שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כה ט'תמב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכיון שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו , הרי נותן האפשרות למלא הדרישה.
3 שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו : ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תפב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
דאָס הייסט, אַז ניט נאָר וואָס אַ איד דאַרף ניט נתפעל און ניט באַאיינפלוסט ווערן פון דער וועלט אַרום אים, נאָר, אדרבה, ער דאַרף הערשן און געוועלטיגען – אין אַלעם וואָס געהערט צו אידישקייט – איבער אַלע ענינים פון וועלט.
12 הערשן . . איבער אַלע ענינים פון וועלט: כי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו [526] יציאת מצרים . . גייסטיגער באַפרייאונג : ראה הגש"פ שם ע' תשנז, ובהנסמן שם הערה ד"ה יציאת מצרים.
(ע"ז ג, סע"א) ואונס (מצד עניני עולם ולא שאנס עצמו בדעתו הרעה – רמב"ם הל' גירושין ספ"ב) דפטור הוא, הרי רחמנא פטרי' (נדרים כז, א), היינו שזהו מדיני המצות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתס
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
הנה בכללות ידוע מאמר חכמינו ז"ל אין הקדוש ברוך הוא מבקש אלא לפי כוחו של כאו"א, ואינו בא בטרוני' עם בריותיו .
1 מאמר חכמינו ז"ל : במדב"ר פי"ב, ג. תנחומא נשא יא. ע"ז ג, א. וראה רמב"ם הל' תשובה רפ"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תלב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והרי ציווי בתורה הוא גם כן נתינת כח.
4 ציווי בתורה . . נתינת כח ראה כתובות סז, רע"א. ע"ז ג, א. תנחומא נשא יא. במדב"ר פי"ב, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תשא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
ועל פי מאמר חכמינו ז"ל אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוני' עם בריותיו , הרי ברור שביחד עם התפקיד שהוא מזכה בו את האדם הוא נותן הכוחות להוציאו לפועל באופן הכי טוב.
6 מאמר חכמינו ז"ל ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תשכא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ובפרט שנמצאים אנו בחודש אדר שנצטוינו בו להרבות בשמחה, ומכיון שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו הרי בודאי שהוא נותן ומזמין ענינים טובים לשמוח בהם, ובפרט שבשנה זו, שנת עיבור, יש לנו שני חדשי אדר, כלומר שגם ה"מרבין בשמחה" צריך להיות בכפליים.
2 שאין . . בריותיו ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קסג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
דהנה תכלית בריאת האדם, שהוא תכלית הבריאה כולה, הוא לעבוד את ד', וכמרז"ל (משנה סוף קדושין) אני נבראתי לשמש את קוני, והיינו ע"י קיום התומ"צ, וכדרשת רז"ל (ע"ז ג, א) על הפסוק אם לא בריתי יומם ולילה (תורה) חוקות שמים וארץ לא שמתי .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים פסח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
י"א ניסן, נשיא לבני אשר, ה'תש"נ
2 יום ששי . . ניסן : להעיר מהמובא בספרים (חדא"ג מהרש"א ע"ז ג, א. שער הכוונות ענין הקידוש דליל שבת. ועוד) ד"יום הששי ויכולו השמים" (בראשית א, לא) ר"ת הוי' כסדרו — שבזה עילוי צירופו של חודש ניסן, דרק הוא כסדרו (משנת חסידים מסכת ניסן בתחלתה. נת' בד"ה החודש תרכ"ו (סה"מ תרכ"ו ע' לו ואילך). ועוד). וראה או"ת להה"מ (הוצאת קה"ת) פ' בא ד"ה החודש הזה (ל, א). מכתב ר"ח ניסן ה'תשמ"א הערה ד"ה חודש ניסן (הגש"פ עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים — קה"ת תשמ"ו ואילך — ע' תשי).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח חג השבועות חג השבועות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזוהי ההכנה להפעולה דמתןתורה בהחפצא דכללות העולם — שיהי' ניכר שכל מציאותו אינה אלא "בשביל התורה", ובלשון הגמרא בסוגיא דמתןתורה:
47 שבת פח, א. וראה גם ע"ז ג, א. ושם (בהתחלת הענין) מובא גם הפסוק "אם לא בריתי יומם ולילה (בריתי שכתבתי שתהא נוהגת יומם ולילה , והיינו תורה, דכתיב והגית בו יומם ולילה , וכתיב אלה דברי הברית — פרש"י) חוקות שמים וארץ לא שמתי" (מלכתחילה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ער"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
נוסף צו דער הכנה פון ערב ראש השנה בכלל (ביז באופן אַז שוין דעמולט איז זוכין בדין) — קומט צו דעם יאָר, אַז ס'איז אויך ערב שבת , וואָס דעמולט איז מען זיך מכין צו שבת , אָנהויבנדיק פון פרייטיק אינדערפרי, וכל המקדים הרי זה משובח, ובפרט דורך "רץ" בערב שבת , אַ ריצה לדבר מצוה (לצורך שבת ),
12 כמאחז"ל (ע"ז ג, א) מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים, לפני כל נדרי, ה'תש"נ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ערב שבת איז אַ הכנה צו שבת , "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" .
95 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א בחוקותי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
על השבת נאמר "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" .
22 עבודה זרה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב חג הסוכות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
הגמרא קוראת למצות סוכה בשם "מצוה קלה" .
7 עבודה זרה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג אמור שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ענין אחד במתן תורה קשור עם יום החמישים לעומר, שביום זה נמשך שער הנו"ן, וענין שני במתן תורה קשור ביום ששה בסיון, ודוקא משום ענין זה אומרים "זמן מתן תורתינו".
13 וכדרשת רז"ל (ע"ז ג, א) עה"פ יום הששי .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
העלאה מלמטה למעלה).
24 ובזה יש ליישב מ"ש המג"א (ר"ס תצד), דזה שניתנה התורה ביום נ"א לעומר בא לרמוז לנו ענין יו"ט שני של גלויות. והקשה עליו בח"י שם, דא"כ יהי' יום השני דשבועות עיקר היו"ט? ויש לומר: מצד ההמשכה שמלמעלה ראוי' היתה התורה לינתן ביום החמישים לעומר, לפי שאז הוא המשכת שער הנו"ן, וגם יום זה הי' אז לדעת ר' יוסי, יום הששי בסיון, שהוא הזמן דמ"ת (ראה תוד"ה, יום הששי ע"ז ג, א) ומה שניתנה תורה ביום הנ"א לעומר הוא לפי שהוסיף משה יום א' מדעתו, עבודה מצד המטה, ולכן יו"ט ראשון שהו"ע המשכה מלמעלה הוא ביום הנ' לעומר, ויו"ט שני שהו"ע ההעלאה מלמטלמ"ע הוא ביום הנ"א. (ומה שלדעת רבנן גם מצד ההמשכה שמלמעלה, הי' מ"ת ביום הנ"א לעומר (ולא ביום החמישים, הזמן דיו"ט ראשון) יש לומר, לפי שלדעתם יום הנ"א לעומר הי' ביום הששי בסיון, שהוא הזמן דמ"ת כנ"ל (ובעיקר – רק קביעות היו"ט הוא מצד המשכת שער הנו"ן. ועיין בארוכה לקו"ש ח"ג פ' אמור). ועיקר קושיית המג"א אינה אלא לר' יוסי (אף שמקשה שם גם לדעת רבנן, ועיין במחה"ש שם), ועל זה מתרץ שפיר, שבא לרמוז לנו ענין יו"ט שני). ובזה יובן גם מה – שלפי המג"א – בחג השבועות דוקא נרמז יו"ט שני של גלויות, ולא במועדים אחרים, אף שכל ענין יו"ט שני דשבועות אינו אלא "כדי שלא לחלוק במועדות", היינו שבזה טפל הוא לשאר המועדות (ובשו"ת חתם סופר חאו"ח סו"ס קמה כתב "משום דבעי חיזוק טפי") – אלא לפי ששביעי בסיון ויו"ט שני ענינם אחד – העלאה מלמטלמ"ע.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה בראשית שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
תכלית לימוד התורה היא, שהיהודי ילמד אותה כפי שהיא נעלית מן העולם, ללא קשר לאומות העולם.
49 שלכן, ישראל העוסק בתורה הוא למעלה מכה"ג שנכנס לפני ולפנים (הוריות יג, א) – מקום הכי מקודש שבעולם. משא"כ עכו"ם העוסק בתורה (בשבע מצות דידהו) הוא רק ככה"ג (תוד"ה הרי – ע"ז ג, א) – כי התורה שעכו"ם לומדים הוא רק כמו שנמשכה ונתלבשה בהעולם. וגם ענין זה מרומז ב"בראשית" – מה שהתורה מתחלת אצל ישראל בב' ואצל אוה"ע בא' (ראה מגילה ט, א: וכתבו לו אלקים ברא בראשית), כי הטעם שהתחלת התורה היא בב' הוא כי "דברה תורה .. בבריאה .. והב' [היא שני'] רומז לבריאה" (לקו"ת להאריז"ל בתחלתו). ולכן אצל ישראל שיש להם בחי' התורה דאצילות ג"כ, התורה שנתלבשה בבי"ע היא אצלם דבר שני – בי"ת, משא"כ אוה"ע ששייכים רק לבחי' התורה שנתלבשה בעולם, הרי תורה זו היא אצלם דבר הראשון – אל"ף.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח שלח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
וכיון שיהודי יודע ש"אין הקדוש־ברוך־הוא בא בטרוניא עם בריותיו" , ובמיוחד בראותו שרבים מחבריו הצליחו בשליחות זו והפכו את סביבתם לסביבה יהודית, "ארץ ישראל", הרי הוא מאמין שגם בכוחו להפוך את הסביבה ל"ארץ ישראל".
47 ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח בלק שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
כי לא רק העובר על איסור עריות נשאר יהודי כמקודם, כבכל החטאים, כנאמר "ישראל אף־על־פי שחטא ישראל הוא", והוא חייב בכל המצוות, אלא אף הילד שנולד באיסור, הרי "בכלל ישראל נחשב, אף־על־פי שהוא ממזר", והוא חייב בכל המצוות, עד אשר כיון שהוא יהודי, הרי אם ילמד תורה ויהיה תלמיד חכם, הוא יהיה "קודם לכהן גדול עם הארץ".
41 משא"כ בעכו"ם העוסק בתורה (תוס' ד"ה ה"ה ככה"ג – ע"ז ג, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט נצבים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ההבדל בין חמשת הימים הראשונים של ששת ימי בראשית , כאשר ההמשכה בפועל היתה מצד "חפץ חסד", לבין "יום הששי" , ראש השנה של אותה שנה, כאשר התחדש הענין של אתערותא דלתתא, דומה להבדל שבין כ"ו הדורות שהיו לפני מתן תורה, שהיו ניזונין בחסדו של הקדוש־ברוך־הוא, לבין התקופה שממתן תורה ואילך, כאשר כל ההמשכות מגיעות על ידי עבודה.
47 הרומז גם ליום ששי בסיון – מ"ת (רש"י: בראשית א, לא. שבת פח, א. ע"ז ג, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז שמות שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
וכיוון ש"אין הקדוש־ברוך־הוא בא בטרוניא עם בריותיו" , ודאי הוא שניתן מלמעלה כל הדרוש כדי לעשות זאת.
23 ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז כ"ד טבת שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
כ"ד טבת חל תמיד בשבוע של שבת מברכים חודש שבט, או מיד במוצאי שבת קודש זו – כבשנה זו.
40 ד"יאכל בשבת" הוא מזה "שטרח בע"ש" (ע"ז ג, א), דהכוונה בזה היא (גם) מתחיל מ"יום ראשון בשבת" (ראה רמב"ן יתרו כ, ח).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז תזריע-פה"ח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ומזה מובן, שלא רק ההנהגה הנסית, הקשורה עם "בחר ביעקב ובניו" תלויה בעבודת בני ישראל – אלא גם זה ש"בחר הקדוש־ברוך־הוא בעולמו", ההנהגה הטבעית, תלויה בעבודת בני ישראל ,
33 כמחז"ל (שבת פח, א. ע"ז ג, א) "אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו" . ועיין ד"ה וירד תרס"ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
הן מדברות על המשמעות הפנימית של
43 וכדמוכח עוד יותר במאמר בן עזאי, שמפורש בו "למצוה קלה" – והרי הדוגמא למצוה קלה בדרז"ל היא שילוח הקן* [משנה סוף חולין, תנחומא עקב ב. תצא ב. דב"ר פ"ו, ב. ובכ"מ. ובדב"ר (שם, ד) היא הדוגמא שמביא בן עזאי ל"מצוה גוררת מצוה" – הטעם ל"הוי רץ כו'"], שאין שייך בזה ריצה ברגלים כפשוטה, כי אין שייך מצוה לרדוף אחרי קן צפור, ואדרבה – "כי יקרא, במאורע לפניך", שלא יחזור כו' כדי שימצא קן (חולין קלט, ב). להעיר אשר כהנ"ל (שירוץ כו') אינו במצות דלא שייך בהם ריצה (כפשוטה, או גם כתוכנה) ומהם במצות הנקראות קלות: ציצית שנק' מצוה קלה (מנחות מד, רע"א) – הרי אין ציצית מן המצות "שאדם חייב להשתדל ולרדוף** עד שיעשה אותה" (ל' הרמב"ם הל' ברכות פי"א ה"ב), כי "אין אדם מחויב לקנות לו טלית ולהתעטף בה כדי שיעשה בה מצוה" (רמב"ם הל' ציצית פ"ג הי"א): סוכה – מצוה קלה (ע"ז ג, א) שכשמקיימה כדבעי אין צורך לרוץ (ברגליו כפשוטו) להסוכה, שהרי – "כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע .. תשבו כעין תדורו" (סוכה כח, ב). ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אומרים לו מה ראית שבאת להתגייר וכו'), כך שקבלת הטירחה לקיום תורה ומצוות אינה חלה עליו כלל.
47 עוד ענין בהשייכות לגר דוקא: עבודתו של גר בכל המצוות שמקיים היא ע"י שקיבל ע"ע (כשנתגייר) "צער" שלא נתחייב בו. ואפילו בז' מצות ב"נ שהי' מחויב בהם גם לפני הגיור – הרי מובן שאינו דומה כלל הציווי וקיומו בתור ב"נ, או בתור בנ"י אשר הוצאתיך מארמ"צ ע"מ כן שישמרו התומ"צ (תו"כ (הובא בפרש"י) שמיני יא, מה. פרש"י בהר כה, לח. ספרי (ופרש"י) שלח טו, מא. ועוד). ולהעיר שב"נ בז"מ דילי' "אין מקבלין עליהם שכר כמצווה ועושה אלא כמי שאינו מצווה ועושה" (ע"ז ג, א). והיצה"ר מתגבר (יותר ) על המצווה (יותר ) להחטיאו (תוד"ה גדול שם (כגירסת הע"י). וראה ט"ז יו"ד סרמ"ו סק"ג. ש"ך שם סק"ז) – נמצא, שע"י הגיור מתוסף לו "צער" גם בקיום ז' מצות אלו. משא"כ בישראל שרק בפרט זה ד"צער" נוסף שמקבל עליו הוה כמו גר, כבפנים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
לא רק קדושת יום טוב תלויה בעבודת ישראל, שהרי "ישראל דקדשינהו לזמני", אלא גם לגבי שבת נאמר הכלל "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , שמשמעותו הפנימית היא, שקדושת השבת אצל יהודי היא יתירה ככל שעבודתו בששת ימי השבוע היא יתירה.
49 ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שופטים שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כדי להבין זאת טוב יותר, יש להקדים ולהסביר את דברי חז"ל על הפסוק "ארץ יראה ושקטה" – "בתחילה יראה ולבסוף שקטה" :
42 שבת פח, א. ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ חיי שרה שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
לא זו בלבד שהעולם נברא "בשביל התורה", כך שהתורה והעולם ישארו שני דברים שונים, אלא עצם קיום העולם תלוי בתורה, כדברי חז"ל "שהתנה הקדוש־ברוך־הוא עם מעשה בראשית ואמר אם ישראל מקבלים את תורתי מוטב ..." – שעצם מציאות העולם היא בתנאי ש"ישראל מקבלין את תורתי" .
73 ע"ז ג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא פורים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
חז"ל מבארים שהגורם הרוחני לכך היה "מפני שהשתחוו לצלם" – מפני שאצל ישראל היתה פעולה (ואפילו רק כלפי חוץ, "בלא לב ולב כלל וכלל") שהיא ההיפך מנקודת היהדות, ופוגעת בעצם הקשר עם הקדוש־ברוך־הוא – ולכן נגזרה עליהם גזירת כליה ר"ל, כי כל קיומם של ישראל תלוי בקשר שלהם עם הקדוש־ברוך־הוא.
34 וגם לדעת ר"ת (תוד"ה שלא (ע"ז ג, א). וש"נ לתוד"ה מה ראו (פסחים נג, ב). וסוד"ה אלמלי (כתובות לג, ב). ושם דחו, דלשון פלחו לצלמא משמע דהוי ע"ז) דהוי אנדרטי עשוי' לכבוד המלך (וראה חדא"ג מגילה שם) – ראה ענף יוסף למגילה שם דשאר ישראל לא ידעו מזה וסברו דמשחווין לצלם , ע"ש. וראה בארוכה מנות הלוי שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
1 ערב ח"י אלול: זמז הכנה לח"י אלול, ע"ד מרזיל מי שטרח בע"ש יאכל בשבת (ע"ז ג, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
4 ערב ח"י אלול: זמן ההכנה לח"י אלול, ע"ד מרז"ל מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת (ע"ז ג, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות בקשר לתקנת לימוד הרמב"ם שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
6 אבל מובן ד,כתר תורה" השייך בב"נ אינו כמעלת ,בתר תורה" דבנ"י -- שהרי גבי בנ"י כתר תורה הוא למעלה מכתר כהוגה (כהמשך דברי הספרי שם, וכן ברמב"ם בהלכה זו, וכמו שממשיך בהלכה שלאח"ז דממזר ת"ח קודם לכה"ג ע"ה), משא"כ נכרי שעוסק בתורה שהוא רק ,ככהן גדול" * ולא למעלה ממנו (תוס' ע"ז ג, א). וראה לקו"ש ח"ה ץ' 12 הערה 49. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח (ערב) חה"ש שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
– כדי שהאדם יוכל לשמור שבת ויום טוב כראוי, דרושה הכנה מצדו, כך שהוא יהי מוכן לקבל שבת ויום טוב, כדברי חז"ל "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת , מי שלא טרח ..." –
31 ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח (ערב) חה"ש שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכך גם לגבי מתן תורה, בששי בסיון, שכבר בחמישי בסיון, בערב מתן תורה, התחילו להתקיים הענינים של מתן תורה.
42 וגם לר' יוסי שהי' בז' בסיון* (שבת פו, ב) – הרי זה משום שמשה הוסיף יום אחד מדעתו (שם פז, א), אבל מצד הקב"ה "היתה ראוי' לינתן בששי" (תוד"ה יום הששי – ע"ז ג, א). וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 10 הערה 24, די"ל דגם לר' יוסי, מצד ההמשכה שמלמעלה הי' התורה ראוי' לינתן ביום הנ' לעומר (ו' סיון) לפי שאז הוא המשכת שער הנו"ן (כנ"ל הערה הקודמת).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
דהנה תכלית בריאת האדם, שהוא תכלית הבריאה כולה, הוא לעבוד את ד', וכמרזיל (משנה סוף קדושין) אני נבראתי לשמש את קוני, והיינו ע"י קיום התומ"צ, וכדרשת רז"ל (ע"ז ג, א) על הפסוק אם לא בריתי יומם ולילה (תורה) חוקות שמים וארץ לא שמתי .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט תצא שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אך תשובה זו מתאימה רק לשיטת הרמב"ם, שעולם הבא – "סוף מתן שכרן של מצוות" – הוא עולם הנפשות בלא גוף (גן עדן), אשר "באין לו לאדם אחר חיי העולם הזה" – ולפי זה כוונת המושג "למחר (לעולם הבא) לקבל שכרם" היא לגן עדן.
19 להעיר מרש"י עירובין שם ד"ה ולא למחר לעשותם . וראה ענף יוסף לע"י שם. "חדושי גאונים" לע"י ע"ז ג, א. אבל להעיר, דגם להרמב"ם "סוף מתן שכרן של מצות" לכאורה אינו הג"ע דעתה (שלאחרי מיתה), אלא לאחרי ימוה"מ ותחה"מ (ראה עיקרים מ"ד פל"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי-שרה, מבה"ח כסלו ה'תשי"א*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וביום השבת אין אומרים הלל, משום שביום השבת "לא תעשה כל מלאכה", ו"מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" בדרך ממילא.
439 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, מבה"ח טבת ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ומשתכר ונותן לתוך פיו של ישכר והם יושבים ועוסקים בתורה, לפיכך הקדים זבולון לישכר, שתורתו של ישכר ע"י זבולון היתה"), כשם שהאכילה דשבת היא ע"י הטירחא דכל ימי השבוע ("מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" ), וכדאיתא בזהר "אינון חכמים דדמיין לשבתות ויו"ט לית לון אלא מה דיהבין להון אינון חולין (עמי הארץ), כגוונא דיום השבת דלית לי' אלא מה דמתקנין לי' ביומא דחול" – הרי, ההתעסקות של זבולון בפרנסה היא ע"י
780 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויגש, ז' טבת ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
וכיון ש"אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , בודאי נותן את הכחות הדרושים לחיזוק ההתקשרות ביתר שאת וביתר עוז, כדי להתעלות עמו בסדר החדש של העליות שלאחרי סיום י"א חודש דאמירת הקדיש.
884 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו גם דיוק הלשון מחר חודש, ע"ד מארז"ל היום לעשותם למחר לקבל שכרם.
316 עירובין כב, א. ע"ז ג, א. פרש"י ס"פ ואתחנן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד לא' השד"רים* יום א' ויום ג' פ' בהעלותך, י"ג-ט"ו סיון, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
– "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , ו"אינו מבקש אלא
897 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהוההפרש בין חול ושבת , דבחול המשכת החיות היא מבחינת נער שהוא בבחינת מדה וגבול, ובשבת שיש עליית העולמות נאמר גם זקנתי, שנמשך בו בחינת מוחין דגדלות מבחינת א"ס ב"ה (אלא שהעלי' בשבת דהיינו קבלת המוחין דגדלות היא ע"י העבודה בששת ימי החול, כמאמר מי שטרח בע"ש יאכל בשבת ).
42 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יו"ד שבט ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ואף שבשביל זה יש צורך ביגיעה גדולה ביותר – הרי בודאי ניתנו הכחות הדרושים לכך, כמאמר חז"ל "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , ו"לא בא עליהם אלא לפי כחם", ו"לפום גמלא שיחנא", כמבואר בארוכה בד"ה אין הקב"ה בא בטרוניא ;
53 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים (מאמר א), ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וזהו שהנסיונות בזמן הגלות הם יותר מכמו בזמן הבית, וכיון שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו , עכצ"ל שבזמן הגלות ניתנו כחות גדולים יותר, שזהו כח המס"נ, שבזמן הגלות הוא בגילוי ביותר, וכמו באנשים פשוטים שאין בהם בחינת אור, שדוקא אצלם כח המס"נ הוא ביותר.
46 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
וכיון ש"אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , בהכרח לומר שניתן הכח על זה – כי, כללות הענין דקריעת ים סוף, שבזה נכלל גם ענין השירה, מהוה נתינת כח על כל הדורות שלאח"ז.וזהו גם מ"ש בתוספתא שכשם שצריך לזכור יציאת מצרים בכל יום, כך צריך לזכור ג"כ קריעת ים סוף בכל יום.
26 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
וענין זה הוא בכחו של כאו"א – שהרי "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , ו"איני מבקש .
72 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אך הענין הוא, דמי שטרח בערב שבת יאכל בשבת , והיינו, שלאחר עבודת הבירורים בששת ימי החול, נמשך בשבת בחי' עתיק שהו"ע התענוג, ועי"ז מתבררים הבירורים בבירור שני (שזהו בחי' שם מ"ה שמברר ב"ן) ונכללים באלקות.
50 ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל, מבה"ח אדר-שני, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וממשיך בכתוב ששת ימים תעשה מלאכה, היינו שכללות ענין עבודת הבירורים הוא במשך הזמן דשית אלפי שנין, שזהו"ע ששת ימים, והעבודה במשך זמן זה הוא הכנה ליום השביעי שבת שבתון, כמאמר מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת בדרך ממילא, והיינו שע"י עבודת הבירורים במשך שית אלפי שנין יזכו ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים.
38 ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שושן פורים, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אך ע"י עבודת הבירורים שבששת ימי החול, הנה מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת בדרך ממילא, דבשבת הו"ע העונג, כמ"ש ישבעו ויתענגו מטובך, שהעונג הוא מצד השגת הגילוי אור.
41 ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
דובר פעם בענין "רבי מכבד עשירים", שהטעם לזה הוא – דמכיון שהקב"ה מנסה אותם בנסיון העושר, שהוא נסיון קשה ביותר (שהרי אפילו לגבי ר"א בן ערך הי' זה נסיון, ומכ"ש לגבי אנשים כערכנו), הרי בוודאי נותנים להם כחות גדולים שיוכלו לעמוד בנסיון (שהרי "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" ), וגדולה זכותם שעומדים בנסיון.
41 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
כיון שהקב"ה תובע ענין זה – הרי בהכרח שישנם כחות על זה, שהרי "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , ו"איני מבקש לפי כחי אלא לפי כחן", לפי כחו של כאו"א.
35 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו גם מה שאמרו חז"ל "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , ואם הדברים אמורים בנוגע לשבת שקדושתה בידי שמים, "שבת מקדשא וקיימא", עאכו"כ בנוגע ליו"ט, ש"ישראל אינהו דקדשינהו לזמני", שלכן אומרים "מקדש ישראל והזמנים", הרי בודאי שכדי שיהי' היו"ט כדבעי, צריכה להיות הטירחא וההכנה לפני היו"ט.
222 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והרי זה בדוגמת מ"ש כ"ק מו"ח אדמו"ר שעומדים אנו כבר בערב שבת לאחר חצות , שכוונתו בזה, שעומדים אנו בזמן ההכנה להגאולה , כמארז"ל "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" .
81 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תצא, י"ג אלול, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ו) ויש לומר שזהו ג"כ הביאור בזה שמביא (בתחילת המאמר) ב' קצוות בענין השבת , דהשבת נק' מלכה שהיא ספירת המלכות שלמטה מכל הספירות ומקבלת מהן, כמאמר סיהרא לית לה מגרמה כלום [וכמאמר רז"ל (גבי שבת ) דדוקא מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת ], ולאידך הרי כולהו יומין מתברכין מהשבת, היינו דלא זו בלבד ששבת מקודש מכל הימים, אלא עוד זאת, שהיא משפיעה בהם.
38 ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אמנם, מצינו שיש גם שייכות בין שני הענינים (שבת ור"ה) – כפי שהענין הוא גם ע"פ נגלה:אודות יום השבת נאמר "והי' ביום הששי והכינו גו'", ואילו בשבת עצמו נעשית ההמשכה בדרך ממילא – אם מצד ההכנה בערב שבת , כמארז"ל "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , או מצד ההמשכה דשבת בראשית, אבל לב' האופנים הנה ביום השבת עצמו אין ענין של עבודה.
28 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
הגמרא קוראת למצות סוכה בשם "מצוה קלה" .
22 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
– שהרי, כללות הענין ד"חשבון עונות" אינו מתחיל לפני יום ראשון דסוכות, כדרשת חז"ל עה"פ "ולקחתם לכם ביום הראשון", "ראשון לחשבון עונות", וביום ראשון דסוכות עצמו בודאי לא שייך ענין של עונות, שהרי אדרבה – כמדובר לעיל שבשבעת ימי הסוכות נקל ביותר לקיים את הציווי "בכל דרכיך דעהו", כיון שבכל ענין וענין שעושה בסוכה , גם אם העשי' עצמה היא ללא כוונה והתבוננות כו', באותו אופן שעשה דבר זה לפני שבוע-שבועיים, בימות החול, הרי, בעצם העובדה שעושה זאת בסוכה , "תשבו כעין תדורו", מקיים הוא המצוה ד"בכל דרכיך דעהו", שזוהי מצוה גדולה (אע"פ שמצות סוכה נקראת "מצוה קלה" ).
20 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והענין בזה, דהנה אמרו רז"ל בעשרה מאמרות נברא העולם , וידוע שעשרה מאמרות הם העשר ספירות, שבזה נכללים גם המוחין, ובפרט לפי מ"ש במדרש ובזהר שעשרה מאמרות מכוונות כנגד עשרת הדברות שהוא כולו מוחין, וא"כ ישנו ענין המוחין גם מצד הבריאה עצמה, ומ"מ אין זה מספיק, כמארז"ל תנאי התנה הקב"ה במעשה בראשית אם יקבלו ישראל את תורתי דוקא, והיינו שההתחדשות דתורה הוא שעל ידה הוא המשכת מוחין פנימיים ועצמיים, היינו, לא המוחין השייכים אל המדות, כי אם מוחין פנימיים ועצמיים.
56 ראה שבת פח, א. ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
(ג) יום השבת שייך לכל ימי החול שלפניו , כלשון רז"ל "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , ו"ערב שבת" לאו דוקא, אלא כל ימות השבוע נקראים "ערב שבת" .
5 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצוה, פ' זכור, י"ג אדר ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
[ע"ד מ"ש התוס' בביאור מרז"ל "גדול המצווה ועושה" – "מפני שהוא דואג תמיד לבטל יצרו (כי יצה"ר מתגבר על המצווה להחטיאו)", והיינו דכיון שהוא מצווה על זה, הרי היצה"ר מנגד לכך יותר , ובמילא יש צורך בעבודה גדולה יותר כדי לנצחו, ו"לפום צערא אגרא"],
15 ד"ה גדול – ע"ז ג, א (לגירסת התוס' בע"י). וראה גם תוד"ה גדול – קידושין לא, א. הובא ונת' באוה"ת מסעי ע' א'תיג ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ומזה מובן, שכשם שבתפלה אפשר לתקן ולהעלות את כל הענינים שנעשו במשך היום – כן הוא גם בשבת , דאף שאמרו רז"ל שדוקא "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , מ"מ, במדה ידועה אפשר בשבת לתקן ולהעלות את הענינים דששת ימי החול, וכידוע ש"שבת" אותיות "תשב", אלא שענינה הוא תשובה עילאה, שלמעלה מתשובה תתאה.
11 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכמארז"ל "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , והיינו, שדוקא עכשיו, ע"י העבודה שבזמן הגלות, ממשיכים את האורות היותר עליונים, שהם נעלים הרבה יותר מהאור שהאיר בזמן הבית, אלא שעכשיו הרי זה בהעלם, ויתגלה לעתיד לבוא, במהרה בימינו אמן.
23 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, יב, יג
וכן גם בענין הרעב, איתא במדרש שהרעב הראשון הי' בימי אדם הראשון, ומונה עוד שמונה, והרעב העשירי יהי' בביאת המשיח, אלא שהרעב ההוא יהי' "לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי הוי'".
54 והענין בזה:
לעתיד לבוא יהי' אמיתית הצמאון לאלקות, באופן ד"מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ כלה שארי ולבבי" (תהלים עג, כה-ו) לעצמות ומהות.
– בזמן הזה לא יכול להיות צמאון כזה לאלקות, כיון שאין אפשרות לרוות את גודל הצמאון, ו"אין הקב"ה בא בטרוניא עםבריותיו" (ע"ז ג, סע"א); אבל לעתיד לבוא יוכלו מיד לרוות את הצמאון – כיון שאז תהי' התגלות העצמות ללא לבושים, כמ"ש (ישעי' ל, כ. וראה תניא פל"ו) "ולא יכנף עוד מוריך" (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
אין מה להתיירא מהעבודה שצריכה להיעשות, שהרי "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , ובודאי נותן כחות.
91 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז.
* המאמר הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א. וכן נשלח לכו"כ – ראה מכתב א' טבת; י"ט טבת שנה זו (אג"ק חי"ד ע' רל; ע' רפז) – המו"ל .
מים רבים . . ואם דלת היא : שיר השירים ח, ז-ט.
ובמדרש רבה : במקומו ובבמדבר רבה פ"ב, טז. ונהר יוצא : בראשית ב, יוד.
אמרז"ל : ברכות בסופה.
וכמרז"ל : עירובין נד, א. – ראה אור התורה בראשית [ח"א] כד, ב.
צריך להבין : מכאן ואילך (לבד הסיום) – הוא מאמר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב* בשינוים קלים. ובחלקו הועתק – בתוספת ביאור – בד"ה כל המאריך באחד תרפ"ו (קונטרס צ"ט [סה"מ קונטרסים ח"ג בתחלתו. סה"מ תרפ"ו ע' קנא ואילך]) לכ"ק מו"ח אדמו"ר.
*) ד"ה את הוי' האמרת תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' תיב ואילך) . – המו"ל. במדרש רבה : ואתחנן פ"ב, לא. וע"פ המבואר יותר בירושלמי ברכות פ"א ה"ה.
בפני עצמה : ראה מצות האמנת אלקות – בסהמ"צ להצ"צ – פ"א [דרמ"צ מד, ב ואילך].
מענין השיתוף *: עיין בכ"ז סהמ"צ להצ"צ מצות אחדות ה' [דרמ"צ נט, ב ואילך]. ד"ה אנכי בספר תרכ"ו [סה"מ תרכ"ו ע' נג ואילך]. ד"ה מי כמוכה תרל"ז. ובכ"מ.
באו"ח סי' קנ"ו : עיין בדרכי משה שם. – ובד"ה מי כמוכה תרל"ז איתא שהוא ע"פ תוד"ה שמא (בכורות ב, ב), תוד"ה אסור (סנה' סג, ב), ר"ן ספ"ק דע"ז, רי"ו ני"ז ח"ה. ובשו"ת ושב הכהן סל"ח ושער אפרים סכ"ד נחלקו ע"ז. – ועייג"כ נו"ב מהד"ת חיו"ד סקמ"ח. פ"ת ליו"ד סקמ"ז סק"ב. פרמ"ג בשפתי דעת סו"ס סה. שדי חמד פאת השדה כללים אות ג' ס"ו סקי"א ובספרים שהובאו שם.
ויצו גו' ואין צו : סנהדרין נו, ב. זח"א כז, ב. ובכ"מ.
דקרו לי' : סוף מנחות. ועייג"כ תניא פכ"ד. ש' האמונה פכ"ב. דרוש דתער השכירה להצ"צ (בסו"ס דרך מצותיך ח"ב [אוה"ת נ"ך ח"ב ע' תשפ ואילך]). ובכ"מ.
רם על : תהלים קיג, ד-ו.
שהן אומרים : ראה סידור ח"ב ד"ה אד' שפתי [רלז, ב ואילך]. סד"ה הלל (בסו"ס דרך מצותיך [קנב, א-ב]).
דהתהוות העולם : ראה הגהות לד"ה פתח אלי' – תרנ"ח [ע' לח ואילך] (הועתק קטע זה ב"התמים" ח"א מב ע"א ד"ה וביאוה"ע. ועיי"ש ח"ב ע' פח).
*) ראה גם מכתב י"א אדר א' שנה זו (אג"ק חי"ד ע' תיט) . – המו"ל. וכמ"ש בסש"ב : ראה שער היחוד והאמונה פ"ג.
גילוי הקו : ראה ד"ה כימי צאתך תש"ח (קונטרס נו [סה"מ תש"ח ע' 162]) פ"י.
בס' אלימה : הובא בפלח הרמון על הפרדס ש"ג פ"א.
כמ"ש בת"ז : סוף תי' כב.
ובמדרש : רבה פע"ט, וא"ו. – להעיר מקהלת יעקב מע' השגחה. וי"ל דלכן תשובה נצחת הביא רבינו מש"ס חולין דוקא.
ומה שארז"ל : ראה מורה נבוכים ח"ג פי"ז בסופו. אמרו רז"ל : קדושין ל, ב. נדה לא, א.
וכמארז"ל : ברכות יו"ד, א.
בן עזאי : יבמות סג, ב. – להעיר ממש"כ בט"ז שו"ע אהע"ז ס"א סק"ו ובהל' ת"ת לרבינו הזקן רפ"ג.
וכן מ"ש : דברים לג, יד.
וכמ"ש : איוב ט, ז. – להעיר מסנה' קי, א. יצב גבולות : דברים ל"ב, ח. וע"פ הרמ"ז לזח"ג רפו, ב (הובא במצות אחדות ה' הנ"ל).
וידעת . . ראו : דברים ד, לט. שם לב, לט.
דהנה בזהר הקשה : ח"ב קח, ב. – להעיר מפדר"א רפל"ד.
שרש ההפרש : ראה תו"א יתרו עג, ב. וככה תרל"ז פ"ה ואילך. ד"ה זה היום תרס"ו [המשך תרס"ו ע' י ואילך]. ובכ"מ. כל ישראל . . נכוה מחופתו : סנהדרין ר"פ חלק. ב"ב עה, א.
כמ"ש במ"א : ראה המשך וככה שם. קונטרס לימוד החסידות פי"ב [אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' שנג ואילך].
וכמא' : פסחים נ, א. וראה תו"א שמות נד, א.
נק' יום . . דמי שטרח : משנה סוף תמיד. ע"ז ג, א.
כשראו כרך : סוף מכות. ראה תו"א ר"פ בשלח ור"פ תצוה. בתו"ח שם ע' שמו. וכל קרבי . . שיש מלאכים : תהלים קג, א. ראה לקו"ת ר"פ צו. שם פ' שלח ד"ה ענין הנסכים פ"ב [מא, ד]. ועוד.
מלאכי אלקים . . וכמ"ש במ"א : בראשית כח, יב. ראה רד"ה ויחלום תש"ח (קונטרס נב [סה"מ תש"ח ע' 80]).
ומוטב דלידיינא : חגיגה טו, ב. ראה לקו"ת בשלח ד"ה ראו פ"ב [א, ריש ע"ד].
וידוע : הקדמת הרמב"ן לאיוב הובא באגה"ת פי"ב.
וכמ"ש במ"א : ראה ד"ה והוא כחתן תרנ"ז [סה"מ תרנ"ז ע' קנב ואילך]. שרפים ואופנים : ראה לקו"ת במדבר כח, ד. שם מז, א. ובכ"מ.
מפני שמשיגים : ראה לקו"ת חקת רד"ה אז ישיר [סב, ג]. ושם אמור ד"ה ונקדשתי פ"ה [לב, ב ואילך] באו"א.
והנה אופן : יחזקאל א, טו.
ממקומו הוא מוכרע : שבועות ז', ב. ועייג"כ מכות כג, ב. שער בימין . . בשמאל : להעיר מלקו"ת שלח מז, א.
תלתלים אלו תילי : שה"ש ה, יא. ובמדרש רבה שם.
שאין אדם : להעיר מלקו"ת האזינו סד"ה כנשר יעיר [עח, ג]. דהנה כתי' : תהלים קב, כח.
והרשב"א ז"ל : שו"ת ח"א סתי"ח.
אזניך קשבת : נחמי' א, וא"ו.
אלף שנה : ויקרא רבה רפי"ט. מדרש תהלים צ.
בבי"ע . . באצי' : ראה לקו"ת ר"פ ברכה. ביאוה"ז ואוה"ת ר"פ חיי שרה. רשימות תהלים להצ"צ [יהל אור] צ, ד ס"ק ד-ה. שהרי : עבודת הקודש ח"א רפ"ח.
בלי שיעור ממש : עד"ז הוא בכ"מ בדא"ח. ופשטות הל' והענין משמע שהן בל"ג ובפועל (ולא רק בכח, שיכול להצמיח ולהוליד דורות עד א"ס. עיין בזה בס' החקירה להצ"צ). וראה ג"כ חגיגה (יג, ב) עה"פ ולגדודיו אין מספר (תניא פמ"ו). וצע"ג איך אפשר לעולם נברא מוגבל להכיל בתוכו מספר בל"ג של נבראים. והרי רק מקום ארון אינו מן המדה.
הערה לאחר זמן :
ויל"פ מפני שלגדודיו (עולמות) אין מספר ובכאו"א – יש דצח"מ כפי מדריגתם, אבל לא שכן הוא בעולם א' בפ"ע . ובזה מתורץ הצע"ג שבהערה.
מניח תפילין : ברכות ו, א. – ראה תו"א לה, ב-ג.
אמרו רז"ל : שמות רבה פ"ל, ט. וכדאי' בזהר : ח"ג קפו, א (בדפוסים שלפני אין תיבת חמינא ). ראה רד"ה כי ידעתיו תרס"ו [המשך תרס"ו ע' סח].
וכמא' : ראה סוטה יז, א.
כד סיים : ברכות ס, ב.
באבותיך חשק : דברים יו"ד, טו. והרי הי' זה לפני מתן תורה. בעניני ארץ : ראה אגה"ק ס"ט.
לית מחשבה : ראה תניא ספ"ד.
האומרים נהי' . . אני הוי' : יחזקאל כ, לב-לח.
בחכמה . . ונעים : משלי כד, ג-ד. ראה תורה אור תולדות יח, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
אשר, לא זו בלבד שעליו מוטל החוב דהפצת המעיינות, אלא עוד זאת, שניתן לו הכח והיכולת (שהרי "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" ) לעשות פעולה כזו שעשאה הבעש"ט בזמנו !...
140 ע"ז ג, סע"א. וראה המשך באתי לגני שבהערה 122.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשח"י שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
אמנם, מכיון אשר "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , הרי ברור אשר נותנים להם כח מלמעלה על זה, ובפרט אחרי עבודתו של כהן הגדול שעבד ביוה"כ והמשיך מחילה סליחה וכפרה "לפני ה'" לכל ישראל, הרי נמשך על ידו שיהי' זמן שמחתינו, וניתן על ידו הכח להבחורים פרחי כהונה שיצליחו בעבודתם, ועוד זאת שיעשו את המוטל עליהם בשמחה ובטוב לבב.[כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה להאורחים מפּאַריז שינגנו ניגון שמחה, באמרו, שאומרים עליהם שהם "מנגנים"].
69 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
כאשר ישנם אצל יהודי חטאים, שהם "אוכליו", ומאבדים את בחינת "ישראל" – אזי העצה היא:
44 ענינו של "ישראל" הוא – ע"ש "כי שרית עם אלקים ועם אנשים" (וישלח לב, כט). "שרית גו' עם אנשים" – קאי על העבודה ד"אל יבוש מפני המלעיגים" (רמ"א או"ח בתחלתו); ועד"ז "שרית עם אלקים" – שאינו מתפעל מהשרים של המזלות שמהם נמשכים חוקות הטבע והנהגות העולם, ופועל, שלא זו בלבד שאינם מעלימים ומסתירים, אלא שהם גופא יסייעו בעבודתו ("שרית").
וכח זה ישנו בכאו"א מישראל, שהרי "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" (ע"ז ג, סע"א), ו"לפום גמלא שיחנא" (כתובות סז, רע"א. וש"נ), שנותן כח לכאו"א מישראל למלא את שליחותו ולבוא לבחי' "ישראל" – ע"י עבודתו.
אבל כשחסר בענין העבודה – אזי נעשה "אוכליו", לשון כליון, דהיינו שמכלה ומאבד בחי' ישראל שבו. וכמו בגד, שכאשר אין משתמשים בו, אזי בלה ונרקב.
ואע"פ שהובטחו כל ישראל שיעשו תשובה, ולא ידח ממנו נדח (ראה תניא ספל"ט) – הרי ענין זה יכול להיות גם "בגלגול אחר", דהיינו, בגוף אחר, אבל בגוף זה – אבד ונכלה (מהנחה בלתי מוגה).
*) וכמדובר כמ"פ שלולי זאת אין אפשרות שתהי' לאומות העולם אחיזה ומכ"ש שליטה ח"ו על בנ"י .
וזהו גם מ"ש (נוסח תפלת מוסף דיו"ט) " ומפני חטאינו גלינו מארצנו ", ואלמלא " חטאינו ", לא הי' מקום להענין ד " גלינו מארצנו ", ומכ"ש להענין ד " היד שנשתלחה במקדשך " (מהנחה בלתי מוגה) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
– לאמיתו של דבר אין צורך בהסברים פרטיים בענין זה, שהרי כלל הוא "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , וכיון שתובעים ממנו דבר פלוני, הרי ברור הדבר שנותנים לו את הכחות הדרושים לכך.
137 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ערב חנוכה, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
אבל ענין מורדת הוא שאינו כלי לקבל, לפי שיש לו רצונות לעצמו, זה אני רוצה כו', ורצונותיו הזרים מטעים לפעמים גם את שכלו, שטוען זה אני יכול וזה אין אני יכול, והיינו, דהגם שיודע שכן הוא רצון העליון, ואין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו , שמזה מובן שמאחר שתובעים ממנו אזי נותנים לו כח על זה, מ"מ, תוקף רצונותיו הזרים מטעה גם את שכלו שחושב שאינו יכול כו'.
37 ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכמו שהוא בכל שבוע, שצריכה להיות הקדמת העבודה דערב שבת , כמארז"ל "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" – תחילה ב"מעלי שבתא", ואח"כ ב"יומא דשבתא", ועד לסעודה שלישית, רעוא דרעוין, בחי' תענוג העצמי .
43 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר, ט"ו אייר, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ביום השבת באה לידי גילוי כללות העבודה דששת ימי החול, שענינה הוא הכנה לשבת , כמארז"ל "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , דקאי על כל ימי השבוע, החל מיום ראשון בשבוע, שבהם צריכים להתכונן ולהזכיר את יום השבת , וכמ"ש הרמב"ן שמנין ימי השבוע לשם שבת , אחד בשבת , שני בשבת כו', נכלל בהמצוה ד"זכור את יום השבת" .
2 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ומדריגה זו קשורה עדיין עם עבודת הבירורים בימות החול – שהרי העלי' היא מצד הבירורים, וע"ד מארז"ל "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , היינו, שהענין ד"יאכל בשבת" קשור עם הענין ד"טרח בערב שבת" .
25 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
ונמצא, שמצד החיוב דתלמוד תורה שמוטל על כאו"א מישראל – ובודאי יש בכחו לקיים את החיוב, שהרי "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" – יש בכחו להגיע לדרגא כזו שמצד ענין אחד בתורה יהי' למעלה מן התורה.
16 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תש"כ שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
מחד גיסא – הרי זה ענין שאפשר לשכוח ממנו , אבל לאידך גיסא – אם ישתדל, יוכל לפעול שלא לשכוח הדברים (שהרי "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , ואם לא היו יכולים לפעול שלא ישכחו הדברים, לא הי' ציווי על זה).ומזה מובן, שכל עניני העולם אינם בכלל זה, כי:
138 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וצריך להיות "נר דולק מערב שבת לערב שבת" , היינו, שהענין ד"נר דולק" צריך להיות בתמידות , כך, שבכל מדריגה שמגיע אלי' צריך לפעול בה תוספת אור, וענין זה פועל לא רק בעבודה ד"מי שטרח בערב שבת" , אלא גם בהענין ד"יאכל בשבת" .
31 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
ו" ברכה " – כיון שציווי והוראה של נשיא בישראל הו"ע של ברכה ונתינת-כח, הרי "צדיקים דומין לבוראם", וכשם ש"אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , אלא "מבקש לפי כחן", כמו"כ גם נשיא בישראל דורש מכל אחד ונותן לו כפי כחו,
12 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ועם היות שהגילוי דהמועדים הוא באופן שישראל אינהו דקדשינהו לזמני, שלהיותם מבחי' יחוד פנימי ה"ה ממשיכים גילוי אוא"ס במועדים, משא"כ שבת שמקדשא וקיימא, הרי הענין דמקדשא וקיימא הוא בבחי' התחתונה דשבת , אבל ישנו גם בחי' שבת שבא ע"י עבודה, כמארז"ל מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת , ובבחי' זו ישנו הענין דיחוד פנימי, שענינו הוא המשכת האור שלמעלה מהשתלשלות.
46 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם משיחות יום ב' דחג השבועות, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
העלאה מלמטה למעלה).
24 ובזה יש ליישב מ"ש המג"א (או"ח ר"ס תצד), דזה שניתנה התורה ביום נ"א לעומר בא לרמוז לנו ענין יו"ט שני של גליות. והקשה עליו בח"י שם, דא"כ יהי' יום השני דשבועות עיקר היו"ט? ויש לומר: מצד ההמשכה שמלמעלה ראוי' היתה התורה לינתן ביום החמישים לעומר, לפי שאז הוא המשכת שער הנו"ן, וגם יום זה הי' אז לדעת ר' יוסי, יום הששי בסיון, שהוא הזמן דמ"ת (ראה תוד"ה יום הששי ע"ז ג, א) ומה שניתנה תורה ביום הנ"א לעומר הוא לפי שהוסיף משה יום א' מדעתו, עבודה מצד המטה , ולכן יו"ט ראשון שהו"ע המשכה מלמעלה הוא ביום הנ' לעומר, ויו"ט שני שהו"ע ההעלאה מלמטלמ"ע הוא ביום הנ"א.
(ומה שלדעת רבנן גם מצד ההמשכה שמלמעלה , הי' מ"ת ביום הנ"א לעומר (ולא ביום החמישים, הזמן דיו"ט ראשון) – יש לומר, לפי שלדעתם יום הנ"א לעומר הי' ביום הששי בסיון, שהוא הזמן דמ"ת כנ"ל (ובעיקר – רק קביעות היו"ט הוא מצד המשכת שער הנו"ן. ועיין בארוכה לקו"ש ח"ג פ' אמור (ע' 996 ואילך)), ועיקר קושיית המג"א אינה אלא לר' יוסי (אף שמקשה שם גם לדעת רבנן, ועייןבמחה"ש שם), ועל זה מתרץ שפיר, שבא לרמוז לנו ענין יו"ט שני).
ובזה יובן גם מה – שלפי המג"א – בחג השבועות דוקא נרמז יו"ט שני של גליות, ולא במועדים אחרים, אף שכל ענין יו"ט שני דשבועות אינו אלא "כדי שלא לחלוק במועדות", היינו שבזה טפל הוא לשאר המועדות (ובשו"ת חתם סופר חאו"ח סו"ס קמה כתב "משום דבעי חיזוק טפי") – אלא לפי ששביעי בסיון ויו"ט שני ענינם אחד – העלאה מלמטלמ"ע.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, כ"ג סיון, מבה"ח תמוז ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
חכמינו ז"ל אומרים לנו ש"אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , דהיינו, שכאשר הקב"ה תובע מיהודי דבר מסויים ומטיל עליו תפקיד מסויים, נותן הוא את הכחות שיוכל למלא זאת.
3 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
הרי זה סימן שעתה הגיע הזמן שיכולים ליישם זאת בפועל; כיון שדורשים זאת, בודאי יכולים לקיים זאת, כידוע הכלל ש"אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , ו"אינו מבקש כו' אלא לפי כחן".
84 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והענין הוא, דהנה כאשר ההכנה בערב שבת (טרח בערב שבת ) אינה כדבעי, היינו שעסק הפרנסה שלו אינו באופן דיגיע כפיך בלבד, אלא שמכניס בזה גם את מוחו וליבו, והוא טרוד בעסק, הרי אז גם כשמנתק את עצמו לשעה מהעסק ורוצה לעסוק בתורה ותפלה, גם אז המחשבות מבלבלות אותו.
31 לשון חז"ל - ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
לויתן זה יצרת לשחק בו, ואיתא בגמרא, י"ב שעות הוי היום, ג' שעות ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה , ג' שעות שניות יושב ודן, ג' שעות שלישיות יושב וזן, ג' שעות רביעיות, שהוא סוף היום, זמן תפילת המנחה, יושב ומשחק עם לויתן שנאמר לויתן זה יצרת לשחק בו.
2 ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו ג"כ מ"ש צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו, ואמרו חז"ל שמלך שלמה קאי על הקב"ה שהוא מלך שהשלום שלו, ואמו קאי על כנסת ישראל , ויום חתונתו זה מתן תורה, וא"כ, הפירוש דבעטרה שעטרה לו אמו הוא שבמתן תורה עטרו והכתירו נשמות ישראל עטרה להקב"ה, שזהו הכתר הג' שע"י העבודה דהקדמת נעשה לנשמע, שנטל לעצמו.וביאור ענין ג' הכתרים ושייכותם למתן תורה, יובן בהקדם מארז"ל מאי דכתיב ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי , ה' יתירה למה לי, מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם אם ישראל מקבלין התורה אתם מתקיימין וכו', וזהו ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי , שויהי ערב ויהי בוקר של גמר בראשית תלוי ביום הששי והוא ו' בסיון שנתנה בו תורה.
18 שבת פח, א. ע"ז ג, א ובפרש"י. וראה פרש"י בראשית א, לא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"א שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
וכשם שבכל ההוראות שבתורה ישנו כלל ש"אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , אלא נותן תחילה הכחות לקיים ההוראה – כך גם בנדו"ד, שבד בבד עם ההוראה שבדברי הגמרא אודות מאמר ריב"ח הנ"ל, ניתן לכל אחד מישראל הכח והאפשריות והיכולת לקיים זאת, ועליו רק להביא את הדבר בפועל.
68 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נח, ד' מרחשון, ה'תשכ"ה*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ומובן, שבכדי שתוכל להיות עבודת התפלה בשבתות וימים טובים, בהכרח שתהי' עבודה זו גם בימי החול, שהרי דוקא מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת , וכמו בנוגע לאכילה דשבת כפשוטה, כך גם בנוגע לתפלה דשבת , שהרי תפלות דשבת וסעודות דשבת שייכים זל"ז, כמבואר בחסידות שתפלות דשבת הם בדוגמת ברכות על הסעודות.
419 ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ועוד ענין בזה – שיום השבת ענינו תענוג , ואין בו ענין של יגיעה כלל, שכן, היגיעה והטירחא אינם אלא בערב שבת , כמארז"ל "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , אבל בבוא יום השבת עצמו – הנה מבלי הבט על מעמדו ומצבו כו', וגם בזמן הזה ובחוץ לארץ – מתעלה הוא למעמד ומצב ש"כל מלאכתך עשוי'" ; משא"כ ביו"ט – צ"ל ענין של יגיעה עכ"פ בנוגע למלאכת אוכל נפש, ובמילא, צ"ל גם ענין של מלחמה עם החומריות – ועכ"פ עם הגשמיות – שבעולם .
445 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ וירא, י"ח מרחשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
הימים שלפני השבת הם הכנה לשבת , כמאמר רז"ל "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , והם העושים את השבת , כמ"ש " לעשות את השבת" .
1062 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכמאמר רז"ל "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" :
1274 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פקודי, ב' אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והענין בזה, דלכאורה, הנה בשלמא בימות החול צריכים לחשוב ולהתכונן ליום השבת , וכמארז"ל מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת , אבל כאשר מגיעים כבר להעילוי דיום השבת , הרי זה מעמד ומצב שלמעלה לגמרי משייכות לימות החול.
606 ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכמאמר רז"ל "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , היינו, שכל העבודה של ששת ימי החול – שנקראים כאן בשם "ערב שבת" , כיון שההכנה לשבת צריכה להתחיל מיום ראשון [כפי שמצינו אצל שמאי, ש"כל ימיו הי' אוכל לכבוד שבת , מצא בהמה נאה, אומר זו לשבת כו'" , וכמודגש גם במה שאומרים "היום יום ראשון בשבת" , דאף שהפירוש הפשוט ד"בשבת" הוא "בשבוע", הרי ידוע מ"ש הרמב"ן בפירוש הכתוב "זכור את יום השבת לקדשו", ש"ישראל מונים כל הימים לשם שבת , אחד בשבת , שני בשבת , כי זו מן המצוה שנצטווינו בו לזוכרו תמיד בכל יום"] – היא רק טירחא והכנה לשבת .
203 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"א טבת, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אמנם, בשביל זה יש צורך בעבודה ויגיעה במשך היום, קודם השינה, כולל גם עבודה ויגיעה בנוגע לענין השינה גופא [וכמו בענין "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , שלא די בטירחא בערב שבת בשביל ערב שבת עצמו, אלא יש צורך בטירחא עבור יום השבת ] – שהשינה תהי' באופן המתאים ליהודי ("אויף אַ אידישן אופן").
489 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בא, ו' שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
בבוא יום הש"ק ויש ברצונו (לא לדבר דברים בטלים ח"ו, אלא) ללמוד חסידות ולהתפלל באריכות, ואעפ"כ מרגיש שלבו אטום כו' – צריך לידע, שישנו כלל "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , וכיון שכן, הי' צריך להתכונן לכך בערב שבת , וההתחלה של "ערב שבת" היא מיד לאחרי הבדלה של יום הש"ק שלפנ"ז.
556 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובנוגע לקריאה ביום השבת – הנה כשם ש"מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , כך גם בנוגע לקריאה בתורה, שמי שלומד ב"ערב שבת" , ששת השיעורים דששת ימי החול, ע"פ תקנת רבינו נשיאנו [שזהו הענין ש"משה תיקן להם לישראל כו'", ועד"ז בנוגע לתקנות של אתפשטותא דמשה שבכל דרא , וכפס"ד הרמב"ם שתקנות אלו מקבלים גדר של חיוב דאורייתא], אזי בדרך ממילא נעשית הקריאה בשבת – "יאכל בשבת" – באופן נעלה יותר מכמו אצל מי שאינו שומר ח"ו תקנה זו.
203 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אך ע"י העבודה דימי החול באים ליום השבת , כמארז"ל מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת , שהוא יום מנוחה, ואסור במלאכה, ולכן אין בו נתינת מקום לענין של עמל (לא רק שאין בו און), וזהו ולא ראה עמל בישראל.
142 ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, כ"א אלול, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
– כיון שענין זה תובע ממנו רבינו נשיאנו (שעל ידו נמשכים כל הענינים כו', גם אלו שבבחי' "מאין לי בשר גו'" ), בודאי שהדבר הוא בכחו וביכלתו, שהרי "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , ואלמלא הי' הדבר ביכלתו, לא הי' הרבי תובע זאת ממנו –
1123 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
וכיון ש"אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , ואינו "מבקש אלא לפי כחן" , הרי כאשר התורה דורשת, בודאי יש לכל אחד את היכולת לזה – שלא זו בלבד שילמד תורה, אלא שלימוד התורה יהי' באופן ד"לאפשא לה".
392 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, זאת חנוכה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
וכיון שתובעים זאת מהם – הרי "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , ונותנים להם את הכחות הדרושים לזה, כדי שיוכלו ללמוד חסידות בעצמם בשופי, ועדיין ישאר להם פנאי לעסוק בהפצת המעיינות חוצה.
1609 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וע"פ דברי הגמרא "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , ועד"ז בנוגע לצדיקים שדומין לבוראם (נוסף לכך שהרבי ידע גם את דברי הגמרא...), הרי כיון שהרבי שלח אותו למקום שבו נמצאים אלף ואחד יהודים, בודאי היתה כוונתו שיעמיד אלף ואחד תלמידים, ומזה מוכח שיש לו כחות, או שנתנו לו את הכחות הדרושים לכך.
799 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ענינו של יום השבת – שכולל את כל ימי השבוע שעבר (שהם הכנה ליום השבת , כמארז"ל "מי שטרח בערב שבת (דקאי על כל ימי השבוע) יאכל בשבת" ), שגם הם מתקדשים בקדושת השבת , ובלשון החסידות – שמתבררים ומזדככים ועולים למעלה.
234 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
וכיון ש"אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , הרי מזה גופא שענין זה נדרש יותר מהאשה, "בת מלך", מובן, שניתנו לה כחות יתרים או כחות מיוחדים להתמודד ולנצח במלחמת היצה"ר – שנטפל במיוחד לענין שנוגע יותר לנשמה שהיא "חלק אלקה ממעל ממש"110 – ולהצליח ליישם את ההנהגה ד"כל כבודה בת מלך פנימה", ולקבוע סדר זה בכל הנהגות הבית, גם אצל הבעל והאח, הבנים והבנות, שגם הם יתנהגו בדרך האמורה.
830 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
תחלה היא העלי' שבערך ימי החול, כמארז"ל "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , שהאכילה היא לפי ערך הטרחא; ולאחרי כן נעשית העלי' שבאין ערוך, כמארז"ל "מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה" , שענין המתנה הוא המשכה שלמעלה מערך המקבל, ועאכו"כ כאשר המתנה היא "מבית גנזי".
19 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכשם שלאחרי סיום תושבע"פ במאמר "כל השונה הלכות כו'" חוזרים ובאים עוה"פ להתחלת העבודה ד"קורין את שמע בערבין" – כך גם לאחרי סיום ספר התניא בענין השבת בתכלית העילוי, הן בחיצוניות והן בפנימיות כו' (שבזה נכללת גם העבודה דימות החול, כמארז"ל "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" ), חוזרים ובאים עוה"פ להתחלת העבודה, מ"דף השער" דספר של בינונים:
1437 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והיינו, שההתחלה דיום השבת היא מבחי' הבירורים, שזהו שנקרא "יום השביעי ", להיותו מקבל מבחי' הבירורים דששת ימי החול, ועל בחינה זו אמרו רז"ל "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , דהיינו שהאכילה היא לפי ערך הטרחא; ועי"ז בא אח"כ לבחינה נעלית יותר – שנעשה (לא בחי' שביעי ומקבל, אלא) בחי' ראש ומקור כל הברכות, שזהו ש"מיני' מתברכין כולהו יומין", והו"ע "שבת מקדשא וקיימא" שלמעלה מכפי ערך העבודה.
507 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ כי-תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ענינו של יום השבת – שבו עולים ונכללים כל ששת ימי השבוע שלפניו , וכמארז"ל "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , שהכוונה ב"ערב שבת" במארז"ל זה היא לכל ימי השבוע, החל מיום ראשון בשבוע, ועאכו"כ החל מ"קמי שבתא" , יום רביעי, ויתירה מזה – מיום חמישי, שלכן מצינו שבכמה פרטים מתחילה ההכנה לשבת מיום חמישי , ובודאי יום הששי.
827 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וענין זה (הקשר של פ' פרה עם ר"ח ניסן, חודש הגאולה) מודגש יותר בקביעות שנה זו, שר"ח ניסן חל בשבת שלאחרי פ' פרה, כיון שההכנה לשבת מתחילה מהשבת שלפנ"ז (דאף ש"מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , הרי הענין ד"טרח בערב שבת" מתחיל כבר מיום ראשון, וענין זה גופא הוא ע"י הנתינת-כח מיום השבת , שמיני' מתברכין כולהו יומין), ובפרט שזהו שבת מברכים, שבו מברכים ר"ח ניסן.
986 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קרח, ג' תמוז (מאמר ב), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
אמנם, הענין דאבותינו כפי שהוא מצד עצם הנפש יכול להיות בהעלם והסתר כו', ועד שיכול להיות שההנהגה במעשה בפועל תהי' באופן של פועלים עצלים ופועלים רעים [כב' הגירסאות בדברי המדרש עה"פ יהי הוי' אלקינו עמנו כאשר הי' עם אבותינו, ששבחו של המלך הוא כשישכור פועלים עצלים או פועלים רעים שאין עושין מלאכתן ונותן להם שכרן, וכמשנת"ל שזהו המקור לדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר שאין אנו יכולים להידמות לאבותינו], שהחילוק ביניהם הוא, שיש כאלה שמתעצלים (פועלים עצלים) וטוענים שמפני התגברות יצרם כו' קשה להם ואין להם כח למלא את העבודה שהוטלה עליהם , או מפני שיש להם ריבוי טרדות כו', ועד למעמד ומצב שעליו נאמר והיית משוגע ממראה עיניך גו', דהנה, האמת היא שהטרדות לא צריכים לבלבל אותו מעבודתו, ועליו לבטוח בהקב"ה שימלא כל צרכיו כו', וכפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר אשר חסיד כדבעי צריך לידע שהוא בהמתו של הקב"ה , ובמילא עליו למלאות תפקידו (כמו עז שצריכה ליתן חלב, וכיו"ב), ומזונותיו וכל צרכיו הרי הם על בעה"ב שלו שהוא הקב"ה, ומה גם שיודעים שהעבודה הוטלה עליהם ע"י הקב"ה שהוא היוצר יחד לבם גו' , שבראם עם היצה"ר כו', ובודאי נתן להם את הכחות הדרושים לעבודה זו, שהרי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו , אבל אעפ"כ מתעצלים הם אפילו להתבונן בזה כו'.
263 ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וכיון שדורשים ממנו זאת, בודאי נתנו לו כחות על זה, שהרי "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" .
127 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, י"ט סיון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
וכיון ש"אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" – בודאי ניתן הכח לכל אחד מישראל שהנהגתו תוכל להיות באופן ד"על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו".
581 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
הרי אמרו רז"ל "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , וכיון שהקב"ה ברא את מציאות הע"ז, א"כ, כיצד מצווה לבטלה?
1173 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, פרשת פרה, כ"ף אדר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכן הוא בנוגע לעלי' והשלימות של כל ימי השבוע שנעשית ביום השבת – שהעלי' והשלימות היא גם בנוגע לענין הפורים כפי שנמשך בכל ימי השבוע, כי, העלי' בשבת היא לפי אופן העבודה בששת ימי החול, כמארז"ל "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , וכיון שה"טירחא" בימי השבוע היתה קשורה עם ימי הפורים, בודאי נכללים ועולים גם הם ב"אכילה" דיום השבת .
949 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
התפקיד הראשון של נשיא הוא לדאוג ולהשתדל ש"יתנדבו ציבור כו'" (כפי שמצינו ש"לא הי' משה פונה לעסקיו (לא (רק) צרכי הגוף כו' , כי אם עסקיו הרוחניים בינו ובין הקב"ה) אלא מן ההר אל העם" ), ו"מה שמחסרין" – בגלל שנחסר אצלם הדבר (שהי' להם מקודם) , לפי שכבר השתמשו בו לצורך אחר – "אנו משלימין אותו".
1078 וי"ל גם באופן אחר: הנשיאים ידעו שבודאי יש ביכלתם של בנ"י לבנות המשכן, כציווי הקב"ה, שאינו בא בטרוניא עם בריותיו (ע"ז ג, סע"א), אלא, כיון שיש צורך ש"ידבנו לבו", ולא תמיד שולט המוח על הלב, הרי יתכן שיהיו "מחסרין" בפועל ממה שיש להם בכח ובמזומן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ופירוש הב' במ"ש שבו נברא העולם , שכל המכוון מבריאת העולם הי' בשביל התורה, כמארז"ל תנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית אם יקיימו ישראל תורתי מוטב וכו'.
92 ראה שבת פח, א. ע"ז ג, א. תנחומא בראשית א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ופי' הב', שכל המכוון בבריאת העולם הי' בשביל התורה, כמארז"ל תנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית , אם יקיימו ישראל תורתי מוטב וכו', וכן אמרו רז"ל אלה תולדות השמים והארץ , אלה בזכות מי עומדים ובזכות מי קיימים, בזכות ואלה שמות בני ישראל , ואלה בזכות מי כו', בזכות אלה העדות והחוקים .
183 שבת פח, א. ע"ז ג, א. ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ועל זה אמרו מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת , שעי"ז באים אח"כ להבירור היותר נעלה, שאינו שייך לבירור הניצוצות מבחי' הפסולת, כי אם בירור אוכל מתוך אוכל.
387 ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ואם לאו , אני מחזיר אתכם לתהו ובהו, וכתיב אם לא בריתי יומם ולילה (דהיינו תורה) חוקות שמים וארץ לא שמתי , וזהו בראשית בשביל התורה שנקראת ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית , וכן כתיב אנכי עשיתי ארץ ואדם עלי' בראתי, שעשיית הארץ היא בשביל האדם , והאדם הוא בשביל בראת"י בגימטריא תרי"ג , ומכל זה מוכח שגם קיום העולמות (שע"י יחוד חיצוני דאו"א) תלוי בקיום התומ"צ.
744 ירמי' לג, כה. וראה ע"ז ג, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
השבתות שלפני מ"ת , שהיו קודם ביטול הגזירה , אלא גם לגבי השבת שבו ניתנה התורה, שהשבת כולו (גם מעלי שבתא ) הוא לאחרי מ"ת – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בלקו"ש ח"ח ע' 49 ואילך.
337 וגם ההכנה לשבת במשך כל השבוע – ש"מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" (ע"ז ג, סע"א) – היא לאחרי מ"ת.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ולהעיר, שמאמר רז"ל "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" קאי אמנם על כל ימי השבוע, כדמוכח מהנהגת שמאי הזקן, ש"כל ימיו הי' אוכל לכבוד שבת , מצא בהמה נאה, אומר זו לשבת , מצא אחרת נאה הימנה, מניח את השני' ואוכל את הראשונה" , היינו, שבמשך כל השבוע הי' מתכונן לאכילה דשבת , אבל אעפ"כ, בודאי יש מעלה מיוחדת בערב שבת כפשוטו .
936 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וכיון ש"אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , הנה בשעה שהקב"ה תובע מבנ"י את ענין השמחה, הרי זה באופן ש"מה שהוא עושה אומר לישראל לעשות" , ועליו ליתן לבנ"י את האפשריות לענין השמחה, ושלא יהיו אצלם מניעות על השמחה.
9 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
וכיון ש"אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , הרי מובן שבודאי יש לכאו"א מישראל הכח שתהי' לו ידיעה באלקות .
640 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ונוסף לכך, מודגש ענין השמחה ביום הש"ק זה מצד השייכות של יום השבת לערב שבת , כמארז"ל "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , כך, שיום השבת תלוי בערב שבת , והרי ערב שבת זה הי' שמח"ת.
711 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
וע"פ המדובר כמ"פ בנוגע לענין המעשה, שעם היותו דבר חיצוני, הרי זה פועל גם בפנימיות, כמובן מהמבואר בתניא בפירוש מארז"ל "הכל לפי רוב המעשה", שקאי על מעשה הצדקה ש"נעשית בפעמים רבות כו'", "כדי לזכך את הנפש ע"י ריבוי המעשה" – מובן שכן הוא גם בנדו"ד, שהסיבה החיצונית שנמצאים כאן, פועלת גם בפנימיות הענין (שהרי "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" ), כך, שאצלם יתחיל הענין ד"ויעקב הלך לדרכו" שבמוצאי שמח"ת משך זמן לאח"ז – כאשר יסעו לדרכם, ואילו עד אז, עדיין נמשך אצלם ענינו של חודש תשרי, כך, שאצלם הרי זה עדיין שמחת-תורה ...
1016 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ג כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אמרו רז"ל "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" – לא רק בערב שבת ממש (יום ששי בשבוע), אלא גם במשך כל ימי השבוע, החל מיום
1251 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
ויודע שיש לו שליחות מהקב"ה – וכיון ש"אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , נותן הוא תחילה את האפשרויות, שאם רק ירצה, יוכל למלא את השליחות – להביא את המעיין לידי גילוי, וגם להביאו ל"חוצה", שיהי' שם באופן של הפצה ("יפוצו"), לאורך ולרוחב ולעומק, לכל הששה קצוות,
1419 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אבל לא זו היא התכלית, אלא לאח"ז בא מוצאי שבת , שזהו התחלת ימות החול – "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך" , והענין ד"יאכל בשבת" נעשה דוקא עי"ז ש"טרח בערב שבת" , שבזה נכללים כל ששת ימי השבוע, שבהם צריכה להיות ההכנה ליום השבת ,
129 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת, אדר"ח תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
מחד גיסא – אמרו רז"ל ש"שבת מקדשא וקיימא" מצד עצמה (ולא כמו ר"ח שתלוי בקידוש החודש ע"י ב"ד – "ישראל דקדשינהו לראשי חדשים" ), ולאידך גיסא אמרו רז"ל "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , והיינו, שיש צורך בהכנה מערב שבת , וכמ"ש "והי' ביום הששי והכינו גו'" (ולא כמו בר"ח, שכיון שמותר בעשיית מלאכה, אין צורך בענין של הכנה לפניו , כיון שיכולים לעשות כל הענינים בו ביום).
582 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"א אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ונוסף לכך ש"אין בה חסרון כיס" , הרי היא "מצוה קלה" , שאין בה קושי כלל , דלא כשאר מצוות (אפילו מצוות שבדיבור, כמו ק"ש), שיכול להיות בהם קושי מצד הטירדא בענין אחר, טירחא או כבוד (זקן ואינו לפי כבודו), וכיו"ב , כי, החיוב דשילוח הקן הוא רק כשלוקח את
1551 ואין לומר ש"אין בה חסרון כיס" הוא הפירוש ד"מצוה קלה" [כמו בגמרא (ע"ז ג, א): "מצוה קלה יש לי וסוכה שמה .. ואמאי קרי לי' מצוה קלה , משום דלית בי' חסרון כיס" , לפי שנעשית מפסולת גורן ויקב (סוכה יב, רע"א)], דא"כ, הי' רש"י יכול לכתוב בקיצור: "מצוה שאין בה חסרון כיס" , ועכצ"ל, שהפירוש ד"מצוה קלה" הוא כפשוטו – היינו שקל לקיימה; ו"אין בה חסרון כיס" הוא ענין נוסף – פרט ב"מצוה קלה" , בקלות המצוה * (ראה גם לקו"ש שבפנים הערה 21).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
מעלי דשבתא הוא תענוג הפרטי שמצד עבודת הבירורים, כמאמר מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת .
43 ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, יו"ד כסלו (מאמר א), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וצריך להבין, הרי שבת הוא ג"כ ענין התלוי בזמן, ולא עוד אלא שתחילה צריך למנות ששה ימים ואח"כ שבת , וכן אמרו מי שטרח בערב שבת (שבזה נכללים כל ששת ימי החול ) יאכל בשבת , וכיון שגם שבת תלוי בזמן, שהו"ע מדידה והגבלה, מהי השייכות דשמירת שבת לענין ופרצת גו', שהוא היפך המדידה וההגבלה.
341 עבודה זרה ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו שנת"ל שרק ביעקב ישנו עמל ויגיעה, משא"כ בישראל כתיב לא ראה עמל, לפי שהעבודה דעמל תורה וכמו"כ העבודה דשבת אינה ענין של עמל ויגיעה, כי אם ענין דקבלת שכר, וכמארז"ל מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת , היינו שבששת ימי החול הו"ע העבודה, ובשבת הו"ע קבלת השכר, וע"ד החילוק בין שית אלפי שנין שהוא זמן העבודה, לאלף השביעי שאז יהי' עיקר השכר , ומעין זה הוא בכל שבת ושבת , שלכן אומרים בשבת מזמור שיר ליום השבת , ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים , שאז הו"ע דקבלת שכר, הגילוי שנמשך מלמעלה ע"י העבודה שבששת ימי החול.
665 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ואפילו לפי הדעה2 שבשבת יש רק ענין העונג, ואילו ענין השמחה הוא ביו"ט – הרי לפני שמחת בית השואבה הי' כבר יו"ט ראשון של סוכות שבו ישנו הציווי לכל אחד מישראל "ושמחת בחגך" , וכיון ש"אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , הרי כאשר מצַוה "ושמחת בחגך", בודאי יכולים לקיים ציווי זה ביו"ט ראשון של סוכות, עוד לפני שהיתה שמחת בית השואבה.
108 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו גם שע"י כללות ענין העבודה נעשה ענין השבת (כמארז"ל מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת ) שענינו מנוחה, כמארז"ל מה הי' העולם חסר מנוחה בא שבת בא מנוחה (שלכן נאמר ויכל אלקים ביום השביעי גו' , אף שכבר לפנ"ז נאמר ויכולו השמים והארץ וכל צבאם ), וידועה תורת הבעש"ט [86] שהקב"ה נקרא מנוחה, לפי שאין שייך בו תנועה (שינויים), כי תנועה לא שייך כי אם בדבר שהוא בזמן ובמקום (כי ענין הזמן הוא השינויים דעבר הוה ועתיד, ומזה מובן גם בנוגע לענין המקום שקשור עם ענין הזמן ), אבל הקב"ה הוא א"ס ואינו נעתק ממקום למקום וגם אינו בגדר זמן, ולכן נקרא מנוחה, ושם הבהירות גדול וכו'.
75 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
וכיון שענין זה הוא פס"ד בשו"ע – הרי בודאי ש"אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" .
339 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פרשת החודש, כ"ה אדר-שני, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
מבואר בכ"מ ש"שמיני" הוא למעלה משבעת ימי ההיקף, שבהם נכלל גם יום השבת , שגם הוא בתוך ההיקף, היינו, בסדר השתלשלות, שלכן, קדושת השבת יש לה הגבלה – שהיא ביום השבת דוקא, ולא בימות החול [בימות החול יכולה להיות רק הכנה לשבת , כמארז"ל "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" ]; ואילו "שמיני" הוא למעלה מכל סדר ההשתלשלות.
906 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
וכיון ש"אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , הרי מובן, שביחד עם האחריות, ניתן גם הכח למלא אחריות זו.
1031 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קרח, ה' תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והנמשל למעלה, שהאור וחיות הנמשך בכל העולמות הוא רק מבחי' שמו בלבד, אבל בשבת ויו"ט הוא גילוי מהותו ועצמותו, והוא מצד ניצוח המלחמה, שהו"ע הבירורים שהאדם מברר בכל ימי המעשה, כמ"ש לעשות את השבת , מי שטרח בערב שבת כו' , ועד"ז ביו"ט.
246 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכמארז"ל "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , שהכוונה במ"ש "ערב שבת" כאן היא לכל ששת ימי החול.
1336 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
מעלת יום השבת היא – היותו יום שאסור במלאכה, ועד ש"יהא בעיניו כאילו כל מלאכתו עשוי'" , וכיון שהתורה – תורת אמת – אומרת כן, ו"אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , הרי מובן, שאם רק יתנהג כפי שהתורה דורשת ממנו , אזי אכן יהי' אצלו המעמד ומצב ש"כל מלאכתו עשוי'".
765 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
לא לאכול ולא לשתות ולא לישון כו' , ואעפ"כ, כיון ש"אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , ו"איני מבקש כו' אלא לפי כחן" , הרי בודאי ישנו הכח הדרוש לעשות זאת בפועל ממש.
1183 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
יום השבת קשור גם עם ערב שבת , כמארז"ל "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , היינו, שכל עניני השבת – "יאכל בשבת" – קשורים ותלויים באופן העבודה והטירחא ב"ערב שבת" .
1851 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ולאמיתו של דבר, שני ענינים הנ"ל שביום השבת , הא בהא תליא – כי, "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , היינו, שיום השבת תלוי באופן ההכנה בימי השבוע שלפנ"ז (ענין הא'), ולפי אופן מעלת השבת , תהי' ההמשכה בימי השבוע שלאח"ז (ענין הב'), כך, שהשבוע הבא תלוי בשבוע שעבר.
2692 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ג"כ מש"כ ליהודים היתה אורה וגו' וכמ"ש בגמרא דכל הכופר בע"ז נק' יהודי, והיינו שקודם ישנו ענין המס"נ שבזה עמדו אז בימי הפורים, וזהו"ע הפתחו לי כחודה של מחט שהו"ע המס"נ, ואח"כ הן הד' מדרי' דאורה ושמחה וששון ויקר, וזהו ג"כ מש"כ איש יהודי הי' בשושן הבירה ושמו מרדכי, דמרדכי מן התורה מנין שנאמר מר דרור, ומתרגמינן מירא דכיא , וכמבואר בתו"א , ויהודי הו"ע המס"נ כנ"ל, דיהודי הוא מל' הודאה שלמעלה מטו"ד, וזה פעל בכולם את ענין המס"נ שכולם נק' יהודיים דוקא וכבמרז"ל שזהו היפך מצבם הקודם שהשתחוו לאנדרטי' כמסופר בגמרא , ואח"כ נמשך ממס"נ זה בהד' אותיות דשם הוי', אורה ושמחה וששון וגו' ועד לאורה ושמחה וששון ויקר למטה מעשרה טפחים, כפשוטו של מקרא.
1087 מגילה יב, א. תוד"ה שלא ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
"הכל צפוי" (גלוי לפניו ), היינו, שהקב"ה יודע מה שנעשה עם כל אחד בפרטיות, ו"אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , ובהכרח לומר שכל מה שהקב"ה תובע, הרי זה בכחו וביכלתו.
2570 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכיון ש"אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" – הנה בכל זמן ובכל מקום יש בכחנו לפעול ולעשות מדברי הרשות דברי מצוה .
405 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
וכיון שיש לו חשיבות מיוחדת – ישנה גם נתינת-כח מלמעלה במיוחד, שהרי "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , ו"איני מבקש כו' אלא לפי כחן" .
1528 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, התשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
צריך להבין בכללות תוכן מאמר ישראל לפני הקב"ה רוצים אנו ליגע בתורה יומם ולילה אבל אין לנו פנאי, דלכאורה, כיון שיש ציווי והגית בו יומם ולילה , ואין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו , הרי בודאי שיכולים לקיים ציווי זה, וא"כ, מהי טענתם אין לנו פנאי, הרי בידם תלוי הדבר לפנות את עצמם מכל שאר הענינים ולהיות פנויים לעסוק בתורה יומם ולילה.
1981 ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
כאשר בנ"י היו במדבר – לא הי' "קונץ" להתנהג כך; היכן הוא ה"קונץ" שאז תובעים זאת – לאחרי שכבר יצאו מהזמן שבו הי' מעמד ומצב ד"אתה החילות", ונמצאים בזמן ד"והי' עקב", הנה אז תובע הקב"ה – לאחרי שנותן את הכחות הדרושים לקיים זאת בפועל (שהרי "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" ) – להעמיד בנים ובנות כאלו שבכל מקום שבו נמצאים יהי' הדיבור שלהם – באופן ש"נפשי יצאה
2660 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
היום , שהציווי והנתינת כח על קיום המצוות הוא מבחי' אנכי , אנכי מי שאנכי , והציווי הוא על קיום המצוות היום דוקא, כמארז"ל היום לעשותם , בעולם המעשה, שבו מאיר אור הסובב (כמבואר בד"ה יביאו לבוש מלכות ), ולכן יכולים לפעול בו ההמשכה שע"י קיום המצוות.
3132 עירובין כב, א. ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אמנם, אע"פ שיום השבת הוא למעלה מענין המלאכה, הרי אמרו חז"ל "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , והיינו, שהאכילה של יום השבת היא מהטירחא של ימות החול, ונמצא, שביום השבת יש חלק שבו נכללת הטירחא והמלאכה של ימות החול, שעי"ז נעשית האכילה דשבת .
1070 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
ואע"פ שלכאורה אינו מובן איך יתכן שביום שני יהי' זה אצלו דבר חדש, לאחרי שביום ראשון הי' זה אצלו דבר חדש, וכבר ישנו אצלו כ"ד שעות – הרי כיון שזהו ציווי בתורה לכאו"א מישראל, ו"אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , עכצ"ל שיכול להיות כן.
1422 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ענין הא' הוא ששבת מיקדשא וקיימא , וענין הב' הוא שישראל עושים את השבת , כמ"ש לעשות את השבת , והיינו ע"י העבודה בששת ימי החול, שעל ידה עושים את השבת , וכמארז"ל מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת .
1668 עבודה זרה ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
ולא יתכן שהקב"ה לא ידע, ח"ו, את החשבון, ויטיל תפקיד ועבודה שלא לפי הכח – שהרי "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" ; הקב"ה לא ידרוש מהאדם יותר מהכחות שנתן לו כדי למלא תפקידו.
163 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
אבל לאידך, צריך לידע שעכשיו תובעים ממנו רק מה שביכלתו לעשות עתה, מבלי הבט על כך שלאח"ז תידרש ממנו עבודה נעלית יותר (כמו אצל משה, שלפני שהקב"ה אמר לו "חבל כו'", לא נדרשה ממנו עבודת האבות), וטעם הדבר, לפי ש"אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , ולכן תובעים ממנו עתה רק לפי הכחות שניתנו לו עתה, ומה שלאח"ז ידרשו ממנו עבודה נעלית יותר, הרי זה לאחרי שיתנו לו כחות נעלים יותר.
969 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וא"כ, איך יכולים לתבוע זאת מיהודי, ולא רק מיחידי סגולה, אלא כלשון הגמרא33 "כל אחד ואחד חייב לומר כו'", היינו, שזהו ענין ששייך לכל אחד מישראל, ובלשון של חיוב – הרי "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" ?!
1211 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
כיון שהתורה היא "תורת אמת " – בודאי אינה דורשת מיהודי דבר שאין ביכלתו לפעול, שהרי "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" .
2108 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, פרשת פרה, ח"י אדר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וענין זה הוא לא רק בנוגע ליום השבת שבהתחלת הבריאה, אלא כן הוא גם בכל שבת – שהרי "מי שטרח בערב שבת (דקאי לא רק על יום ששי, אלא על כל ששת ימי השבוע) יאכל בשבת" , ולכן, כשם שמלאכת הבריאה בששת ימי בראשית נגמרה בשבת , ואז נפעל ענין התענוג, כן הוא גם בכל שבוע, שביום השבת הוא גמר העבודה של ששת ימי השבוע, ואז ישנו ענין התענוג.
2427 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובהקדמה – שעד"ז מצינו בנוגע לערב שבת , שהוא לא רק יום לפני השבת , אלא הוא הכנה לשבת , כמארז"ל "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , והיינו, שהאכילה דשבת נעשית ע"י הטירחא דערב שבת (וללא ה"טרח" לא יכול להיות ה"יאכל"), ולכן, בערב שבת יש כבר ענין של שבת , ולא עוד אלא שיש מעלה בערב שבת לגבי שבת , כיון שערב שבת הוא הסיבה שגורמת את המסובב דשבת .
1395 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ח, ט
"אנכי הוי' אלקיך"36, "זכור", "לא תענה" ו"לא תחמוד" וכו', כך, שלכל יהודי בפרט ניתנה התורה כולה מתחילתה ועד סופה, וניתנה ע"י הקב"ה שיודע "יצר לב האדם" , ומעריך את הכחות והנסיונות של כל אחד, ואינו תובע ממנו יותר מכפי הכח שנתן לו ; וכיון שהקב"ה תובע זאת ממנו, ברור הדבר, שאם רק ירצה באמת, יוכל מכאן ולהבא לילך בעילוי אחר עילוי ולהתקרב להקב"ה,
368 ראה כתובות סז, רע"א. ע"ז ג, סע"א. תנחומא נשא יא. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובהקדים – שע"פ דברי הגמרא "מי שטרח בערב שבת (דקאי על כל ימות השבוע) יאכל בשבת" , היינו, שהאכילה שבשבת – לא רק בגשמיות, אלא גם ברוחניות – תלוי' בעבודת ששת ימי החול, מובן, שכאשר הקריאה בתורה בשבת ("יאכל בשבת" ) היא בריבוי גדול יותר, ב' פרשיות, אזי גם העבודה והטירחה שבערב שבת היא בריבוי גדול יותר, וממילא מובן שגם הנתינת-כח על העבודה היא גדולה יותר.
676 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, י"א מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ולהעיר, שגם הימים שלפני שבת נחמו (החל מיום ראשון, שהי' לפני תשעה באב, וכן תשעה באב עצמו, שבקרוב יהפך לששון ולשמחה) שייכים לשבת נחמו, דכיון שהענין ד"מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" קאי על כל ימי השבוע, החל מיום ראשון, נמצא, שענינו של "שבת נחמו" נפעל ע"י הטירחא והעבודה במשך כל ימי השבוע.
1167 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
ניתנו לו כחות שיוכל למלא שליחות זו, שהרי "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , ו"אינו מבקש כו' אלא לפי כחן" .
1692 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
נוסף על האמור לעיל בנוגע לחודש אלול, שזהו מצד השייכות של יום השבת לימי השבוע שלאח"ז, שמתברכין ממנה, ישנה גם השייכות של יום השבת לימי השבוע שלפנ"ז, שמהם נעשית מציאותו של יום השבת , כדברי הגמרא "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , וקאי (לא רק על יום ששי, אלא גם) על כל ימי השבוע, כמסופר בגמרא אודות הנהגת שמאי הזקן, ש"כל ימיו הי' אוכל לכבוד שבת , מצא בהמה נאה, אומר זו לשבת וכו'", והיינו, שההכנה לשבת היא במשך כל ימי השבוע.
1834 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
ולכן צריכה להיות אצלם החלטה לקבוע עתים לתורה בכל יום, הן ביום והן בלילה [כהדין בהלכות תלמוד תורה – שלא כולם יודעים אותו – שלא מספיק לימוד התורה בחלק אחד של היום, אלא בכל חלק של היום צ"ל לימוד התורה בפ"ע], מבלי הבט על כל הקשיים שבדבר, ובודאי יש להם כחות על זה, שהרי "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" .
976 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובהקדמה – שאע"פ שיום השבת נפעל ע"י עבודת ימי החול, כדברי הגמרא "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , ויום השבת פועל גם על ימי החול, ש"מיני' מתברכין כולהו יומין" , אבל אעפ"כ, הרי יום
2117 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ב) "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" .
2408 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ג' שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ולא זו בלבד שהברכה שנמשכה לששת ימי החול ישנה גם בשבת , בגלל ש"מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , אלא נוסף על ברכה זו, יש ליום השבת ברכה בפני עצמה.
230 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' זכור, י"ג אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
בשיחות א-ב נתבאר ענין התקנה המיוחדת דקריאת פרשת זכור (זכירת מעשה עמלק) דוקא, אף שיש עוד זכירות שהם ענינים כלליים בהנהגת בנ"י, ובכל עת ובכל מקום (כמו מ"ת ומעשה העגל , וכן שבת ) יותר מאשר זכירת עמלק, שאינו נוגע לפועל בזמן הזה,
2352 והרי ענין השבת פועל גם על כל ימות השבוע – כמובן בפשטות שכאשר אדם חי רק חיי חולין ("אַ וואָכעדיקער לעבן"), אזי אין לו חיות ולהט ("אַ קאָך") בעבודתו ויגיעתו, אבל בידעו שכל עבודתו ויגיעתו אינה אלא הכנה לשבת , כמארז"ל (ע"ז ג, סע"א) "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , אזי נעשה אצלו חיות ולהט גם במשך כל ימות השבוע, ועד שגם ימות החול נעשים באופן של שבת ("שבת'דיקע" ) – דכשם ששבת אסור במלאכה ואפילו בעובדין דחול, והעסק הוא רק בעניני תורה ותפלה ויהדות כו', פועל השבת (החל מנר שבת שבהתחלת השבת שענינו שלום בית) להאיר את ימות החול, שגם בהם יוכל להתנתק ("אָפּרייסן זיך") מעניני החולין, ולהקדיש זמן לתורה ותפלה כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ומובן, שאף שהעבודה שמוטלת על דורנו זה אינה עבודה קלה , הרי כיון ש"אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , בודאי יש לנו את הכחות הדרושים להוציא מהגלות את כל הענינים, ועד שמוציאים מהגלות גם את הקב"ה, כמארז"ל "גלו לאדום שכינה עמהם", "שכינה" דייקא, ע"ש ששוכנת בתוכם , וכמ"ש "השוכן אתם גו'" (גם כשנמצאים במעמד ומצב של היפך הטהרה כו'), וכמשל הידוע משוקא דבורסקי כו' , ולכן גם היציאה מהגלות היא יחד עם הקב"ה, כהלשון "גויים ואלקיו", שלכן תהי' אז שמחה יתירה כו'.
898 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
עד שישיג וידע כל מה שאפשר לנשמתו להשיג מידיעת התורה, הן בפשטי ההלכות הן ברמזים ודרשות וסודות"; וכיון ש"אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , הרי זו הוכחה שדבר זה הוא ביכלתו, כיון שלפני שמבקשים זאת ממנו נותנים לו את הכחות הדרושים לכך.
2559 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ונוסף על השייכות של יום הש"ק זה לחג השבועות להיותו אחד משבעת ימי התשלומין, ישנה גם השייכות המיוחדת לחג השבועות מצד ענינו של יום השבת , שהרי ביום השבת עולים כל הענינים של ששת הימים שלפניו – הן ע"פ נגלה, כמובן ממארז"ל "מי שטרח בערב שבת (שקאי על כל ששת ימי השבוע) יאכל בשבת" , ועאכו"כ ע"פ קבלה וחסידות , וא"כ, בשבת שלאחרי חג השבועות עולים גם כל הענינים של חג השבועות.
2763 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
ועל זה ניתן חודש אלול – החודש האחרון בשנה שחותם את כל י"א חדשי השנה שלפניו, שבו צריך יהודי לערוך חשבון צדק על כל השנה כולה, ולראות מה החסיר בזה במשך השנה שעברה, ולהתכונן לעבודה של השנה הבאה, החל מר"ה, שבו נעשית הכתרת מלך מלכי המלכים הקב"ה, "תמליכוני עליכם" ; וכיון ש"אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , ו"איני מבקש כו' אלא לפי כחן" , בודאי יש בכחו של יהודי למלא את העבודה המיוחדת של חודש אלול.
1121 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו שאמרו רז"ל "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , והיינו, שע"י הטירחא בערב שבת נעשית האכילה בשבת – לא סתם אכילה איזו שתהי' [דכיון שיום השבת אסור בעשיית מלאכה, כולל גם מלאכת אוכל נפש, מוכרחת להיות הטירחא בערב שבת כדי שיוכל להיות בשבת איזה ענין של אכילה], אלא האכילה דיום השבת ("יאכל בשבת" ), שהיא אכילה נעלית ביותר, ובאין ערוך לגבי האכילה שבימות החול, שלכן "פרש שבתכם לא קאמר" , היינו, שהאכילה דשבת אין בה פסולת.
172 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וכיון שאומרים זאת בתחילת השנה כדי לפעול על כל השנה, הרי זה סימן שזהו ענין שלפי כחו של כל אחד ואחד , שהרי "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" ; הקב"ה לא נותן ליהודי עבודה לפני שנותן לו את הכח שיוכל לעשותה במילואה, ויתירה מזה:
497 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד יום ב' דחג הסוכות בעת הסעודה, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
דובר אודות דברי הגמרא בנוגע למצות סוכה שהיא "מצוה קלה" (אף שלכאורה בניית הסוכה אינה דבר קל), "משום דלית בה חסרון כיס" – ע"ד פירוש רש"י (פשוטו של מקרא) בנוגע לשילוח הקן שהיא "מצוה קלה שאין בה חסרון כיס" – כיון שהסוכה היא מ"פסולת גורן ויקב" .
684 ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מר-חשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וגם בענין זה מודגשת המעלה המיוחדת שבקביעות שנה זו, ששבת בראשית באה מיד לאחרי שמח"ת – כי, ענין השבת בא לאחרי ההקדמה דערב שבת , כמארז"ל "מי שטרח בערב שבת (שבזה נכללים
1201 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
תורה, דהלא תחלת הכוונה בהתהוות העולמות הי' בשביל התורה כמארז"ל עה"פ בראשית ברא וגו', בשביל ישראל שנק' ראשית כו' ובשביל התורה שנק' ראשית כו', שהתורה נקבעה בטבע הבריאה, ובאופן של תנאי דכשבטל התנאי בטל הדבר, וכדאיתא בגמרא ע"פ ויהי ערב גו' יום הששי, תנאי התנה הקב"ה במע"ב אם יקיימו ישראל את תורתי וכו', והיינו כו' דכתיב משמים גו' ארץ יראה ושקטה כו', בתחלה יראה ולבסוף שקטה , וא"כ הרי היתה נתינת התורה ענין המוכרח ואיך שייך ברכה על זה.
1855 ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובמילא הרי זה קשור גם עם ששת הימים שלפני השבת – כיון ש"מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , והיינו, שענינו של יום השבת נעשה ע"י העבודה של "ערב שבת" , שקאי על כל ששת ימי השבוע, החל מיום ראשון, כפי שאומרים "היום יום ראשון (לא בשבוע, אלא) בשבת" , וכמ"ש הרמב"ן בפירוש "זכור את יום השבת לקדשו" , ש"ישראל מונים כל הימים לשם שבת , אחד בשבת , שני בשבת , כי זו מן המצוה שנצטוינו בו לזכרו תמיד בכל יום", והיינו, שכבר מיום ראשון מתחילה ההכנה ליום השבת ,
1887 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכמובן גם ממארז"ל "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , היינו, שיום השבת תלוי בעבודת ששת הימים שלפניו .
2063 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והנה, נוסף על פשטות הענין ד"היום לעשותם" , בחיי העוה"ז, ו"למחר לקבל שכרם", בעולם הבא (כדברי הגמרא במסכת עירובין וע"ז , וכפי שמביא רש"י בפירושו על התורה59 אפילו ל"בן חמש למקרא" ), ועד ל"יום השלישי" דקאי על תחה"מ, שזוהי תכלית השלימות שלמעלה גם מהענין ד"למחר לקבל שכרם" – הרי כיון שכל זה תלוי במעשינו ועבודתינו במשך שיתא אלפי שנין דהוי עלמא , ישנם כל ג' ענינים אלו גם עתה.
2277 עירובין כב, א. ע"ז ג, א. ד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
תחילה ישנו הענין ד"מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , שזוהי האכילה שהיא רק לפי ערך הטירחא ב"ערב שבת" – כל ששה הימים שלפני השבת ; ולאח"ז ישנו תענוג נעלה יותר – למעלה מ"שכר" שמרויח ע"י הטירחא, שלכן נקרא שבת בשם "מתנה" , כיון שזהו"ע שמקבלים בתורת מתנה , שלא לפי ערך טירחתו ויגיעתו (כולל גם הענין ד"אי לאו דעביד נייחא לנפשי' לא יהיב לי' מתנתא" ), שלכן "הנותן בעין יפה נותן" .
2285 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
"יוסף כנס משנות השבע לשנות הרעב, אף אנו כנס לנו מחיי העולם הזה לחיי העולם הבא", וכמארז"ל "אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו" , ו"מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" .
2773 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
כדי שיוכל להיות ענין השבת (שבו מודגש ענין האחדות, כנ"ל ס"ז), צריך להיות תחילה הענין ד"טרח בערב שבת" , והטירחא מתבטאת בכך ש"איש תחת גפנו ותחת תאנתו"64 – כפי שהי' גם בשעת השלוה, כשביהמ"ק הי' קיים, ובנ"י היו יושבים על אדמתם מתוך שלוה אמיתית, שגם אז הי' החילוק בין "איש תחת גפנו" ל"תחת תאנתו", ועאכו"כ בזמן הגלות, ברוב המצוקה.
642 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
דהנה, הן אמת שבכל המגילה כולה נקראו ישראל בשם יהודים, וכידוע הדיוק בזה בדרושי חסידות (בתורה אור, שערי אורה, אור התורה ובדרושים שלאח"ז ) ע"פ דברי הגמרא על הפסוק איש יהודי גו' איש ימיני, קרי לי' יהודי, אלמא מיהודה קאתי, וקרי לי' ימיני, אלמא מבנימין קאתי, ומשני , לעולם מבנימין קאתי, ואמאי קרי לי' יהודי, על שום שכפר בע"ז, שכל הכופר בע"ז נקרא יהודי, אבל לכאורה אין זה שייך למגילת אסתר דוקא, כי, אע"פ שהיתה אז הגזירה שיהיו כורעים ומשתחווים להמן , שעשה עצמו ע"ז , וחקק ע"ז על לבו כו' , הנה נוסף לכך שבגלוי לא הי' זה ענין של ע"ז , הרי מצינו עוד כמה מקומות שבנ"י מסרו נפשם על ענין של ע"ז, כמו בחנני' מישאל ועזרי', ואעפ"כ, לא מצינו שם דיוק זה שיקראו בשם יהודים דוקא.
1222 ראה תוד"ה שלא – ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכשם שקבע הקב"ה חוקי הטבע ד"זרע וקציר גו' ויום ולילה לא ישבותו", וביטול הנהגת הטבע הוא היפך שבחו של הקב"ה, שלכן אין מקום לאמירת הלל (או "ועל הנסים") בכל יום (כנ"ל ס"י) – כן הוא בנוגע לבריאת טבע האדם התחתון, שהנהגתו תהי' באופן ש"יגיע כפיך כי תאכל (ואז) אשריך וטוב לך"125, מלבד בימים מיוחדים בשנה, כמו ביום השבת , "דלית לי' אלא מה דמתקנין לי' ביומא דחול" (כמ"ש בזהר ומבואר באגה"ק ), אלא שאז אוכל מהמתנה של עצמו – ממה ש"טרח בערב שבת" , ועד"ז בנוגע לימי הפורים שבהם ישנו הענין
1497 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
אע"פ שנמצאים במעמד ומצב ש"אכתי עבדי אחשורוש אנן", בחושך כפול ומכופל של הגלות, ולכן חושבים שלא יכולים לפעול בעצמם ענין השמחה – הנה על זה בא הציווי "משנכנס אדר מרבין בשמחה", שלהיותו ציווי של הקב"ה, ש"אינו בא בטרוניא עם בריותיו כו'" , בודאי יכולים לקיימו, ומה גם שעצם ציווי התורה הוא נתינת כח, וענין זה נותן תוספת כח לבקוע ("דורכברעכן") את חושך הגלות ולהמשיך את ענין השמחה, ועד לשמחה באופן ד"לא ידע".
2187 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכיון שענינו של יום השבת הוא ש"מיני' מתברכין כולהו יומין" , כל ימי השבוע [וכמדובר כמ"פ שהמשכת הברכה מיום השבת היא לא רק לימי החול, אלא גם ליום השבת שלאח"ז, ובפרט מצד הענין ד"מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , היינו, שהאכילה דשבת היא מהטירחא דערב שבת שמתברך מהשבת שלפניו ], ובנדו"ד, שהמשכת הברכה לחג הפסח היא מ"שבת שלפני פסח", הרי מובן שיש עילוי בשבת שלפני הפסח לגבי פסח, כיון שבמקור הברכות צ"ל יותר מאשר במקום שבו נמשכת הברכה.
78 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכמודגש גם בהשייכות של יום השבת לששת ימי השבוע, עד כדי כך, ש"מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , היינו, שהאכילה בשבת היא ע"י הטירחא בששת ימי השבוע עד לסיום הטירחא בערב שבת .
692 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד אור ליום ה' - הוד שבנצח - י"א אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
וכיון שנותנים ליהודי שליחות – שהרי הכל בהשגחה פרטית – ו"אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , בודאי נותנים לו הכחות שיוכל לבצע את השליחות במילואה ובהצלחה – וכפי שתובעת תורת החסידות – בשמחה ובטוב לבב, בפרט בענין כזה שזכות הרבים מסייעתם.
1121 ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ונרמז גם במ"ש בגמרא עה"פ ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי , שיום הששי הוא ששי בסיון שבו ניתנה תורה, כי קיום העולם הי' תלוי במתן התורה.
1358 שבת פח, א. ע"ז ג, א. ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
דובר אודות הענין ד"ערב" שבת ויו"ט, שבו מתחילים כבר עניני השבת והיו"ט , וכמו בערב חג השבועות, חמשה בסיון, שבו התחילו כבר עניני מ"ת (החל מהקדמת נעשה לנשמע ), ואדרבה:
1640 כלומר: נוסף על שלילת הענינים המעלימים ומסתירים ומונעים ומעכבים המנוחה דשבת או השמחה דיו"ט, יש בו כבר הענין החיובי של השבת או היו"ט – כדמוכח ממארז"ל (ע"ז ג, סע"א) "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , כך, שבערב שבת ישנה כבר ה"אכילה" דשבת , שכולל כל עניני השבת .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכיון ש"מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" – הרי זה מתחיל כבר בימים שלפני שבת מברכים חודש אלול, ועאכו"כ מיום הרביעי,
710 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' כי תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וגם ענין זה קשור במיוחד עם לימוד התורה , שעי"ז נעשה הקיום דחוקות שמים וארץ , כמבואר
1383 ירמי' לג, כה. ע"ז ג, א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' כי תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכיון שכל אחד מישראל מחוייב בלימוד התורה, ואין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו , ואינו מבקש אלא לפי כוחן , הרי מובן, שענין זה שייך גם למי שחיוב ת"ת שלו ע"פ תורה הוא פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית או אפילו קריאת שמע בלבד, ועי"ז מקיים (לא רק מצות לימוד התורה סתם, אלא גם) החיוב דלא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה .
1466 ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וע"ד שמצינו בכללות ענין התורה, שדרשו רז"ל עה"פ יום הששי (בה' הידיעה), תנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית וכו', והיינו דכתיב ארץ יראה ושקטה, בתחלה יראה ולבסוף שקטה, שע"י התורה נעשה הקיום דשמים וארץ , וכמ"ש אם לא בריתי יומם
37 שבת פח, א. ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
השבת שבין ששת הימים שלפנ"ז – שעליהם נאמר "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , שפועל בהם עלי' ושלימות, כמ"ש "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם", "ויכולו" מלשון כליון – שביניהם יוהכ"פ, יום המיוחס, יום המיוחד ויום הקדוש , עליו נאמר "אחת בשנה יכפר",
435 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שבת חול המועד סוכות (בבוקר לפני התפלה), ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ואז יהי' בגילוי הענין שסוכה פועלת גם על אוה"ע, כדאיתא בגמרא מצוה קלה כו' וסוכה שמה לכו ועשו אותה , וכמבואר גם בהפטרה של יום הראשון דסוכות שלעת"ל יעלו מכל הגוים לחוג את חג הסוכות, ואז יהי' גמר הבירורים כו', כמבואר בהפטרה דשבת חוה"מ סוכות , ע"י משיח צדקנו, שילחום מלחמת ה' וינצח ויבנה ביהמ"ק במקומו ויקבץ נדחי ישראל , בקרוב ממש.
625 ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
הרי מובן גודל מעלת יום הש"ק שבו נכללים שמע"צ ושמח"ת, באופן ד"מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" .
1363 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
מהו החידוש דוקא בנוגע לירושלים שקיומה תלוי בתורה – הרי גם הקיום של כל העולם כולו תלוי בתורה, כמ"ש "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" , וכמ"ש "בראשית גו'", "בשביל התורה שנקראת ראשית" , ומהו הענין המיוחד בזה בנוגע לירושלים?
1826 ירמי' לג, כה. וראה ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכמו"כ קשור כללות ענין השבת עם תורה – כדאיתא במדרש על הפסוק "ויקהל משה", "אמר הקב"ה (למשה) עשה לך קהלות כו' כדי שילמדו ממך כו' להקהיל קהלות בכל שבת כו' ללמד ולהורות לישראל דברי תורה", ולכן ישנו פס"ד בשו"ע ש"פועלים ובעלי בתים שאינם עוסקים בתורה בקביעות כל ימי השבוע" להיותם "טרודים במלאכתם" [כי גם כאשר ההתעסקות ב"עובדין דחול" היא באופן של "יגיע כפיך" בלבד, הרי זה בכל זאת ענין של טירדא], הנה "בשבת (ש)הם פנויים ממלאכה (לאחרי הטירחא בערב שבת שאז "יאכל בשבת" ) ..
2359 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויחי, י"ד טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
– ביאור הצ"צ בגדלותו, שע"י הירידה למצרים זכה יעקב ליתרון האור שנמשך מן החושך דוקא, וכמעלת בעלי תשובה לגבי צדיקים גמורים.
294 וכמובן, שכדי לפעול שגם במצרים יהי' הענין ד"ויחי", נותן הקב"ה כחות נעלים יותר (שהרי "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" (ע"ז ג, סע"א)), ובמילא נעשה לימוד התורה באופן נעלה יותר, כיון שהלימוד הוא ע"י כחות נעלים יותר.
דוגמא לדבר: בנוגע לחולה שזקוק לרופא (כמ"ש (משפטים כא, יט) "ורפא ירפא") – יש צורך בהנהגה מיוחדת הקשורה עם טירחא יתירה הן בגשמיות והן ברוחניות, והוצאה יתירה עבור סממני רפואה שהם יקרים הרבה יותר מאשר מאכלים רגילים שאוכל אדם בריא [וכידוע (ראה לקו"ת ברכה צח, ד ואילך. ובכ"מ) שכל דבר שזקוקים אליו יותר, מחירו זול יותר, וכמו אויר, שהוא המוכרח ביותר לקיום האדם, הרי הוא בחנם, ואילו בנוגע למים שאינם נחוצים כמו אויר, נאמר (דברים ב, ו) "וגם מים תכרו גו' בכסף", ואילו לחם שהוא מוכרח פחות ממים, מחירו יקר יותר; ועד לסממני הרפואה שרק חולה זקוק להם – מחירם יקר יותר מלחם ומים]. וכיון שמחירם יקר יותר, הרי זה מורה שהם נמשכים ממקום נעלה (עשיר) יותר, ולכן גם התוצאה שלהם היא נעלית יותר.
ודוגמתו בנמשל – בענין העבודה (היפך ענין "נהמא דכיסופא" (ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג)), שככל שהעבודה היא מתוך יגיעה רבה יותר, ועד לעבודה של בעל תשובה שהיא "בחילא יתיר" (זח"א קכט, ב), אזי היא יקרה וחביבה יותר, ופועלת יותר, כבנדו"ד, שבשעתא חדא וברגעא חדא נעשה שינוי מן הקצה אל הקצה, שגם במצרים נעשה מבחר שנותיו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
וענין זה שייך לכל אחד מישראל, וכיון ש"אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , בודאי ניתנו לו כחות על זה כו'48.
1711 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
וגם בנוגע לתושבע"פ – כמדובר לעיל (סל"א) שפורים קשור בעיקר עם תושבע"פ – הרי זה רק אם יש ביכלתו ללמוד באופן של הבנה והשגה, אבל אם אינו יכול – מאיזה סיבה שאינה תלוי' בו, והרי "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" – אזי ישנה העצה שמביא השל"ה לומר שמות החומשים ומסכתות הש"ס, ושמות התנאים והאמוראים כו'.
2157 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, פ' פרה, ח"י אדר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בבחי' בריאה, ולא בבחי' חקיקה בלבד, וכמ"ש בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ , וכמ"ש הרמב"ן15 שאין אצלנו בלשון הקודש בהוצאת היש מאין אלא לשון ברא כו', ומהו ענין חוקות שמים וארץ , שהכוונה בזה היא לא רק על הנהגות שמים וארץ , אלא על עצם המציאות דשמים וארץ , כמובן ממארז"ל על הפסוק14 אם לא בריתי גו' חוקות שמים וארץ לא שמתי , שזהו מ"ש ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי , מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית , אם ישראל מקבלין את תורתי מוטב , ואם לאו , אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו , והיינו דכתיב ארץ יראה ושקטה, בתחלה יראה ולסוף שקטה.
2290 ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, פ' פרה, ח"י אדר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וענין זה מובן גם מדברי הגמרא "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , היינו, שהאכילה בשבת יכולה להיות רק ע"י הטירחא וההכנה בערב שבת – שהפירוש ד"ערב שבת" כאן הוא לא רק יום ששי בשבוע, אלא כל ימי השבוע, החל מיום ראשון (מוצאי שבת ), שכבר אז מתחילים ההכנות לשבת – לא רק בנוגע לענינים רוחניים, אלא גם בנוגע לענינים גשמיים, דכיון שביום השבת יש צורך באכילה ושתי' ושאר צרכים, והוא יום שאסור במלאכה, הרי בהכרח להכין את כל צרכי השבת מ"ערב שבת" , שפירושו במובן הרחב הוא החל מיום ראשון בשבוע.
2358 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, כ"ה אדר, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
וכיון שדורשים זאת מכל אחד, הרי זו הוכחה שביכלתו לקיים זאת, שהרי "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , ובמכ"ש מבשר-ודם שמייצר מכונה, שבודאי לא ידרוש ויצפה שתעשה יותר ממה שקבע ב"תכנית", ועאכו"כ בנוגע להקב"ה, שכיון שדורש להעלות בקודש, בודאי נתן תחילה את הכחות לכך.
2614 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ונדרש ממנו , והרי "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , ומבקש רק "לפי כחן" .
140 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וע"ד מי שטרח בערב שבת (שית אלפי שנין) יאכל בשבת (אלף השביעי), שבזה נכלל גם הבחי' שלמעלה שלא בערך מהטירחא והעבודה דערב שבת , שזוהי בחי' שמיני, שומר ההיקף (למעלה מבחי' השבת שנכללת בשבעת ימי ההיקף), וכמו הענין דמילה בשמיני עד שיעבור עליו שבת אחת , דהיינו למעלה משבת – שיש בשבת גם מדריגה זו, שהיא בחי' המתנה דשבת .
1295 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ומזה מובן, שתוכנה של פרשה זו – שעיקרה (כשמה ) במדבר – היא הקדמה למתן תורה.
1800 כי, נוסף לכך שענין השבת הוא השלימות דכל ימי השבוע שלפניו , שבהם נעשית ההכנה לשבת , כמארז"ל (ע"ז ג, סע"א) "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , וכהנהגת שמאי שכבר מיום ראשון הי' אומר "זו לשבת" (ביצה טז, רע"א) – ענינו הוא גם הכנה לימי השבוע שלאחריו, שהרי "מיני' מתברכין כולהו יומין" (זח"ב סג, ב. פח, א), כך, ששבת פ' במדבר היא הכנה והקדמה למ"ת. ובמה מתבטאת ההכנה – הנה על יסוד הפתגם שצריך לחיות עם הזמן ("היום יום" ב חשון. ובכ"מ), דקאי על פרשת השבוע – יש ללמוד זאת מפרשת השבוע, אשר על שמה נקרא כל השבת בשם שבת פ' במדבר (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, ז
זה בהקדם מאמר רז"ל על הפסוק ארץ יראה ושקטה , בתחלה יראה ואח"כ שקטה , תנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין.
10 שבת פח, א. ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
יום השבת אסור בעשיית מלאכה, ועד שצריך אדם לראות כאילו כל מלאכתו עשוי' , ואילו כל צרכי השבת נעשים ע"י ההכנה בימים שלפני השבת , כמארז"ל "מי שטרח בערב שבת [שפירושו לא רק יום הששי בשבוע, אלא גם כל ימי השבוע, החל מיום ראשון, כפי שהוא בתור הכנה לשבת , "ערב שבת" ] יאכל בשבת" .
1145 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והיסוד לזה – מאמר רז"ל "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , שהכוונה בזה היא לא רק לערב שבת כפשוטו, אלא לכל ימי השבוע, החל מיום ראשון, כפי שמצינו אצל שמאי הזקן ש"כל ימיו הי' אוכל לכבוד שבת , מצא בהמה נאה אומר זו לשבת , מצא אחרת נאה הימנה, מניח את השני' ואוכל את הראשונה" , והיינו, שההכנה ("טרח" ) לשבת היא במשך כל ימי השבוע.
2125 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו גם הענין שביום השבת צריך להיות במעמד ומצב ש"כל מלאכתך עשוי'" – דכיון שגם צרכי האדם אינם ענין של חול, אלא ענין אלקי, נמצא, שכל הענינים באים מלמעלה (ללא מלאכת האדם, שהיא עשוי'), ויש רק צורך באיזה ענין של הכנה, כי "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , אבל ההכנה היא רק בכדי שעי"ז יומשכו כל הענינים מלמעלה.
433 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, פרשת פרה, כ"ף אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
גם צריך להבין מ"ש אם לא בריתי גו' חקות שמים וארץ לא שמתי, דקאי על התורה, כדאיתא בגמרא והיינו דאמר חזקי', מאי דכתיב משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה , בתחלה יראה (שמא לא יקבלו ישראל התורה ותחזור הארץ לתהו ובהו) ולבסוף (כשקבלוה בנעשה ונשמע) שקטה , שמזה מובן, לכאורה, שהתורה היא בשביל קיום העולם, ואינו מובן, שהרי הצורך בדבר אחד בשביל דבר אחר שייך לומר רק כשצריך דבר זול בשביל דבר יקר, אבל לא שייך לומר שצריך דבר יקר בשביל דבר זול, וא"כ, מהו ענין אם לא בריתי גו' חקות שמים וארץ לא שמתי, שמשמעותו שצריך לענין התורה בשביל קיום העולם.
1866 ע"ז ג, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, פ' פרה, כ"ף אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכאשר הקביעות היא שפרשת פרה היא בסמיכות לפרשת זכור, ללא הפסק בינתיים, כבקביעות שנה זו – אזי פרשת פרה היא בסמיכות לימי הפורים, כך, שימי הפורים נכללים בימי השבוע שבהם היא ההכנה לפרשת פרה, באופן ש"מי שטרח בערב שבת (דקאי על כל ימי השבוע) יאכל בשבת" .
1921 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
וכאשר טוען שזוהי עבודה קשה, ואיך יהי' לו כח לעשותה, מה כבר יצליח לפעול, ואיזה תועלת תהי' לו מזה כו' – אומרים לו, שהתורה, "דרכי' דרכי נועם" , כך, שבודאי תפעל אצלו עריבות ("עס וועט אים ווערן זיס"); והקב"ה הוא עצם הטוב, וטבע הטוב להיטיב , ו"אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , וכיון שהקב"ה ברא את המדבר, בודאי נותן את הכחות הדרושים לפעול בו ולעשות ממנו דירה לו ית', ועאכו"כ בנוגע ליהודי שנמצא בו, שאין להביט אל מראהו, אלא לזכור שנשמתו היא "חלק אלקה ממעל ממש" , כך, שבענין המנין הוא בשוה עם הגדול שבגדולים.
1743 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
ומ"מתן תורה" – ל"קבלת התורה", דכיון ש"אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , הרי בודאי שנותן גם את הכחות הדרושים (ובזה גופא ניתוסף עוד יותר עי"ז ש"הבא ליטהר מסייעין אותו" ) לקבל את התורה – ללמוד תורה בהבנה והשגה באופן של פתיחת המוח, ומפתיחת המוח יומשך גם בפתיחת הלב, ולבא פליג לכל שייפין – לכל רמ"ח אברים ושס"ה גידים, ועד למעשה בפועל, במשך כל השנה כולה.
2115 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והענין בזה – שאע"פ ש"מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" קאי (לא רק על ערב שבת ממש, אלא) גם על כל ימי השבוע, כיון שענין השבת תלוי בעבודת כל ששת הימים שלפני השבת , מ"מ, הרי זה בעיקר וביחוד ביום ששי, ובלשון הכתוב :
399 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וממשיך בלקו"ת , ולהבין זה, כי למה הם ימי החול ואינם יו"ט כו' [ויש להוסיף, שהשאלה היא גם בנוגע לשבתות שבחודש אלול, שאינם מצד העילוי דחודש אלול, אלא כיון שבאים לאחר ששת ימי החול, דמי שטרח בערב שבת יאכל בשבת ].
1129 ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ויש להוסיף בהחילוק שבין חודש אלול לעשי"ת – שהענין שימי חודש אלול "הם ימות החול, ואינם יו"ט כו'" הוא גם בנוגע לשבתות שבחודש אלול, כיון שכללות ענין השבת אינו קשור עם ימי החודש (אלול), אלא עם ימי השבוע, שהרי כל מציאות השבת היא רק כשישנם ששת ימי החול, כמארז"ל "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , ולכן, גם השבת שבאלול הו"ע של חול, ולא יו"ט; ואילו בעשי"ת, גם ימי החול הם בבחי' שבת ("שבת'דיקע" ), שהרי עליהם נאמר "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב", "אלו עשרה ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ" .
1179 ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ליל ערב ראש השנה ה'תשמ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ו) והגם שגם הגילוי דחפץ חסד שהי' תחלה , שרש המשכתו הוא מהתענוג עצמי בעבודתם של ישראל [וכנ"ל, שזהו הסיבה לזה שנתעורר להיות חפץ חסד], מ"מ, ע"י עבודתם של ישראל בפועל, ניתוסף עילוי נעלה יותר, וכמובן מזה שבכדי שתושלם הכוונה דנתאוה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים הוצרך להיות בריאת העולמות בפועל, עד לעולם הזה התחתון, ואח"כ הוצרך להיות מתן תורה שאז דוקא נעשה התוקף דקיום העולם כמארז"ל עה"פ ארץ יראה ושקטה , ואח"כ צ"ל עבודת האדם (שלאחרי מ"ת) בפועל, לימוד התורה, ובאופן דגדול לימוד שמביא לידי מעשה בקיום המצוות בפועל – אף שכל זה הי' בידיעתו ובמחשבתו ית' גם מקודם (ומחשבה זו היא הסיבה לזה שנתעורר להיות חפץ חסד) – כי המחשבה שהיתה מקודם היא מחשבה עצמית שבעצמותו ית' שלמעלה מגילוי, וזה שמצד מחשבה זו נעשה ההתעוררות דחפץ חסד הוא רק באופן דהבדלה [היינו, שהמחשבה נשארה בעצמותה ולא נמשכה בהענין דחפץ חסד, והענין דחפץ חסד שנעשה עי"ז הוא רק החפץ והתענוג בחסד, גילויים], וע"י עבודת האדם בפועל, נעשה גילוי העצמות, דירה לו ית', לו לעצמותו.
45 שבת פח, א. ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז.
* יצא לאור בשעתו, " יו"ד כסלו ה'תשי"ז ".
מים רבים . . ואם דלת היא : שיר השירים ח, ז-ט.
ובמדרש רבה : במקומו ובבמדבר רבה פ"ב, טז.
ונהר יוצא : בראשית ב, יוד.
אמרז"ל : ברכות בסופה. וכמרז"ל : עירובין נד, א. – ראה אור התורה בראשית [ח"א] כד, ב.
צריך להבין : מכאן ואילך (לבד הסיום) – הוא מאמר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב* בשינוים קלים. ובחלקו הועתק – בתוספת ביאור – בד"ה כל המאריך באחד תרפ"ו (קונטרס צ"ט [סה"מ קונטרסים ח"ג בתחילתו. סה"מ תרפ"ו ע' קנא ואילך]) לכ"ק מו"ח אדמו"ר.
במדרש רבה : ואתחנן פ"ב, לא. וע"פ המבואר יותר בירושלמי ברכות פ"א ה"ה.
בפני עצמה : ראה מצות האמנת אלקות – בסהמ"צ להצ"צ – פ"א [דרמ"צ מד, ב ואילך].
מענין השיתוף **: עיין בכ"ז סהמ"צ להצ"צ מצות אחדות ה' [דרמ"צ נט, ב ואילך]. ד"ה אנכי בספר תרכ"ו [סה"מ תרכ"ו ע' נג ואילך]. ד"ה מי כמוכה תרל"ז. ובכ"מ.
באו"ח סי' קנ"ו : עיין בדרכי משה שם. – ובד"ה מי כמוכה תרל"ז איתא שהוא ע"פ תוד"ה שמא (בכורות ב, ב), תוד"ה אסור (סנה' סג, ב), ר"ן ספ"ק דע"ז, רי"ו ני"ז ח"ה. ובשו"ת ושב הכהן סל"ח ושער אפרים סכ"ד נחלקו ע"ז. – ועייג"כ נו"ב מהד"ת חיו"ד סקמ"ח. פ"ת ליו"ד סקמ"ז סק"ב. פרמ"ג בשפתי דעת סו"ס סה. שדי חמד פאת השדה כללים אות ג' ס"ו סקי"א ובספרים שהובאו שם.
*) ד"ה את הוי' האמרת תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' תיב ואילך) . – המו"ל .
**) ראה גם מכתב י"א אדר א' שנה זו (תשי"ז – אגרות-קודש חי"ד ע' תיט) . – המו"ל . ויצו גו' ואין צו : סנהדרין נו, ב. זח"א כז, ב. ובכ"מ.
דקרו לי' : סוף מנחות. ועייג"כ תניא פכ"ד. ש' האמונה פכ"ב. דרוש דתער השכירה להצ"צ (בסו"ס דרך מצותיך ח"ב [אוה"ת נ"ך ח"ב ע' תשפ ואילך]). ובכ"מ.
רם על : תהלים קיג, ד-ו.
שהן אומרים : ראה סידור ח"ב ד"ה אד' שפתי [רלז, ב ואילך]. סד"ה הלל (בסו"ס דרך מצותיך [קנב, א-ב]).
דהתהוות העולם : ראה הגהות לד"ה פתח אלי' – תרנ"ח [ע' לח ואילך] (הועתק קטע זה ב"התמים" ח"א מב ע"א ד"ה וביאוה"ע. ועיי"ש ח"ב ע' פח).
וכמ"ש בסש"ב : ראה שער היחוד והאמונה פ"ג.
גילוי הקו : ראה ד"ה כימי צאתך תש"ח (קונטרס נו [סה"מ תש"ח ע' 162]) פ"י.
בס' אלימה : הובא בפלח הרמון על הפרדס ש"ג פ"א.
כמ"ש בת"ז : סוף תי' כב. ובמדרש : רבה פע"ט, וא"ו. – להעיר מקהלת יעקב מע' השגחה. וי"ל דלכן תשובה נצחת הביא רבינו מש"ס חולין דוקא.
ומה שארז"ל : ראה מורה נבוכים ח"ג פי"ז בסופו.
אמרו רז"ל : קדושין ל, ב. נדה לא, א.
וכמארז"ל : ברכות יו"ד, א.
בן עזאי : יבמות סג, ב. – להעיר ממש"כ בט"ז שו"ע אהע"ז ס"א סק"ו ובהל' ת"ת לרבינו הזקן רפ"ג.
וכן מ"ש : דברים לג, יד.
וכמ"ש : איוב ט, ז. – להעיר מסנהדרין קי, א. יצב גבולות : דברים ל"ב, ח. וע"פ הרמ"ז לזח"ג רפו, ב (הובא במצות אחדות ה' הנ"ל).
וידעת . . ראו : דברים ד, לט. שם לב, לט.
דהנה בזהר הקשה : ח"ב קח, ב. – להעיר מפדר"א רפל"ד.
שרש ההפרש : ראה תו"א יתרו עג, ב. וככה תרל"ז פ"ה ואילך. ד"ה זה היום תרס"ו [המשך תרס"ו ע' י ואילך]. ובכ"מ.
כל ישראל . . נכוה מחופתו : סנהדרין ר"פ חלק. ב"ב עה, א. כמ"ש במ"א : ראה המשך וככה שם. קונטרס לימוד החסידות פי"ב [אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' שנג ואילך].
וכמא' : פסחים נ, א. וראה תו"א שמות נד, א.
נק' יום . . דמי שטרח : משנה סוף תמיד. ע"ז ג, א.
כשראו כרך : סוף מכות. ראה תו"א ר"פ בשלח ור"פ תצוה. בתו"ח שם ע' שמו.
וכל קרבי . . שיש מלאכים : תהלים קג, א. ראה לקו"ת ר"פ צו. שם פ' שלח ד"ה ענין הנסכים פ"ב [מא, ד]. ועוד.
מלאכי אלקים . . וכמ"ש במ"א : בראשית כח, יב. ראה רד"ה ויחלום תש"ח (קונטרס נב [סה"מ תש"ח ע' 80]). ומוטב דלידיינא : חגיגה טו, ב. ראה לקו"ת בשלח ד"ה ראו פ"ב [א, ריש ע"ד].
וידוע : הקדמת הרמב"ן לאיוב הובא באגה"ת פי"ב.
וכמ"ש במ"א : ראה ד"ה והוא כחתן תרנ"ז [סה"מ תרנ"ז ע' קנב ואילך].
שרפים ואופנים : ראה לקו"ת במדבר כח, ד. שם מז, א. ובכ"מ.
מפני שמשיגים : ראה לקו"ת חקת רד"ה אז ישיר [סב, ג]. ושם אמור ד"ה ונקדשתי פ"ה [לב, ב ואילך] באו"א. והנה אופן : יחזקאל א, טו.
ממקומו הוא מוכרע : שבועות ז', ב. ועייג"כ מכות כג, ב.
שער בימין . . בשמאל : להעיר מלקו"ת שלח מז, א.
תלתלים אלו תילי : שה"ש ה, יא. ובמדרש רבה שם.
שאין אדם : להעיר מלקו"ת האזינו סד"ה כנשר יעיר [עח, ג]. דהנה כתי' : תהלים קב, כח.
והרשב"א ז"ל : שו"ת ח"א סתי"ח.
אזניך קשבת : נחמי' א, וא"ו.
אלף שנה : ויקרא רבה רפי"ט. מדרש תהלים צ.
בבי"ע . . באצי' : ראה לקו"ת ר"פ ברכה. ביאוה"ז ואוה"ת ר"פ חיי שרה. רשימות תהלים להצ"צ [יהל אור] צ, ד ס"ק ד-ה.
שהרי : עבודת הקודש ח"א רפ"ח. בלי שיעור ממש : עד"ז הוא בכ"מ בדא"ח. ופשטות הל' והענין משמע שהן בל"ג ובפועל (ולא רק בכח, שיכול להצמיח ולהוליד דורות עד א"ס. עיין בזה בס' החקירה להצ"צ). וראה ג"כ חגיגה (יג, ב) עה"פ ולגדודיו אין מספר (תניא פמ"ו). וצע"ג איך אפשר לעולם נברא מוגבל להכיל בתוכו מספר בל"ג של נבראים. והרי רק מקום ארון אינו מן המדה.
הערה לאחר זמן :
ויל"פ מפני שלגדודיו (עולמות) אין מספר ובכאו"א – יש דצח"מ כפי מדריגתם, אבל לא שכן הוא בעולם א' בפ"ע . ובזה מתורץ הצע"ג שבהערה.
מניח תפילין : ברכות ו, א. – ראה תו"א לה, ב-ג.
אמרו רז"ל : שמות רבה פ"ל, ט.
וכדאי' בזהר : ח"ג קפו, א (בדפוסים שלפני אין תיבת חמינא ). ראה רד"ה כי ידעתיו תרס"ו [המשך תרס"ו ע' סח]. וכמא' : ראה סוטה יז, א.
כד סיים : ברכות ס, ב.
באבותיך חשק : דברים יו"ד, טו. והרי הי' זה לפני מתן תורה.
בעניני ארץ : ראה אגה"ק ס"ט.
לית מחשבה : ראה תניא ספ"ד. האומרים נהי' . . אני הוי' : יחזקאל כ, לב-לח.
בחכמה . . ונעים : משלי כד, ג-ד. ראה תורה אור תולדות יח, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
שהרי התורה היתה ניתנת לישראל בלא"ה במתן תורה, דהלא תחלת הכוונה בהתהוות העולמות הי' בשביל התורה כמארז"ל עה"פ בראשית ברא וגו', בשביל ישראל שנק' ראשית כו' ובשביל התורה שנק' ראשית כו', שהתורה נקבעה בטבע הבריאה, ובאופן של תנאי דכשבטל התנאי בטל הדבר, וכדאיתא בגמרא ע"פ ויהי ערב גו' יום הששי, תנאי התנה הקב"ה במע"ב אם יקיימו ישראל את תורתי וכו', והיינו כו' דכתיב משמים גו' ארץ יראה ושקטה כו', בתחלה יראה ולבסוף שקטה , וא"כ הרי היתה נתינת התורה ענין המוכרח ואיך שייך ברכה על זה.
16 ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב י"ט כסלו ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ה) ובזה יובן מה שארז"ל עה"פ ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי , שיום הששי דמעשה בראשית [שעיקר ענין מע"ב הוא ביום הששי , יום ברוא אדה"ר, כמו שאומרים בר"ה זה היום תחילת מעשיך.
45 שבת פח, א. ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ תשא, ט"ז אדר, תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וזהו ג"כ מש"כ ליהודים היתה אורה וגו' וכמ"ש בגמרא דכל הכופר בע"ז נק' יהודי, והיינו שקודם ישנו ענין המס"נ שבזה עמדו אז בימי הפורים, וזהו"ע הפתחו לי כחודה של מחט שהו"ע המס"נ, ואח"כ הן הד' מדרי' דאורה ושמחה וששון ויקר, וזהו ג"כ מש"כ איש יהודי הי' בשושן הבירה ושמו מרדכי, דמרדכי מן התורה מנין שנאמר מר דרור, ומתרגמינן מירא דכיא, וכמבואר בתו"א, ויהודי הו"ע המס"נ כנ"ל, דיהודי הוא מל' הודאה שלמעלה מטו"ד, וזה פעל בכולם את ענין המס"נ שכולם נק' יהודיים דוקא וכבמרז"ל שזהו היפך מצבם הקודם שהשתחוו לאנדרטי' כמסופר בגמרא, ואח"כ נמשך ממס"נ זה בהד' אותיות דשם הוי', אורה ושמחה וששון וגו' ועד לאורה ושמחה וששון ויקר למטה מעשרה טפחים, כפשוטו של מקרא.
41 מגילה יב, א. תוד"ה שלא ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ תצא, י"ג אלול, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ו) ויש לומר שזהו ג"כ הביאור בזה שמביא (בתחילת המאמר) ב' קצוות בענין השבת , דהשבת נק' מלכה שהיא ספירת המלכות שלמטה מכל הספירות ומקבלת מהן, כמאמר סיהרא לית לה מגרמה כלום [וכמאמר רז"ל (גבי שבת ) דדוקא מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת ], ולאידך הרי כולהו יומין מתברכין מהשבת, היינו דלא זו בלבד ששבת מקודש מכל הימים, אלא עוד זאת, שהיא משפיעה בהם.
38 ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ענינה של תורת החסידות 27
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
וכיון ש"אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , ואינו מבקש אלא לפי הכחות שניתנו להם, לכן בדורות האלה דוקא מתגלים חלקי התורה הנעלמים ע"ע והפנימיים (מה שלא זכו להם בדורות הראשונים), ובהם וע"י נשפעים מלמעלה כחות מיוחדים לעבודה נעלית זו – שהרי התורה היא " עוז ותושי'", היא הנותנת כח לעשות חיל בעבודה.
19 ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו אני הנה בריתי אתך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והנה יש ב' בחי' ומדריגות שונות בבחי' החו"ל עצמו, והיינו החול דישראל אף שנבדל מן הקדש כמ"ש המבדיל בין קדש לחול שהמבדי"ל הוא הפרסא העב הנ"ל, אעפ"כ נבדל הוא מהחול דאוה"ע דהיינו שהחול שלהם הוא למטה יותר עד שיש עוד פרסא המבדיל בין הטמא לטהור שבחול עצמו, והענין שבחי' החו"ל דישראל נק' בחי' חולי"ן שנעשו על טהרת הקודש כו' בחי' חולו של מוע"ד והיינו שנמשך להם מקדושת שבת שלעבר לג' יומין קמייתא הארת שבת ותלת יומא בתריתא הם הכנה לשבת הבאה וכמאר"ל מי שטרח בע"ש יאכל בשבת ופי' שכל
20 מי שטרח בע"ש יאכל בשבת : ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו אני הנה בריתי אתך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזה ענין התשובה לההוא מטרוניתא כהאי תורמסא דצריכא מיתוק כו' כך המילה שנברא האדם בצל"ם ודמות העליו"ן בערל"ה המכסה על הברית שזהו למעלה בחי' הפרס"א המבדיל בין קדש לחול שעיקר הכונה של התהוות החו"ל שיתתקן ע"י עבודת האדם דוקא לאהפכא מחשוכא לנהורא וממרירו למיתקא שנ' ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך כו' ר"ל שזהו ענין חולי"ן שנעשו על טהרת הקדש שמי שטרח בע"ש יאכל בשבת וזהו כהאי תורמסא דצריכא מיתו"ק לאהפכא ממרירו למיתקא ע"י עבודת האדם דוקא וכמ"ש אשר ברא אלקי"ם לעשו"ת פי' לתקן כנ"ל וד"ל.
60 שמי שטרח בע"ש : ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשן של הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו ענין התגלות השפע דאצי' בבריאה שהאדם הוא היש הנפרד הנברא ומחודש שמקבל חיות מאלקות שיושב במנוחה וינפש מכל מלאכה שלא יקבל חיות משום דבר נברא זולתי מעצמו' אלקות דאצי' והוא בתכלית הביטול כאלו עומד לפני המלך שלא יוכל להרים ידו בשום דבר בעולם זולתי בתורה כנ"ל מצד שנקרע המסך דנוג"ה דעשי' המבדיל בין קד"ש לחול שלא יוסתר אורו ית' כנ"ל אך כ"ז נעשה ע"י עבודת האדם בו' יומין דחול במלאכת הברורין לאהפכא מחשוכא לנהורא לברר בירורי נוג"ה דעשי' שאחורי הפרגוד המבדיל בין קדש לחול שזהו כונת מארז"ל מי שטרח בע"ש יאכל בשבת פי' שטרח בע"ש בכל ששת ימי המעשה במלאכת הברורי נוג"ה לאהפכא מחשוכא לנהורא וממרירו למיתקא הוא יאכ"ל בשבת אח"כ מירידת השפע עליונה דאצי' המתגלה בבריאה שלא ע"י הסתרת המסך דעשי' המבדיל בין קדש לחו"ל כנ"ל.
51 מי שטרח בע"ש יאכל בשבת : ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
מחדש ירידה זו גרמה עלי' והוספה חדשה כי מי שטרח בע"ש כו' ובכל ו' יומין דחול מתחדש הבריאה בהתחדשו' שלא הי' כמוה עדיין ביומי' דחול שלפניה א"כ בהכרח שגם העלי' בשבת שלה חדשה היא דהיינו תוס' מוחי' חדשים לגמרי שלא היו עדיין כמוהם בשבתות שעברו ועד"ז ניתוסף האור של המאציל בנאצלי' במוחי' חדשי' בכל שבת ושבת שבכל שנה עד כלות השנה ובשנה שאחריה עליה חדשה לגמרי עד כלות שיתא אלפי שני <קיט>
92 כי מי שטרח בע"ש : ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו הראיני את מראיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אבא ואהי' אצלו כו' שעשועי יום יום היינו בחי' או"א שנק' יום יום שכבר העונג העליון דכתר בהם בגילוי ומהם נמשך קבלת העונג לז"א במדו' כשהקדב"ה שהוא ז"א יושב ועוסק בתורה שמקבל שעשועי' דאו"א כו' אבל מה שאמר אני תורתך שעשעתי בפועל יוצא היינו בחי' הכתר שהוא מקור כל השעשועי' ונק' שעשועי המלך בעצמותו כמ"ש במ"א וממנו נמשך עונג להיו' מציא' עונג גלוי באור אבא ואוריי' מחכמ' נפק' ע"כ אמר תורתך שעשעתי ומ"ש אני הוא אין דכתר כידוע וד"ל.
29 כשהקב"ה. . יושב ועוסק בתורה : ראה ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו זוהר פינחס פתח ר' חייא ישבעו עצי הוי'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
שיהי' ראוי למאכל לחיות בו הנפש כו' וכן הלבוש אינו בא ממילא אלא ג"כ ע"י בחי' התיקון בטוויית הצמר ואריגתו והתפירה וכיוצא עד שיהא לו למלבוש ממש כו' והטעם שלא נברא הלחם לאכול והבגד ללבוש בלתי תיקון כלל כענין לעתיד שאמרו שתוציא הארץ גלוסקאו' וכלי מילת כלומר גמר תיקונן בא ממילא שיצמחו עם גמר תיקונן מן הארץ ולא עכשיו כי ידוע שבצלם האלקי' עשה את האדם התחתון ולמעלה בבחי' אדם שעל הכסא מתלבש בו' יומין דחול ג"כ לברר ברורי' דנוגה ע"ד הנ"ל בחציר שהוא כמו דמיון הקצירה וכן יש עד"ז ל"ט מלאכו' כולן חורש וזורע בשדה העליונה כו' עד שיהיו מציאו' נבראי' שנק' בשם מאכל לחם למעלה וכן יש נבראי' שנק' בשם לבושי' ונא' בהן דרשה צמר ופשתים וכן סדין עשתה וכיוצא והכל עניני בירורי' בירור אחר בירור כנ"ל במשל ולכך נק' ו' ימי המעש"ה כלומר ימי המלאכה והתיקון עד שיהי' לחם לאכול ובגד ללבוש כו' ועד"ז ניתן למטה בעבודת ה' בנפש האלקי' שלא יבא האדם למדרגת הדביקו' בה' אחד ממילא ומעצמו אלא ע"י בחי' הברורי' והוא לאהפכא חשוכא לנהורא כו' מנפש הבהמיו' דנוגה המעורב טו"ר כו' והיינו מפני שהנפש אלקי' היא מבחי' מ"ה דתיקון שמברר ב"ן כו' וד"ל ואמנם אין התיקון אלא במה שהי' בחי' שבירה ונפילה דוקא והיינו בששה המדו' דתוהו כמו בלע ויובב וכיוצא והוא בחי' חג"ת נה"י אבל במלכו' המדה השביעי' לא הי' שבירה אלא בחי' ביטול בלבד כנ"ל ע"כ אין מלאכה בשבת שהוא לנגד המלכו' שא"צ בירור ותיקון כלל וע"כ כל ל"ט מלאכו' אסו' בשבת כי אין צריך תיקון רק בו' ימים בלבד לתקן ו' המדו' שנשברו אך בחי' ההעלאה מן הבירורי' הוא דוקא בשבת ולא בחול כמאמר מי שטרח בע"ש יאכל כו' וכמ"ש במ"א וד"ל.
32 מי שטרח בע"ש יאכל : ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שלישי: לבאר מ"ש שתכלית העבודה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו החילוק שבין אוה"ע וישראל וכמארז"ל שכשיבקשו אוה"ע ליתן להם תו"מ יאמר להם הקב"ה מצוה קלה יש לי וסוכה שמה וכאו"א עושה לו סוכתו
38 וכמארז"ל. . מצוה קלה יש לי וסוכה שמה : ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב להבין ענין השבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והנה כתי' ושמרו בנ"י לעשות את השבת הגם דשבת מיקדשא וקיימא שלכן אין אומרי' בשבת ותתן לנו כו', אבל להיות השבת לדורותם שיתגלה מטה מטה להיות דר ביניהם, וגם לדורותם כפשוטו ל' נצחיית היינו שיתגלה מלמעלה מהזמן בזמן, כי בחי' השבת הוא עליי' בלמעלה מהזמן שלכן מוני' גם עכשיו כל יום שאחר השבת יום ראשון ואח"כ יום ב' כו' הגם שכבר עברו עידן עדני' אלא משום שכל שבת הוא באמת עליי' בלמעלה מהזמן, וההמשכה זו בבחי' זמן הוא ע"י ישראל מי שטרח בע"ש כו'.
17 מי שטרח בע"ש כו' : ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק ראשון יד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ומכל מקום אם היא עוזרת לבנה או לבעלה בגופה ומאודה שיעסוק בתורה חולקת שכר עמהם ושכרה גדול מאחר שהם מצווים ועושים על ידיה מה שאין כן באשה שלמדה תורה שיש לה שכר אבל לא שכר גדול כשכר האיש מפני שאינה מצווה ועושה .
רסב רש"י סוטה כא, א ד"ה הא לא. רמב"ם פ"א הי"ג. טור ושו"ע סי' רמו ס"ו (ע"פ ב"ק לח, א. ע"ז ג, א). וראה לעיל או"ח סי' יז ס"ג (לענין מצות). לקו"ש חי"ד ע' 40 (בלימוד הלכות הצריכות).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח מקול מחצצים בין משאבים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
שטרח בע"ש דוקא הוא יאכל בשבת להעלותם לבחי' אדם.
66 ומי שטרח בע"ש : ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויאמר וגו' הנני ממטיר לכם לחם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ואע"פ שהיו אוכלין המן בשבת ממה שנשאר והוכן ביום הוי"ו זה לא הי' בבחי' בירור אלא ממה שכבר הוברר על ידו בחול בכללות שלהם ביום הוי"ו שעולה בבחי' או"ח (כמשי"ת), וכמו אכילת סעודת השבת שהוא מי שטרח בע"ש כו' כמ"ש במ"א.
354 מי שטרח בע"ש : ע"ז ג, א. ראה גם לקו"ת בשלח ב, א. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' קצא. ע' רלא וע' רנג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ומה גם כי לא יעלה למעלה כלל מכל אשר נשא נפשו בחשק נמרץ לתאוותו להשיג הון כו' שלא יבורר בעבודתו בחי' הטוב מן הרע כלל, ואם אין העלא' ובירור בחול אין עונג ומנוחה בקדש דשבת כי הא בהא תליא כידוע כמו מי שטרח בע"ש כו', ולכך תיעשה מלאכה מעצמה כו'.
905 מי שטרח בע"ש : ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח על חומותיך ירושלים כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
קיצור ואת כל אלה ידי עשתה זהו תשב"כ ע"ש אלה החוקים ויהיו כל אלה נאום ה' זהו תשבע"פ ושורשם זו"נ דאצי', והנה יש נרנח"י יחידה בכתר חד ולא בחושבן הרצון אור מקיף ולפי שאין להם כלים א"א להמשיך בחי' זו ע"י אתעדל"ת ואעפ"כ נמשך מאליו כאשר יש שלימות למטה באתעדל"ת ואתעדל"ע, ועמ"ש במ"א בענין מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה , מתנה דוקא, ומ"מ אין נותנים המתנה אלא למי שטרח בע"ש, והמשכה זו זהו ענין ואל זה אביט
119 למי שטרח בע"ש : ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח אני לדודי ודודי לי כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
עד"ה אכלוהו היום שלכן נק' בקרא היום לא כו' והיינו כי זהו בחי' שבת שע"ז אמרו רז"ל מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה , מתנה זהו בחי' אתעדל"ע שאין אתעדל"ת מגעת כו', והוא למעלה גם מעקודי', וע' בפ' בשלח בסד"ה להבין ענין לחם משנה, שלמעלה גם ממקור העולמות כו', ולכן המן לא ירד בשבת כו', והנה ארז"ל מי שטרח בע"ש יאכל בשבת , והיינו שיש בבחי' מה שעושי' את השבת כמ"ש ושמרו בנ"י כו' לעשות את השבת , ויש בחי' מתנה כנ"ל, ועכ"ז המתנה אינם נותנים אלא למי שראוי כו' דאילו לא הי' ניחא לי' לא הוה נתן לו, נמצא שאם היותו בחי' מתנה עכ"ז צ"ל קצת הכנה לזה, ועד"ז יובן גם ביגמה"ר שהגם שנושא עון כנ"ל, עכ"ז צ"ל כלי לקבל בחי' זו וזהו מי שמשים עצמו כשיריים שמגיע לבחי' המקיף שזהו פי' שיריים מה שנשאר מבחי' או"פ המתיישב בכלי כו' ונשאר בבחי' שיריים כו', וכן בג' בחי' אלו דהשמי' כסאי תורה והארץ מהמ"צ או תושבע"פ שזהו בחי' או"פ (כי מקיף דמצות י"ל שזהו מקיף הקרוב או מקיף פרטי לפ"ע כאו"א כמו הלבוש כמ"ש במ"א), אבל אי זה בית זהו בחי' השתחואה דתפילה ביטול שהראש שוה לרגל, שאין שם ראש וסוף ה"ז בחי' או"מ שיוכל לשרות עליו בחי' מקיף הכללי בחי' הבטה כו' ולכן ואל זה שהגיע לבחי' או"מ דוקא אביט שישרה עליו בחי' מקיף הכללי, ואפ"ל שב' בחי' אלו זהו ח"י מקיף הפרטי ומקיף הכללי שנת' בד"ה לחם משנה.
124 מי שטרח בע"ש : ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ובחודש השביעי] ויובן ענין הטוב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובכל נפשו, וע"י תשובה זו יעלה כל המעשים הטובים שעשה שז"ע בתשו' ובמעש"ט כנ"ל וע"י בחי' והרוח תשוב זה אל האלקים אשר נתנה פי' האלקי' דוקא לפי שזבחי אלקים רוח נשברה לב נשבר ונדכה, דכה לא נא' כ"א נדכה, והיינו ע"י ההתבוננות שמתבונן איך שהוא רחוק כו' ואיך שטוב וישר לפני כל מבין ויודע לבא לדבקה בו כו', ואם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו עאכו"כ פי' עוברי רצונו הוא ההשפעה הנמשך בעניני העוה"ז הגשמיי' שהם עוברי רצונו פי' שאינם רצה"ע כמו המצות שהם רצה"ע ב"ה, לעושי רצונו שהוא בחי' התומ"צ עאכו"כ שאוא"ס ב"ה מתלבש בהם ובהם יש בחי' בעל הרצון שכולל כלל כל הרצונות והנושא ע"ע בחי' הכלל הזה כו', שהוא אוא"ס עצומ"ה שלמעלה מבחי' רצון כללי ג"כ, וגם ע"י תשובה זו ארז"ל במקום שבע"ת עומדין אין צ"ג יכולים לעמוד שם שהרי גם הצ"ג צריך שיהי' בבחי' תשובה זו כו' שהוא ענין בחי' ההחזרה והרוח תשוב שהרי בע"כ הוא חי בחיים הגשמי' ולא ימלט כו', וכמ"ש כי אין אדם צדיק בארץ ולא יחטא, וזהו תכלית ירידת הנשמה בגוף הגשמי בכדי לבוא לבחי' ומדריגת תשובה שע"ז אמרו נמצא כ"י בתשובה כו', וזהו ג"כ שרש ענין השבת ג"כ שיוחזרו המוחין למקורן, כי בראשית נמי מאמר הוא וכנ"ל רק מי שטרח בע"ש יאכל בשבת שצ"ל הכנה בששת ימי החול כו', והוא בחי' השבת שיש בימי החול שהוא התפלה שנק' עולת תמיד ע"י בחי' הק"ש שמע ישראל לאסוף כל הכחות לבוא לדבקה בו במס"נ באחד כו', ואז עולת שבת בשבתו שבשבת עולים כל העבודה שבששת ימי החול לבחי' שבתו של שבת כו', ועי"ז יזכה לע"ל שינתן לו נפשו בנתינה נותן בעין יפה נותן בחי' עין לא ראתה אלקים זולתך כו'.
558 מי שטרח . . הכנה : ע"ז ג, א. ביצה ב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א זכור את יום השבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
דתומ"צ, ועי"ז יבא לבחי' לעשות את השבת מי שטרח בע"ש כו' וכן ארז"ל מונה ששה ימים ומשמר יום אחד לפי שצ"ל לעשות את השבת היינו שע"י הבירורים דששת ימי החול יהי' נמשך אח"כ בחי' הענג עליון בשבת , ובחי' ענג זה הוא כמ"ש אז תתענג על הוי' שהוא למעלה גם כן מבחי' ש' הוי' דחכמה כמ"ש הוי' בחכ' שזהו בחי' שבת בעצם, וישראל משפיעים בחי' העונג בשבת , וזהו זכור את יוה"ש שנש"י ממשיכים ומשפיעים בשבת ולכן א"ל הקב"ה כנס"י היא בן זוגך כו', ועד"ז יובן בבחי' ים סוף שנק' ג"כ זיוג, לפי ששרש נש"י הם למעלה מבחי' ים, וממשיכים בבחי' ים, לפי שהים סוף הוא בחי' סופא דכל דרגין בחי' מ"מ כל עולמים, ונש"י הם בחי' ז"א כו', ואפי' אם נפרש שים הוא בחי' ים החכמה, אעפ"כ שרש נש"י הם למעלה גם מבחי' חכמה כנ"ל בפי' זכור את יום השבת לקדשו שממשיכים בחי' ענג בחכמה כו', וכמשנ"ת בד"ה אז ישיר ששרשם מבחי' לבנון לובן העליון כמ"ש ונוזלים מן לבנון כו'.
161 מי שטרח בע"ש : ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א במשנה וכו' ר' נהוראי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והנה מה שנש"י ממשיכים בבחי' שבת זהו ע"י ששת ימים תעבוד, שמי שטרח בע"ש יאכל בשבת , והיינו ע"י שעסק באמונה בששת ימי החול, שעי"ז ממשיך למעלה שיתצמצם בחי' הדבור שנק' בשם מלאכה כנ"ל שז"ע בחי' ירידה והמשכה להוות ולהחיות כל מע"ב מאין ליש הנה ע"י ירידה זו נעשה אח"כ העלי' בשבת , כי ירידה זו היא צורך עלי', שע"י הירידה דחול נעשה העלי' בשבת .
74 שמי שטרח בע"ש : ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ושאבתם מים בששון
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והנה כל הנ"ל נק' טורף מלפניו כי ההמשכה שהוא נמשך מלמעלה מהשתל' הוא מחמת הבירורים שקדמו בששת ימים שלפניו כי הם הכנה ליום השבת כמאמר מחד בשבתא לשבתא כו' (ומי שטרח בע"ש יאכל בשבת ), אך מה שא' שהוא טורף גם מלאחריו היינו שממשיך קדושת השבת שהוא בחי' המשכה מלמע' מבחי' ח"ע כנ"ל גם בששת ימים שלאחריו (כידוע דמיני' מתברכין כל שיתא יומין כו').
139 ומי שטרח בע"ש : ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ה'תתכח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ועבודה זו היא בכל ששת ימי המעשה, אבל בשבת בורר אסור , ומי שטרח בערב שבת יאכל בשבת , כי השבת הוא תשלום שכר על העבודה דו' ימי המעשה).
617 ומי . . בשבת : ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות תרצ"א י"ט כסלו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אַ נשמה אַז זי קומט צוריק אין עולם האמת, דאָס הייסט אַז מיא קומט פון יריד, וואָרום האי עלמא איז דאָך אַ יריד, מיא לאָזט אַראָפּ אַ נשמה אויף דער וועלט, הייסט מיא שיקט דער נשמה אויפן יריד, היום לעשותם , די וועלט איז דער יריד וואָס מיא קאָן קויפן אַ מצוה אַ מדה טובה, אַז מיא קומט פון יריד זעהט מען דורך די סחורה וואָס מיא האָט דאָ אויף דער וועלט איינגעקויפט.
33 ס"פ ואתחנן ובפרש"י. עירובין כב, א. ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור להבין ענין ההפרש בין שבת ליו"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והנה ענין הארה זאת בנש"י מה היא יובן בהקדם ענין שבת עילאה ושבת תתאה ושבת אותיות תשב והו"ע תשובה עילאה ותשובה תתאה כו', כי ע"י תשובה שבימות החול שבנש"י מאיר עי"ז בהם הארת השבת וכמאמר מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת .
65 מי שטרח בערב שבת : ע"ז ג, א. ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ד ס"ע א'קפב ואילך. נ"ך ע' תעא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר