י'תשא

י'תשא

ב"ה, כ' אדר א', ה'תשל"ג

ברוקלין, נ.י.

לכבוד מר אברהם שי' אדן,

אלוף מפקד גייסות שריון

שלום וברכה!

הנני בזה לאשר קבלת מכתבו מחודש שבט, ובנועם קראתי בו שהשתתף בהתוועדות בכפר חב"ד והתרשמותו.

בודאי שמע מפתגם הבעל-שם-טוב¹ שמכל דבר המתרחש בחיי האדם ובסביבתו יש ללמוד הוראה במילוי תפקידו של האדם עלי אדמות. ובתור איש צה"ל, ובמיוחד מפקד, למותר להדגיש לו שנקודה עיקרית בצבא² היא שהמעשה דוקא הוא העיקר, ועד לאופן של קבלת עול, מבלי להתחשב עם שכלו הוא, וכשניתנת פקודה, הרי קודם כל הוא חייב למלא את הפקודה במעשה בפועל, ולאחר מכן, בשעת הפנאי יכול לבקש ביאור והסברה וכו'.

לכן תקותי גם בנוגע למה שכותב מר שהיתה לו חוי' מיוחדת ותחושת התעלות שגם זה יתורגם במעשה בפועל. וכיון שהוא אלוף ומפקד, זאת אומרת שיש לו השפעה על כמה וכמה בסביבתו, שאפילו אחד³ הוא ג"כ עולם מלא, הרי ביודעים ושלא ביודעים משמש הוא דוגמא ומופת לרבים. ויהי' תפקידו בחיצוניות מה שיהי', הרי בפנימיות המטרה היא להביא הענינים בשלימותם, שלימות האדם בתור פרט, שלימות עמנו עם בני ישראל אשר הפרט הוא חלק ממנו ואין⁴ בכלל אלא מה שבפרט, ושלימות תורתנו היא יסוד וסוד קיום עמנו, שבזה תלוי גם, כסיום מר במכתבו, בטחון ישראל והתבססותו בארצו,

וכלשון הכתוב⁵, כי ה' אלקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת אויביך לפניך והי' מחנך קדוש.

ועל פי מאמר חכמינו ז"ל⁶ אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוני' עם בריותיו, הרי ברור שביחד עם התפקיד שהוא מזכה בו את האדם הוא נותן הכוחות להוציאו לפועל באופן הכי טוב.

בכבוד ובברכה להצלחה בכל האמור.