומקיים יותר נפשות, הרי הוא פועל יותר.
1807 סנהדרין לז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
נעשה בכל ר"ה ע"י בנ"י – אתם קרויין אדם , בדוגמת אדה"ר, וכמארז"ל שמלך מלכי המלכים הקב"ה טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון [וכיון שחותם זה שמבטא את כל מציאותו הוא חותם הוי', הרי זה כמו חותם המלך שאין להשיב , שנשאר תמיד כו'] – שהם מכתירים את הקב"ה למלך , שתמליכוני עליכם , ע"י עבודתם בקבלת עול מלכות שמים כו', כמשל מלך בו"ד שבני המדינה מכתירים אותו למלך עי"ז שמקבלים עול מלכותו לעבדו ולעשות רצונו כו'.
21 סנהדרין לז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
עליך לדעת שהפעולה שלך נוגעת לכל העולם כולו – שהרי "כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם" , ועד שע"י "מצוה אחת" "הכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות" , כך, שבידך תלוי הדבר אם העולם יהי' במצב של "תקומה" או במצב של נפילה:
1420 סנהדרין לז, סע"א (במשנה). רמב"ם הל' סנהדרין פי"ב ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
מישראל (שהוא עולם מלא ) היא ענין כללי.
1504 ראה סנהדרין לז, א במשנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט (מאמר ב), ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
מובן גם בנוגע לבנ"י שבשבילם נברא העולם , דכשם שבעולם ובענינים שבהם צריכה להיות עבודת בנ"י ישנם שני הענינים דחמימות וקרירות כנ"ל, הנה כן הוא גם בנוגע לבנ"י.
574 משנה סנהדרין לז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
– אפילו כשמחריבים חיים של ילד יהודי אחד, הרי זה "עולם מלא" !
1740 סנהדרין לז, סע"א (במשנה). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
לקרוא בתורה כל פרטי הענינים הנ"ל, הן פרטי המנין דכל שבט בפ"ע [לא מיבעי בזמן הזה שלא כולם יודעים מאיזה שבט הם (ולכן תיקן רבינו הזקן נוסח כללי שמתאים לכל י"ב שבטי ישראל ), אלא אפילו בזמן שכולם ידעו מאיזה שבט הם, הרי כל ישראל ערבים זה לזה , כיון שכולם כלולים זמ"ז], והן כללות המנין דששים ריבוא בנ"י, והיינו לפי שכל אחד מישראל הוא עולם מלא , כמארז"ל שלפיכך נברא אדם יחידי כו', ועד שהוא כולל את כל הששים רבוא [ולכן ביכלתו לפעול על כל הששים רבוא, ועד שע"י מעשה אחד ה"ה מכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות ].
1698 משנה סנהדרין לז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ט אלול ה'תשל"ג, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
כשם שאצל אדה"ר הי' האור שנברא ביום הראשון שהי' "מביט בו מסוף העולם ועד סופו" , כך גם אצל כל אחד מישראל שהוא בדוגמת אדה"ר בזמנו (כדברי המשנה :
1900 סנהדרין לז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש השנה, ה'תשמ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ואדרבה, לפיכך נברא האדם יחידי ללמדך שכל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא , היינו דזה שאדם הראשון נברא יחידי , אדמה ליחידו של עולם (בחי' יחיד שלמעלה מבחי' אחד), בגלל נפש אחת מישראל .
20 סנהדרין לז, א במשנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב י"ט כסלו ה'תשל"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ד) ויובן זה ע"פ מארז"ל שכל מה שיש בעולם יש באדם [שלכן נקרא האדם עולם קטן, וכאו"א חייב לומר בשבילי נברא העולם ].
27 סנהדרין לז, סע"א במשנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"ק ומוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ולהוסיף, שע"פ מאמר רז"ל דהטעם שנברא האדם יחידי הוא ללמדנו שכל אחד מישראל הוא דוגמת אדה"ר, יש לומר, דהפלא איך שייך ענין החטא הוא גם בכאו"א מישראל .
46 סנהדרין לז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד יום השלישי שהוכפל בו כי טוב, ערב ר"ח מנחם-אב, תשל"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ובבחי' נפש ישנם הן, הן בכאו"א מישראל והן בכללות ישראל [כי מכיון שכאו"א מישראל הוא עולם מלא , הרי מובן שהענינים שבכ"א מישראל ישנם גם בכללות ישראל והענינים שבכללות ישראל ישנם גם בכאו"א מישראל ].
52 סנהדרין לז, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וזהו דכמו שהאדם נדמה ל " עולם מלא " (סנהדרין לז, א ), ויש באדם כל מה שנברא בעולם (אדר"נ פל"א ) – כן גם העולם נקרא אדם גדול .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות תכה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ואין לתמוה על כך שתובעים מכאו"א לעסוק בהפצת המעיינות בהקהל ולהעמיד תלמידים ותלמידי תלמידים – שהרי אמרו חז"ל "כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם" , ולא עוד אלא ש"לפיכך נברא אדם יחידי .
157 סנהדרין לז, סע"א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובר מן דין הנה נודע בשערים , שערי ציון המצוינים בהלכה , דבדיני נפשות [לכולי עלמא] לא אזלינן בתר אומדנא , כי אם בעדי ראי' וחזקה .
449 שבדיני נפשות . . אומדנא: משנה סנהדרין לז, א (כיצד מאיימין כו' שמא תאמרו מאומד ), ובגמרא שם ע"ב (בדיני נפשות כו' בדיני ממונות).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
אשר לזאת דמוע תדמע עיני ועיני כל השומעים, שמעו שמוע ותרגז בטני ורעדה אחזתני, על מה אנחנו מחשים לעמוד על דמים וממון הקל , אשר ניתן לדחות לפני כבוד המדומה אשר כל אדם מכבד אשתו ובניו יותר ממה שיש לו, בבגדי כבוד ותפארת לעושיהם ולובשיהם בכל מיני התאמצות אשר תשיג ידו ומאבד על זה ימי חיי הבלו , ואיך לא תיקר בעיניו נפש אחת מישראל שהיא כעולם מלא כבגדי אשתו ובני ביתו, על זה בושת פני כסתני , ואנה אוליך חרפתנו אם נאבד נפש אחת מישראל ח"ו בגלל זה.
1539 כעולם מלא : סנהדרין לז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
אשר לזאת דמוע תדמע עיני ועיני כל השומעים, שמעו שמוע ותרגז בטני ורעדה אחזתני, על מה אנחנו מחשים לעמוד על דמים וממון הקל , אשר ניתן לדחות לפני כבוד המדומה אשר כל אדם מכבד אשתו ובניו יותר ממה שיש לו, בבגדי כבוד ותפארת לעושיהם ולובשיהם בכל מיני התאמצות אשר תשיג ידו ומאבד על זה ימי חיי הבלו , ואיך לא תיקר בעיניו נפש אחת מישראל שהיא כעולם מלא כבגדי אשתו ובני ביתו, על זה בושת פני כסתני , ואנה אוליך חרפתנו אם נאבד נפש אחת מישראל ח"ו בגלל זה.
1542 נאבד נפש אחת מישראל : ע"פ סנהדרין לז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וגם כל מלתא בטעמא אשר אי אפשר להעלות במכתב, עד יצא כאור נוגה צדקם ותשועתם כצהרים בחסד העליון בקרב אי"ה, יראו עינינו וישמח לבנו בישועתם באמת, להחיות נפשות רבות עד אין מספר ממש, דמיהם ודמי זרעיהם עד סוף כל הדורות.
1561 דמיהם ודם זרעיהם: ע"פ סנהדרין לז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תרומה ועשית שנים כרובים זהב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
והנה זה האור הראשון ד[בחי'] ח"ע שבמוח החכמה דהיינו בחי' החכ' שבתו' כמו שהיתה בעצמות א"ס ב"ה וירדה למטה להיות בבחי' חכ' מוחא כו', וזהו שנק' אדם הגדול דוקא, ובל' הזהר נק' אדם קדמאה והוא שנק' אדם הראשון דאדם גימט' מ"ה, וכתיב מה שמו ומה שם בנו דיש אדם בתראה שהוא שם מ"ה דבנו דא"ק שזהו בחי' ח"ת שנק' אדם הקטן אנפי זוטרי (כמשי"ת).
178 אדם הראשון : סנהדרין לז, סע"א (במשנה). ברכות לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולהבין זה בתוס' ביאור · ולהבין זה בתוס' ביאור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וכמו שרואי' בגילוי בנה"א במהות ועצמו' שלה ברצון ושכל והשגה אלקי' שאין כל א' דומה לחבירו , יש שכל משיג כך וכך, ויש שכל משיג באופן אלקו' באופן אחר כל א' לפום שיעורא דילי' עד שהי' ס"ר דיעות, כמו בנים רבים שמתולדה שלהם בבטן אמם מובדל זה מחבירו כמ"ש בזוהר בלק על מראש [oldpage_980] צורים כו' דמסט' דאימא אתמתח כו' שהוא התפשטו' הנה"א באוצר העליון בבחי' עיבור המוחין ומדות (ומסט' דאבא נמצא עצם הנשמה טרם שמתפשט בשכל ומדות באו"כ כו' וכמ"ש במ"א שזהו תושב"כ שנק' מוסר אביך שהן ס"ר אותיות שלה ותושבע"פ נק' אמ"ך כו').
600 שאין כל א' דומה לחבירו : ראה סנהדרין לז, א ב(משנה). לח, א. ברכות נח, א. שערי אורה צג, א ובהערה 17.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה נו, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
שנקרא אדם דבריאה שממנו כל ההשתלשלות דאבי"ע כידוע בענין קורא הדורות מראש שלזה נקרא אדם קדמון ולא ראשון מפני ב' דברים הללו שאין קדימה לו בבחי' אדם רק היה לבדו וגם מה שיסתעף הכל ממנו ואינו כנוסף על עצמו כמספר האחדים אך מ"מ באמת הרי אדה"ר נקרא ראשון ולא קדמון כי בלה"ק נקרא אדה"ר רק בזוהר נקרא אדם קדמאה וראיה שבמספר הדורות בד"ה התחיל מאדה"ר באמרו אדם שת אנוש דלפי הנ"ל לא היה לו למנותו אלא מוכרח דגם שהוא כולל כל הדורות וממנו נסתעפו מ"מ נקרא ראשון ובנו שת נקרא שני כו' וכך הוא בכל תולדות אבות ובנים כאבות אחד היה אברהם ויצחק שני וכה"ג משא"כ בנהר שאין למנותו במספר ראשון ובמשל אזרח הארץ ראוי לקרותו ראשון כפי משל הדורות מאדה"ר אע"פ שהי' לבדו ממש מאחר שיש לו מקור שהולידו נקרא דור הראשון בתולדה כו' וד"ל ונמצא מובן מכ"ז שיש ב' מדריגות בענין קדמון הא' שקדם בתולדה שכל הבאים נמשכו ממנו וכולל הכל אבל יש לו מקור שהולידו כמו אדה"ר וכה"ג וזהו למעלה בחי' א"ק או מח' הקדומה אבל מה שאמר צופה ומביט בסקירה כו' כל הדורות יחד מאדה"ר עד דור האחרון שהו בחי' מחשב' העצמית שבבחי' מל' דא"ס עצמו שלא יש לו תחלה כלל שמשם נמשך נשמת אדה"ר בכלל ונתחלקה לפרטיי' דור אחר דור כו' כנ"ל שלגבי מח' זו נקרא א"ק אדם דבריאה כאדה"ר ממש ומדריגה הב' בקדמון שנקרא קדמונו ש"ע והוא באמת בחי' יחיד שהוא לבדו ממש ואין לו תחלה ואמנם גם מה שעלה במח' זו כל הדורות דאדה"ר נקרא מל' דא"ס שאנו אומרים ע"ז אדון עולם אשר מלך בטרם כל יצור כו' דלכאורה איך מלך בטרם כל יצור דמשמע גם קודם שנמשך הקו"ח להיות בחי' א"ק אלא היינו בחי' מל' דא"ס בחי' מח' שצופה בעצמו כו' ואח"כ יצא לגלוי להיות בבחי' גלוי רצון נקרא רצון הקדום או מח' הקדומה והוא מ"ש לעת נעשה בחפצו כל בבחי' כללות דכל הדורות וכל העולמות דאבי"ע כבר נעשה שיצא ההעלם בגלוי הרצון ומח' זו שזהו ענין ב"ש במח' הקדומ' והי' העולם ומה שבא אח"כ לגלוי גמור באבי"ע אין כל חדש כלל כך לעת נעשה בחפצו ורצונו כל אזי מלך שמו נק' מן ההעלם לגלוי והיינו מל' דא"ס כאשר ירד למטה להיות מלך מתנשא על ימות עולם דאבי"ע ותחלה הי' מלך מרומם לבדו מל' וזהו ההפר' בין יחיד חי העולמים מלך למלך יחיד חי העולמים דיחיד היינו כמו שהוא לבדו ממש קודם שצופה כו' וחה"ע בחי' מחשבה אחת שצופה כנ"ל שזהו חה"ע בהעלם או אדון עולם כו' ובבואו לגלוי הוא מל' דא"ס שבא בגלוי בקו"ח שנקרא מתנשא על ימ"ע כנ"ל אבל מלך יחיד פירושו שמלכותו ביחידות שזהו ענין מלך מרומם לבדו שהוא מל' דא"ס קודם הגלוי ואח"כ חה"ע בגלוי דסובב וממלא דקו"ח והכל עולה לענין א' וג' מדריגות הן מלמעלה למטה יחיד חה"ע מלך וד"ל) וזהו לפני אחד מה אתה סופר שהוא יחידי ואין לספור אחריו כלל והיינו למעלה מן החכמ' שנקראת ראשית במספר והוא הנקרא אחד שבא במספר רק
7 אדה"ר נק' ראשון : סנהדרין לז, סע"א (במשנה). ברכות לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
והן אמת אשר ידעתי בערכי ואני מכיר את מקומי היטב מנעורי אשר נער אנוכי כו', ומי אנוכי כי באתי עד הלום וכו', והכל יודעין ומכירין אותי מנעורי שלא גבה לבי לילך בגדולות ונפלאות בדרכי צדיקים באותות ומופתים, ולא באלה חפצתי כו', אדרבה שנאה נפשי מאד וכו', ומובטחני כן בכל טועמי טעם עץ החיים מאור תורתו ועבודת הקודש האמיתיית של אאמו"ר ז"ל שלא יחפוץ בכאלה, רק מאשר הורה לנו אור עולם באור תורה ועבודה האמיתיים, לזה נכספה וגם כלתה נפש כל איש אשר נגע יראת אלוקים בלבו לדעת את ה' כו', ואשר נטע בתוכינו זה שלושים שנה , מגמתו הי' רק לקרב את ישראל לאביהם שבשמים באור תורה ועבודה, וכל דבר זר זולתו לא יקרב אליהם בל יראה ובל ימצא אפי' במשהו , בכדי שלא יתרחקו מדרכי ה' האמיתיים, ולילך אחרי ההבל ומשאות שוא ומדוחים שלא ניתן לכתוב על פני השדה .
742 מכיר את מקומי: ע"פ סנהדרין לז, א. אבות פ"ו, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ובפרט בדברים שמדברים בעניני קריאת שמע, שכתבתי באריכות לעצמי ע"פ ואתחנן כו' וע"פ והיה עקב, ונק' בשם חנוך לנער על פי דרכו , להיות כל אחד לפי מדריגתו יתן לבו ודעתו, כמ"ש תוכן לבות ה' כו', וכל לבבות דורש ה' , ואין לב אחד דומה לחבירו , ואין שכל אחד דומה לחבירו , למען יקלט אור ה' בלב כל אחד ואחד .
1719 ואין לב . . ואין שכל אחד דומה לחבירו : ראה סנהדרין לז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת עב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
על כן מליצתי ובקשתי כפולה מאתכם לעורר רחמים רבים על נפשו היקרה ותברכו על המוגמר , להתנדב עליו שנית נדבות הגונות לגמור המצוה רבה קיום נפש אחת מישראל ממש נא ונא וכל המרחם מרחמי' עליו כו'.
2822 קיום נפש אחת מישראל : ע"פ סנהדרין לז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ואעשך לגוי גדול
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ריבוי בחי' דומם כמו מן האבנים הפשוטי' עד אבנים טובות שמאירים בזוהר ניצוצים שנתזי' מהם שיש ריבוי מינים בהם שכל אחד מובדל מזולתו הן באיכותו והן בזיו זוהרו כו', וכן בצומח יש ריבוי מינים אילנות ודשאים וצמחי' רבים מספר עצום מאד, וכל מין נבדל מזולתו במראיתו וטעמו ופעולתו, וכן בחי יש ריבוי מינים מאד בהמות חיות ועופות ושקצים ורמשים, וכל א' מובדל מזולתו בטבעו והנהגתו וציורו כו', וכן באדם יש כמה וכמה מינים וכל אחד טבעו משונה מזולתו ובציורו אין אחד מהם דומה לחבירו הגם כי כל אחד נטבע בחותם של אדה"ר כמארז"ל במשנה בספ"ג דסנהדרין, ועז"נ מה רבו מעשיך ה', וכתי' מה גדלו מעשיך ה' שקאי על נבראי' הגדולים מלאכי' שכלים נבדלים שמלאך בשליש העולם עומד, והשמש והירח וכוכבי' ומזלות וגלגלי' שהם נבראי' הגדולי' וג"כ כ"א מובדל מזולתו בכל פרטי פרטיהם וכחותיהם אשר ניתן להם ועבודתם משונה זמ"ז ועלי' נא' מה גדלו מעשיך ה', וכלליות כולם נבראו מאות א' בהבראם בה' בראם, וכלליות עוה"ב הוא ג"כ מאות א' ביו"ד נברא העוה"ב, וכמארז"ל ע"פ כי בי"ה הוי' צור עולמים ביו"ד נברא העוה"ב ובה' נברא העוה"ז שדעת לנבון נקל
41 בספ"ג : וכ"ה בסה"מ תרמ"ג כאן ע' יא. אוצ"ל: בספ"ד (סנהדרין לז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ואהבת את ה' אלקיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ובכולם יש כמה מינים , ויש אילני סרק ואילני פרי וכולם בכללן הם צומח לא שנא' שאילני סרק הוא צומח ואילן תפוח הוא בע"ח אלא כולם צומח, וכן בבע"ח יש בהמות וחיות בהמות טמאות וטהורות קטנים וגדולים ובחיות יש ג"כ גדולות שטורפים ודורסים גדולה דוקא וקטנות שטורפים ודורסים קטנה דוקא, ועופות, אפי' במין המדבר שנברא יחידי שלא יאמר אדם לחבירו אבא גדול מאביך מ"מ יש בהם ג"כ מינים חלוקים לבד מה ארז"ל שאין א' מהם דומה לחבירו הוא בהציור, כמו"כ בטבעות ג"כ אינם דומין זל"ז וכ' בס' המסעות שיש מיני ברואים בעין א' ובג' עינים וע"ז א' מה רבו מעשיך, והנה כל דבר יש לו שרש למעלה וכמארז"ל אין לך עשב למטה שאין לו מזל למעלה המכה בו ואומר לו גדל שפועל בו ההגדלה מקטנות לגדלות, ופי' המכה בו כמו עד"מ המכה את חבירו הוא שירגיש ההכאה כמו"כ כאן ששופע בו חיות וירגיש ההשפעה ופועל בו ההגדלה כו', וזהו ולכולם בשם יקרא שכאו"א יש לו קריאות שם מיוחד איש לא נעדר, איש הוא ל' שר וכמו האיש אדון הארץ, איש אלקים, ובל' המשנה אישי כה"ג ר"ל בעה"ב, לא נעדר שישנו תמיד דשרש ההתהוות הוא מא"ס הבבע"ג והוא נצחי.
38 שנברא יחידי. . אבא גדול מאביך : ראה סנהדרין לז, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ה'תתפב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וכל המקיים נפש אחת מישראל קיים עולם מלא , כי האחד הוא עולם מלא , ובפרט בעניני חינוך לעורר שיתנו את הבנים למלמדים יראי אלקים.
780 וכל . . מלא : סנהדרין לז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ו'קנה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
עיקר ההשתדלות צריכה להיות לפעול על מי שאפשר רק לפעול, בין זקן בין בינוני ובין צעיר, לקבוע שיעורי לימודי תורה ברבים, וביותר בין אנשים פשוטים בלימוד חומש עם פרש"י, קיצור שו"ע לידע דין והלכה, לקבוע חברות משכימי קום לאמר תהלים , כי גם המקיים נפש אחת מישראל הוא כמקיים עולם מלא .
1549 המקיים . . מלא : משנה סנהדרין לז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות שמחת תורה תרפ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וואָס אין סדר השתלשלות איז דאָך הוקצב געוואָרן אַז דאָ אויף פּיעטערבורגסקע גאַס דאַרף ער אָפּזאָגן צען ווערטער, אָדער עס דאַרף זיך עם מאַכן אַ העלם און ער דאַרף דאָס ברעכן, וואָרום "כאו"א חייב לומר בשבילי נברא העולם" אַז דער העלם איז נברא געוואָרן צוליב עם, ער זאָל אים מברר זיין.
36 משנה סנהדרין לז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות יום ש"ק בראשית תש"ז בסעודה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
אידען זיינען דאָך בני יחידים, יעדער איד איז אַ בן יחיד וואָרום בשבילו נברא העולם .
5 משנה סנהדרין לז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי אם בחוקותי תלכו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
שנתפעל בלבו מצד ההתבוננות שמתבונן באיכות גדולת והתפשטות אלקות להחיות עולמות לאין שיעור וכל ריבוי עולמות המה ריבוי צמצומים והעלמות שונים בירידה אחר ירידה בכדי להחיות נשמתו בגופו [כי כל אדם חייב לומר בשבילי נברא העולם כו' וד"ל] וכ"ז מורה על תוקף אה' ה' אלינו אזי כמים הפנים אל פנים יתעורר אהבתו בלבו לדבקה בו ית' ויסתעף מזה ההילוך בדרכי ה' כל היום בתו' ומצוות בבחי' חיות רב שהוא השמחה וטוב לבב והיינו להיות אהבתו אליו יתב' לכן ממילא יאהוב כל דבר שיש בו התפשטות והתגלות עצם אלקו' ית' שהוא ענין התומ"צ.
124 כל אדם חייב לומר בשבילי נברא העולם : ראה סנהדרין לז, סע"א (במשנה). תניא פמ"א (נו, א). מאמרי אדה"א נ"ך ע' תקמב ואילך. אוה"ת חנוכה כרך ה ע' תתקמז. לקו"ש נח כרך ה' ע' 292 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא שימחוביץ, אלטר ליקוטי אמרים פרק מא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
המאמר בשבילי נבה"ע בסנהדרין לז,א ופרש"י חשוב אני כעולם מלא .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר