ה'תתפב
ה'תתפב
ב"ה, ד' כ"ו אייר, תרפ"ח
אל הנכבד וו"ח אי"א מו"ה עקיבא 778 שי'
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מכ"ג לחד"ז, על דבר שאלתו איך שהוא לומד ברבים בחברת תהלים עין יעקב מנורת המאור.
הנה הלימוד ברבים הוא דבר גדול במאד, וזכות גדול הוא לאדם כאשר השי"ת עוזר לו ויכול ללמוד ברבים.
כי זה כל האדם אשר יקרב את הבריות לעבודת השי"ת אשר יקבעו עתים לתורה ברבים, ובפרט בעלי עסקים אשר טרודים כל היום וקובעים להם שעה אחת ללמוד, הנה עצם הלימוד הוא דבר גדול, הנה עוד זאת כי זה פועל גם על הנהגה טובה והדרכת הבני בית.
וכמאמר הידוע 779 כי לא המדרש העיקר כי אם המעשה, ובשעה שלומדים הנה האיש הלומד ברבים צריך לעורר על דבר הנהגה טובה. פעם מדברים בענין מדת הצדקה, ופעם מדברים בענין חיזוק לומדי תורה, בדבר שמירת זמני התפלה. ומכל שכן בענינים טהרת המשפחה, שמירת ש"ק ואכילת כשר.
וכל המקיים נפש אחת מישראל קיים עולם מלא 780 , כי האחד הוא עולם מלא, ובפרט בעניני חינוך לעורר שיתנו את הבנים למלמדים יראי אלקים.
ומה שכותב אשר אין שם חסידים עם מי לדבר, הנה ודאי זה חסרון גדול, אבל בעצם הענין של הלימוד אין נפקא מינה בין חסידים לאשכנזים כי תורה אחת לנו, ובודאי יש אצלו שיעור קבוע ללמוד חסידות, וישנם מאמרים קצרים המדברים בעניני עבודה, שבודאי אפשר ללמוד לעת מן העתים עם עוד א' או ב', ולאט לאט ימצאו לו איזה אנשים אשר יתקרבו אליו, אחר אשר יטעמו טעם בלימוד זה, והשי"ת יעזור לו בגו"ר.
ויסע עם זוגתו תי'.
הדו"ש ומברכו.
הערות
- 778. מו"ה עקיבא: גאטאנאוויטש, בירז. עוד על שיעורים ברבים בעיירה זו – לקמן אגרות 6059. 6120.
- 779. וכמאמר הידוע: אבות פ"א, יז.
- 780. וכל . . מלא: סנהדרין לז, א.
משנה אבות א׳ - הטקסט מספריא
משה קבל תורה מסיני. ומסרה ליהושע. ויהושע לזקנים. וזקנים לנביאים. ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. הם אמרו שלשה דברים. הוו מתונים בדין. והעמידו תלמידים הרבה. ועשו סייג לתורה:
שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה. הוא היה אומר על שלשה דברים העולם עומד. על התורה. ועל העבודה. ועל גמילות חסדים:
אנטיגנוס איש סוכו קבל משמעון הצדיק. הוא היה אומר אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס. אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב. שלא על מנת לקבל פרס. ויהי מורא שמים עליכם:
יוסי בן יועזר איש צרדה. ויוסי בן יוחנן איש ירושלים קבלו מהם. יוסי בן יועזר אומר יהי ביתך בית ועד לחכמים. והוי מתאבק בעפר רגליהם. והוי שותה בצמא את דבריהם:
יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר יהי ביתך פתוח לרוחה. ויהיו עניים בני ביתך. ואל תרבה שיחה עם האשה. באשתו אמרו. קל וחומר באשת חברו. מכאן אמרו חכמים כל זמן שאדם מרבה שיחה עם האשה. גורם רעה לעצמו. ובוטל מדברי תורה. וסופו יורש גיהנום:
יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי קבלו מהם. יהושע בן פרחיה אומר. עשה לך רב. וקנה לך חבר. והוי דן את כל האדם לכף זכות:
נתאי הארבלי אומר הרחק משכן רע. ואל תתחבר לרשע. ואל תתיאש מן הפורענות:
יהודה בן טבאי. ושמעון בן שטח קבלו מהם. יהודה בן טבאי אומר. אל תעש עצמך כעורכי הדיינין. וכשיהיו בעלי דינים עומדים לפניך יהיו בעיניך כרשעים. וכשנפטרים מלפניך יהיו בעיניך כזכאין כשקבלו עליהם את הדין:
שמעון בן שטח אומר הוי מרבה לחקור את העדים. והוי זהיר בדבריך. שמא מתוכם ילמדו לשקר:
שמעיה ואבטליון קבלו מהם. שמעיה אומר אהוב את המלאכה. ושנא את הרבנות. ואל תתודע לרשות:
אבטליון אומר חכמים הזהרו בדבריכם. שמא תחובו חובת גלות. ותגלו למקום מים הרעים. וישתו התלמידים הבאים אחריכם. וימותו. ונמצא שם שמים מתחלל:
הלל ושמאי קבלו מהם. הלל אומר הוי מתלמידיו של אהרן. אוהב שלום. ורודף שלום. אוהב את הבריות. ומקרבן לתורה:
הוא היה אומר נגד שמא. אבד שמיה. ודלא מוסיף יסיף ודלא יליף. קטלא חייב. ודישתמש בתגא חלף:
הוא היה אומר אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני. ואם לא עכשיו אימתי:
שמאי אומר עשה תורתך קבע. אמור מעט ועשה הרבה. והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות:
רבן גמליאל אומר עשה לך רב. והסתלק מן הספק. ואל תרבה לעשר אומדות:
שמעון בנו אומר כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה ולא המדרש הוא העיקר אלא המעשה. וכל המרבה דברים מביא חטא:
רבן שמעון בן גמליאל אומר על שלשה דברים העולם עומד. על הדין. ועל האמת. ועל השלום. שנאמר (זכריה ח, טז) אמת ומשפט שלום. שפטו בשעריכם:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

