רנד, א
וזמן לימוד האדם דבר ה' זו הלכה גם ביחיד הרי דבר ה' הוא שמדבר בפיו וכמ"ש ודברי אשר שמתי בפיך בזמן מ"ת שנק' קבלת התורה כנ"ל בפי' לאמר, ודבריו חיים וקיימים בלי שינוי כלל וכלל (שאין גשמיות202 וחומריות מחשיך לגבי אור האלקי דדבר ה' כמו במ"ת שא' בהגלותך מלכינו כו' גם בריות בראשית חרדו ממך203 כו'). וא"כ בדבר [ה'] זה יוכל לבא לבחי' האימה ויראה שהי' במ"ת ממש שהרי הוא כאלו שומע עכשיו אותו דבר ה' ששמעו במ"ת כמ"ש אני הוי' לא שניתי והוא דבר הוי' שאין בו שינוי, ואם השינוי הוא מצד המקבלים אין זה שינוי כלל בעצם דבר ה' שמדבר בפיו (וראי' לזה ממה שבעל קרי ג"כ מותר בדברי תורה שאין ד"ת מקבלים טומאה204 ו[מ]מה שת"ח אין הגיהנם שולטת בהם205 כו') (והעיקר הוא משום דגם נשמות דעכשיו היו בזמן מ"ת206 וכמ"ש ואשר איננו פה207 כו', ומצד שרש כל הנשמו' באותיות התורה דג' קשרים הן208 כו' וכידוע). וזהו מה להלן באימה כי דבר ה' שבפי היחיד עכשיו הוא אותו דבר ה' שבמ"ת (אמנם אין זה בא בגילוי כמו במ"ת רק במי שתורתו אומנתו209 כרבא דא'210 דיתיב באימתא211 ופתח בשמעתתא212 וכר"י דאימתא דמרי' עליו213 כו'). ועכ"ז יובן יותר ענין עוז ותושי' דתורה מטעם הנ"ל דאור [oldpage_שעא] דבר הוי' אין בו שינוי כלל מכמו שהי' במ"ת ע"כ יש ביכולת האור דתורה ליתן כח ועוז לנשמה העוסקת בתורה בדבור גם עכשיו להאירה באור ה' בחיזוק גדול ולהתיש כח הגוף כמו במ"ת ממש. וז"ש ה' עוז לעמו יתן לשון להבא שתמיד יתן עוז הגם שכבר ניתנה התורה, אך מצד דברי אשר שמעת214 בקבלת התורה תמיד יתן כח ועוז לנשמות העוסקים בתורה כנ"ל (וע"כ מברכים נותן התורה לשון הוה215 כידוע) וד"ל.
והנה ע"ד הנ"ל באור דתורה שנק' עוז ותושי' להתיש ממילא לכח הסט"א כו', כך יש ג"כ במצות ק"ש בפסוק א'216 שמע ישראל217 כו' שהוא מס"נ דנשמה האלקי' בהוי' אחד ממש שהוא בבחי' יחו"ע דע"ס דאצי' במאציל עצמו כידוע ומבואר למעלה
הערות
- 202. גשמיות : גד: חושך וגסות.
- 203. בהגלותך מלכינו. . חרדו ממך : ועד"ז הובא גם במאמרי אדה"א שמות ח"א ע' קעד. במדבר ח"ב ע' שלט. ע' תסב. ע' תשעה — ע"פ נוסח ברכת שופרות (מוסף לר"ה).
- 204. שאין ד"ת מקבלים טומאה : ברכות כב, א. ראה לקו"ש בין המצרים (כרך ח) ע' 352 הערות 5-6. ד"ה ציון במשפט תפדה תשל"ה נדפס בסה"מ מלוקט ח"א ע' קנה הערות 46-48.
- 205. שת"ח אין הגיהנם שולטת בהם : ראה חגיגה כז, א. לקמן רסב, ד. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תשצד. לקו"ש שבועות (כרך ח) ע' 247 בהערה [נדפס גם באג"ק שלו חכ"ב ע' תנא]. ויקהל (כרך טז) ע' (434) 436 ואילך.
- 206. נשמות דעכשיו היו בזמן מ"ת : ראה פדר"א פמ"א. תנחומא יתרו יא. הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' שלח.
- 207. ואשר איננו פה : נצבים כט, יד [ושם: ואת אשר — וכ"ה בגד. ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ג ר"ע תשנו. מאמרי אדה"א נ"ך ע' רצד. וש"נ].
- 208. הן : גד: הנ"ל.
- 209. שתורתו אומנתו : שם: שהוא.
- 210. כרבא דא' : ג: כרבא. ד: כרבה.
- 211. כרבא. . דיתיב באימתא : ראה שבת ל, ב. תניא פ"ז. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתלז. ע' תתנה (נוסח א). ע' תתסב (נוסח א). תו"ח ח"ש קכח, א. תולדות קמג, ד. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' שפא. וש"נ. ש"א מא, א ובהערה 24.
- 212. כרבה. . דיתיב באימתא ופתח בשמעתתא : שבת ל, ב. מאמרי אדה"א קונטרסים שם. שע"ת ו, ד. כג, ג ובהערה 35.
- 213. וכר"י דאימתא דמרי' עליו : נדה יג, סע"א.
- 214. שמעת : גד: שמתי.
- 215. נותן התורה לשון הווה : ראה של"ה כה, א. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' שז. וש"נ. לעיל פ' שמות לב, ד. וש"נ.
- 216. א' : ג: ראשון. ד: ליתא.
- 217. שמע ישראל : ואתחנן ו, ד.
מדרש תנחומא, יתרו י״א - הטקסט מספריא
וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר, אָנֹכִי ה'. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אַף מַה שֶּׁהַנְּבִיאיִם עֲתִידִין לְהִתְנַבְּאוֹת, כֻּלָּם קִבְּלוּ מֵהַר סִינַי. מִנַּיִן? דִּכְתִיב: כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם (דברים כט, יד), הֲרֵי מִי שֶׁנִּבְרָא כְּבָר. יֶשְׁנוֹ, מִי שֶׁהוּא בָּעוֹלָם. וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ, הֲרֵי מִי שֶׁעָתִיד לְהִבָּרְאוֹת וְאֵינֶנּוּ. עִמָּנוּ הַיּוֹם, עִמָּנוּ עוֹמֵד אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא עִמָּנוּ הַיּוֹם, אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת שֶׁעֲתִידִין לְהִבָּרְאוֹת, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בָּהֶן עֲמִידָה, שֶׁאַף הֵן הָיוּ בִּכְלָל. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: מַשָּׂא דְבַר ה' בְּיַד מַלְאָכִי (מלאכי א, א). עַל מַלְאָכִי לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא בְּיַד מַלְאָכִי. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכְּבָר הָיְתָה הַנְּבוּאָה בְּיָדוֹ מֵהַר סִינַי. וְכֵן יְשַׁעְיָה אוֹמֵר: קִרְבוּ אֵלַי שִׁמְעוּ זֹאת, לֹא מֵרֹאשׁ בַּסֵּתֶר דִּבַּרְתִּי, מֵעֵת הֱיוֹתָהּ שָׁם אָנִי, וְאַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹקִים שְׁלָחַנִי וְרוּחוֹ (ישעיה מח, טז). אָמַר יְשַׁעְיָה, מִשָּׁעָה שֶׁנִּתְּנָה הַתּוֹרָה קִבַּלְתִּי הַנְּבוּאָה הַזּוֹ. הֱוֵי אוֹמֵר: מֵעֵת הֱיוֹת הַתּוֹרָה שָׁם אָנִי, אֶלָּא וְעַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹקִים שְׁלָחַנִי וְרוּחוֹ, שֶׁעַד עַכְשָׁו לֹא נִתְּנָה לִי רְשׁוּת לְהִתְנַבְּאוֹת.
וְלֹא הַנְּבִיאִים בִּלְבַד, אֶלָּא אַף כָּל הַחֲכָמִים שֶׁהָיוּ וְשֶׁעֲתִידִין לִהְיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר ה' אֶל כָּל קְהַלְכֶם (דברים ה, יט). וּמַהוּ קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף (דברים ה, יט). אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כֻּלָּן בְּקוֹל אֶחָד יָצְאוּ מִפִּי הַגְּבוּרָה, דָּבָר קָשֶׁה עַד מְאֹד, מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה שֶׁל הֶדְיוֹט יָכוֹל לְדַבֵּר, וְלֹא הָאֹזֶן יְכוֹלָה לִשְׁמֹעַ. וּלְפִיכָךְ כְּתִיב: נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ (שה״ש ה, ו) קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף, וְהַקּוֹל נֶחֱלַק לְשִׁבְעָה קוֹלוֹת וּמִשָּׁם לְשִׁבְעִים לָשׁוֹן.
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן, מַהוּ קוֹל ה' בַּכֹּחַ (תהלים כט, ד) ? וְכִי אֶפְשַׁר לוֹמַר, וַהֲלֹא מַלְאָךְ אֶחָד אֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לַעֲמֹד בְּכֹחוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וּגְוִיָּתוֹ כְתַרְשִׁישׁ וּפָנָיו כְּמַרְאֵה בָרָק וְעֵינָיו כְּלַפִּידֵי אֵשׁ וּזְרֹעֹתָיו וּמַרְגְּלֹתָיו כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל וְקוֹל דְּבָרָיו כְּקוֹל הָמוֹן (דניאל י, ו). וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁכָּתוּב בּוֹ הֲלֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא (ירמיה כג, כד), עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, וְהוּא צָרִיךְ לְדַבֵּר בַּכֹּחַ. אֶלָּא בְּקוֹל שֶׁיָּכוֹל מֹשֶׁה לִסְבֹּל.
תניא, ליקוטי אמרים ז׳ - הטקסט מספריא
אַךְ נֶפֶשׁ הַחִיּוּנִית הַבַּהֲמִית שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שֶׁמִּצַּד הַקְּלִיפָּה, הַמְלוּבֶּשֶׁת בְּדַם הָאָדָם כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, וְנַפְשׁוֹת בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת וְעוֹפוֹת וְדָגִים טְהוֹרִים וּמוּתָּרִים בַּאֲכִילָה, וְקִיּוּם וְחַיּוּת כָּל הַדּוֹמֵם וְכָל הַצּוֹמֵחַ הַמּוּתָּר בַּאֲכִילָה, וְכֵן קִיּוּם וְחַיּוּת כָּל הַמַּעֲשֶׂה דִּבּוּר וּמַחֲשָׁבָה בְּעִנְיְינֵי עוֹלָם הַזֶּה שֶׁאֵין בָּהֶם צַד אִיסּוּר, לֹא שֹׁרֶשׁ וְלֹא עָנָף מִשַּׁסַ״ה מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה וְעַנְפֵיהֶן דְּאוֹרַיְיתָא וּדְרַבָּנָן, רַק שֶׁאֵינָן לְשֵׁם שָׁמַיִם – אֶלָּא רְצוֹן הַגּוּף וְחֶפְצוֹ וְתַאֲוָתוֹ, וַאֲפִילוּ הוּא צוֹרֶךְ הַגּוּף וְקִיּוּמוֹ וְחַיּוּתוֹ מַמָּשׁ, אֶלָּא שֶׁכַּוָּונָתוֹ אֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם כְּדֵי לַעֲבוֹד אֶת ה׳ בְּגוּפוֹ – לָא עֲדִיפֵי מַעֲשֶׂה דִּבּוּר וּמַחֲשָׁבוֹת אֵלּוּ מִנֶּפֶשׁ הַחִיּוּנִית הַבַּהֲמִית בְּעַצְמָהּ, וְהַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל, נִשְׁפָּע וְנִמְשָׁךְ מִמַּדְרֵגָה הַשֵּׁנִית שֶׁבִּקְלִיפּוֹת וְסִטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהִיא קְלִיפָּה רְבִיעִית הַנִּקְרֵאת ״קְלִיפַּת נוֹגַהּ״, שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה, הַנִּקְרָא ״עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה״, רוּבּוֹ כְּכוּלּוֹ רָע, רַק מְעַט טוֹב מְעוֹרָב בְּתוֹכָהּ [שֶׁמִּמֶּנָּה בָּאוֹת מִדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל].
וְהִיא בְּחִינָה מְמוּצַּעַת בֵּין שָׁלֹשׁ קְלִיפּוֹת הַטְּמֵאוֹת לְגַמְרֵי וּבֵין בְּחִינַת וּמַדְרֵגַת הַקְּדוּשָּׁה.
וְלָכֵן, פְּעָמִים שֶׁהִיא נִכְלֶלֶת בְּשָׁלֹשׁ קְלִיפּוֹת הַטְּמֵאוֹת [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּעֵץ חַיִּים שַׁעַר מ״ט רֵישׁ פֶּרֶק ד׳ בְּשֵׁם הַזֹּהַר], וּפְעָמִים שֶׁהִיא נִכְלֶלֶת וְעוֹלָה בִּבְחִינַת וּמַדְרֵגַת הַקְּדוּשָּׁה, דְּהַיְינוּ, כְּשֶׁהַטּוֹב הַמְעוֹרָב בָּהּ נִתְבָּרֵר מֵהָרָע וְגוֹבֵר וְעוֹלֶה וְנִכְלָל בִּקְדוּשָּׁה.
כְּגוֹן דֶּרֶךְ מָשָׁל: הָאוֹכֵל בִּשְׂרָא שְׁמֵינָא דְּתוֹרָא וְשׁוֹתֶה יַיִן מְבוּשָּׂם לְהַרְחִיב דַּעְתּוֹ לַה׳ וּלְתוֹרָתוֹ, כִּדְאָמַר רָבָא: ״חַמְרָא וְרֵיחָא כוּ׳״, אוֹ בִּשְׁבִיל כְּדֵי לְקַיֵּים מִצְוַת עֹנֶג שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, אֲזַי, נִתְבָּרֵר חַיּוּת הַבָּשָׂר וְהַיַּיִן שֶׁהָיָה נִשְׁפָּע מִקְּלִיפַּת נוֹגַהּ, וְעוֹלֶה לַה׳ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן.
וְכֵן הָאוֹמֵר מִילְּתָא דִבְדִיחוּתָא לְפַקֵּחַ דַּעְתּוֹ וּלְשַׂמֵּחַ לִבּוֹ לַה׳ וּלְתוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ, שֶׁצְּרִיכִים לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, וּכְמוֹ שֶׁעָשָׂה רָבָא לְתַלְמִידָיו שֶׁאָמַר לִפְנֵיהֶם מִילְּתָא דִבְדִיחוּתָא תְּחִלָּה וּבָדְחֵי רַבָּנָן.
אַךְ מִי שֶׁהוּא בְּזוֹלְלֵי בָּשָׂר וְסוֹבְאֵי יַיִן, לְמַלֹּאת תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ הַבַּהֲמִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְסוֹד הַמַּיִם מֵאַרְבַּע יְסוֹדוֹת הָרָעִים שֶׁבָּהּ שֶׁמִּמֶּנּוּ מִדַּת הַתַּאֲוָה, הִנֵּה עַל יְדֵי זֶה יוֹרֵד חַיּוּת הַבָּשָׂר וְהַיַּיִן שֶׁבְּקִרְבּוֹ, וְנִכְלָל לְפִי שָׁעָה בְּרַע גָּמוּר שֶׁבְּשָׁלֹשׁ קְלִיפּוֹת הַטְּמֵאוֹת, וְגוּפוֹ נַעֲשֶׂה לָהֶן לְבוּשׁ וּמֶרְכָּבָה לְפִי שָׁעָה. עַד אֲשֶׁר יָשׁוּב הָאָדָם וְיַחֲזוֹר לַעֲבוֹדַת ה׳ וּלְתוֹרָתוֹ, כִּי לְפִי שֶׁהָיָה בְּשַׂר הֶיתֵּר וְיַיִן כָּשֵׁר, לְכָךְ יְכוֹלִים לַחֲזוֹר וְלַעֲלוֹת עִמּוֹ בְּשׁוּבוֹ לַעֲבוֹדַת ה׳, שֶׁזֶּהוּ לְשׁוֹן ״הֶיתֵּר״ וּ״מוּתָּר״, כְּלוֹמַר שֶׁאֵינוֹ קָשׁוּר וְאָסוּר בִּידֵי הַחִיצוֹנִים שֶׁלֹּא יוּכַל לַחֲזוֹר וְלַעֲלוֹת לַה׳.
רַק שֶׁהָרְשִׁימוּ מִמֶּנּוּ נִשְׁאָר בַּגּוּף, וְעַל כֵּן צָרִיךְ הַגּוּף לְחִיבּוּט הַקֶּבֶר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן.
וְכֵן הַחַיּוּת שֶׁבְּטִפּוֹת זֶרַע שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנּוּ בְּתַאֲוָה בַּהֲמִית, שֶׁלֹּא קִדֵּשׁ עַצְמוֹ בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ עִם אִשְׁתּוֹ טְהוֹרָה.
מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת וּבִיאוֹת אֲסוּרוֹת, שֶׁהֵן מִשָּׁלשׁ קְּלִיפּוֹת הַטְּמֵאוֹת לְגַמְרֵי – הֵם אֲסוּרִים וּקְשׁוּרִים בִּידֵי הַחִיצוֹנִים לְעוֹלָם, וְאֵין עוֹלִים מִשָּׁם עַד כִּי יָבֹא יוֹמָם וִיבוּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וְאֶת רוּחַ הַטּוּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ״; אוֹ, עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ שֶׁזְּדוֹנוֹת נַעֲשׂוּ לוֹ כִּזְכֻיּוֹת מַמָּשׁ, שֶׁהִיא תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה מֵעוּמְקָא דְלִבָּא בְּאַהֲבָה רַבָּה וַחֲשִׁיקָה וְנֶפֶשׁ שׁוֹקֵקָה לְדָבְקָה בּוֹ יִתְבָּרֵךְ, וְצָמְאָה נַפְשׁוֹ לַה׳ כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה וְצִיָּה, לִהְיוֹת כִּי עַד הֵנָּה הָיְתָה נַפְשׁוֹ בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת, הִיא הַסִּטְרָא אָחֳרָא, וּרְחוֹקָה מֵאוֹר פְּנֵי ה׳ בְּתַכְלִית, וְלָזֹאת צָמְאָה נַפְשׁוֹ בְּיֶתֶר עֹז מִצִּמְאוֹן נַפְשׁוֹת הַצַּדִּיקִים, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: ״בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְשׁוּבָה עוֹמְדִים כוּ׳״.
וְעַל תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה רַבָּה זוֹ אָמְרוּ שֶׁ״זְּדוֹנוֹת נַעֲשׂוּ לוֹ כִּזְכֻיּוֹת״, הוֹאִיל וְעַל יְדֵי זֶה בָּא לְאַהֲבָה רַבָּה זוֹ.
אֲבָל תְּשׁוּבָה שֶׁלֹּא מֵאַהֲבָה זוֹ, אַף שֶׁהִיא תְּשׁוּבָה נְכוֹנָה, וַה׳ יִסְלַח לוֹ, מִכָּל מָקוֹם לֹא נַעֲשׂוּ לוֹ כִּזְכֻיּוֹת, וְאֵין עוֹלִים מֵהַקְּלִיפָּה לְגַמְרֵי עַד עֵת קֵץ, שֶׁיְּבוּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח.
אַךְ הַחַיּוּת שֶׁבְּטִפּוֹת זֶרַע שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנּוּ לְבַטָּלָה, אַף שֶׁיָּרְדָה וְנִכְלְלָה בְּשָׁלשׁ קְלִיפּוֹת הַטְּמֵאוֹת – הֲרֵי זוֹ עוֹלָה מִשָּׁם בִּתְשׁוּבָה נְכוֹנָה, וּבְכַוָּונָה עֲצוּמָה בִּקְרִיאַת־שְׁמַע־שֶׁעַל־הַמִּטָּה, כַּנּוֹדָע מֵהָאֲרִ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וּמְרוּמָּז בַּגְּמָרָא: ״כָּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע עַל מִטָּתוֹ כְּאִלּוּ אוֹחֵז חֶרֶב שֶׁל שְׁתֵּי פִיּוֹת כוּ׳״, לַהֲרוֹג גּוּפוֹת הַחִיצוֹנִים שֶׁנַּעֲשׂוּ לְבוּשׁ לַחַיּוּת שֶׁבַּטִּפּוֹת, וְעוֹלָה הַחַיּוּת מֵהֶם, כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן.
וְלָכֵן לֹא הוּזְכַּר עֲוֹן זֶרַע לְבַטָּלָה בַּתּוֹרָה בִּכְלַל בִּיאוֹת אֲסוּרוֹת, אַף שֶׁחָמוּר מֵהֶן, וְגָדוֹל עֲוֹנוֹ בִּבְחִינַת הַגַּדְלוּת וְרִבּוּי הַטּוּמְאָה וְהַקְּלִיפּוֹת שֶׁמּוֹלִיד וּמַרְבֶּה בִּמְאֹד מְאֹד בְּהוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, יוֹתֵר מִבִּיאוֹת אֲסוּרוֹת. רַק, שֶׁבְּבִיאוֹת אֲסוּרוֹת מוֹסִיף כֹּחַ וְחַיּוּת בִּקְלִיפָּה טְמֵאָה בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם הַחַיּוּת בִּתְשׁוּבָה,
הגהה
מִפְּנֵי שֶׁנִּקְלְטָה בִּיסוֹד דְּנוּקְבָא דִקְלִיפָּה הַמְקַבֶּלֶת וְקוֹלֶטֶת הַחַיּוּת מֵהַקְּדוּשָּׁה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּזֶרַע לְבַטָּלָה, שֶׁאֵין שָׁם בְּחִינַת נוּקְבָא דִקְלִיפָּה, רַק שֶׁכֹּחוֹתֶיהָ וְחַיְילוֹתֶיהָ מַלְבִּישִׁים לַחַיּוּת שֶׁבַּטִּפּוֹת, כַּיָּדוּﬠַ לְיוֹדְﬠֵי חֵן:
אֶלָּא אִם כֵּן יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה רַבָּה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁזְּדוֹנוֹת נַעֲשׂוּ לוֹ כִּזְכֻיּוֹת.
וּבָזֶה יוּבַן מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״אֵיזֶהוּ מְעֻוָּות שֶׁלֹּא יוּכַל לִתְקוֹן – זֶה שֶׁבָּא עַל הָעֶרְוָה וְהוֹלִיד מַמְזֵר״, שֶׁאָז, גַּם אִם יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַעֲלוֹת הַחַיּוּת לִקְדוּשָּׁה, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר יָרְדָה לָעוֹלָם הַזֶּה וְנִתְלַבְּשָׁה בְּגוּף בָּשָׂר וָדָם:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 31 עמודים.
- תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות חגיגה כז, רע"א
- מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אחרי, מבה"ח אייר ה'תשמ"ו חגיגה כז, א
- תורת שמואל תר"ם המזבח עץ כו' וביאור ענין ערבים חגיגה כז, רע"א
- תורת שמואל תר"ם יונתי בחגוי הסלע חגיגה כז, א
- מאמרי אדה"ז תקס"ו הראיני את מראיך חגיגה כז, א
- מאמרי אדה"ז תקס"ו משה ידבר חגיגה כז, א
- תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויאמר וגו' הנני ממטיר לכם לחם מאותו ספר חגיגה כז, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קפ דין פירורי הפת חגיגה כז, א
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת כא חגיגה כז, א
- תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ג חגיגה כז, א
- אגרות קודש כרך יא ג'תרסב נדה דף י"ג,
- אגרות קודש כרך יא ג'תשפג נדה דף י"ג
- לקוטי שיחות כרך לו תצוה שיחה ב נדה יג, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה י נדה יג, א
- לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד נדה יג, ב
- לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טו נדה דף יג
- תורת מנחם פורים (מאמר א), ה'תשי"ז נדה יג, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשכ"ז נדה יג, א
- מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים נדה יג, ב
- תורת חיים בראשית ח"א פרשת נח אלה תולדות נח מאותו ספר נדה יג, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות השכמת הבוקר ג הנהגת בית הכסא י נדה יג, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות הנהגת אדם בבקר ג הנהגת בית הכסא כא נדה יג, א
- תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח נדה יג, ב
- תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח נדה יג, סע"א
- תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, כ"ג מנחם-אב, ה'תשכ"ח נדה יג, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ט נדה יג, ב
- תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשכ"ט נדה יג, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א נדה יג, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ב נדה יג, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית ג הנהגת בית הכסא נדה יג, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות הנהגת אדם בבקר ג הנהגת בית הכסא נדה יג, א