שיוך משוער לקטע
תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
שאכילתו נעשית ע"ד ובדוגמת אכילת הכהנים בקדשים ).
1092 להעיר מחגיגה כז, רע"א: "שולחנו של אדם מכפר עליו", בדוגמת המזבח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ובפרטיות יותר, הנה נתינת החלה היא לאכילת הכהן דוקא, דכהני שלוחי דרחמנא נינהו , וע"י אכילת הכהנים בעלים מתכפרים , כמו הכפרה שע"י אכילת המזבח (וזהו שאדה"ר ממקום כפרתו נברא ), שדוגמתה בזמן הזה היא שולחנו של אדם, כמארז"ל בזמן שביהמ"ק הי' קיים מזבח מכפר עליו, ועכשיו שאין ביהמ"ק קיים שולחנו של אדם מכפר עליו.
2555 חגיגה כז, א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אחרי, מבה"ח אייר ה'תשמ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכיון שקיום המצוות הוא בכל ישראל, דאפילו פושעי ישראל מלאים מצוות כרמון, לכן כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא.
14 עירובין יט, א. חגיגה כז, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו הראיני את מראיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
הנה מבואר שם שזה קאי למעשה המצות שבשבילם נק' יפתי כנ"ל הטעם ועתה אחר שאמר הראיני את מראייך בבחי' א"ח כנ"ל אמר ומרא"ך נאו"ה שהוא ענין יפוי והידור יותר מופלג כמשמעו' לשון נאוה לשון נפעל דהיינו על היפוי הראשון שנתייפה יותר וביאור הדברים הנה דרך כלל יובן זה גם בדרך הפשוט דהנה במצות מעשיות יש ב' דברים הא' גופו של מעשה המצוה לעשו' סוכה וליטול אתרוג בפ"מ וכיוצא שזה יש בכל ישראל גם בקל שבקלים כמארז"ל דאפי' פושעי ישראל מלאים מצות <קלט>
33 פושעי ישראל מלאים מצות כרמון : חגיגה כז, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו משה ידבר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והנה ע"י התורה הוא ממשיך המשכת אור פנימי מאור א"ס ע"ד הנ"ל וע"י המצות ממשיך בבחי' אור מקיף כידוע שהתורה נק' מזון והמצות נק' לבושי' שהם מקיפי' לנפש כו' כמ"ש בספרי הקבלה וע"י אמצעו' שניהם יחד נעשה ונמשך גילוי אור א"ס למטה עד שאין העולם תופס מקום כלל וע"ז נא' כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא פי' עד"מ האש הנתון בכלי מבפנים וגם מקיפי' אותו באש מבחוץ שנשרף ונכלה מעבר לעבר כל מיני חומריו' וגסות שיש בה כך עד"מ הנפש הבהמיו' שהיא חומריו' מתבררת לגמרי ונשרפת באש מבפנים שהוא התורה ואש מבחוץ שהן המצות ואינה מסתרת כלל על הנפש האלקי' וז"ש כי ה' אלקיך הוי' זהו בחי' התורה בבחי' אור מבפנים ואלקיך זהו בחי' המצו' בבחי' כלי כמ"ש כי נר מצוה כו' והיינו שאמרו ז"ל דת"ח אין אור של גיהנם שולטת בהם מפני שהתורה והמצות כבר ביררו לנפשם הבהמיו' וא"צ עוד מירוק בגיהנם כו' וד"ל.
61 דת"ח אין אור של גיהנם שולטת בהם : ראה חגיגה כז, א.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קפ דין פירורי הפת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ו נוהגים לכסות הסכין בשעת ברכת המזון כי השלחן דומה למזבח ובמזבח נאמר לא תניף עליהם ברזל לפי שהברזל מקצר ימיו של אדם והמזבח מאריך ימי האדם ואינו בדין שיונף המקצר על המאריך וגם השולחן מאריך ימיו של אדם ומכפר עונותיו בהכנסת אורחים שגדול כחה של לגימה שמשרה שכינה.
כז ברכות נה, א. חגיגה כז, א. מנחות צז, א.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויאמר וגו' הנני ממטיר לכם לחם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וראי' לזה ממה שד"ת אי[נם] מקבלים טומאה כלל דבע"ק מותר בד"ת ואין אור הגיהנם שולט בת"ח כו' משום דגם בחושך לא יחשיך אור דתורה מצד שרשו במקיף דאור החכ' שלמעלה מן ההשתל' דאו"כ כנ"ל).
138 ואין אור הגיהנם שולט בת"ח : ראה חגיגה כז, א. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ס"ע תשצד. לקמן פ' יתרו רנד, א ובהנסמן שם.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו בחודש השלישי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, ח
וא"כ בדבר [ה'] זה יוכל לבא לבחי' האימה ויראה שהי' במ"ת ממש שהרי הוא כאלו שומע עכשיו אותו דבר ה' ששמעו במ"ת כמ"ש אני הוי' לא שניתי והוא דבר הוי' שאין בו שינוי, ואם השינוי הוא מצד המקבלים אין זה שינוי כלל בעצם דבר ה' שמדבר בפיו (וראי' לזה ממה שבעל קרי ג"כ מותר בדברי תורה שאין ד"ת מקבלים טומאה ו[מ]מה שת"ח אין הגיהנם שולטת בהם כו') (והעיקר הוא משום דגם נשמות דעכשיו היו בזמן מ"ת וכמ"ש ואשר איננו פה כו', ומצד שרש כל הנשמו' באותיות התורה דג' קשרים הן כו' וכידוע).
205 שת"ח אין הגיהנם שולטת בהם : ראה חגיגה כז, א. לקמן רסב, ד. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תשצד. לקו"ש שבועות (כרך ח) ע' 247 בהערה [נדפס גם באג"ק שלו חכ"ב ע' תנא]. ויקהל (כרך טז) ע' (434) 436 ואילך.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת כא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וידוע דמה מזבח מכפר אף שולחנו של אדם מכפר עליו , עכשיו כשאין מזבח.
1394 מה מזבח מכפר . . עליו עכשיו : חגיגה כז, א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם המזבח עץ כו' וביאור ענין ערבים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
המזבח עץ שלש אמות גבוה כו' וידבר אלי זה השולחן אשר לפני ה' (ביחזקאל סי' מ"א ך"ב), וארז"ל פתח במזבח וסיים בשולחן ר"י ור"א דאמרי תרווייהו כ"ז שבהמ"ק קיים מזבח מכפר כו' שולחנו של אדם מכפר עליו, וצ"ל מה"ע שולחנו של אדם להתדמות למזבח כפרה, ואם כפי' המפרשים שכשמאריך בשולחנו באים עניים כו', א"ז שולחנו כ"א אריכות השולחן הוא גרם לבד, וכפי שמשמע נושא דרש רז"ל משמע שהשולחן עצמו הוא מכפר כמו שהמזבח הוא עצמו מכפר ע"י הקרבת הקרבנות שמקריבין עליו, ויובן ע"פ משנת"ל ענין בינה יתירה ניתנה כו' שז"ע עריבים עלי דברי דודיך כו' (בפ"ב דע"ז).
1238 כפי' המפרשים. . באים עניים : ראה רש"י שם נד, סע"ב ד"ה והמאריך חגיגה כז, רע"א. ראה גם רש"י ורד"ק ביחזקאל שם. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' שצג (ובהנסמן שם).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והארון והלוחות שהוא ענין ד"א של הלכה דעכשיו כו', בבחי' לימוד התורה לשמה שבה שורה אוא"ס דאורייתא וקוב"ה כולא חד כו', וארז"ל א"ת חרות כו' שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה (בפ"ו דאבות) וכל א' מישראל מקיים לימוד התורה ע"פ הדחק ע"י שהוקבע בסדר התפלה דברי רז"ל, וע' בסוף מנחות בענין הלכה ואין מורין כן, ופי' מלאים מצות כרמון כו', ולכן המשל דומה לנמשל מה יונה כנפי' מגינות כו' כך ישראל מצות מגינות כו'.
96 מלאים מצות כרמון : חגיגה כז, א. ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' נב. וש"נ. דרושי חתונה ח"ב ריש ע' תמח. וש"נ. הנחות תקע"ז ריש ע' רכו. סה"מ תרל"ח ס"ע שעט ואילך.
[edn_46_ח] וכ"ה בכ"מ ומהם: אוה"ת תשא ע' ב'כב. ויקרא ע' קיח. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 183. לקו"ש עקב כרך ב ע' 371*. משפטים כרך יא ע' 97 הערה 57*. כרך כז ל"ג בעומר ע' 292*.
[edn_47_ט] וכ"ה בסה"מ מלוקט ד' ע' רעט*. לקו"ש חג הפסח כרך יז ע' 75*. ויגש כרך לה ע' 204.
פתיחה בהקשר