122
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
בראשית11. הצפרדע חיה באגמים ובנהרות, ובגמרא, ובמדרש12 מסופר שכשהעקרב צריך לעבור את הנהר – מזמנים לו צפרדע ומושיבים אותו עליה וזו מעבירה אותו את הנהר.
העקרב מסמל אף הוא בטבעו את עוצם הקרירות13, אלא שבכל זאת אינו בבחינת מים שהם הניגוד הגמור של האש, ולכן אינו יכול לשחות במים, ואילו הצפרדע היא "בריאת המים"14 – היפוכו המוחלט של האש.
ח. כך יובן המסופר לגבי הצפרדעים שהם באו "בתנוריך": וכי מה המיוחד שבכך?
חז"ל מלמדים מכאן את מסירות נפשם של הצפרדעים15, בגלל שהקב"ה ציוה שיבואו בכל ארץ מצרים, לכן באו גם בתנורים, אך עדיין יש צורך בהבהרת יתר: מדוע לא היה כדבר הזה במכת כנים או ערוב?
– לפי המוסבר לעיל מובן הדבר. כאן התגלתה מסירת נפש בתכלית – מן הקצה אל הקצה. הצפרדעים באים מן המים (ושרץ היאור) ולמרות זאת נכנסו לתנורים של אש.
ט. הצפרדעים נועדו למלאות את התפקיד (השני) בשבירת הקליפה: הבאת הקרירות של קדושה, אדישות לעניני הגשמיות והחומריות.
הצפרדעים, המסמלים קרירות, נכנסו "בתנוריך ובמשארותיך", הם באו לכבות את החום ואת התנשאות השיא של הקליפה, שכן גם ב"לעומת זה" מצויה חמימות.
אמנם הקליפה היא ביסודה קרירות (לעניני קדושה), אך כדי שתהיה קיימת הבחירה חייב להיות גם בקליפה דמיון כלשהו לקדושה, לכל הפחות כקוף בפני אדם, ולכן מצויה בה החמימות – ההתלהבות בעניני העולם הזה.
י. ההוראה של כל האמור בעבודת ה' – הוא:
כדי להפטר ולהיגמל מבחינת "מצרים דלעומת זה",
(אמנם בדוגמה זאת היא גם היציאה מ"מצרים דקדושה" עבודה מדודה ע"פ טעם ודעת, אך בעיקר חשובה הרי היציאה מ"מצרים דלעומת זה")
– יש, ראשית, להכניס חמימות וחיות בעניני הקדושה, שכן תחלתם של כל מיני הרע היא הקרירות.
יכול מישהו לדמות בנפשו: וכי מה עוול כשאין קיימת ההתלהבות בקדושה? הרי סוף סוף אין נעשים דברים של היפך הקדושה!
אך יש לדעת: אין הדבר כפי שנדמה, אי אפשר לפסוח על שני הסעיפים, (לא להתלהב בעניני קדושה, וגם לא להתלהב בעניני רע) שכן האדישות והקרירות בקדושה מביאה להשתקעות בטומאת מצרים ר"ל.
ולכן משקיע היצר הרע כוחות רבים
הערות
- 11. שמות רבה פ"י, ב.
- 12. נדרים מא, א. קהלת רבה פ"ה עה"פ ויתרון ארץ.
- 13. עבודה זרה כח, סע"ב.
- 14. שמו"ר פ"י, ג.
- 15. פסחים נג, ב. וראה זח"ב כט, ב.
שמות רבה י׳:ב׳ - הטקסט מספריא
מַהוּ הִנֵּה אָנֹכִי נֹגֵף, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵינִי דּוֹחֵק עָלֶיךָ אֶת הַמַּכּוֹת, כְּמָה דִכְתִיב (שמות כא, לה): וְכִי יִגֹּף שׁוֹר אֶת אִישׁ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר כָּל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהָיְתָה בָּאָה עַל הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם הָיָה הַדֶּבֶר מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא עִמָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה אָנֹכִי נוֹגֵף, הִנֵּה זֶה הַדֶּבֶר, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שמות ט, ג): הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה בְּמִקְנְךָ. אֶת כָּל גְּבוּלְךָ בַּצְפַרְדְּעִים, רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ, הַמַּכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִיִּים גָּרַם לָהֶם שֶׁיַּעֲשׂוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, כֵּיצַד הָיָה מַחְלֹקֶת בֵּין בְּנֵי כּוּשׁ וּבֵין בְּנֵי הַמִּצְרִיִּים, הַמִּצְרִיִּים אוֹמְרִים עַד כָּאן תְּחוּמֵנוּ, וְהַכּוּשִׁים אוֹמְרִים עַד כָּאן תְּחוּמֵנוּ, כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ הַצְפַרְדְּעִים עָשׂוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, הַגְּבוּל שֶׁהָיוּ נִכְנָסוֹת לְתוֹכוֹ הַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁאֵין הַשָֹּׂדֶה שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶת כָּל גְּבוּלְךָ, גְּבוּלְךָ וְלֹא שֶׁל אֲחֵרִים. וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר שָׁלוֹם, הַמְעֻלּוֹת שֶׁבָּהֶם יִהְיוּ בְּבֵיתֶךָ, בְּנֹהַג שֶׁל עוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם נִכְנַס בַּמְדִינָה כָּל אֶחָד נוֹתְנִין לוֹ מָדוֹר לְפִי כְבוֹדוֹ אֲבָל הַמֶּלֶךְ לְתוֹךְ הַפַּלְטֵרִין שֶׁלּוֹ הוּא דָר בִּמְקוֹם מִישׁוֹר, אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר: וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ, הַמְּעֻלּוֹת שֶׁבָּהֶן הָיוּ בְּבֵיתוֹ שֶׁל פַּרְעֹה. וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ, כְּשֶׁהָיְתָה הַמִּצְרִית לָשָׁה אֶת הָעִסָּה וּמַסֶּקֶת אֶת הַתַּנּוּר, בָּאִין הַצְפַרְדְּעִים וְיוֹרְדִין לְתוֹךְ הָעִסָּה וְאוֹכְלִין אֶת הַבָּצֵק וְיוֹרְדִין לְתוֹךְ הַתַּנּוּר וּמְצַנְּנִין אוֹתוֹ וְנִדְבָּקוֹת בַּפַּת, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ, וְאֵימָתַי עוֹנָתָהּ שֶׁל עִסָּה לְהִדָּבֵק בַּתַּנּוּר, הֱוֵי אוֹמֵר בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מֻסָּק, מִן הַצְפַרְדְּעִים נָשְׂאוּ חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה קַל וָחֹמֶר בְּעַצְמָן, וְיָרְדוּ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ. וּמַהוּ וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה אָמַרְתָּ (יחזקאל כט, ג): לִי יְאֹרִי, אַרְאֶה אוֹתְךָ אִם הוּא שֶׁלִּי אוֹ שֶׁלְךָ, שֶׁמַּכָּתוֹ מִמֶּנִּי תָּבוֹא עָלָיו וַאֲנִי גּוֹזֵר עָלָיו וְהוּא יַעֲלֶה צְפַרְדְּעִים, כְּשֵׁם שֶׁגָּזַרְתִּי עַל הַמַּיִם, שֶׁבַּתְּחִלָּה אָמַרְתִּי (בראשית א, כ): יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם וְעָשׂוּ צִוּוּיִי, כֵּן הַיְאוֹר יַעֲשֶׂה גְּזֵרָתִי.
שמות רבה י׳:ג׳ - הטקסט מספריא
וּבְכָה וּבְעַמְּךָ, פַּרְעֹה הִתְחִיל בַּעֲבֵרָה תְּחִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות א, ט י): וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ, וּבוֹ הִתְחִילָה הַמַּכָּה תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְכָה, וְאַחַר כָךְ וּבְעַמְּךָ, וְאַחַר כָּךְ וּבְכָל עֲבָדֶיךָ. אָמַר רַבִּי אַחָא וּבְכָה רְאָיָה שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה מַיִם וְטִפָּה אַחַת יוֹרֶדֶת עַל לִבּוֹ וְנַעֲשָׂה צְפַרְדֵּעַ וְנִבְקַעַת שָׁם. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כָּל מָקוֹם שֶׁהָיָה שָׁם עָפָר וְהָיָה טִפָּה שֶׁל מַיִם בּוֹ הָיָה נַעֲשָׂה צְפַרְדֵּעַ. חִזְקִיָּה בְּרַבִּי אָמַר אִם כַּשִּׁיטָה הַזּוֹ לֹא לָקוּ בָּתֵּיהֶם שֶׁל גְּדוֹלִים שֶׁהָיוּ עֲשׂוּיִין בְּשַׁיִשׁ וּבִפְסִיפַס, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה הַצְּפַרְדֵּעַ עוֹלָה מִן הַתְּהוֹם וְאוֹמֶרֶת לַשַּׁיִשׁ עֲשֵׂה לִי מָקוֹם שֶׁאֶעֱלֶה וְאֶעֱשֶׂה רְצוֹן בּוֹרְאִי, וְהָיָה נִבְקַע הַשַּׁיִשׁ וְעוֹלָה וְנוֹטֶלֶת בֵּית הַסְּתָרִים שֶׁלָּהֶם וּמְסָרְסָן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, מה): וּצְפַרְדֵּעַ וַתַּשְׁחִיתֵם, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא כב, כה): כִּי מָשְׁחָתָם בָּהֶם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 26 עמודים.
- תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט ה'תשח"י פסחים נג, ב · ע"ז כח, סע"ב
- אגרות קודש כרך יד ה'סט פסחים נג, ב
- לקוטי שיחות כרך לד שופטים שיחה ב מאותו ספר פסחים נג, ב
- לקוטי שיחות כרך כא וארא שיחה ב מאותו ספר פסחים נג, א
- לקוטי שיחות כרך כא פורים שיחה א מאותו ספר פסחים נג, ב
- לקוטי שיחות כרך כה חנוכה שיחה א מאותו ספר פסחים נג, ב
- לקוטי שיחות כרך כז אחרי שיחה ג מאותו ספר פסחים נג, ב
- לקוטי שיחות כרך כז אמור שיחה ב מאותו ספר פסחים נג, ב
- תורת שמואל תר"ם פדה בשלום נפשי פסחים נג, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תרי הדלקת הנרות ביום הכיפורים א פסחים נג, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תרי הדלקת הנרות ביום הכיפורים פסחים נג, ב
- כתר שם טוב חלק ראשון פד ע"ז כח, ב
- לקוטי שיחות כרך לא תרומה שיחה ב מאותו ספר ע"ז כח, ריש ע"ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שיג טלטול דלת וחלון והמנעול בשבת יט עבודה זרה כח, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שכח דין חולה בשבת ג ע"ז כח, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שכח דין חולה בשבת ד ע"ז כח, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שכח דין חולה בשבת ע"ז כח, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שכח דין חולה בשבת ז ע"ז כח, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שכח דין חולה בשבת יט ע"ז כח , א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שכח דין חולה בשבת לה ע"ז כח, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שכח דין חולה בשבת מג ע"ז כח, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שכח דין חולה בשבת מה ע"ז כח , ב
- שולחן ערוך קו"א יורה דעה סימן קפז מה ע"ז כח, א
- הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז במקום מצוה וחולי י. במקום חולי ע"ז כח, סע"ב
- שיעורי הלכה למעשה הלכות נדה ע"ז כח, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שכח דין חולה בשבת ע"ז כח, א