208
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ולא ישתחוה .. וימלא המן חמה. ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו כי הגידו לו את עם מרדכי. ויבקש המן להשמיד את כל היהודים... עם מרדכי".
כלומר, כאשר המן חקר ודרש מדוע אין מרדכי משתחוה לו, וגילה שאין זה משום סיבה פרטית של מרדכי – בהיותו מראשי הסנהדרין ומנהיג בישראל וכדומה – אלא "הגידו לו את עם מרדכי", "אשר הוא יהודי"27, שמשום היותו יהודי הוא מאמין רק בה', וכופר בכל עבודה זרה, וכל דבר שמחשיב את עצמו למציאות עצמאית – זה עורר את כעסו הגדול של המן "וימלא המן חמה".
וכיון ש"מרדכי לא יכרע ולא ישתחוה" משום ש"הוא יהודי", לכן "ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו", כי הגורם לכך שמרדכי אינו משתחוה הוא הניצוץ האלקי הקיים אצל כל היהודים28 "מנער ועד זקן טף ונשים", ולפיכך לא רק מרדכי, אלא כל "עם מרדכי" אינם מכירים במציאותו ובודאי שלא ישתחוו לו29, ולכן הוא חיפש דרך "להשמיד את כל היהודים".
ה. ביטול הגזירה על ידי גילוי האמונה
אך כיצד ייתכן שהמן הצליח לגזור גזירה כזו על ישראל? חז"ל30 מבארים שהגורם הרוחני לכך היה "מפני שהשתחוו לצלם"31 – מפני שאצל ישראל היתה פעולה (ואפילו רק כלפי חוץ32, "בלא לב ולב כלל וכלל"33) שהיא ההיפך מנקודת היהדות34, ופוגעת בעצם הקשר עם הקדוש־ברוך־הוא – ולכן נגזרה עליהם גזירת כליה ר"ל, כי כל קיומם של ישראל תלוי בקשר שלהם עם הקדוש־ברוך־הוא35.
וזאת היתה דאגת מרדכי, עד כדי
הערות
- 27. שם, ד.
- 28. תניא פי"ח.
- 29. ראה פרש"י לאסתר ג, ב: כורעים ומשתחווים שעשה עצמו אלוה לפיכך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה. ושם, ד: כי הוא יהודי והוזהר על עבודת אלילים. מגילה יט, א (וש"נ לתוס' שבת (עב, ב) וסנהדרין (סא, ב)). אסת"ר פ"ז, ח. וראה מנות הלוי בהקדמה בביאור פתיחה הי"ב (יט, ב), ובפי' לפסוקים הנ"ל. ובכ"מ. וראה לקמן בפנים.
- 30. מגילה יב, א. וראה שהש"ר פ"ז, ח. וראה בארוכה מנות הלוי בהקדמה בתחלתו (ב, ב ואילך).
- 31. במאירי סנהדרין ספ"ח (ע' 278) כתב: ויש גורסים מפני שהשתחוו להמן. וראה חדא"ג מהרש"א מגילה שם ובהערה 29.
- 32. מגילה שם.
- 33. בפרש"י מגילה שם "מיראה". וראה חדא"ג שם. ובמאירי סנהדרין שם: הואיל ולא הי' הדבר עשוי אלא להנאת עצמו. וראה מנות הלוי שם.
- 34. וגם לדעת ר"ת (תוד"ה שלא (ע"ז ג, א). וש"נ לתוד"ה מה ראו (פסחים נג, ב). וסוד"ה אלמלי (כתובות לג, ב). ושם דחו, דלשון פלחו לצלמא משמע דהוי ע"ז) דהוי אנדרטי עשוי' לכבוד המלך (וראה חדא"ג מגילה שם) – ראה ענף יוסף למגילה שם דשאר ישראל לא ידעו מזה וסברו דמשחווין לצלם, ע"ש. וראה בארוכה מנות הלוי שם.
- 35. וראה בארוכה לקו"ש חל"א (ע' 172 ואילך), שגם להדיעה באסת"ר שם (פ"ז, יח. וראה מגילה שם) שהוא לפי שנהנו מסעודתו של אחשורוש, הרי עיקר החטא בזה שבשביל זה נתחייבו כלי' הוא (לא לפי שהי' מאכלות אסורות, כ"א) לפי שנהנו מסעודתו של אותו רשע, שזהו בניגוד לאמונה הטהורה והתקשרות בה' אחד, ע"ש בארוכה. וראה מפרשי הע"י מגילה שם. מפרשי המדרש. ובארוכה במנות הלוי שם.
תניא, ליקוטי אמרים י״ח - הטקסט מספריא
וּלְתוֹסֶפֶת בֵּיאוּר, בַּאֵר הֵיטֵב, מִלַּת ״מְאֹד״ שֶׁבַּפָּסוּק: ״כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד וְגוֹ׳״.
צָרִיךְ לֵידַע נֶאֱמָנָה, כִּי אַף מִי שֶׁדַּעְתּוֹ קְצָרָה בִּידִיעַת ה׳, וְאֵין לוֹ לֵב לְהָבִין בִּגְדוּלַּת אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, לְהוֹלִיד מִמֶּנָּה דְּחִילוּ וּרְחִימוּ אֲפִילוּ בְּמוֹחוֹ וּתְבוּנָתוֹ לְבַד, אַף־עַל־פִּי־כֵן, קָרוֹב אֵלָיו הַדָּבָר מְאֹד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת כָּל מִצְוֹת הַתּוֹרָה וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כּוּלָּן, בְּפִיו וּבִלְבָבוֹ מַמָּשׁ, מֵעוּמְקָא דְלִבָּא, בֶּאֱמֶת לַאֲמִיתּוֹ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, שֶׁהִיא ״אַהֲבָה מְסוּתֶּרֶת״ שֶׁבְּלֵב כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא יְרוּשָּׁה לָנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ.
רַק שֶׁצָּרִיךְ לְבָאֵר וּלְהַקְדִּים תְּחִלָּה בַּאֵר הֵיטֵב, שֹׁרֶשׁ אַהֲבָה זוֹ, וְעִנְיָינָהּ, וְאֵיךְ הִיא יְרוּשָּׁה לָנוּ, וְאֵיךְ נִכְלָל בָּהּ גַּם דְּחִילוּ.
וְהָעִנְיָן, כִּי הָאָבוֹת – הֵן הֵן הַמֶּרְכָּבָה, וְעַל כֵּן זָכוּ לְהַמְשִׁיךְ נֶפֶשׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה לִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם עַד עוֹלָם מֵעֶשֶׂר סְפִירוֹת דִּקְדוּשָּׁה שֶׁבְּאַרְבַּע עוֹלָמוֹת אֲצִילוּת־בְּרִיאָה־יְצִירָה־עֲשִׂיָּה, לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ וּכְפִי מַעֲשָׂיו.
וְעַל כָּל פָּנִים, אֲפִילוּ לְקַל שֶׁבְּקַלִּים וּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ בְּזִיוּוּגָם נֶפֶשׁ דְּנֶפֶשׁ דְּמַלְכוּת דַּעֲשִׂיָּה, שֶׁהִיא מַדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁבִּקְדוּשַּׁת הָעֲשִׂיָּה.
וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, מֵאַחַר שֶׁהִיא מֵעֶשֶׂר סְפִירוֹת קְדוֹשׁוֹת, הִיא כְּלוּלָה מִכּוּלָּן, גַּם מֵחָכְמָה דַעֲשִׂיָּה, שֶׁבְּתוֹכָהּ מְלוּבֶּשֶׁת חָכְמָה דְּמַלְכוּת דַּאֲצִילוּת, שֶׁבְּתוֹכָהּ חָכְמָה דַאֲצִילוּת, שֶׁבָּהּ מֵאִיר אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא מַמָּשׁ, כְּדִכְתִיב: ״ה׳ בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ״, וְ״כּוּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ״.
וְנִמְצָא, כִּי אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא מְלוּבָּשׁ בִּבְחִינַת חָכְמָה שֶׁבְּנֶפֶשׁ הָאָדָם – יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה מִיִּשְׂרָאֵל, וּבְחִינַת הַחָכְמָה שֶׁבָּהּ, עִם אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא הַמְלוּבָּשׁ בָּהּ, מִתְפַּשֶּׁטֶת בְּכָל בְּחִינוֹת הַנֶּפֶשׁ כּוּלָּהּ, לְהַחֲיוֹתָהּ מִבְּחִינַת רֹאשָׁהּ עַד בְּחִינַת רַגְלָהּ, כְּדִכְתִיב: ״הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ״.
[וְלִפְעָמִים מַמְשִׁיכִים פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל נְשָׁמוֹת גְּבוֹהוֹת מְאֹד שֶׁהָיוּ בְּעִמְקֵי הַקְּלִיפּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר גִּלְגּוּלִים]:
הִנֵּה, הַחָכְמָה הִיא מְקוֹר הַשֵּׂכֶל וְהַהֲבָנָה, וְהִיא לְמַעְלָה מֵהַבִּינָה שֶׁהוּא הֲבָנַת הַשֵּׂכֶל וְהַשָּׂגָתוֹ, וְהַחָכְמָה – הִיא לְמַעְלָה מֵהַהֲבָנָה וְהַהַשָּׂגָה, וְהִיא מָקוֹר לָהֶן.
וְזֶהוּ לְשׁוֹן חָכְמָה – ״כֹּ״חַ מָ״ה״, שֶׁהוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ מוּשָּׂג וּמוּבָן, וְאֵינוֹ נִתְפָּס בְּהַשָּׂגָה עֲדַיִין, וְלָכֵן מִתְלַבֵּשׁ בָּהּ אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵיהּ כְּלָל.
וְלָכֵן, כָּל יִשְׂרָאֵל, אֲפִילוּ הַנָּשִׁים וְעַמֵּי הָאָרֶץ, הֵם מַאֲמִינִים בַּה׳, שֶׁהָאֱמוּנָה הִיא לְמַעְלָה מִן הַדַּעַת וְהַהַשָּׂגָה, כִּי ״פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר, וְעָרוּם יָבִין וְגוֹ׳״, וּלְגַבֵּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַשֵּׂכֶל וְהַדַּעַת וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵיהּ כְּלָל – הַכֹּל כִּפְתָיִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרֵךְ, כְּדִכְתִיב: ״וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע, בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ, וַאֲנִי תָּמִיד עִמָּךְ וְגוֹ׳״, כְּלוֹמַר, שֶׁבָּזֶה שֶׁאֲנִי ״בַּעַר״ וּ״בְהֵמוֹת״ – ״אֲנִי תָּמִיד עִמָּךְ״.
וְלָכֵן, אֲפִילוּ קַל שֶׁבְּקַלִּים וּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מוֹסְרִים נַפְשָׁם עַל קְדוּשַּׁת ה׳, עַל הָרוֹב, וְסוֹבְלִים עִינּוּיִם קָשִׁים שֶׁלֹּא לִכְפּוֹר בַּה׳ אֶחָד.
וְאַף אִם הֵם בּוּרִים וְעַמֵּי הָאָרֶץ וְאֵין יוֹדְעִים גְּדוּלַּת ה׳, וְגַם בַּמְעַט שֶׁיּוֹדְעִים אֵין מִתְבּוֹנְנִים כְּלָל, וְאֵין מוֹסְרִים נַפְשָׁם מֵחֲמַת דַּעַת וְהִתְבּוֹנְנוּת בַּה׳ כְּלָל, אֶלָּא בְּלִי שׁוּם דַּעַת וְהִתְבּוֹנְנוּת, רַק כְּאִלּוּ הוּא דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר כְּלָל לִכְפּוֹר בַּה׳ אֶחָד, בְּלִי שׁוּם טַעַם וְטַעֲנָה וּמַעֲנֶה כְּלָל.
וְהַיְינוּ, מִשּׁוּם שֶׁה׳ אֶחָד מֵאִיר וּמְחַיֶּה כָּל הַנֶּפֶשׁ, עַל יְדֵי הִתְלַבְּשׁוּתוֹ בִּבְחִינַת חָכְמָה שֶׁבָּהּ, שֶׁהִיא לְמַעְלָה מִן הַדַּעַת וְהַשֵּׂכֶל הַמּוּשָּׂג וּמוּבָן:
רש"י על אסתר ג׳:ב׳ - הטקסט מספריא
כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים. שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ, לְפִיכָךְ, וּמָרְדְּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה:
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- מו - שנת תשכ"ו - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת חג הפורים*, ה'תשכ"ו לקו"ש חכ"א ע' 208
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 32 עמודים.
- אגרות קודש כרך יד ה'סט פסחים נג, ב
- לקוטי שיחות כרך לד שופטים שיחה ב מאותו ספר פסחים נג, ב
- לקוטי שיחות כרך א וארא שיחה א מאותו ספר פסחים נג, ב
- לקוטי שיחות כרך כא וארא שיחה ב מאותו ספר פסחים נג, א
- לקוטי שיחות כרך כה חנוכה שיחה א מאותו ספר פסחים נג, ב
- לקוטי שיחות כרך כז אחרי שיחה ג מאותו ספר פסחים נג, ב
- לקוטי שיחות כרך כז אמור שיחה ב מאותו ספר פסחים נג, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט ה'תשח"י פסחים נג, ב
- תורת שמואל תר"ם פדה בשלום נפשי פסחים נג, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תרי הדלקת הנרות ביום הכיפורים א פסחים נג, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תרי הדלקת הנרות ביום הכיפורים פסחים נג, ב
- לקוטי שיחות כרך לח מסעי שיחה ב מאותו ספר כתובות לג, ב
- לקוטי שיחות כרך יד עקב-כ"ף אב שיחה א מאותו ספר כתובות לג, רע"ב
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' תבוא, ח"י אלול, ה'תשי"א כתובות לג, רע"ב
- תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשח"י כתובות לג, רע"ב
- תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א כתובות לג, רע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"א כתובות לג, רע"ב
- תורת מנחם ש"פ יתרו, י"ח שבט, ה'תשכ"ד כתובות לג, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ כי-תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ד כתובות לג, סע"ב
- שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שני כתובות לג, א
- למען ידעו בנים יוולדו ב. מוסקבה מוסקבה כתובות לג:
- אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת לא כתובות לג, ב
- תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח כתובות לג, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תש"ל כתובות לג, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"ל כתובות לג, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"א כתובות לג, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב כתובות לג, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשל"ב כתובות לג, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב כתובות לג, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק, אדר"ח אייר, ה'תשל"ב כתובות לג, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ב כתובות לג, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"ג כתובות לג, ריש ע"ב