133
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ג
א. "וחי בהם"
על פיקוח נפש נאמר בגמרא1: "מנין לפיקוח נפש שדוחה את השבת", ומובאות שם בגמרא מספר הוכחות, והסיכום הוא2, שההוכחה שאין עליה פירכה היא מן הפסוק שבפרשתנו3 "ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" – "וחי בהם ולא שימות בהם".
לכאורה, תמוה4: קיים כלל בכל התורה כולה, ש"אין5 לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש חוץ מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכת דמים". מדוע יש צורך בלימוד מיוחד מ"וחי בהם" לכך שפיקוח נפש דוחה שבת?
יותר מכך: על הדין של "יעבור ואל
ג ייהרג"6 נאמר במקומות רבים7, שהוא נלמד8 מאותו פסוק "וחי בהם ולא שימות בהם". מכך מובן, שהגמרא מביאה לימוד זה במיוחד לגבי שבת, כענין בפני עצמו9, הקשור דוקא לשבת, ולא כאותו ענין המופיע במספר מקומות, ואין מובן: (א) מהו הדיוק והיחוד ב"וחי בהם" לגבי שבת? (ב) ועיקר: בפסוק "ושמרתם... וחי בהם" מדובר על המצוות בכלל, ולא על שבת במיוחד?
כן יש להבין את דברי הרמב"ם, שאף הוא מציין לימוד זה פעמיים: תחילה בהלכות יסודי התורה10, הוא אומר: "כיצד, כשיעמוד עובד כוכבים ויאנוס את ישראל לעבור על אחת מכל מצוות
הערות
- 1. יומא פה, סע"א ואילך. וראה גם מכילתא תשא עה"פ (לא, יג) את שבתותי. תוספתא שבת פט"ז, יג ואילך – בכמה שינויים.
- 2. יומא שם, ב. במכילתא שם ליתא הלימוד מ"וחי בהם", ובתוספתא מסיים (בסוף הפרק) לאחרי כל הלימודים: הא לא נתנו מצות לישראל אלא לחיות בהם שנאמר אשר יעשה .. וחי בהן וחי בהן ולא שימות בהן. וראה מנחת בכורים שם.
- 3. יח, ה.
- 4. לתוכן הקושיא שבפנים – ראה גם מפרשי הש"ס יומא שם (פה, א) – גבורות ארי, תוס' יוהכ"פ, שיח יצחק. ע"ש.
- 5. יומא פב, א. כתובות יט, א. וראה הערה הבאה.
- 6. סנהדרין עד, א: כל עבירות שבתורה אם אומרין לאדם עבור ואל תהרג יעבור ואל יהרג.
- 7. רש"י סנהדרין שם ד"ה יעבור (וראה גם רש"י שם ד"ה סברה וד"ה חזית). פרש"י יומא פב, רע"ב. שבת ל, רע"ב ד"ה מוטב. פסחים נג, ב ד"ה מה ראו.
- 8. ומפורש הוא בסנהדרין שם, ועד"ז בתו"כ (פרשתנו עה"פ) במאמר ר"י שלמד מ"וחי בהם ולא שימות בהם" (גם) לגבי ע"ז בצנעה (מנין שיעבור ואל יהרג). וכן הובא הלימוד בע"ז כז, ב. נד, א.
- 9. אבל בתוספתא שם ממשיך מיד לאחר הנ"ל (הערה 2) "אין לך דבר עומד בפני פקוח נפש חוץ כו'".
- 10. רפ"ה.
יומא פ״ב ב - הטקסט מספריא
וְרוֹצֵחַ גּוּפֵיהּ מְנָא לַן? סְבָרָא הִיא: דְּהָהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ (דְּרָבָא), אֲמַר לֵיהּ, אֲמַר לִי מָרֵי דּוּרַאי: קִטְלֵיהּ לִפְלָנְיָא, וְאִי לָא — קָטֵילְנָא לָךְ. אֲמַר לֵיהּ: נִקְטְלָךְ וְלָא תִּקְטוֹל. מַאי חָזֵית דִּדְמָא דִּידָךְ סוּמָּק טְפֵי? דִּילְמָא דְּמָא דְּהָהוּא גַּבְרָא סוּמָּק טְפֵי!
הָהִיא עוּבָּרָה דְּאָרַחָא, אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי, אֲמַר לְהוּ: זִילוּ לְחוּשׁוּ לַהּ דְּיוֹמָא דְכִיפּוּרֵי הוּא. לְחוּשׁוּ לָהּ וְאִילְּחִישָׁא. קָרֵי עֲלֵיהּ: ״בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ וְגוֹ׳״. נְפַק מִינַּהּ רַבִּי יוֹחָנָן.
הָהִיא עוּבָּרָה דְּאָרַחָא, אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא. אֲמַר לְהוּ: לְחוּשׁוּ לָהּ, וְלָא אִילְּחִישָׁא. קָרֵי עֲלֵיהּ:
The Gemara asks: And with regard to the murderer himself, from where do we derive this halakha that he should be killed rather than transgress the prohibition against murder? The Gemara answers: It is derived through reason, as it was told: A certain person came before Rava. He said to Rava: The master of the village where I live said to me: Kill so-and-so, and if you do not do so, I will kill you. What should I do? Rava said to him: Let yourself be killed, and you should not kill. Rava reasoned: What did you see to make you think that your blood is redder and more important than his? Perhaps the blood of that man is redder, and he is more important than you. If so, it is logical that one must not kill another person to save himself.
§ With respect to a pregnant woman who smells food, it is told: A certain pregnant woman smelled a food and craved it. Those involved came before Rabbi Yehuda HaNasi to ask how to proceed. He said to those who were inquiring: Go and whisper to her that today is Yom Kippur. They whispered to her, and this whispering helped; she stopped craving the food. Rabbi Yehuda HaNasi read this verse about the baby she was carrying: “Before I formed you in the belly I knew you, and before you came forth out of the womb I sanctified you” (Jeremiah 1:5), and indeed, the baby who came out of that woman was Rabbi Yoḥanan.
The Gemara relates another story: A certain pregnant woman smelled food and had a craving to eat it on Yom Kippur. Those involved came before Rabbi Ḥanina to ask how to proceed. He said to them: Whisper to her that today is Yom Kippur. They whispered to her, but she did not accept the whisper and continued to crave the food. Rabbi Ḥanina read this verse about the baby:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 24 עמודים.
- אגרות קודש כרך יד ה'סט פסחים נג, ב
- לקוטי שיחות כרך לד שופטים שיחה ב מאותו ספר פסחים נג, ב
- לקוטי שיחות כרך א וארא שיחה א מאותו ספר פסחים נג, ב
- לקוטי שיחות כרך כא וארא שיחה ב מאותו ספר פסחים נג, א
- לקוטי שיחות כרך כא פורים שיחה א מאותו ספר פסחים נג, ב
- לקוטי שיחות כרך כה חנוכה שיחה א מאותו ספר פסחים נג, ב
- לקוטי שיחות כרך כז אמור שיחה ב מאותו ספר פסחים נג, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט ה'תשח"י פסחים נג, ב
- תורת שמואל תר"ם פדה בשלום נפשי פסחים נג, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תרי הדלקת הנרות ביום הכיפורים א פסחים נג, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תרי הדלקת הנרות ביום הכיפורים פסחים נג, ב
- אגרות קודש כרך א קלב כתובות יט, א
- אגרות קודש כרך כד ט'לח כתובות יט, ב
- לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ג מאותו ספר כתובות יט, א
- לקוטי שיחות כרך כו בשלח שיחה א מאותו ספר כתובות יט, א
- לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ו מאותו ספר כתובות יט, ב
- תורת מנחם יום ד' פ' מטות-מסעי, כ"ה תמוז, ה'תשי"ג כתובות יט, א
- תורת מנחם ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשי"ט כתובות יט, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר*, ה'תשכ"ד כתובות יט, א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות עדות ושטרות ושליש[ו]ת דיני עדות ושטרות ושליש[ו]ת כג כתובות דף יט , ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות עדות ושטרות ושליש[ו]ת דיני עדות ושטרות ושליש[ו]ת נג כתובות יט , ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות גזלה וגנבה דיני גזלה וגנבה ב כתובות יט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ג (סי' תמח-תנב) תנ דין ישראל ונכרי שיש להם שותפות כתובות יט, א
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשל"ב כתובות יט, סע"א ואילך