שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כז י'קיט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
בברכת הצלחה בעבוה"ק ולבשו"ט מתוך שמחה וכי תשא גו'.
14 בברכת . . תשא גו' קטע זה למו"ה יהודא ליב רסקין. אגרות נוספות אליו – לעיל אגרת י'קטז, ובהנסמן בהערות שם.
כי תשא חובה (לקח טוב כאן). וראה ג"כ ב"ב (י, ב) הובא בלק"ט תיכף להנ"ל: במה תרום קרן ישראל (שזהו ודאי) בכי תשא.
גאולה . . (לפסח) מגילה ו, סע"ב ובפרש"י.
אשר ליהודים . . ויקר מג"א (ח, טז). ולהעיר אשר ע"פ פשטות הכתובים שם – כ"ז התחיל בכ"ג סיון שלפני ימי הפורים. וראה ירוש' ברכות רפ"א, אסת"ר בסופו ועוד: גאולתן של ישראל כו' רבה והולכת כו' ואח"כ ליהודים כו' – ואינו ממשיך בנס דפורים (וראה פי' מבעל ס' החרדים שם)!
ליהודים . . תפילין יהודי ע"ש שכופר בע"ז (מגילה יג, א) שהוא כמודה בכל התורה כולה (קדושין מ, א) ואח"כ הפרטים: תורה כו' תפילין. וע"פ קבלה וחסידות: יהודי – כתר ומסנ"פ. ואח"כ ע"ס ועבודה פרטית – אורה ושמחה – חו"ב, וששון ויקר – זו"ן (תו"א (צא, ב ואילך). שערי אורה בסופו. הצ"צ למג"א עה"פ).
דרז"ל . . תפילין מגילה (טז, ב) ועד"ז בתרגום עה"פ.
ויקר אלו תפילין על ידיהון ועל רישיהון (תרגום שם). ואף שבש"ס מפרש אלו תפילין שבראש (שהם בגלוי ושייך ע"ז וראו , יקר ) – הרי כל זמן שבין עיניך יהו שתים (מנחות לו, א). ולהעיר מצפע"נ (להרגוצובי) לרמב"ם הל' תפילין פ"ד ה"ד.
מצותי' שהוקשו לתפילין קדושין (לה, א).
הוספה בת"ת ובקיום מצותי' ומדובר בזה בט"ו בשבט. ולהעיר ממרז"ל שבפורים קיימו מה שקבלו כבר במ"ת (שבת פח, א).
הוספה במבצע תפילין להעיר ממש"נ במג"א (ח, יז) שנפל פחד היהודים על עמי הארץ – שזהו ע"ד ראיית חז"ל לויקר אלו תפילין שנאמר וראו כל עמי הארץ גו' ויראו ממך.
שאמחז"ל תענית (כט, סע"א), מג"א סתרפ"ו סק"ה. וראה שו"ת חת"ס חאו"ח סק"ס. נמוקי או"ח לסתרפ"ו ונשאר בצ"ע. ואולי י"ל שהרמב"ם לשיטתו שצ"ל "שמח כל ימיו " (הל' דעות פ"א ה"ד. ועד"ז שם פ"ב ה"ז. וראה ג"כ פיה"מ ברכות פ"ט מ"ה), משא"כ מארי דשמעתי' דבאדר מרבין בשמחה דס"ל דשמחה שאינה של מצוה עלי' נאמר ולשמחה מה זה עושה (שבת ל, ב). ולהעיר מרמ"א סוף הל' מגילה (וסיום חלק אורח חיים): וטוב לב משתה תמיד .
וימי הפורים עיין רמב"ם (הל' מגילה פ"ב הי"ז) דמשמע שגם הטעם דסעודת פורים והמשלוח מנות ומתנות לאביונים הוא משום שמחה (משא"כ ברמ"א (יו"ד סו"ס שפ"ה) שזהו כשאילת שלום לחוד).
תורה . . לב תענית ל, א.
שאמחז"ל . . למחדי זו"ח שה"ש עה"פ לריח שמניך [סה, א].
ואפ"ל . . טובא ברכות (ל, סע"ב). ועפמש"כ בזו"ח הנ"ל יומתק המענה בש"ס אנא תפילין מנחנא – שזהו ג"כ הטעם דבדח. וראה תר"י בברכות שם.
טובא יותר מדאי (פרש"י שם). ולהעיר מהחיוב לבסומי בפוריא עד דלא ידע (מגילה ז, ב).
נאמר . . אלה תהלים קכו, ב. וראה ברכות שם [לא, א].
אז גו' אז ופי' רז"ל (שמו"ר פכ"ג, ג) אין אז אלא שמחה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יח ו'תשפז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והבטיחונו חז"ל לפום גמלא שיחנא, אשר נותן התורה ומ;63636#&צוה המצוה הוא המשגיח על כל אחד ואחד בהשגחה פרטית, ונותן היכולת הכח והאפשריות למלא צוויו, ולא עוד אלא גם בשמחה ובטוב לבב, וכדברי חז"ל וכן לדבר הלכה (שבת ל, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל בראשית שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו "להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות" — ש"פרעון" הרשעים הוא בזה, שהם מאבדין ומבטלים את המדידה וההגבלה שבעולם (מצד זה שנברא ב"עשרה מאמרות"), כי על ידי התשובה מתגלה בעולם יכלתו ית' שלמעלה מן העשרה מאמרות (ועשר ספירות), שאינה מוגדרת בגדר הבריאה והיא המנהגת את העולם — ע"ד שיהי' גם בגשמיות העולם לעת"ל שארץ ישראל תוציא גלוסקאות וכלי מילת וכיו"ב.
50 שבת ל, סע"ב. וש"נ. וראה תניא פל"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל חיי שרה שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
משא"כ תורה היא למעלה מן העולם, כמחז"ל שתורה קדמה לעולם, וממנה נמשכת ההנהגה הנסית של הקב"ה לשדד מערכות הטבע [וכדיוק הלשון "אין כל חדש תחת השמש" , דרק "תחת השמש" אא"פ להיות חידוש במעשה בראשית, משא"כ ע"י התורה , שהיא "לעילא מן שמשא", יכולים לעשות חידוש במעשה בראשית], "ולכן התנאים ואמוראים היו עושים נסים מופלאים כמו גינאי חלוק לי נהרא, וזוטרא דבכו מחי' מתים" — שזהו בכח התורה שלהם.
40 זח"א רכג, סע"ב. וראה שבת ל, ב וברש"י שם. פרש"י קהלת שם. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח חג השבועות חג השבועות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
בעלמא" — שהרי לאחרי שהבייתוסי לא קיבל את ה"דיחוי בעלמא", באמרו "רבי בכך אתה פוטרני", השיב לו ריב"ז "לא תהא תורה שלימה שלנו (לדחות אדם בקנה ובקש) כשיחה בטלה שלכם" (דלנו יש ראי' ולכם אין ראי'), ואמר לו הראי' מהתורה "כתוב אחד אומר וכו'", כלומר, לימוד ע"פ אמיתתה של תורה ].
10 ועד"ז בפי' הרשב"ם ב"ב קטז, רע"א: "לא תהא תורה שלימה שלנו כו', איני צריך לדחותך בקש".
ושם: "ומיהו מעיקרא לא הי' חפץ לגלות לו טעמו של דבר , דאסור לגלות להם טעמי תורה" , ואילו בנדו"ד "דיחוי בעלמא קאמר לי' משום דהוא הי' אומר דברי הבל" (רש"י מנחות שם) — שגם לולי הטעם ש"אסור לגלות להם טעמי תורה" הי' דוחהו כיון שהי' אומר דברי הבל [דלא כבב"ב שלא הי' אומר "דברי הבל", אלא "קל וחומר שאתם דנין מעצמכם שיש עליו תשובה" (רשב"ם שם)], ואעפ"כ, כיון שלא קיבל הדחי', הוצרך להשיב לו התשובה האמיתית ע"פ תורה (ראה שבת ל, ב). ולהעיר מהגהות הב"ח לתוס' ב"ב (קטו, ב ד"ה מלמד), דלפי ר"ת גם בתחילה לא דחהו בקש כו' (בסיפור דב"ב שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א שמיני שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
לפיכך היה גם מכרכר בכל עוז לפני ה', שכן "אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה" .
28 שבת ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט דברים-שבת חזון שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
שפתותיו נוטפות מר דהתלמיד בעת שיושב לפני הרב (שבת ל, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
3 שאמחזיל: תענית (כט, סע"א), מגיא סתרפ"ו סק"ה. וראה שו"ת חת"ס האו"ה סקייס. נמוקי או"ח לסתרפ"ו ונשאר בצ"ע. ואולי ייל שהרמב"ם לשטתו שצ"ל ,שמח כל ימיו" (הל' דעות פ"א היד ועדייז שם פ"ב ה"ז. וראה ג"כ פיה"מ ברכות פ"ט מיה), משא"כ מארי דשמעתי' דבאדר מרבין בשמחה דס"ל דשמחה שאינה ישל מצוה עלי' נאמר ולשמחה מה זה עושה (שבת ל, ב). ולהעיר מרמ"א סוף הל' מגילה (וסיום חלק אורח חיים) : וטוב לב משתה תמיד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וירא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזוהי הכנה לזמן שלא יזדקקו לאפיה, כי "עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת" , בביאת משיח צדקנו, בקרוב ממש.
51 שבת ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז משפטים שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ד, ט, י, יא
רק בסמוך לפטירתו, כאשר היה בסוף שליחותו בעולם הזה , הוא הפסיק כדי לערוך חשבון צדק (שאם לא עכשיו אימתי) – וזה גרם לבכייתו.
31 להעיר מסיפור חז"ל (שבת ל, ב) ע"ד אופן פטירת דוד, רבה בר נחמני (ב"מ פו, א) – שרק כשהגיע עת פטירתם הי' יכול מלאך המות להפסיקם מגירסתם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז חג הפסח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
דבר ראשון צריך להיות אצל התלמיד כיוון של התבטלות עצמית, כמאמר חז"ל, שאצל "תלמיד חכם שיושב לפני רבו" צריך להיות "שפתותיו נוטפות מר" ("מרירות מחמת אימה"),
17 שבת ל, ב. פסחים קיז, א. וראה אוה"ת מסעי ע' א'תב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והבטיחונו חז"ל לפום גמלא שיחנא, אשר נותן התורה ומצַוה המצוה הוא המשגיח על כל אחד ואחד בהשגחה פרטית, ונותן היכולת הכח והאפשריות למלא צוויו, ולא עוד אלא גם בשמחה ובטוב לבב, וכדברי חזיל וכן לדבר הלכה (שבת ל, ב
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
4 דער מענטש . . ענד-כוונה פון דער גאַנצער בריאה: ראה חדא"ג מהרש"א לר"ה כז, א: האדם הי' תכלית של כל הבריאה וכאילו לא נברא שום דבר קודם בריאת אדם . ב"ר רפי"ד: שהי' גמר חלתו של עולם. ירושלמי שבת פ"ב ה"ו: דמו של עולם, חלה טהורה לעולם הי', נרו של עולם. ולהעיר ממארז"ל: כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה (ברכות ו, סע"ב. שבת ל, ב. וראה פיה"מ להרמב"ם בהקדמתו ד"ה אח"כ ראה). וראה סה"מ תרכ"ז ע' שט ואילך. -- ולהעיר מחזקוני ורמב"ן בראשית (א, לא ) שדוקא בקשר לבריאת האדם נאמר טוב מאד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו שמות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ויש לומר, שזהו ההסבר למאמר חז"ל שבשעת מתן תורה נוצרה "חרות על הלוחות חירות ממלאך המות" – על ידי נתינת התורה לישראל למטה ניתנה בהם נצחיות, שגם בהיותם נשמות בגופים שהגוף הגשמי כשלעצמו הוא הווה וחולף, יש בתוכם חיים נצחיים, חירות ממלאך המות .
46 ולהעיר ממחז"ל גבי דוד המלך ורבה (שבת ל, ריש ע"ב. ב"מ פו, א) דכאשר למדו תורה לא הי' יכול מלאך המות לשלוט בהם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו פורים קטן שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
– "שויתי ה' לנגדי תמיד" הוא יסוד ועיקר בעבודת ה' ומשום כך הוא הראש וההתחלה של כל "אורח חיים", וכך צריך להיות גם לגבי "וטוב לב משתה תמיד", כי גם השמחה היא יסוד בעבודת ה', החל מתפלה וברכות השחר?
36 דלא יעמוד להתפלל אלא כו' מתוך שמחה (של מצוה ) – ברכות לא, א. טושו"ע או"ח סצ"ג ס"ב־ג. – "וכן לדבר הלכה" (שבת ל, ב. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח ר"ח סיון שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ישיבה מאבותינו במצרים.
36 וי"ל דרומז לאופן דלא פסיק פומי' מגירסא (שבת ל, ריש ע"ב. ב"מ פו, א), דרגא נעלית ב"תורתו אומנתו" סתם (עלי' אמרו ולא מודה ר"ש שמפסיקין לעשות סוכה כו' (ירושלמי ברכות פ"א ה"ב. שבת פ"א ה"ב)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ויובןממה שאנו רואים באדם למטה, דכאשר צריך לעמוד ע"ד שכל עמוק ביותר שאינו בערכו, או כאשר תלמיד הלומד מרב שאינו בערכו, אזי צריך להיות ביטול שכלו, דכאשר לומד שכל שבערכו, וכן בתלמיד הלומד מרב שהוא בערכו, צריך אמנם לייגע עצמו בכדי לקבל את השכל, אבל ע"י יגיעה הרי הוא מקבל את השכל, כיון שהוא בערכו, משא"כ כאשר השכל אינו בערכו, אין מספיק ענין היגיעה בלבד, אלא צריך להיות ביטול השכל, הן כשמתייגע בעצמו על שכל שאינו בערכו, וכמו אשתומם כשעה חדא, וכמו שתיק רב, והן בתלמיד הלומד מרב שאינו בערכו, שצריך להיות שפתותיו נוטפות מור .
21 שה"ש ה, יג. שבת ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אמנם, כללות הגילוי לזולתו, היינו מה שהזולת מקבל, הוא חיצוניות בלבד, וזהו שאמרו חז"ל עד ארבעין שנין לא קאים אינש אדעתא דרבי', היינו, דעם היות שהרב מצדו רוצה לגלות לו, ולכן מסדר את הענין שכלי באותיות הדיבור שמכילים כל מה שרוצה לגלות לו, וכן התלמיד מצדו הוא בתנועה של ביטול אל הרב, ששומע את דברי הרב כמו שתלמיד צריך לשמוע, באופן ששפתותיו נוטפות מור , מ"מ, מה שמקבל הוא רק חיצוניות בלבד, שצריך להיות משך זמן עד דקאים אדעתא דרבי', ועד הזמן ההוא לא קאים אלא על החיצוניות בלבד.
34 שה"ש ה, יג. וראה שבת ל, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח וער"ח אלול, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
א) "אל תקרי שושנים אלא ששונים" , "ששונים בתורה" – שהו"ע ההכנה לשמח"ת; ב) "שושנים" קאי על י"ג מכילין דרחמי, שהו"ע המרירות – הכנה לר"ה ויוהכ"פ.
54 שבת ל, ב. וש"נ. זח"ב כ, ב. שם עדר, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אלא מתוך שמחה" .
16 שבת ל, ב. וש"נ. רמב"ם שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכן קו התורה צ"ל בשמחה , כמאמר הגמרא "וכן לדבר הלכה" .
23 שבת ל, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ואז נמשכים גם הענינים הגשמיים באופן של הרחבה – כפי שמצינו ש"העוגות שהוציאו ישראל ממצרים (שירי המצה) טעמו בהם טעם מן", שהיו טועמים בו כל הטעמים, ולא היתה בו פסולת, שזה מורה על ההרחבה בענין המזון, כפי שיהי' בשלימות לעתיד לבוא, ש"עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות כו'".
317 שבת ל, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וענין זה נעשה הכנה וכלי למעמד ומצב דלעתיד לבוא, שאז ישתמשו בהטוב והמובחר שבעולם ("ביכורים") גם בענינים גשמיים, כמארז"ל "עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות כו'" – לא רק ברוחניות אלא גם בגשמיות, היינו, שהלחם הגשמי יהי' (לא "לחם עוני", אלא) לחם של הרחבה ותענוג, וללא צורך בעבודה ויגיעה בל"ט המלאכות, כי אם באופן של מנוחה ותענוג.
113 שבת ל, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וע"י קישור הגשמיות עם הרוחניות ניתוסף גם ענין העשירות בגשמיות כפשוטו – כפי שמצינו במדרשי חז"ל, שיוסף, שהי' עשיר גדול ביותר, הטמין שלש מטמוניות, ואחת מהם נתגלתה לקורח (שליש מעשרו של יוסף), וע"י העבודה דקישור הגשמיות עם הרוחניות יתגלו לעתיד לבוא כל שלש המטמוניות (כל ג' השלישים), כמבואר בתו"א ובתו"ח תוכן הענין ברוחניות, וכמו"כ גם בגשמיות, כמארז"ל "עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת" , וכמ"ש הרמב"ם בסוף הל' מלכים, ש"באותו הזמן לא יהי' שם לא רעב וכו' שהטובה תהי' מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר", "כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה", ועד שיקויים היעוד "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".
51 שבת ל, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ובפשטות – הרי זה היעוד ש"עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת" , היינו, שלא יצטרך להיות ענין החרישה וזריעה וכל שאר עניני הבירורים, אלא הארץ תוציא מעצמה ענינים שהם בתכלית הבירור והזיכוך, הן בנוגע ללבושים היותר משובחים, "כלי מילת" , והן בנוגע למזון היותר משובח, "גלוסקאות" , היינו, לא רק לחם סתם, אלא לחם יפה.
154 שבת ל, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכפי שמצינו ביעודי הגאולה שאמרו חז"ל "עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת" , וכתיב "ביום ההוא יחי' איש עגלת בקר ושתי צאן", אשר, נוסף על הענינים כפי שהם ברוחניות, יהיו גם בגשמיות כפשוטם.
14 שבת ל, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
משא"כ במסכת מו"ק שבה מדובר אודות יושבי אוהל שתורתם אומנותם – הרי מצד העסק בתורה אין נתינת מקום להענין ד"מלאך המות בשמונה", כפי שמצינו גבי דוד המלך ועד"ז גבי רבה בר נחמני שמלאך המות לא הי' יכול להם, כיון שלא הפסיקו מעסקם בתורה, ולכן אין צורך בהפעולה לבטלו ע"י הזכרת ענין השלום ח' פעמים.
27 שבת ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
בנוגע להקו דגמ"ח – למדים ממ"ש "ולא ירע לבבך בתתך לו",ו"מכלל לאו אתה שומע הן"; בנוגע לקו התורה – למדים ממארז"ל "אין שכינה שורה .
12 שבת ל, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וע"פ המדובר כמ"פ שכל עניני מצוה צריכים להיות מתוך שמחה , וכדאיתא בגמרא "אין שכינה שורה לא מתוך עצבות כו' אלא מתוך דבר שמחה של מצוה" , והגמרא מסיימת "וכן לדבר הלכה" – הרי גם ההכנה ללימוד התורה ע"י חלוקת הש"ס צריכה להיות בענין של שמחה , שמחה של מצוה , ע"ד מארז"ל "מקמי דפתח כו' אמר מילתא דבדיחותא", וכפי מנהג החסידים – בניגון של שמחה , ובעת הניגון יחלקו את הכרטיסים, וכל אחד ישתתף בחלוקת הש"ס.
56 שבת ל, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פ' החודש, כ"ה אדר-שני, מבה"ח ניסן, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכן גם בתורה,כמארז"ל שאין שכינה שורה כו' אלא מתוך דבר שמחה , ומסיים שם, וכן לדבר הלכה .
15 שבת ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ועד"ז יש לפרש בפסוק מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש , ואיתא בזהר שאני עמלא דאורייתא דלעילא מן שמשא הוא , ועד"ז איתא בגמרא תחת השמש הוא דאין לו (יתרון ), קודם שמש יש לו (אם יעמול בתורה שקדמה לשמש יש יתרון ).
22 שבת ל, ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תש"כ שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והנתינת-כח על זה היא מחודש תשרי, ובפרטיות, מחג הסוכות, שענינו "דירת עראי" דוקא, וענין של "צל" ("צילתה מרובה מחמתה") דוקא – שאינם ענינים של הבנה והשגה (שהרי "צל" הוא היפך ענין ה"אור", "דא רזא דחכמתא"); ובדירת עראי זו נעשה "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל גו'" [כמ"ש הב"ח, וכן פוסק רבינו הזקן בשו"ע, שענינה של מצוה זו (בהוספה על כל שאר המצוות) הוא גם ידיעת כוונת המצוה], והיינו, שע"י קבלת-עול מגיעים סוכ"ס לדרגא נעלית יותר בענינים של הבנה והשגה (ע"ד שדוקא ע"י הביטול ד"שפתותיו נוטפות מור" נעשה קבלת וקליטת השפעת השכל מן הרב, ועד ששכל התלמיד נעשה כשכל הרב, כמבואר הענין במק"א בארוכה).
249 שה"ש ה, יג. וראה שבת ל, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו שארז"ל א"ת שושנים אלא ששונים בתורה, דהיינו בשמח"ת, והיינו ג"כ בחי' שושנים שהן תליסר מכילין דרחמי שנמשך ביום הכיפורים בלוחות האחרונים".
3 זח"ב כ, ב. עדר, א. וראה שבת ל, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אלא מתוך שמחה" , "וכן לדבר הלכה" – כמו"כ צריכה להיות נתינת הצדקה מתוך שמחה , והיינו, שאע"פ שנותן חיי נפשו, מ"מ, צריך לעשות זאת בשמחה .
160 שבת ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ה*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וכמ"ש בד"ה אין ערוך לך בענין אפס בלתך לימות המשיח, דהנה אמרו רז"ל עתידה אשה שתלד בכל יום , וכן שאר ענינים גשמיים, כי הנער בן מאה שנה ימות, ויהיו איש תחת תאנתו כו' במיטב העוה"ז .
620 שבת ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד* ז-ט** תשרי, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ונוסף לזה – בגלל שתשובה מביאה להשראת השכינה , ו"אין השכינה שורה לא מתוך עצבות כו' אלא מתוך דבר שמחה" .
173 שבת ל, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
נצח – ה"סבר פנים יפות" של הרב לתלמיד , הוד – ה"זרוק מרה בתלמידים" ו"כל תלמיד שאין שפתותיו נוטפות מר כו'" , יסוד – התקשרות המשפיע למקבל ].
1542 שבת ל, ב. פסחים קיז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והשייכות לר' שמלאי – שלא הי' מיוחס , ולכן הדגיש את מעלת
515 כמסופר בגמרא (פסחים סב, ב. נתבאר בארוכה בלקוטי לוי"צ על פסוקי תנ"ך ומחז"ל ע' קיג ואילך) "רבי שמלאי אתא לקמי' דרבי יוחנן, אמר לי', ניתני לי מר ספר יוחסין, אמר לי' מהיכן את, אמר לי' מלוד, והיכן מותבך, בנהרדעא, אמר לי' אין שונין לא ללודים ולא לנהרדעים, וכל שכן דאת מלוד ומותבך בנהרדעא", ובפירוש רש"י: "לדחוי' איכוון, לישנא אחרינא, לפי שאינן מיוחסין".
ויש לבאר בנוגע לפירוש הראשון – דלכאורה אינו מובן:
בשלמא פירוש השני, "לפי שאינן מיוחסין" – הרי זה ע"ד שמצינו שהמחוסר אבר רח"ל אין לקרותו לתורה בפרשה שמדברת אודות חסרון זה, משום "לועג לרש" (ראה ס"ח ר"ס תשסח. הובא במג"א סו"ס קלח). ואף שבנדו"ד, שר"ש בעצמו ביקש מר"י שילמד עמו ספר יוחסין, לא שייך הטעם דלועג לרש – יש טעם נוסף: ר"י חשש שמפני שר"ש אינו מיוחס, יש אצלו נטי' למעט במעלת היוחסין, ולכן ילמד ספר יוחסין שלא כדבעי, ולכן לא רצה ללמדו, מצד "ולפני עור לא תתן מכשול" (קדושים יט, יד); אבל הפירוש הראשון, "לדחוי' איכוון" – אין לו הבנה כלל, ולכאורה, גם אם לא רצה לומר לו הטעם האמיתי, הי' צריך לומר לו איזה טעם אחר שיונח אצלו, ולא לדחותו בקש?!
ויובן בהקדם מארז"ל (ע"ז יט, א) "לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץ" – שלמרות שמדובר אודות ענין שכלי ששייך למוח שבראש, הנה כאשר לבו חפץ בזה, אזי הרצון מושל ושולט על כח השכל, ואז נעשית פעולת כח השכל באופן אחר לגמרי, וכפי שרואים במוחש (ראה גם תו"מ חל"ז ריש ע' 123. וש"נ).
[ואין זה בסתירה למארז"ל "כל תלמיד חכם שיושב לפני רבו ואין שפתותיו נוטפות מר כו'" (שבת ל, ב), ו"זרוק מרה בתלמידים" (כתובות קג, ב), והרי "לבו חפץ" הוא היפך הכיווץ והביטול – כי, תנועת הכיווץ והביטול היא רק הקדמה לקבלת הלימוד מהרב, ואילו קבלת הלימוד מהרב, שענינה הוא התפשטות כח שכלו של התלמיד בהסברא שקיבל, הרי זה תלוי בחפץ לבו].
וכשם שהדברים אמורים בנוגע לתלמיד המקבל, כן הוא גם בנוגע לרב המשפיע – שאמיתית ההשפעה היא דוקא כאשר הרב הוא בתנועה של התקשרות אל המקבל, מתוך אהבה ורצון, וכמו עד"מ בהשפעת הטיפה כו', כמבואר באגה"ק (סט"ו).
[ואף שהשפעת השכל יכולה להיות גם בדרך הכרח (ורק בגשמיות הרי זה באופן ש"אין קישוי אלא לדעת" (יבמות נג, ב), משא"כ בענינים רוחניים), וכפי שמצינו ברבי עקיבא, שאף שלכתחילה לא הסכים ללמד תורה, הנה כאשר איימו עליו שימסרוהו למלכות, אזי לימד תורה (ראה פסחים קיב, א) – מ"מ, ההשפעה שבהכרח אינה דומה ואינה בערך כלל להשפעה שברצון].
ועפ"ז יש לומר בנוגע לב' הפירושים שברש"י – ששניהם אמת, אלא שמדברים בשתי מדריגות – שבתחילה (שזהו הפירוש הראשון) הי' אצלו רק רצון וכוונה לדחותו (שלא רצה ללמדו ולהשפיע לו), ולאחרי כן (שזהו "לישנא אחרינא") נמשך ובא רצון זה גם בטעם ושכל – " לפי שאינן מיוחסין" (מצד "לפני עור", כנ"ל).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ופי' הב', א"ת שושנים אלא ששונים , באותם ששונים בתורה .
559 שבת ל, ב. זח"ב עדר, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וגם הענין ד"מאימתי", מלשון אימה, הוא התחלת כל התורה כולה – שהרי לימוד התורה צריך להיות באופן ד"שפתותיו נוטפות מור" , ו"זרוק מרה בתלמידים" (אימה, שתהא אימתך עליהם) .
871 שה"ש ה, יג. וראה שבת ל, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ולמה לו לטלטל ולדחוק את עצמו דוקא להתחלת לימוד חדש – פנימיות התורה – שקשור עם ענין של מיצר ודוחק , כמו בכל שכל חדש, שקודם שבא להבנת השכל, צ"ל "שפתותיו נוטפות מר" , היינו, שהוא בתנועה של מרירות, בגלל שיש לו קושיות וסתירות בשכל זה.
702 שבת ל, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכל זה הוא מצד ענין הביטול, וכפי שמצינו ברב ותלמיד , שהקבלה מן הרב שהוא בעילוי שבאין-ערוך היא דוקא ע"י הביטול של התלמיד – "שפתותיו נוטפות מר" .
595 שבת ל, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ומעולם הציק לי הדבר ("עס האָט מיר ענג געמאַכט") – שהרי איתא בגמרא בנוגע לרבה , ש"מקמי דפתח להו לרבנן , אמר מילתא דבדיחותא , ובדחי רבנן , לסוף יתיב באימתא ופתח בשמעתא" ?
151 שבת ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו שאמרו חז"ל שתלמיד היושב לפני רבו צ"ל "שפתותיו נוטפות מור" – דלכאורה אינו מובן:
1684 שבת ל, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
בהקדם כללות הענין דשמחה של מצוה , כמארז"ל אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה של מצוה , וכן לדבר הלכה וכו', וכמ"ש הרמב"ם שהשמחה שישמח אדם בעשיית המצוה כו' עבודה גדולה היא כו' שנאמר עבדת את הוי' אלקיך בשמחה ובטוב לבב.
254 שבת ל, ב. תניא רפל"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, יו"ד כסלו, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ויובן בהקדם הביאור במארז"ל עתידה אשה שתלד בכל יום , שיש בזה ב' פירושים.
414 שבת ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר), ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ויובן ממשל התלמיד היושב לפני רבו , כמארז"ל כל תלמיד שאין שפתותיו נוטפות מור וכו', שצריך להיות בתכלית הביטול, שנשאר בו רק הנקודה העצמית, היינו, מה שהוא כלי לקבל, שזהו העצמיות שלו שהוא מקבל, ואז אינו בבחי' משפיע כלל, אפילו לא לעצמו, היינו, להבין את הענין לעצמו, כי, כאשר יושב לפני רבו , הרי הוא טרוד לקבל עצם נקודת שכל הרב, ואיידי דטריד למבלע לא פליט , לא רק לזולתו, אלא אפילו לעצמו, ורק לאחרי שמתרחק מרבו , אזי מתחיל להתבונן בשכל שקיבל מרבו להבינו לעצמו, שאז אינו בבחי' מקבל בלבד, אלא הוא בבחי' התפשטות להשפיע לעצמו ולהבין השכל שקיבל, לברר ולנתח את השכל שמקבל מרבו שיהי' מובן ומושג היטב בשכלו מהי הנקודה ומה הם הפרטים, מהו העיקר ומהו הטפל וכו', ולאחרי שבא להבנה והשגה, בא גם לבחי' הדעת שכולל
61 ראה שבת ל, ב. פסחים קיז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ויובן ע"פ המשל מרב ותלמיד (שנתבאר לעיל ), שתלמיד אמיתי הוא שבשעה שיושב לפני רבו לקבל ההשפעה שפתותיו נוטפות מור , היינו, שהוא בבחי' ביטול בתכלית, שנשאר בו רק נקודה העצמית דהמקבל, ואז אינו בבחי' משפיע כלל, דאיידי דטריד למבלע לא פליט , לא רק לאחרים אלא גם לא לעצמו, היינו, שעדיין אינו שייך להבין את הענין לעצמו, מפני התקשרותו וביטולו להרב לקבל עצם השכל שבאותיות הרב, ובודאי שלא יוכל לקבל סברא אחרת ועאכו"כ סברא שהיא היפך שכל הרב.
138 ראה שבת ל, ב. פסחים קיז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וע"ד שמצינו שכאשר "שפתותיו נוטפות מור" , והיינו, שמתבטל ממציאותו ונעשה "טריד למבלע", אזי נעשה שייך להלימוד.
1763 שבת ל, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח וער"ח אדר-ראשון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וענין זה (המשכת ההשפעה מיד ללא הפסק בינתיים) הוא בדוגמא דלעתיד, כמארז"ל "עתידה אשה שתלד בכל יום" , דהיינו שלא תצטרך להיות שהיית ט' חדשים בין העיבור ללידה, אלא יספיקו ט' שעות בלבד .
469 שבת ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
– בודאי צריך להיות גם הקדמת ענין הביטול, כמארז"ל "כל תלמיד כו' (ש)אין שפתותיו נוטפות מר כו'", אבל, אי אפשר להסתפק בענין הביטול בלבד, ולסמוך על כך שיתנו לו את הכל מן המוכן, מבלי לעשות מאומה, מלבד ענין הביטול, אלא צריך להתייגע ולהבין בשכלו, ובאופן ד"תן לחכם ויחכם עוד" –
1578 שבת ל, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
"פנס" – קאי על נשמתו של כל אחד מישראל , כמ"ש "נר הוי' נשמת אדם" , דכיון ש"נפש השנית בישראל היא חלק אלקה ממעל (וכפי שמוסיף רבינו הזקן ) ממש", נמצא, ש"נשמת אדם" היא חלק מ"הוי'" , ולכן נקראת "נר הוי'".
507 ראה שבת ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* אור ליום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
הן בנוגע ללימוד השיעורים, שהרי לימוד התורה צריך להיות מתוך שמחה דוקא , והן בנוגע לנתינת הצדקה, כמ"ש "ולא ירע לבבך בתתך לו", אלא צריך ליתן בשמחה ובטוב לבב דוקא,
1247 ראה שבת ל, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (התוועדות א), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
"הרה ויולדת יחדיו" , ומבואר בזה , שכיון שלעת"ל יהיו כל הענינים באופן של מהירות, לכן יהיו גם ההריון והלידה ("הרה ויולדת" ) יחדיו .
1273 ירמי' לא, ז. וראה שבת ל, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אמנם, רבינו הזקן מביא פסוק זה בנוגע לימות המשיח, קודם תחיית המתים, כמ"ש באגה"ק שלימות המשיח יצטרכו לידע הלכות טומאת יולדת , כדכתיב הרה ויולדת יחדיו אם תלד אשה בכל יום , וכיון שהענין דהרה ויולדת יחדיו יהי' (גם) בימות המשיח, הרי מובן שכן הוא בנוגע לכל שאר הענינים שבפסוק זה, שיהיו (גם) בימות המשיח.
1802 שבת ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אלא כיון שבארבעים יום נעשה רק ציור כללי, לכן צ"ל בכל ג' ענינים הנ"ל אריכות זמן יותר מארבעים, ועד שאין להם שיעור, וצריכים להיות במשך כל ימי חיי האדם (בתורה – "לא פסיק פומי' מגירסא" , בתפלה – "ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו" , ובתשובה – שיהי' "כל ימיו בתשובה" ) – כדי שהנקודה תחדור בכל הפרטים של האדם .
2304 שבת ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וע"י השמחה דשמח"ת ניתוסף עילוי גם בלימוד התורה, שצריך להיות מתוך שמחה דוקא, כמובן מדברי הגמרא "שאין השכינה שורה כו' אלא מתוך דבר שמחה ..
1239 שבת ל, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אלא התעסקותו של משה בב' סיון היתה "בענין קבלת התורה" – לפעול על המטה שיוכל להיות מקבל אמיתי, ע"י ענין הביטול, כדברי הגמרא "כל תלמיד חכם שיושב לפני רבו ואין שפתותיו נוטפות מר כו'", אלא צ"ל ענין היראה והביטול בתכלית, ודוקא עי"ז נעשים כלים לקבלת התורה.
2112 שבת ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הן בלימוד התורה, שקשור גם עם הענין ד"אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים" 45, שא' הפירושים בזה שקאי על לימוד התורה, כמארז"ל "א"ת שושנים אלא ששונים" , "ששונים בתורה",
1158 שבת ל, ב. וש"נ. זח"ב כ, ב. שם עדר, א. וראה לקו"ת פרשתנו לב, ד. לג, ד. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' יתרו, ט"ו בשבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כל הנ"ל צ"ל מתוך שמחה וטוב לבב , ובפרט שההתחלה היא בחמשה עשר בשבט, יום שאסור בתענית , ואין אומרים בו תחנון .
993 שבת ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וענינו בלימוד התורה כפשוטו, שכדי לבוא למדריגת החכמה כפי שהיא בבחי' מקבל (אורה), צריך האדם הלומד להיות ג"כ בבחי' מקבל, היינו, שהוא תלמיד אמיתי שעומד בביטול לגבי הרב המשפיע, וכדאיתא בגמרא שתלמיד שיושב לפני רבו צ"ל שפתותיו נוטפות מר , שנאמר שפתותיו שושנים נוטפות מור , א"ת מור אלא מר , והיינו, שפועל בעצמו ענין הביטול להניח את שכלו לגמרי, ולהיות בבחי' כלי ריקן , לקבל שכל הרב (שדוקא עי"ז ה"ה מקבל את שכל הרב בטוב, ועד שקאי אדעתא דרבי' , ששכלו נעשה כמו שכל הרב, כמבואר בארוכה במ"א ), ואיידי דטריד למיבלע לא
1277 שבת ל, ב. פסחים קיז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והענין בזה, שאע"פ שהפי' הפשוט דיפקד הו"ע של חסרון, הנה בפנימיות הענינים הרי זה ענין הביטול שדוקא על ידו מגיעים לגילוי נעלה יותר כו', ע"ד מאמר רז"ל כל ת"ח שיושב לפני רבו ואין שפתותיו נוטפות מר כו', שע"י הביטול (שפתותיו נוטפות מר ) נעשה ראוי לקבל ההשפעה.
770 שבת ל, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועוד זאת, דהנה, מסת הוא מלשון מס, כמו ויהי למס עובד , יהיו לך למס ועבדוך , שמורה על ענין העבדות והביטול כו', שדוקא עי"ז לוקחים את ענין התורה, וכמארז"ל כל תלמיד שאין שפתותיו נוטפות מר כו', ובדוגמת כללות מ"ת שההכנה לזה היתה באופן דוירא העם וינועו ויעמדו מרחוק (כנ"ל).
1773 שבת ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכן הוא בתלמיד המחכים את רבו , שמלבד זאת שהתלמיד צ"ל באופן של ביטול מוחלט אל הרב, כדאיתא בגמרא שצ"ל שפתותיו נוטפות מור , שזהו"ע הביטול, הנה תלמיד אמיתי הוא המחכים את רבו ע"י ריבוי הקושיות ששואל את רבו , שעי"ז מגיע הרב לעמקות נעלית יותר בשכל מכמו שהי' לפנ"ז.
2241 שבת ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
– בתחילה צריך אמנם לקבל מרבו , ובאופן ש"שפתותיו נוטפות מר" , שדוקא אז יכול לקבל כדבעי; אבל לאחרי כן צריך להתייגע בעצמו בכל עשר כחותיו, ובאופן שמההבנה וההשגה שבמוחין יומשך במדות שבלב, ועד למעשה בפועל – בהתאם לבקשה "יהי ה' אלקינו עמנו כאשר הי' עם אבותינו".
2511 שה"ש ה, יג. וראה שבת ל, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
לימוד התורה צריך אמנם להיות באופן שהתלמיד יושב לפני רבו ושפתותיו "נוטפות מור" (לאחרי ההקדמה דאמירת "מילתא דבדיחותא" ), אבל כדי שהלימוד יהי' כדבעי, הרי זה צריך להיות מתוך שמחה, שהרי "אין שכינה שורה ..
905 שבת ל, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, אדר"ח טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בכדי שיומשך בחי' זו הנה עז"נ בהמשך הכתוב ושנים זיתים עלי' אחד מימין הגולה ואחד על שמאלה, שענין הזית הוא שיש בו מרירות, שהוא בחי' הביטול, וכמו בתלמיד שבתחלת הלימוד צ"ל שפתותיו נוטפות מור , אל תקרי מור אלא מר , והיינו שע"י הקדמת ונפשי כעפר לכל תהי' יהי' אח"כ פתח לבי בתורתך , והו"ע קבלת עול מלכות שמים תחלה ואח"כ קבלת עול מצוות כו' .
2648 שבת ל, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
דבר חידוש שלא הי' לפנ"ז, ולא יהי' לאח"ז, אפילו לעתיד לבוא, שאז יהי' החידוש שענין האכילה יהי' ללא טירחא, כמארז"ל "עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת" , אבל עדיין יצטרכו לאכול לחם מן הארץ דוקא .
1176 שבת ל, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכן הוא בלימוד התורה, שצ"ל הקדמת ענין הביטול, וכמארז"ל שתלמיד היושב לפני רבו צ"ל שפתותיו
1720 ראה שבת ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ביאור הכרח הקדמת ענין הביטול ללימוד התורה – "שפתותיו נוטפות מור" , "ונפשי כעפר (שהכל דשין עליו) לכל תהי'
2407 שה"ש ה, יג. שבת ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בכתוב1 (אני לדודי ודודי לי) הרועה בשושנים , שיש בזה ב' פירושים, פירוש הא' , ששושנה יש בה תליסר עלין כנגד י"ג מכילין דרחמי, שמתגלים בחודש אלול, ופירוש הב' , כמארז"ל א"ת שושנים אלא ששונים , ששונים בהלכות, שהו"ע לימוד התורה.
1580 ראה שבת ל, ב. פח, ב. זח"ב כ, ב. עדר, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ע"פ ביאור אאמו"ר ש"בחדי, שמחה, צריך להיות בבחי' שאר, שמשים עצמו כשירים, ביטול", מובן, שעי"ז שהחברייא היו בתכלית הביטול (שאינם מציאות לעצמם כלל, אלא רק "משים עצמו כשיריים"), היו יכולים להתחבר ולהתאחד עם רשב"י – ע"ד שמצינו בנוגע ללימוד התורה, שדוקא ע"י הביטול של התלמיד באופן ש"שפתותיו נוטפות מר" , אזי נעשה כלי לקבל השפעת שכל הרב באופן שתתאחד עמו כו'.
1300 שבת ל, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזוהי גם ההכנה לזמן דלעת"ל, שעתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת , ועתידה אשה שתלד בכל יום48.
2103 שבת ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל י"א ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכיון שהסדר הרגיל שלא מתחילים בעריכת סיום מתוך אריכות השקו"ט, אלא עם ענין שנקל יותר להבין (ע"ד דברי הגמרא שמתחילים עם "מילתא דבדיחותא" ) – תהי' ההתחלה עם הסיום עצמו ללא השקו"ט.
63 שבת ל, ב. וש"נ. וראה גם תו"מ חל"ט ע' 47 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
בהמשך להמדובר (סט"ז) אודות השאלה "וכי תאמרו מה נאכל גו' הן לא נזרע וגו'", ישנו ענין נוסף הקשור עם משנ"ת במכתב בענין מארז"ל "עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת" (ועד"ז "עתידים אילנות שמוציאין פירות בכל יום") – שעדיין נשאלת השאלה האם גם אז יצטרכו לחרוש ולזרוע כו', או שהארץ תוציא דברים מוכנים מעצמה, ללא צורך כלל בחרישה וזריעה:
1405 שבת ל, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו גם הביאור בנוגע ליעודים דלעת"ל שהם יעודים גשמיים דוקא , וכמו עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת , דלכאורה אינו מובן, איך יתכן שלאחרי כל העלויים דלעת"ל יהי' שייך הענין של יעודים גשמיים.
1477 שבת ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
סדר הלימוד של תלמיד מרבו צ"ל באופן ש"שפתותיו נוטפות מר" , ודוקא ע"י ביטול זה נעשה התלמיד כלי לקבלה.
1862 שבת ל, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, אדר"ח תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
שאשה תהי' "הרה ויולדת יחדיו" (ביום שהרה זה יולדת ולד אחר ), וכפי שמבאר הצ"צ ברשימותיו לתהלים שגם אז יהי' צורך בסדר השתלשלות של ט' דרגות, אלא שזה יהי' במהירות עצומה – ט' שעות במקום ט' חדשים!
2813 פרש"י שבת ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א י"ג תשרי (הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ח) והנה בהמשך למצות ישיבה בסוכה ונטילת ד' מינים באה המצוה דהקרבת ע' פרים כנגד שבעים אומות, היינו שע"י הקרבת ע' פרים מגינים על הע' אומות ומגלים את תכלית הבריאה שלהם, דכל העולם לא נברא אלא לצוות לזה ואני נבראתי לשמש את קוני.
50 ברכות ו, סע"ב. שבת ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ בא, ח' שבט, ה'תשל"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו ג"כ מה שמבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר בהמאמר (פ"ו) ענין הביטול בכל ג' הקוין, דבענין לימוד התורה מביא מה שאמרו רז"ל לא תמצא בגסי הרוח כו', כי לימוד התורה צ"ל בתכלית הביטול, וכמו התלמיד המקבל מרבו , שבעת ההשפעה צ"ל בטל בתכלית (שפתותיו נוטפות מר ), וכן בנוגע לתפלה מביא בהמאמר מ"ש תפלה לדוד הטה ה' אזנך וענני כי עני ואביון אני, שהבקשה הטה גו' וענני הוא לפי דעני ואביון אני, וגם הביטול שצ"ל בהקו דגמ"ח כללות המצוות מרמז שם בהמשל דכח התנועה, שבכדי
49 ראה שבת ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אחרי, מבה"ח אייר ה'תשמ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
שהגילוי דג"ע הוא דוקא לנשמות בלא גופים, והגילוי דימות המשיח יהי' גם למטה בעוה"ז הגשמי (וכמו עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות ).
32 שבת ל, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד י"ג תמוז, ה'תשמ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ומוסיף בהמאמר, שזהו גם הקשר דשני הפירושים בהרועה בשושנים , א"ת שושנים אלא ששונים בהלכות ומה שושנה אית בה תליסר עלין אוף כנס"י אית בה תליסר מכילין דרחמי, והקשר דשני הפירושים הוא כי ע"י לימוד התורה (ששונים בהלכות) נמשכים י"ג מדות הרחמים.
27 ראה זח"ב כ, ב. שם עדר, א. שבת ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו רני ושמחי בת ציון
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והענין דהנה רמ"ח פקודין דעשה נקראו רמ"ח אברין דמלכא שדרך כלל נחלקין לשלשה קוין ימין ושמאל ואמצע שהם שלשה דברים שהעולם עומד עליהן תורה ועבודה וג"ח, ג"ח ובכללן הוא מעשה הצדקה הוא מקו ימין, כי חסד דרועא ימינא, ועבודה מקו שמאל ותורה מקו האמצעי כמשנ"ת במ"א, וכמו עד"מ בנפש האדם המלובשת בתוך רמ"ח אברי הגוף שכל חלק וכח פרטי מהנשמה מתלבש באבר פרטי המיוחד לו ולזאת כשיאחזנו חבירו באבר א' מאבריו בידו או ברגלו יוכל להמשיכנו עי"ז אליו ממ"ש כך ממש רמ"ח מ"ע הם אברים דמלכא שע"י קיום המ"ע ימשיך גילוי עצמו' אור א"ס ב"ה מלמעלה למטה וכן בת"ת שכנגד כולן דאורייתא מחכמה נפקא וזהו בחי' השמחה שישמח ישראל בעושיו כאשר מקיים מצותיו ית' ועוסק בתורה שהיא חכמתו ית' לקשר מחשבה במחשבה ודבור בדבור ומעשה במעשה שזהו בכל נפשיך כמ"ש במ"א שעי"ז ימשיך גילוי עצמו' אור א"ס ב"ה אשר הי' כלתה נפשו אליו ית' למטה כמ"ש והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך וגו' וכמארז"ל אין עומדין להתפלל לא מתוך שחוק כו' אלא מתוך שמחה של מצוה וכן לדבר הלכה שמצטרך להיות בשמחה וטוב לבב מרוב כל וזהו עבדו את ה' בשמחה אך תחילה צריך להיות בחי' רננה ברמשא וזהו ובאו לפניו ברננה וכמארז"ל כברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא שזהו מפסוקי דזמרה עד ק"ש ואח"כ מצטרך לחבר מדת לילה ביום שהוא בחי' ואהבת שבק"ש שהוא בחי' רננה ברמשא ואח"כ והי' הדברים אשר אנכי מצוך כו' שהוא בחי' יו"ם בחי' שמחה בצפרא כו' כנ"ל וד"ל.
40 שמחה של מצוה . . לדבר הלכה : שבת ל, ב. פסחים קיז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו זוהר פינחס פתח ר' חייא ישבעו עצי הוי'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
שיהי' ראוי למאכל לחיות בו הנפש כו' וכן הלבוש אינו בא ממילא אלא ג"כ ע"י בחי' התיקון בטוויית הצמר ואריגתו והתפירה וכיוצא עד שיהא לו למלבוש ממש כו' והטעם שלא נברא הלחם לאכול והבגד ללבוש בלתי תיקון כלל כענין לעתיד שאמרו שתוציא הארץ גלוסקאו' וכלי מילת כלומר גמר תיקונן בא ממילא שיצמחו עם גמר תיקונן מן הארץ ולא עכשיו כי ידוע שבצלם האלקי' עשה את האדם התחתון ולמעלה בבחי' אדם שעל הכסא מתלבש בו' יומין דחול ג"כ לברר ברורי' דנוגה ע"ד הנ"ל בחציר שהוא כמו דמיון הקצירה וכן יש עד"ז ל"ט מלאכו' כולן חורש וזורע בשדה העליונה כו' עד שיהיו מציאו' נבראי' שנק' בשם מאכל לחם למעלה וכן יש נבראי' שנק' בשם לבושי' ונא' בהן דרשה צמר ופשתים וכן סדין עשתה וכיוצא והכל עניני בירורי' בירור אחר בירור כנ"ל במשל ולכך נק' ו' ימי המעש"ה כלומר ימי המלאכה והתיקון עד שיהי' לחם לאכול ובגד ללבוש כו' ועד"ז ניתן למטה בעבודת ה' בנפש האלקי' שלא יבא האדם למדרגת הדביקו' בה' אחד ממילא ומעצמו אלא ע"י בחי' הברורי' והוא לאהפכא חשוכא לנהורא כו' מנפש הבהמיו' דנוגה המעורב טו"ר כו' והיינו מפני שהנפש אלקי' היא מבחי' מ"ה דתיקון שמברר ב"ן כו' וד"ל ואמנם אין התיקון אלא במה שהי' בחי' שבירה ונפילה דוקא והיינו בששה המדו' דתוהו כמו בלע ויובב וכיוצא והוא בחי' חג"ת נה"י אבל במלכו' המדה השביעי' לא הי' שבירה אלא בחי' ביטול בלבד כנ"ל ע"כ אין מלאכה בשבת שהוא לנגד המלכו' שא"צ בירור ותיקון כלל וע"כ כל ל"ט מלאכו' אסו' בשבת כי אין צריך תיקון רק בו' ימים בלבד לתקן ו' המדו' שנשברו אך בחי' ההעלאה מן הבירורי' הוא דוקא בשבת ולא בחול כמאמר מי שטרח בע"ש יאכל כו' וכמ"ש במ"א וד"ל.
25 לעתיד. . שתוציא הארץ גלוסקאו' : ראה שבת ל, ב. שער האמונה נח, ב. תו"ח בראשית לא, ד ובהערה 33.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שלישי: לבאר מ"ש שתכלית העבודה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
היינו שיתגלה בבחי' ארץ בחי' חפץ ורצון פשוט הנ"ל שמעלה ומטה שוין ועתידה ארץ שתוציא כלי מילת וגלוסקאות היינו שלא יהי' צריך לחרישה וזריעה בחי' בירורין מ"ה וב"ן מנוגה מחמת שיתגלה בחי' טעמים הנ"ל בחי' המברר.
73 ועתידה ארץ שתוציא כלי מילת וגלוסקאות : שבת ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט כתיב ולקחתי דגני
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הרועה בשושנים , הנה אמרו רז"ל א"ת שושנים אלא ששונים והן אותן ששונים הלכות כו', דהנה פי' רועה לשון פרנסה ומזון.
72 א"ת שושנים אלא ששונים : שבת ל, ב. זהר שמות כ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות משא ומתן קנו סדר משא ומתן כא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כא בדברי תורה ענה כסיל כאולתו פן יהיה חכם בעיניו אבל בדברי העולם אל תען כסיל כאולתו פן תשוה לו (במשלי סימן כ"ו):
קפא פ"ב דשבת דף ל ע"ב. תנא דבי אליהו ס"פ יד .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הקדמות בני הגאון המחבר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ואחר רוב שנים שהוסיף פליאות חכמה על חכמתו בעמקות ובקיאות, כמו בהיותו בן שלשים שנה, שחזר על כל התלמוד עם כל הראשונים והאחרונים ט"ז פעמים , כאשר שמענו מפה קדוש שבהיותו בק"ק מאהליב שאצל נהר דניסטור חזר על כל התלמוד פעם הט"ז בעמידה לילה ויום, לא פסק פומיה מגירסא כאשר עיני הכל ראו, והוות נהירא שמעתתא מפומיה כיומא דאיתיהיבא , אורייתא גמר וחכמתא סבר ושמושא עבד.
102 ע"פ שבת ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הקדמות בני הגאון המחבר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והנה אחרי אשר זכינו בעינינו לראות אור מופלא אור מזהיר אור נערב אור יקר אור מצוחצח אור מאיר כאור שבעת הימים מסוף העולם ועד סופו אור האלהי, הוא ניהו אדונינו מורינו ורבינו נר ישראל המאיר עיניהם של ישראל בתורה ולקרב את לבן לאביהן שבשמים, והיה אמרתו כטל לישראל כמטרא ניחא וכמטרא רזיא דין גליא רזיא , ומפיו אנו חיים ומטובו חיינו , שפתותיו שושנים ששונים בהלכות נוטפות מור עובר , ואליו יתאספו העדרים עדרי צאן קדשים תורה יבקשו מפיהו חק לישראל היה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו , שהראה להם באספקלריא המאירה האיר הברקאי , ומתחזיא מסייפא עלמא ועד סופיה, גדול ה' ומהולל מאוד בעירו הר קדשו , וברכנו בקול רם ונשא ברכת חכם הרזים ברוך שחלק מחכמתו ליראיו .
132 ע"פ שה"ש ה, יג. שבת ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו ענין בזבוז האוצרות בשביל ניצוח זה לנצח היצה"ר והוא לבזבז האוצר של י"ש להיות שהי"ש הוא בא בהתבוננו' דסוכ"ע שלמעלה מהשגת [ה]שכל ונק' פלא וסדכ"ס כו', [oldpage_של] ובחי' התגלות הזאת מן ההעלם תלוי בהתגלות היראה הזאת בלב האדם בעומק עפר הגוף המכסה ומסתיר ביותר כמטמון הטמון בעומק הארץ ונק' עו[מ]"ת, והוא ע"י שמשפיל א"ע בשפלות ולב נשבר ביותר ונגלה יותר ההעלם די"ש הצפון וגנוז מאד והוא שמביאו ליראה ופחד בגילוי בלב מן ההעלם כו' כנ"ל (וזהו הכלל דבכל גילוי הנעלם ונפלא ביותר כנ"ל ע"י היראה וביטול היש בתכלית, כמו קולות וברקים שבמ"ת שעשה בכנ"י יראה ופחד אלקי' שמזה הי' גילוי אור הח"ע בסדכ"ס שנק' אנכי כו', וכן [א'] מה להלן באימה וביראה וברתת כו', כן גם עתה קודם גילוי אור החכ' דתורה ממקור הנעלם צ"ל תחלה אימה ורתת כו', כרבא דיתיב באימתא ופתח בשמעתא כו'.
307 כרבא דיתיב באימתא : ראה שבת ל, ב. תניא פ"ז ובמ"מ, הגהות והערות קצרות שם. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' שפא. וש"נ. ש"א מא, א ובהערה 35.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
הבא במורגש לנשמו' בעוה"ב ע"י בחי' בינה עילאה דע"י שהוא נהר זה שיוצא מעדן הנעלם להשקות ג"ן סדרי' דאוריי' כמו בטעמי' ונגינות מקיף דח"ע כו' אלא הוא בחי' עונג הנעלם בעצמו' א"ס ממש (שנק' בחי' שעשועי המלך בעצמותו ממש כידוע), והוא שיעשה למחכה לו למאן דדייק מילי' דח"ת דתושבע"פ דוקא שנק' עמל תורה כנ"ל שלמעלה משכר התו"מ בעוה"ב, וכן עמל תפלה ותשובה כמו בעמל מלאכה כנ"ל, שז"ש דת"ח אין להם מנוחה אפי' בעוה"ב שילכו מחיל כו' וכן קדושי' יהללוך סלה גם בעלותם בחכ' ומדו' דא"ס ילכו למעלה מעלה עד אין שיעור כנ"ל, וזהו עם זו קנית בקנין עולם הנצחי כמ"ש אלה לחיי עולם (וקאי בתחה"מ כמ"ש ורבי' מישיני עפר יקיצו אלה כו' וכאבות ומשה ואהרן וכל דורו' יהושע השופטי' ונביאי' עד דורו של משיח ועוה"ב כו' שאין להם מספר כלל (כי קיבוץ גליות יש להם מספר עכ"פ, ועוה"ב גם הוא יהי' לגופי' שיהי' בימות המשיח רק שלא יאכלו אכילה גשמי' כי הארץ תשבות לגמרי בשביעי' אלא לחם פנג וכמו המן וכה"ג כמו שא' עתידה א"י שתוציא גלוסקאות (ואפשר זהו בא"י ולא בעוה"ב) וכה"ג א' עתידה אשה שתלד בכל יום כו', והכל ענין א' הוא דארץ ואשה לא יצטרכו למשפיע אלא מכח עצמם יולידו בלא זריעה כלל, וכעין זה באו"ח קודם החטא שעלו למטה ב' וירדו ד' כו').
957 עתידה א"י שתוציא גלוסקאות : ראה שבת ל, ב. שע"ת סו, א. שה"א נח, סע"ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תקלח. וש"נ. תו"ח בראשית לא, ד ובהערה 33. לקמן פ' תצוה שכב, ב. ויקהל תכב, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
הבא במורגש לנשמו' בעוה"ב ע"י בחי' בינה עילאה דע"י שהוא נהר זה שיוצא מעדן הנעלם להשקות ג"ן סדרי' דאוריי' כמו בטעמי' ונגינות מקיף דח"ע כו' אלא הוא בחי' עונג הנעלם בעצמו' א"ס ממש (שנק' בחי' שעשועי המלך בעצמותו ממש כידוע), והוא שיעשה למחכה לו למאן דדייק מילי' דח"ת דתושבע"פ דוקא שנק' עמל תורה כנ"ל שלמעלה משכר התו"מ בעוה"ב, וכן עמל תפלה ותשובה כמו בעמל מלאכה כנ"ל, שז"ש דת"ח אין להם מנוחה אפי' בעוה"ב שילכו מחיל כו' וכן קדושי' יהללוך סלה גם בעלותם בחכ' ומדו' דא"ס ילכו למעלה מעלה עד אין שיעור כנ"ל, וזהו עם זו קנית בקנין עולם הנצחי כמ"ש אלה לחיי עולם (וקאי בתחה"מ כמ"ש ורבי' מישיני עפר יקיצו אלה כו' וכאבות ומשה ואהרן וכל דורו' יהושע השופטי' ונביאי' עד דורו של משיח ועוה"ב כו' שאין להם מספר כלל (כי קיבוץ גליות יש להם מספר עכ"פ, ועוה"ב גם הוא יהי' לגופי' שיהי' בימות המשיח רק שלא יאכלו אכילה גשמי' כי הארץ תשבות לגמרי בשביעי' אלא לחם פנג וכמו המן וכה"ג כמו שא' עתידה א"י שתוציא גלוסקאות (ואפשר זהו בא"י ולא בעוה"ב) וכה"ג א' עתידה אשה שתלד בכל יום כו', והכל ענין א' הוא דארץ ואשה לא יצטרכו למשפיע אלא מכח עצמם יולידו בלא זריעה כלל, וכעין זה באו"ח קודם החטא שעלו למטה ב' וירדו ד' כו').
958 עתידה אשה שתלד בכל יום : שבת ל, ב. ראה אגה"ק סכ"ו. שה"א נט, א [וכן צ"ל ב]מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תערב. וש"נ. תו"ח נח נג, ג הערה 39. לקמן פ' תצוה שכב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אך הנה כתיב נר הוי' נשמת אדם ולפעמים נר אלקים כו' שזהו כמו אור הנר שטבעו לעלות למעלה וגם לירד למטה וכך היא עולה ויורד תמיד וכך היא הנשמה הנמשל לנר היינו מה שהיא בבחי' רו"ש תמיד כמו כל הנשמה תהלל י"ה כו', וכן אמר בחיות ושרפים והחיות רו"ש כו', וביאור הדבר יובן מאור הנר שבודאי א"א לומר דמהות הנשמה הוא בבחי' אש ממש כאש השלהבת דאור הנר שהרי אמר ויפח באפיו נ"ח נפיחה ברוח היא ולא באש, [oldpage_1172] וכך ל' נשמה ענין נשימה כנשימה שבחוטם ואף וכמו רוח החיים בלב שעולה ויורד בדפיקו דליבא בבחי' רו"ש ממש.
28 נר אלקים : שאילתות שאילתא עט ובשאילת שלום שם מציין שכ"ה בפסחים ז, ב. ח, א ארבעה פעמים. וכן ברש"י ותוס' שם. עוד ברש"י שבת ל, ב ד"ה קרוי' נר. עוד שם ברש"י קנא, ב ד"ה זו נשמה. עוד ברש"י מ"ק כה, רע"א ד"ה לספר תורה . גם בפי' הרב מברטנורה ריש פסחים ורא"ש שם. וראה גם ירושלמי שבת פ"ב, סה"ו (ובקרבן העדה וטוב ירושלים שם). תוספתא פסחים רפ"א. תנחומא נח א. פסיקתא רבתי (פיסקא והי' בעת ההיא) פ"ח, ב. מדרש תהלים פי"ז, ח. שם פי"ח, כט. יל"ש תזריע רמז תקעא. ישעי' רמז תצט. אבן עזרא תהלים ע, ב. משלי יג, ט (וראה גם עה"פ כאן). רד"ק צפני' א, יב. חובת הלבבות בהקדמה. מגלה עמוקות אופן לט. שם אופן קץ. של"ה (שער האותיות אות צ) עב, ב. תושב"כ (צאן יוסף) שב, א. (ויקרא) שלח, א. (בהעלותך) שנג, ב. (וראה ג"כ מאמר השני מד, א. פ' תרומה שכו, סע"ב). מאמרי אדה"ז תקס"ב כאן ע' שסא, אתהלך לאזניא ע' צח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים לא תהי' משכלה חצר, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
(ט) והנה עדיין י"ל למה נק' כנ"י בשם כוס של ברכה או בשם עקרה [שתוליד] לע"ל כמ"ש רני עקרה לא [י]לדה כו' וכמשארז"ל עתידה אשה שתלד בכל יום כו') איך אפשר שעקרה תוליד, אחר שאין בה כח התולדה כלל כנ"ל.
206 עתידה אשה שתלד בכל יום : שבת ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו בחודש השלישי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו מה להלן באימה כי דבר ה' שבפי היחיד עכשיו הוא אותו דבר ה' שבמ"ת (אמנם אין זה בא בגילוי כמו במ"ת רק במי שתורתו אומנתו כרבא דא' דיתיב באימתא ופתח בשמעתתא וכר"י דאימתא דמרי' עליו כו').
211 כרבא. . דיתיב באימתא : ראה שבת ל, ב. תניא פ"ז. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתלז. ע' תתנה (נוסח א). ע' תתסב (נוסח א). תו"ח ח"ש קכח, א. תולדות קמג, ד. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' שפא. וש"נ. ש"א מא, א ובהערה 24.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו בחודש השלישי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו מה להלן באימה כי דבר ה' שבפי היחיד עכשיו הוא אותו דבר ה' שבמ"ת (אמנם אין זה בא בגילוי כמו במ"ת רק במי שתורתו אומנתו כרבא דא' דיתיב באימתא ופתח בשמעתתא וכר"י דאימתא דמרי' עליו כו').
212 כרבה . . דיתיב באימתא ופתח בשמעתתא : שבת ל, ב. מאמרי אדה"א קונטרסים שם. שע"ת ו, ד. כג, ג ובהערה 35.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ואתה תצוה את בנ"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אבל לע"ל לא יהי' בדרך המשכה במשפיע ומקבל כלבנה דעכשיו שמקבלת מן השמש שבהכרח שצריך שתהי' תחלה בבחי' נקודה בקירובה לשמש שנק' מולד הלבנה ואח"כ תתפשט לקבל ככלה שמקבלת מחתן, אבל לע"ל גם בבחי' המל' יהי' בדומה למשפיע וכמ"ש ולילה כיום יאיר כנ"ל (וכמו שאו' עתידה ארץ שתוציא גלוסקאות כו' שזהו מי"ש ליש שלא בסיבת ביטול יש לאין כזריעה כו' וכן עתידה אשה שתלד בכל יום מכח עצמה שלא ע"י איש כמו אשה כי תזריע וילדה [oldpage_תעא] מעצמה כו').
149 עתידה ארץ שתוציא גלוסקאות : ראה שבת ל, ב. לעיל פ' שמות כג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים לא תהי' משכלה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
[מעצמה] בלי זריעה וכמ"ש עתידה ארץ שתוציא גלוסקאות .
356 עתידה ארץ שתוציא גלוסקאות : ראה שבת ל, ב. הנסמן לעיל פ' שמות כג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו בחודש השלישי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ולא שזהו דוקא בצדיקי' גדולים כרבא ורב יהודה דכולי תנויי בנזיקין כו', אלא כל מי שיש בו בחי' הביטול הנ"ל קודם הלימוד שהוא כמו במ"ת מה להלן באימה כמו שאמר כל תלמיד כו' מלובש בד"ת שלו דבר ה' שביו"ד הדברות, [ו]אפי' מי שאין לו יראה ואימה כלל כתשב"ר שאין יודעים מה שאומרים רק שמדברים דבר ה' שבמקרא הרי העולם מתקיים ע"י רק [כ]שהוא הבל שאין בו חטא שמלובש בהבל קול ד"ת שלהם מבחי' דבר ה' [ש]ביו"ד הדברות ממש [ש]דבריו חיים וקיימים כנ"ל וד"ל.
337 כל תלמיד : שבת ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת חיי שרה והנערה טובת מראה מאד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ו
(ב) והנה להבין זה יש להקדים תחלה בשרש בחי' רבקה שהיתה בת זוגו דיצחק דוקא שעלתה מבחי' נגה דעשיה כמ"ש והנה רבקה יוצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה בחי' מל' דנגה כו' דהנה ידוע בשרש בחי' יצחק למעלה שהוא בחי' התענוג ושעשועים גדולים שיהיה למעלה בבחי' צחוק ושחוק שהצחוק ושחוק בדבר מה שעושין לפני המלך שעושה תענוג גדול ונפלא יותר מן התענוג שמתענג בכל הון ועושר וגדולת המלך (וראייה לזה שכאשר המלך בצער ויגון לא תנוח דעתו מכל ענג ושעשועי' שבאוצרות הון וסגלת מלכים ומכל יקר תפארת גדולת מלכותו כמו מן התענוג שיהיה לו מן הצחוק ושחוק שיעשו לפניו באיזה דבר מה שיפלא בעיניו שבזה יפנה מכל עצמותו ותנוח דעתו לגמרי מיגונו ויוסיף אומץ בשמחה וטוב לבבו למעלה מכל התענוגים כו' להיותו בחי' תענוג מפולש בלתי מורכב בדבר מה בעצם בדבר הטוב ברצונו וחכמתו בהון וגדולה וחכמ' וכה"ג שזהו שנק' השחוק בדיחותא בל' תרגום שבא מעצם הנפש בשמחתה כו' (כר"ב דלא פסיק חוכא מפומיה (ברכות ט, ב) וכר"י דהוה בדיחא דעתיה כו' (שבת עז, ב) שמחמתה יפתח כל העלם דחכמה כמו דרבא הוה אמר מלתא דבדיחותא ובדחו רבנן והדר כו' (שם ל, ב) וכן השחוק שעושין במשתה היין לאחר שטוב לבו בתענוג מלא בנפש עצמה ע"כ יש בכח הצחוק להמתיק כל דין ורגז ועוצב שבלב יותר מכל התענוגים כנ"ל ושחוק זה מלובש בדבר שעושים בתחבולות שונות כמו בנצוח המלחמה בב' חיות כמ"ש במ"א) וכך יובן למעלה בבחי' צחוק העליון שזהו בחי' יצחק ביו"ד דלהבא דוקא שזהו לע"ל דוקא כאשר יושלמו כל הברורים דרפ"ח ניצוצין דתהו ע"י מעשה הצדיקים בתו"מ ותשובה ותפלה והיינו לאחר ו' אלפי שנה דהוי עלמא (סנהדרין צז, א) שנק' ו' יומין עלאין באצי' כמ"ש כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול (תהלים צ, ד) כידוע (וזהו כמו בכלות ו' ימי בראשי' בסוף יום הו' דכתי' וירא א' את כל אשר עשה והנה טוב מאד) אז יהיה גילוי הצחוק העליון למעל' בבחי' תענוג ושעשועים
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית ותלד עדה את יבל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
(ח) וזהו שיהיה ג"כ לע"ל מלמטה למעלה התהוות יש מיש בלי אמצעי בשנוי המהות כעכשיו בצמיחה מן הרוחני דכח הצומח לגשם כנ"ל שהרי אמרו (שבת ל, ב) עתידה א"י שתוציא גלוסקאות כו' שזהו התהוות יש מיש שלא ע"י אמצעי בזריעה בביטול היש כו' (ודוגמא כזאת כבר היה במע"ב קודם חטא עה"ד שאמר תוצא הארץ נפש חיה (חולין ס, א) שבצביונן וקומתן נבראו שיצאו שור ואריה כמו שהן בקומתן מן הארץ (אע"פ שהיה ע"י שם אלקים כנ"ל):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת חיי שרה והנערה טובת מראה מאד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
לאין שעור למעלה כו' שלמעלה מאו"י דתענוג העוה"ב בשכר המצות כמ"ש במ"א וזהו ותעל למעלה מאו"י דח"ע הקדומה ואמנם בפי' ותעל משמע שכבר עלתה ונכללה במקורה שהוא בחי' התכללות דאור במאור עצמו ולא שעולה עדיין בהילוך בעלייה ובטול האור כעליית הנשמות שיהללוך סלה כנ"ל שלא הגיעו עדיין לעצמו' המאור שנק' שעשועי המלך בעצמו ממש ואמנם ותעל עלייה זאת היא ההתכללות דאור במאור עצמו הנה זהו שיהיה בסוף אלף הז' שיהיה מנוחה לח"ע שלא יהיו עליית העולמות כלל כמ"ש ונחיה לפניו ממש בנצחיות דעצמות א"ס שנק' יש האמיתי וזהו (משלי ח, כא) להנחיל אוהבי יש האמיתי (והעוה"ב נק' פרס חצי התחתון דכתר תר"ך כו') שיעשה למחכה לו ע"י בחי' עמל תורה דדייק כו' דוקא שזהו כח החדוש יש מאין שבארץ בכח הצומח שמצד עצמה לבד שלא ע"י זריעה כלל כמ"ש (שמות לד, כא) בחריש ובקציר תשבת וכמו (שבת ל, ב) עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות כו' וכה"ג והיינו מ"ש (מיכה ה, ו) והיה שארית יעקב כו' אשר לא יקוה לאיש כו' ונק' ארץ חפץ וזהו לעול' יירשו ארץ ארץ החיים חיי עול' דא"ס וכמ"ש (ויקרא כו, מב) והארץ אזכור לפי שנתב"ס תחלת כל התחלות בסוף כל כו' וד"ל:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה נח, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ולהבין זה מהו החידוש הנפלא שיש בזה שהנקבה תסובב גבר יותר מחידוש יש מאין שיש בארץ מכבר מצד שנעוץ סופן בתחלתן כנ"ל אך הנה יש להקדים בזה מאמרז"ל עתידה הארץ שתוצי' גלוסקאות וכלי מילת כו' ולכאורה זהו פלא גדול דגם אם יהי' בארץ כח חידוש יש מאין ממש בלי אמצעי' מי גשמי' ומזל המגדל כו' רק מכח עצמ' לבד מטעם הנ"ל מ"מ איך אפשר שתוציא גלוסקאות אפויות בטעם לחם כלחם אפוי דלא יתכן רק לומר שתצמח תבואה וכל פרי בלי השקאה כמו שתוציא צמחה בעשבי' עכשיו אבל גלוסקאות וכלי מילת זהו פלא מאד כו'.
14 עתידה . . וכלי מילת : ראה שבת ל, ב. וראה גם שע"ת ח"א סו, א. תו"ח בראשית לא, ד ובהערה 33.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת יב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ואחר רוב שנים שהוסיף פליאות חכמה על חכמתו בעמקות ובקיאות, כמו בהיותו בן שלשים שנה שחזר על כל התלמוד עם כל הראשונים והאחרונים ט"ז פעמים , כאשר שמענו מפה קדוש שבהיותו בק"ק מאהליב שאצל נהר דניסטור חזר על כל התלמוד פעם הט"ז בעמידה לילה ויום, לא פסק פומיה מגירסא כאשר עיני הכל ראו, והוות נהירא שמעתתא מפומיה כיומא דאיתיהיבא אורייתא גמר וחכמתא סבר ושמושא עבד.
1037 לא פסק פומיה מגירסא : ע"פ שבת ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת יב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והנה אחרי אשר זכינו בעינינו לראות אור מופלא אור מזהיר אור נערב אור יקר אור מצוחצח אור מאיר כאור שבעת הימים מסוף העולם ועד סופו אור האלהי, הוא ניהו אדונינו מורינו ורבינו נר ישראל המאיר עיניהם של ישראל בתורה ולקרב את לבן לאביהן שבשמים, והיה אמרתו כטל לישראל כמטרא ניחא וכמטרא רזיא דין גליא רזיא , ומפיו אנו חיים ומטובו חיינו , שפתותיו שושנים ששונים בהלכות נוטפות מור עובר , ואליו יתאספו העדרים עדרי צאן קדשים תורה יבקשו מפיהו חק לישראל היה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו , שהראה להם באספקלריא המאירה האיר הברקאי ומתחזיא מסייפא עלמא ועד סופיה, גדול ה' ומהולל מאוד בעירו הר קדשו , וברכנו בקול רם ונשא ברכת חכם הרזים ברוך שחלק מחכמתו ליראיו .
1068 שפתותיו שושנים . . מור עובר : ע"פ שה"ש ה, יג. שבת ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח וז"ש דהע"ה גל עיני ואביטה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
רק כי לע"ל נא' כי בועליך עושייך להיות כי אז תקראי אישי, והיינו כי לע"ל יהי' כל עיקר העסק בתורה לבד כי להשפעות גשמיות לא יצטרכו כלל כי הרי ארז"ל עתידה ארץ להוציא גלוסקאות וכלי מילת כו' ולכן כל עסקיו לא יהי' כ"א בעסק התורה לבד, ועכשיו מוכרח לעסוק בדברים הכרחי' עכ"פ, והיינו כי לע"ל יהי' גילוי בחי' נשמתא לנשמתא, ועכשיו הוא רק היחוד בבחי' נשמתא לנשמתא כו'.
915 עתידה ארץ להוציא : שבת ל, ב [ושם: א"י שתוציא — אבל כ"ה גם בסה"מ תרל"ה כאן. לקמן ספכ"ח]. ראה גם תו"ח שמות ח"א כג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים ש"פ נצו"י תרצ"ג. ווארשא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ולהיות שהביטול דמלכות הוא בהנחת עצמותו לכן היא כלי לאינון ישועות דלעילא, דאמיתית ענין הכלי הוא על ידי ביטול דוקא וכמו שרואים במוחש במשפיע ומקבל דבביטול המקבל אל המשפיע אז נעשה כלי לקבלה, דתחלה צריך המקבל לפנות דעתו ומחשבתו מענינים אחרים ולהפשיט את עצמו ממחשבותיו העצמיים ולהניח כל שכלו לגמרי לשמוע ולקלוט דברי הרב ואז הוא מקבל אמיתי, דהקבלה האמיתית היא על ידי ביטול התלמיד אל עצמות הרב באימה ויראה ואהבה וחיבה וכמאמר (שבת ל, ב) כל ת"ח שיושב לפני רבו ואין שפתותיו נוטפות וכו' וכאמרם ז"ל בספרי ע"פ לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל, אפילו מראים בעיניך על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל שמע להם, וכמו כן בבחינת המלכות שהוא בבחינת ביטול בהנחת עצמותו לכן היא כוס ישועות ובה ועל ידה נמשכים לנשמות ישראל שפע רב בהשפעה גשמיות ורוחניות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי בשברי לכם מטה לחם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ועוד צ"ל ואפו עשר נשים כו' שהוא בחי' האפי' באש שעי"ז יצא טעם הנעלם לידי גילוי להיות מזון וחיות לנפש וכ"ה בלחמה דתורה ע"י התפעלות רשפי אש האהבה דתפלה במס"נ באחד [שזהו ואפו כו' בתנור אחד] עי"ז יוכל התורה להתקבל בבחי' מזון וחיות לנפש משא"כ בלא דו"ר דתפלה לא יהי' מזון וחיות לנה"א [משא"כ קודם החטא אדה"ר והעגל הי' צמיחת הלחם בלא טחינה ואפי' כלל וכן לחמה של תורה הי' נמשך מבחי' עה"ח וכמו לעתיד תוציא הארץ גלוסקאות כו'], וזהו ואפו
89 לעתיד תוציא הארץ גלוסקאות : ראה שבת ל, ב. ראה גם תו"ח שמות ח"א כג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא שימחוביץ, אלטר ליקוטי אמרים פרק ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
מלתא דבדיחותא ובדחי רבנן שבת ל,ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא שימחוביץ, אלטר ליקוטי אמרים פרק לא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ואין השכינה שורה אלא מתוך שמחה וכן לדבר הלכה בגמרא פסחים קיז,ב ללמדך שאין השכינה שורה לא מתוך עצלות כו' אלא מתוך דבר שמחה של מצוה כו' אמר רב יהודה אמר רב וכן לדבר הלכה ע"ש ומציין שבת ל,ב ברכות לא ,א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר