הלכות מטמאי משכב ומושב

הלכה א הזב והזבה והנדה והיולדת כל אחד מארבעתן אב מאבות הטומאות מטמאין כלים במגע ומטמא …

• עירובין כז ע"א · ז אמר אביי, ואיתימא רבי ירמיה: אף אנן נמי תנינא, עוד כלל אחר …
• מגילה ח ע"ב · א שומרת יום כנגד יום תוכיח, שמטמאה משכב ומושב, ואינה טעונה ספירת שבעה.
• בבא קמא ב ע"ב · א וטמא מת. תולדותיהן לאו כיוצא בהן; דאילו אב – מטמא אדם וכלים, …
• נדה לג ע"א · ז ומה תלמוד לומר ״ותהי נדתה עליו״? שיכול לא יטמא אדם וכלי חרס, …
• נדה לג ע"א · ח אי מה היא עושה משכב ומושב לטמא אדם לטמא בגדים, אף הוא …

הלכה ב אחד זבה קטנה ואחד זבה גדולה ואחד זבה מחמת עצמה או מחמת אונס ואחד …

• מגילה ח ע"ב · א שומרת יום כנגד יום תוכיח, שמטמאה משכב ומושב, ואינה טעונה ספירת שבעה.
• נזיר סה ע"ב · ט משנזקק לזיבה — אין בודקין אותו. אונסו וספיקו ושכבת זרעו — טמאים. …
• נדה עג ע"א · יא ואין לי אלא שלשה ימים, שני ימים מנין? תלמוד לומר ״ימי״, יום …

הלכה ג קטנה בת יום אחד מטמא בנדה בת י' ימים בזיבה בת שלש שנים ויום …

• נדה לב ע"א · יב מאי ״אשה״ ״ואשה״? דתניא: ״אשה״ — אין לי אלא אשה, תינוקת בת …
• נדה לב ע"א · יג אלמא, כי מרבי קרא בת יום אחד מרבי, ורמינהו: ״אשה״ — אין …
• נדה לב ע"ב · ב והא דתניא: אשה — אין לי אלא אשה, בת עשרה ימים לזיבה …
• נדה מג ע"ב · כז מתני' תנוקת בת יום אחד — מטמאה בנדה. בת עשרה ימים — …

הלכה ד קטן בן יום אחד מטמא בזיבה ואחד גרים ועבדים ואחד ישראל מטמאין בנדה ובזיבה:

• חולין נא ע"א · יג אמר רב נחמן: בית הרחם אין בו משום ריסוקי אברים. אמר ליה …
• נדה לב ע"ב · ו וכן לענין זכרים. דתניא: ״איש איש״ — מה תלמוד לומר ״איש איש״? …
• נדה מג ע"ב · כח תנוק בן יום אחד — מטמא בזיבה, ומטמא בנגעים, ומטמא בטמא מת, …

הלכה ו אין האשה מטמאה בלובן ולא האיש באודם אלא האשה באודם והאיש בלובן:

• נדה לב ע"ב · א למעוטי איש מאודם.
• נדה לב ע"ב · י אלא בן תשע שנים ויום אחד — הלכתא, ובן יום אחד — …

הלכה ז טומטום ואנדרוגינוס נותנין עליהם חומרי האיש וחומרי האשה מטמאין בלובן כאיש ובאודם כאשה וטומאתן …

• נדה כח ע"א · יז אמר רב נחמן אמר רב: טומטום ואנדרוגינוס שראו לובן או אודם — …
• נדה כח ע"א · יח ראו לובן ואודם כאחד — אין חייבין על ביאת מקדש, אבל שורפין …

הלכה ח דם הנדה או דם הזבה או דם היולדת מטמא בכל שהוא במגע ובמשא שנאמר …

• בבא קמא כה ע"ב · א זובו של זב, ורוקו, ושכבת זרעו, ומימי רגליו, ודם הנדה – מטמאין …
• נדה יט ע"א · ב מתני' חמשה דמים טמאים באשה, האדום, והשחור, וכקרן כרכום, וכמימי אדמה, וכמזוג. …
• נדה יט ע"ב · ט ורבנן, דומיא דרוק: מה רוק שמתעגל ויוצא, אף כל שמתעגל ויוצא, לאפוקי …
• נדה מ ע"א · ג היה אוכל בתרומה, והרגיש שנזדעזעו אבריו — אוחז באמה ובולע את התרומה, …
• נדה נד ע"ב · יב גמ' מנא הני מילי? אמר חזקיה: דאמר קרא ״והדוה בנדתה״ — מדוה …
• נדה נד ע"ב · יט ומינה: לאו מי אמרת ״הזב״ — ולא אבן מנוגעת, הכי נמי אמר …

הלכה ט אשה שיצא הולד מדפנה ויוצא עמו דם מן הדופן הרי אותו דם אב מאבות …

• נדה מא ע"א · יא תנו רבנן: המקשה שלשה ימים, ויצא ולד דרך דופן — הרי זו …
• נדה מא ע"ב · ג אלא אמר רב יוסף: כגון שיצא ולד ודם דרך דופן,
• נדה מא ע"ב · ד ובמקור מקומו טמא קמיפלגי; מר סבר: מקור מקומו טמא, ומר סבר: מקור …
• נדה מא ע"ב · ה אמר ריש לקיש: לדברי המטמא בדם — מטמא באשה, לדברי המטהר בדם …
• נדה מא ע"ב · ו ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: …

הלכה י מקור האשה שנעקר ונפל לארץ האשה טמאה טומאת ערב וכן מקור שהזיע כב' טיפי …

• נדה מא ע"ב · ט אמר רבי יוחנן: מקור שהזיע כשתי טיפי מרגליות — טמאה. למאי? אילימא …

הלכה יב זובו של זב אב מאבות הטומאות כזב שנאמר זובו טמא הוא ומטמא במגע ובמשא …

• נזיר סה ע"ב · ט משנזקק לזיבה — אין בודקין אותו. אונסו וספיקו ושכבת זרעו — טמאים. …
• בבא קמא כה ע"ב · א זובו של זב, ורוקו, ושכבת זרעו, ומימי רגליו, ודם הנדה – מטמאין …
• נדה לד ע"ב · טז אמר רבא: תא שמע, ״זאת תורת הזב״ — בין גדול בין קטן, …
• נדה מג ע"ב · יב ״זובו טמא״ למה לי? לימד על הזוב שהוא טמא.
• נדה נה ע"ב · ב לא סלקא דעתך, דתניא: אחרים אומרים: ״הזב את זובו לזכר ולנקבה״ — …
• נדה עב ע"ב · א ותניא: המסיט את הראייה — בית שמאי אומרים: תולין, ובית הלל מטהרין.
• נדה עב ע"ב · ב משכבות ומושבות שבין ראייה ראשונה לראייה שנייה, בית שמאי תולין, ובית הלל …

הלכה יג ראיה ראשונה של מצורע מטמא במשא שנאמר כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש …

• נדה לה ע"א · ה ואקשיה רחמנא מצורע לזב גמור — מה זב גמור מטמא במשא, אף …

הלכה יד רוק הזב ושכבת זרעו ומימי רגליו כל אחד משלשתן אב טומאה דין תורה ומטמא …

• נזיר סה ע"ב · ט משנזקק לזיבה — אין בודקין אותו. אונסו וספיקו ושכבת זרעו — טמאים. …
• נזיר סו ע"א · ג מאן שמעת להא דאמר שכבת זרע של זב מטמא במשא? אילימא האי …
• בבא קמא כה ע"א · יג ומאן תנא דשמעת ליה דאמר: שכבת זרע של זב מטמאה במשא? לא …
• בבא קמא כה ע"ב · א זובו של זב, ורוקו, ושכבת זרעו, ומימי רגליו, ודם הנדה – מטמאין …

הלכה טז תשעה משקין בזב שלשה מהן אב טומאה והן:רוקו ושכבת זרעו ומימי רגליו כל אחד …

• שבת קמג ע"ב · ח אמר רבי עקיבא: קל וחומר הוא, ומה חלב האשה שאינו מיוחד אלא …
• יבמות קה ע"א · כ מיתיבי: יכול יהא דם היוצא מפיו ומפי האמה טמא — תלמוד לומר: …
• יבמות קה ע"א · כא לא קשיא: כאן במוצצת, כאן בשותת.
• נדה נה ע"ב · ח אין לי אלא רוקו, כיחו וניעו ומי האף שלו מנין? תלמוד לומר …
• נדה נה ע"ב · טו ומי האף. מאי מי האף? אמר רב: בנגררין דרך הפה, לפי שאי …
• נדה נה ע"ב · יח תא שמע: תשעה משקה הזב הן — הזיעה, והליחה סרוחה, והריעי — …
• נדה נו ע"א · ב דם היוצא מפי האמה, מנלן דטהור? דתניא: יכול יהא דם היוצא מפיו …

הלכה א דם נדה וזבה ויולדת מטמא לח ויבש אבל זובו של זב ורוקו ושכבת זרעו …

• עבודה זרה סח ע"ב · יד ולטעמיך, שכבת זרע תטמא לח ויבש, אלמה תנן: מטמאין לחין ואין מטמאין …
• נדה כב ע"א · יג אמר ליה: תניתוה, דם הנדה ובשר המת מטמאין לחים ויבשים. אמר ליה: …
• נדה לד ע"א · ד ומודים ביולדת בזוב שהיא מטמאה לח ויבש.
• נדה מג ע"ב · ו ורבנן? ההוא מבעי ליה: לח מטמא, ואינו מטמא יבש.
• נדה נד ע"ב · י מתני' דם הנדה, ובשר המת — מטמאין לחין, ומטמאין יבשין. אבל הזוב, …
• נדה נד ע"ב · יא וכמה היא שרייתן? בפושרין מעת לעת. רבי יוסי אומר: בשר המת יבש, …
• נדה נו ע"א · יז תא שמע, דתניא: כמה היא שרייתן בפושרין? יהודה בן נקוסא אומר: מעת …

הלכה ב פשתן שטוואתו נדה המסיטו טהור ואם היה לח מטמא מפני רוק פיה:

• זבחים עט ע"ב · ג ורמינהו: פשתן שטוואתו נדה – מסיטו טהור. ואם היה לח – מסיטו …

הלכה ו דם טמא שנתערב במים אם בטלו מראיו הכל טהור נתערב בדם טהור וביין רואין …

• נדה לד ע"ב · א ואפילו במעי גויה. ושל נכרי טהורה בכל מקום, ואפילו במעי ישראלית, חוץ …

הלכה ח חרס שהיה הזב או הזבה מטילין בו מי רגליהן וכבסו פעם ראשונה ושנייה הרי …

• זבחים עט ע"ב · א תנו רבנן: חרסן של זב וזבה – פעם ראשון ושני טמא, שלישי …
• זבחים עט ע"ב · ב במה דברים אמורים – שנתן לתוכו מים; אבל לא נתן לתוכו מים …

הלכה ט זבה שנעקרו מימי רגליה בסוף שבעת ימי הספירה וירדה וטבלה והטילה מים אחר הטבילה …

• נדה מג ע"א · יט אם תמצא לומר בתר עקירה אזלינן, הני מילי שכבת זרע, דלא מצי …
• נדה מג ע"ב · ב אם תמצי לומר בתר עקירה אזלינן, אף על גב דמצי נקיט להו …

הלכה י העבדים מטמאין בזיבה ובנדה ובלידה כישראל אבל העכו"ם אין מטמאין לא בזיבה ולא בנדות …

• שבת יז ע"ב · ה על פתן משום שמנן?! מאי אולמיה דשמן מפת? אלא גזרו על פתן …
• עבודה זרה לו ע"ב · יח מאי על דבר אחר משום דבר אחר? אמר רב נחמן בר יצחק: …
• עבודה זרה לו ע"ב · יט דאמר רבי זירא: צער גדול היה לי אצל רבי אסי, ורבי אסי …
• עבודה זרה לז ע"א · א הואיל וראוי לביאה, מטמא נמי בזיבה. אמר רבינא: הלכך, הא תינוקת גויה …
• נדה לא ע"ב · כ ואין חייבין עליהן על ביאת מקדש, ואין שורפין עליהם את התרומה, מפני …
• נדה לד ע"א · ב מתני' דם נכרית ודם טהרה של מצורעת, בית שמאי מטהרים, ובית הלל …
• נדה לד ע"א · ה גמ' ולית להו לבית שמאי ״דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם איש …
• נדה לד ע"א · ט אמר רבא: זובו טמא, אפילו לבית שמאי; קריו טהור, אפילו לבית הלל.
• נדה לד ע"א · יא קריו טהור, אפילו לבית הלל — עבוד ביה רבנן היכרא, כי היכי …
• נדה לד ע"ב · א ואפילו במעי גויה. ושל נכרי טהורה בכל מקום, ואפילו במעי ישראלית, חוץ …
• נדה מג ע"ב · יט שכבת זרע דחלוקה טומאתו — מאי היא? אילימא בין ישראל לדגוים — …

הלכה א בועל נדה כנדה שהוא אב מאבות הטומאה של תורה מטמא כלים במגע ומטמא אדם …

• יבמות נד ע"א · יב אשכחן נדה, שאר עריות מנין? וכי תימא: נילף מנדה — מה לנדה …
• נדה לג ע"א · ז ומה תלמוד לומר ״ותהי נדתה עליו״? שיכול לא יטמא אדם וכלי חרס, …
• נדה לה ע"ב · כז תא שמע: ״דותה תטמא״ — לרבות את בועלה.
• נדה עג ע"א · ח ״טמאה״ — מלמד שמטמאה את בועלה כנדה. ״היא״ — היא מטמאה את …

הלכה ב אין משכב בועל נדה ומרכבו כמשכב נדה ומרכבה שהמשכב או המרכב שדרסה עליו נדה …

• נדה לב ע"ב · טו אלא, שיהא תחתונו של בועל נדה כעליונו של זב, מה עליונו של …
• נדה לג ע"א · ט שאין תלמוד לומר ״וכל המשכב אשר ישכב עליו יטמא״, ומה תלמוד לומר …

הלכה ג אחד הבא על הנדה או על שומרת יום כנגד יום או על היולדת [בין …

• יבמות נז ע"ב · ג אמר רבא, אף אנן נמי תנינא: בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת …
• קידושין י ע"א · י אמר רבא: תא שמע: בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה, ואם …
• סנהדרין נה ע"ב · ה ומטמאה את בועלה, לטמא משכב תחתון כעליון. ניסת לכהן – אוכלת בתרומה. …
• סנהדרין נה ע"ב · ט אמר רבא: תא שמע, בן תשע שנים ויום אחד הבא על יבמתו …
• נדה מד ע"ב · י ומטמאה את בועלה לטמא משכב תחתון כעליון.
• נדה מה ע"א · כ ומטמא בנדה לטמא משכב תחתון כעליון.
• נדה עג ע"א · ט והלא דין הוא, ומה היא שאינה מטמאה בראיות כבימים — מטמאה את …

הלכה ד הנדה והזבה ושומרת יום כנגד יום והיולדת אף על פי שלא ראתה דם כולם …

• שבת טו ע"א · ה ואידך, שמאי אומר: כל הנשים דיין שעתן. והלל אומר: מפקידה לפקידה, ואפילו …
• נדה ב ע"א · ב וחכמים אומרים: לא כדברי זה, ולא כדברי זה, אלא מעת לעת ממעטת …
• נדה ב ע"א · ג כל אשה שיש לה וסת — דיה שעתה, והמשמשת בעדים — הרי …
• נדה ד ע"ב · ז מעת לעת ממעטת על יד מפקידה לפקידה, כיצד? בדקה עצמה באחד בשבת …
• נדה ה ע"א · י והמשמשת בעדים כו׳. אמר רב יהודה אמר שמואל: עד שלפני תשמיש אינו …
• נדה לט ע"א · יב מיתיבי: הנדה, והזבה, והשומרת יום כנגד יום, והיולדת — כולן מטמאות מעת …

הלכה ה אשה שיש לה וסת וראתה דם בשעת וסתה דיה שעתה ואינה טמאה למפרע הגיע …

• נדה ב ע"א · ג כל אשה שיש לה וסת — דיה שעתה, והמשמשת בעדים — הרי …
• נדה טז ע"א · ו אמר להו מדאמר הונא חברין משמיה דרב: אשה שיש לה וסת, והגיע …
• נדה טז ע"א · ח איתמר: אשה שיש לה וסת, והגיע שעת וסתה ולא בדקה, ולבסוף בדקה …
• נדה לט ע"א · א ישבה לה ולא בדקה, שגגה, נאנסה, הזידה ולא בדקה — טהורה.

הלכה ו כל אשה שיש לה וסת תרגיש בעצמה מפהקת או מתעטשת או חוששת פי כריסה …

• נדה סג ע"א · יד מתני' כל אשה שיש לה וסת — דיה שעתה. ואלו הן הוסתות: …
• נדה סג ע"ב · ב וכמין צמרמורות וכו׳. ״וכן כיוצא בהן״ — לאתויי מאי? אמר רבה בר …
• נדה סג ע"ב · י מתני' היתה למודה להיות רואה בתחלת הוסתות — כל הטהרות שעשתה בתוך …

הלכה ז הרואה כתם טמאה למפרע עד עת הפקידה וכן הבגד שנמצא עליו הכתם טמא למפרע …

• נדה ה ע"א · ו מני? רבי חנינא בן אנטיגנוס היא, דאמר רב יהודה אמר שמואל משום …
• נדה נו ע"א · כ וכן כתם שנמצא בחלוק — מטמא למפרע, עד שיאמר ״בדקתי את החלוק …
• נדה נו ע"ב · ח רבי אומר: אינו דומה כתם שלאחר הכבוס לכתם שלפני הכבוס, שזה מקדיר …
• נדה נו ע"ב · ט ומטמא בין לח וכו׳. אמר רבי אלעזר: לא שנו אלא שרץ, אבל …

הלכה ח וכל הנשים שדיין שעתן כתמן כראייתן ואינו מטמא אותן למפרע כל אלו הנשים הטמאות …

• יומא ו ע"א · ז אמרוה רבנן קמיה דרב חסדא: כמאן — כרבי עקיבא, דאמר: נדה מטמאה …
• נדה ה ע"א · ו מני? רבי חנינא בן אנטיגנוס היא, דאמר רב יהודה אמר שמואל משום …
• נדה ה ע"ב · ד הא קא משמע לן: טעמא דדיה שעתה, הא מעת לעת — מטה …
• נדה ה ע"ב · יד אמר רבא: ותסברא? קל וחומר הוא: ומה כלי חרס המוקף צמיד פתיל, …
• נדה ו ע"א · ב תניא כוותיה דרבא: הרואה דם — מטמאה מעת לעת, ומה היא מטמאה? …
• נדה ו ע"א · ג הרואה כתם, מטמאה למפרע, ומה היא מטמאה? אוכלין ומשקין, משכבות ומושבות, וכלי …
• נדה יד ע"א · ח מודים חכמים לרבי עקיבא ברואה כתם שמטמאה את בועלה.
• נדה טו ע"א · ד וכן כששהתה מעת לעת ומפקידה לפקידה, בועלה מטמא משום מגע, ואינו מטמא …
• נדה טו ע"א · יב ושמואל אמר: מכאן ולהבא, ורבנן היא. מכאן ולהבא פשיטא!

הלכה ט מעוברת שהוציא העובר את ידו והחזירה אמו טמאה לידה וטומאת יולדת (י"ד) וטומאת מעת …

• נדה ו ע"א · ד וזה וזה תולין, לא אוכלין ולא שורפין.
• נדה ו ע"ב · יא לישנא אחרינא אמרי לה, אמר רב הונא: מעת לעת שבנדה מטמאה בין …
• נדה ו ע"ב · יב קבלה מיניה רב שמואל בר רב יצחק: בחולין שנעשו על טהרת קדש, …
• נדה ז ע"א · י ואיבעית אימא: הנח מעת לעת — דרבנן.
• נדה טו ע"א · כב רבה בר בר חנה אמר: אפילו הגיע שעת וסתה נמי מותרת, קסבר: …
• נדה טז ע"א · יח אמר רבינא: לא, דכולי עלמא וסתות דרבנן, והכא במקור מקומו טמא קמיפלגי.
• נדה כח ע"א · ט אמר רב הונא: הוציא עובר את ידו והחזירה — אמו טמאה לידה, …

הלכה א ארבע נשים דיין שעתן ואינן מטמאות למפרע ואלו הן מעוברת ומניקה ובתולה וזקנה אי …

• עירובין מו ע"א · יג מאי ״לאחר שנזכר״? אילימא: לאחר שנזכר דאין הלכה כרבי אלעזר אלא כרבנן …
• נדה ז ע"א · יא מתני' רבי אליעזר אומר: ארבע נשים דיין שעתן — בתולה, מעוברת, מניקה, …
• נדה ז ע"ב · ב איזו היא בתולה — כל שלא ראתה דם מימיה, אף על פי …
• נדה ז ע"ב · ג איזוהי זקנה — כל שעברו עליה שלש עונות סמוך לזקנתה. רבי אליעזר …
• נדה ז ע"ב · ד ובמה אמר ״דיה שעתה״ — בראייה ראשונה, אבל בשניה מטמאה מעת לעת, …
• נדה ח ע"ב · ט איזו היא בתולה? כל שלא ראתה כו׳. תנו רבנן: נשאת וראתה דם …
• נדה ח ע"ב · יז מעוברת — משיודע עוברה. וכמה הכרת העובר? סומכוס אומר משום רבי מאיר: …
• נדה ח ע"ב · יט תנו רבנן: הרי שהיתה בחזקת מעוברת, וראתה דם, ואחר כך הפילה רוח …
• נדה ט ע"א · ג בעא מיניה רבי ירמיה מרבי זירא: ראתה, ואחר כך הוכר עוברה, מהו? …
• נדה ט ע"א · ט רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון אומרים: דיין שעתן כל עשרים וארבע …
• נדה ט ע"ב · א כל שקורין לה ״אמא אמא״ ואינה בושה. רבי זירא ורבי שמואל בר …
• נדה ט ע"ב · ב וכמה עונה? אמר ריש לקיש משום רבי יהודה נשיאה: עונה בינונית שלשים …
• נדה ט ע"ב · ג תנו רבנן: זקנה שעברו עליה שלש עונות, וראתה — דיה שעתה. ועוד …
• נדה ט ע"ב · ז תני: לא שפיחתה והותירה, אלא אפילו כוונה. ואיבעית אימא, הכי קאמר: ולא …

הלכה ב בתולה שראתה דם אפילו שופעת כל שבעה או דולפת הרי זה פעם אחת ראתה …

• נדה י ע"ב · ו אלא, תינוקת שלא הגיע זמנה לראות, ושופעת כל שבעה — אינה אלא …
• נדה י ע"ב · ח מכלל דשופעת (נמי) כי נהרא? אלא אימא: אינה אלא כשופעת.

הלכה ג תינוקת שלא הגיע זמנה לראות וראתה דם פעם ראשונה ושניה דיה שעתה ראתה פעם …

• נדה ט ע"ב · יב תנו רבנן: תינוקת שלא הגיע זמנה לראות וראתה, פעם ראשונה — דיה …

הלכה ד תינוקת שהגיע זמנה לראות וראתה פעם ראשונה דיה שעתה שנייה מטמאה למפרע עברו עליה …

• נדה ט ע"ב · יד וכשהגיע זמנה לראות, פעם ראשונה — דיה שעתה, שניה — מטמאה מעת …

הלכה ה מעוברת ומניקה וזקנה ובתולה שהגיע זמנם לראות שראו ראיה ראשונה דיין שעתן ראו פעם …

• נדה ז ע"ב · ד ובמה אמר ״דיה שעתה״ — בראייה ראשונה, אבל בשניה מטמאה מעת לעת, …
• נדה י ע"ב · טז במה אמרו דיה שעתה וכו׳. אמר רב: אכולהו.

הלכה ו מעוברת או מניקה שראתה הדם ועברו עליה שלשה חדשים ואח"כ ראתה דיה שעתה עברו …

• נדה יא ע"א · ט ופעמים צריכה להיות בודקת: שחרית, ובין השמשות, ובשעה שהיא עוברת לשמש את …
• נדה יג ע"א · א מתני' כל היד המרבה לבדוק בנשים — משובחת, ובאנשים — תקצץ.
• נדה לו ע"א · ז תא שמע: ושוין ברואה אחר דם טוהר, שדיה שעתה.
• נדה לו ע"א · ט דליכא שהות.

הלכה ז חכמים תקנו להן לבנות ישראל להיות בודקות עצמן בכל יום בשחרית מפני טהרות של …

• נדה ד ע"ב · יא כי הא דאמר רב יהודה, אמר שמואל: חכמים תקנו להן לבנות ישראל …
• נדה יא ע"א · ט ופעמים צריכה להיות בודקת: שחרית, ובין השמשות, ובשעה שהיא עוברת לשמש את …
• נדה יא ע"ב · יב אלא אי אתמר אסיפא אתמר: ובשעה שהיא עוברת לשמש את ביתה. אמר …
• נדה יא ע"ב · יג מאי קא משמע לן? תנינא: כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן! אי ממתניתין …
• נדה יא ע"ב · יד והא מתניתין באשה שיש לה וסת עסקינן! מתניתין בין שיש לה וסת, …
• נדה יב ע"א · י אמר רבא: ולימא ליה — יש לה וסת, לטהרות בעיא בדיקה, לבעלה …
• נדה טו ע"א · טז מתני' כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן, הבאין מן הדרך — נשיהן להן …
• נדה סג ע"א · יד מתני' כל אשה שיש לה וסת — דיה שעתה. ואלו הן הוסתות: …

הלכה ח חזקת בנות ישראל שלא הגיעו לפירקן בחזקת טהרה ואין הנשים בודקות אותן אבל משהגיעו …

• נדה י ע"ב · ט תנו רבנן: חזקה בנות ישראל עד שלא הגיעו לפרקן — הרי הן …
• נדה יד ע"א · ז איזהו אחר זמן? כדי שתרד מן המטה ותדיח פניה, ואחר כך מטמאה …

הלכה ט החרשת והשוטה ומי שנטרפה דעתה בחולי אם יש להן פקחות מתקנות אותן הרי אלו …

• נדה יג ע"ב · יב מתני' החרשת, והשוטה, והסומא, ושנטרפה דעתה — אם יש להם פקחות, מתקנות …
• נדה יג ע"ב · יד התם — במדברת ואינה שומעת, הכא — בשאינה מדברת ואינה שומעת, כדתנן: …
• נדה יג ע"ב · טז ושנטרפה דעתה — היינו שוטה! שנטרפה דעתה מחמת חולי.

הלכה י כל הכתמים הבאים מבין ישראל בחזקת טומאה והבאים מבין העכו"ם בחזקת טהורין והנמצאים בערי …

• יבמות טז ע"א · יז רבי יוחנן וסביא דאמרי תרוייהו: אין מקבלים גרים מן התרמודים. ומי אמר …
• בבא קמא לח ע"ב · יא ורמינהי: כל הכתמים הבאים מרקם – טהורים. רבי יהודה מטמא, מפני שהן …
• בבא קמא לח ע"ב · יב מבין הגוים – טהורים. מבין ישראל ומבין הכותים – רבי מאיר מטמא; …
• נדה נו ע"ב · יא מתני' כל הכתמין הבאין מרקם — טהורין, רבי יהודה מטמא מפני שהם …
• נדה נו ע"ב · יט אלא הכי קאמר: מבין ישראל ומבין הכותים — טמאין, דכותים גרי אמת …
• נדה נו ע"ב · כא מתני' כל הכתמים הנמצאים בכל מקום — טהורין, חוץ מן הנמצאים בחדרים, …

הלכה יא כל הכתמים הטמאין מעבירין עליהן שבעה סממנין ואחר כך בין עבר הכתם בין לא …

• סנהדרין מט ע"ב · ג דתנן: שבעה סמנין מעבירין על הכתם – רוק תפל, ומי גריסין, ומי …
• נדה סב ע"ב · ב אמר ליה: אין, דתניא: רבי חייא אומר: דם הנדה ודאי — מעביר …

הלכה יב בגד שאבד בו כתם מעבירין על כל הבגד שבעה סממנים ומטבילו אבדה בו שכבת …

• נדה סא ע"א · כא תנו רבנן: בגד שאבד בו כתם, מעביר עליו שבעה סממנין ומבטלו. רבי …
• נדה סא ע"ב · ב אבדה בו שכבת זרע, חדש — בודקו במחט, שחוק — בודקו בחמה. …

הלכה יג בגד שהיה עליו כתם והטבילו ועשה על גביו טהרות ואחר כך העביר על הכתם …

• נדה סא ע"ב · יד מתני' שבעה סמנין מעבירין על הכתם: רוק תפל, ומי גריסין, ומי רגלים, …
• נדה סב ע"א · ב הטבילו ועשה על גביו טהרות, העביר עליו שבעה סמנין ולא עבר — …

הלכה יד כתם שהעביר עליו ששה סממנים ולא עבר ואח"כ העביר עליו צפון ועבר הרי הטהרות …

• נדה סב ע"א · י צפון צבע נמי מעבר! אלא, העביר עליו ששה סמנין ולא עבר, העביר …
• נדה סב ע"א · יא תניא אידך: העביר עליו שבעה סמנין ולא עבר, שנאן ועבר — טהרותיו …
• נדה סב ע"א · יב אמר רבי זירא: לא שנו אלא הטהרות שנעשו בין תכבוסת ראשונה לשניה, …

הלכה טו האשה שמתה ויצאה ממנה דם מטמא משום כתם שהמקור מקומו טמא אף ע"פ שיצא …

• נדה עא ע"א · י מתני' האשה שמתה, ויצאה ממנה רביעית דם — מטמאה משום כתם, ומטמאה …
• נדה עא ע"א · יג אמר רבי זעירי: מקור מקומו טמא איכא בינייהו.

הלכה א הזב והזבה והנדה והיולדת לעולם הם בטומאתן ומטמאין אדם וכלים ומשכב ומרכב עד שיטבילו …

• נדה לה ע"ב · ח אמרו להם: יולדת בזוב תוכיח, שאם טבלה וראתה לאחר ימי ספירה — …
• נדה לה ע"ב · יא לא קשיא — כאן שספרה, כאן שלא ספרה.

הלכה ב יולדת שלא טבלה אחר שבעה לזכר וי"ד לנקבה כל דם שתראה אף ע"פ שהוא …

• נדה לד ע"א · ג דם היולדת שלא טבלה, בית שמאי אומרים: כרוקה וכמימי רגליה, ובית הלל …
• נדה לה ע"ב · כב איכא בינייהו יומי וטבילה, דבית שמאי סברי: ביומי תלה רחמנא, ובית הלל …

הלכה ג יולדת שירדה לטבול מטומאה לטהרה ונעקר ממנה דם בירידתה ויצא חוץ לבין השינים הרי …

• נדה מב ע"א · יח וכי הא דאמר רבי זירא, אמר רבי חייא בר אשי, אמר רב: …

הלכה ד יולדת שטבלה אחר שבעה של זכר וי"ד של נקבה או אחר ספירת שבעה ימים …

• יבמות עה ע"א · א והכתיב: ״בכל קדש לא תגע״ — לרבות [את] התרומה! אלא, קרא מילי …
• נדה עא ע"ב · ה חזרו לומר: הרי היא כמגע טמא מת לקדשים, כדברי בית הלל. בית …
• נדה עא ע"ב · ט מתני' ומודים שהיא אוכלת במעשר, וקוצה לה חלה, ומקפת וקורא לה שם,
• נדה עא ע"ב · יא בית שמאי אומרים: צריכה טבילה באחרונה, ובית הלל אומרים: אינה צריכה טבילה …

הלכה ה יולדת שהיא מצורעת וטבלה אחר שבעה של זכר או י"ד של נקבה הרי דם …

• נדה לד ע"א · ב מתני' דם נכרית ודם טהרה של מצורעת, בית שמאי מטהרים, ובית הלל …

הלכה ו זבה קטנה שטבלה ביום השמור שלה אחר הנץ כמו שביארנו בענין איסור נדה הרי …

• נדה עב ע"א · ג ובית הלל אומרים: הרי זה גרגרן, ומודים ברואה בתוך אחד עשר יום, …
• נדה עב ע"א · ד טבלה ביום שלאחריו, ושמשה — הרי זה תרבות רעה, ומגען ובעילתן תלויין.
• נדה עב ע"א · ה גמ' תנו רבנן: ושוין בטבילת לילה לזבה — שאינה טבילה, ושוין ברואה …

הלכה ז הרואה דם ביום אחד עשר וטבלה לערב ליל שנים עשר הרי זו מטמאה משכב …

• נדה עא ע"ב · יט בית שמאי אומר: מטמאין משכב ומושב, וחייבין בקרבן.

הלכה ח טבלה ביום י"ב אחר הנץ החמה אע"פ שאסורה לשמש [עד] לערב אם שמשה בועלה …

• סנהדרין פז ע"א · יד רבי יוחנן אמר, עשירי כתשיעי: מה תשיעי בעי שימור – אף עשירי …
• נדה עב ע"א · ג ובית הלל אומרים: הרי זה גרגרן, ומודים ברואה בתוך אחד עשר יום, …
• נדה עב ע"ב · יג איתמר: עשירי, רבי יוחנן אמר: עשירי כתשיעי, מה תשיעי בעי שימור — …

הלכה ט זב וזבה גדולה שטבלו ביום ז' שלהן כמו שביארנו לא יתעסקו בטהרות עד לערב …

• פסחים פא ע"א · ג והתניא, רבי יוסי אומר: זב בעל שתי ראיות ששחטו וזרקו עליו בשביעי …
• מגילה ח ע"ב · יא אלא: טהור השתא מלטמא כלי חרס בהיסט, אף על גב דהדר חזי …
• נזיר טו ע"ב · ז והתניא, רבי יוסי אומר: זב בעל שתי ראיות ששחטו וזרקו עליו בשביעי, …
• נדה לז ע"א · טז אי אמרת בשלמא עולה — היינו דלא מפסקה טומאה, אלא אי אמרת …
• נדה סז ע"ב · י אבל אמרו חכמים: אסור לעשות כן, שמא תבא לידי ספק.

הלכה ג כל הכלים שינשאו למעלה מן הזב הם הנקראין מדף והם כולם ככלים שהוא נוגע …

• עירובין כז ע"א · ז אמר אביי, ואיתימא רבי ירמיה: אף אנן נמי תנינא, עוד כלל אחר …
• נדה ד ע"ב · ד ואי בעית אימא: הכא בטומאה דרבנן. דיקא נמי דקתני ״מדף״, כדכתיב ״עלה …
• נדה לג ע"א · ג נתקו הכתוב מטומאה חמורה, והביאו לידי טומאה קלה, לומר לך שאינו מטמא …

הלכה ד הזב והזבה והנדה והיולדת והמצורע שמתו הרי הן מטמאין משכב ומרכב אחר מיתתן כשהיו …

• נדה סט ע"ב · ט מתני' הזב, והזבה, והנדה, והיולדת, והמצורע שמתו — מטמאין במשא, עד שימוק …
• נדה סט ע"ב · יב אלא מאי במשא? באבן מסמא,
• נדה סט ע"ב · יד מאי טעמא? אמר רב: גזרה, שמא יתעלפה.
• נדה סט ע"ב · טז נכרי שמת [כו׳]. תניא, אמר רבי: מפני מה אמרו נכרי שמת טהור …

הלכה ה כל מקום שאתה שומע טומאת משכב ומרכב אינו שיגע הטמא במשכב או במרכב כשינשא …

• נדה סט ע"ב · ט מתני' הזב, והזבה, והנדה, והיולדת, והמצורע שמתו — מטמאין במשא, עד שימוק …
• נדה סט ע"ב · יב אלא מאי במשא? באבן מסמא,
• נדה סט ע"ב · יד מאי טעמא? אמר רב: גזרה, שמא יתעלפה.
• נדה סט ע"ב · טז נכרי שמת [כו׳]. תניא, אמר רבי: מפני מה אמרו נכרי שמת טהור …

הלכה ו האוכלים והמשקין והכלים שאינן עשוים לא למשכב ולא למושב ולא למרכב שהיו למטה וישב …

• עירובין כז ע"א · ז אמר אביי, ואיתימא רבי ירמיה: אף אנן נמי תנינא, עוד כלל אחר …

הלכה ד זב שהיה מוטל על חמשה ספסלין שהן מונחין לאורכן טמאים שהרי נישא רובו על …

• שבת צג ע"א · ז אמר רב יהודה מדיסקרתא: לעולם אימא לך מסייע יש בו ממש, ושאני …

הלכה ה היה יושב על גבי המטה וד' משכבות תחת ארבע רגלי המטה כולן טמאות מפני …

• שבת צג ע"א · ו אמר רב זביד משמיה דרבא, אף אנן נמי תנינא: היה יושב על …

הלכה ו היה רוכב על גבי בהמה וד' משכבות תחת ארבע רגליה כולן טהורות מפני שהבהמה …

• שבת צג ע"א · ו אמר רב זביד משמיה דרבא, אף אנן נמי תנינא: היה יושב על …

הלכה ח זב שדרס על כלי שלא נעשה למשכב או למושב או למרכב אף ע"פ שהוא …

• שבת נט ע"א · ג ורבי יוחנן לא בעי מעין מלאכה ראשונה? והתניא: ״וכל כלי אשר ישב …
• עירובין כז ע"א · ז אמר אביי, ואיתימא רבי ירמיה: אף אנן נמי תנינא, עוד כלל אחר …
• חגיגה כג ע"ב · ה אמר אביי: שלא אמרו קורדום מטמא מושב. כדתניא: ״והיושב על הכלי״. יכול …

הלכה א כבר ביארנו בתחלת ספר זה שאם הסיט האדם את הטומאה שהיא מטמאה במשא נטמא …

• שבת פג ע"ב · א כרעו הן טהורין. כמאן אזלא הא דתניא כל הטמאות המסיטות טהורות, חוץ …

הלכה ב אין בכל אבות הטומאות כולן טומאה שאם תסיט את האדם הטהור או את הכלי …

• שבת פג ע"ב · א כרעו הן טהורין. כמאן אזלא הא דתניא כל הטמאות המסיטות טהורות, חוץ …
• עירובין כז ע"א · ז אמר אביי, ואיתימא רבי ירמיה: אף אנן נמי תנינא, עוד כלל אחר …
• נדה סג ע"א · יד מתני' כל אשה שיש לה וסת — דיה שעתה. ואלו הן הוסתות: …

הלכה ד זב שהכניס ידו או רגלו לאויר כלי חרס הואיל ולא נגע בו מתוכו ולא …

• שבת פב ע"ב · ג ולרבי עקיבא, למאי הלכתא איתקש לשרץ? — למשמשיה. ולרבנן, למאי הלכתא איתקש …

הלכה ה זב שהיה קנה אחוז בתוך קומטו והסיט והוציא בקצה הקנה אדם או כלי הרי …

• נדה מג ע"א · ב אמר ריש לקיש: קנה בקומטו של זב, והסיט בו את הטהור — …

הלכה ו הזב בכף מאזנים וכלי העשוי למשכב או למרכב בכף שניה כנגדו כרע הזב הרי …

• שבת פג ע"א · ו עבודה זרה, בשלמא אחרים שהסיטו אותה — משכחת לה. אלא היא שהסיטה …

הלכה ז הזב והטהור שישבו על הספסל או על הנסר בזמן שהן מחגירין או שעלו באילן …

• בבא מציעא קה ע"ב · א עלו באילן שכוחו רע, ובסוכה שכוחה רע – טמא.
• בבא מציעא קה ע"ב · ב היכי דמי אילן שכוחו רע? אמרי דבי רבי ינאי: כל שאין בעיקרו …

הלכה ט זב וטהור שהיו מפשילין בחבלים אם היה זה מושך אילך וזה מושך אילך נטמא …

• נדה ז ע"א · ג אלא בנשען, דתנן: זב וטהור שהיו פורקין מן החמור או טוענין, בזמן …

הלכה א דבר שהיה מחובר בארץ או מסומר במסמרים אם היה כחו יפה וחזק והקיש עליו …

• עירובין לה ע"א · ו אמר אביי: ותיסברא? והתניא: אהל וניסט — טמא, כלי ואינו ניסט — …

הלכה א עם הארץ אף על פי שהוא ישראל וישנו בתורה ובמצות הרי הוא בחזקת טמא …

• חגיגה יח ע"ב · ב טבל לחולין, הוחזק לחולין — אסור למעשר. טבל למעשר, הוחזק למעשר — …
• חולין לה ע"א · ז ומנא תימרא? דתנן: בגדי עם הארץ מדרס לפרושין, בגדי פרושין מדרס לאוכלי …
• נדה לג ע"ב · יד ותיפוק ליה משום בגדי עם הארץ, דאמר מר: בגדי עם הארץ מדרס …

הלכה ב הבא לקבל דברי חבירות חוץ מדבר אחד מהן אין מקבלין אותו ראינוהו שנוהג בצנעה …

• בכורות ל ע"ב · ד תנו רבנן: הבא לקבל דברי חבירות, חוץ מדבר אחד — אין מקבלין …
• בכורות ל ע"ב · ו תנו רבנן: הבא לקבל דברי חבירות, אם ראינוהו שנוהג בצינעה בתוך ביתו …
• בכורות ל ע"ב · ז תנו רבנן: מקבלין לכנפים, ואחר כך מקבלין לטהרות, ואם אמר: ״איני מקבל …
• בכורות ל ע"ב · ח תנו רבנן: עד כמה מקבלין אותו? בית שמאי אומרים: למשקין — שלשים …

הלכה ג תלמידי חכמים הרי הן בחזקת טהרה נאמנין ואינן צריכין לקבל דברי חבירות אבל משחרב …

• בכורות ל ע"ב · טו אמר לו רבי יוסי: כבוד זקן יהא מונח במקומו, אלא מיום שחרב …

הלכה ד זקן ויושב בישיבה א"צ לקבל שכבר קיבל בשעה שישב:

• בכורות ל ע"ב · יג אמר רבי יוחנן: בימי בנו של רבי חנינא בן אנטיגנוס נשנית משנה …

הלכה ה המקבל דברי חבירות צריך לקבל בפני שלשה חברים ובניו ובני ביתו אינן צריכין לקבל …

• עבודה זרה לט ע"א · יג עבדיה דרבי לוי הוה קא מזבין חילתיתא, כי נח נפשיה דרבי לוי …
• עבודה זרה לט ע"א · טו פגע ביה חנן חייטא, אמר ליה: יוסף עניא מנא ליה? בדידי הוה …
• עבודה זרה לט ע"א · טז תנינא להא דתנו רבנן: אשת חבר הרי היא כחבר, עבדו של חבר …
• בכורות ל ע"ב · יא תנו רבנן: הבא לקבל דברי חבירות — צריך לקבל בפני שלשה חבירים, …
• בכורות ל ע"ב · יב תנו רבנן: הבא לקבל דברי חבירות — צריך לקבל בפני שלשה חבירים, …
• בכורות ל ע"ב · טז תנו רבנן: חבר שמת — אשתו ובניו ובני ביתו הרי הן בחזקתן, …

הלכה ו אשת ע"ה או בתו שנשאת לחבר וכן עבדו שנמכר לחבר הרי אלו צריכין לקבל …

• עבודה זרה לט ע"א · יז תנו רבנן: אשת עם הארץ שנשאת לחבר, וכן בתו של עם הארץ …
• בכורות ל ע"ב · יז תנו רבנן: אשת עם הארץ שנשאת לחבר, וכן בתו של עם הארץ …

הלכה ח חבר שנעשה גבאי למלך או מוכסן וכיוצא בהן דוחין אותו מחברותו פירש ממעשיו הרעים …

• עבודה זרה ז ע"ב · א בפרהסיא — אין מקבלין אותן. רבי שמעון ורבי יהושע בן קרחה אומרים: …
• בכורות לא ע"א · ד תנו רבנן, בראשונה היו אומרים: חבר ונעשה גבאי — דוחין אותו מחבירתו, …

הלכה ט ע"ה שקיבל עליו דברי חבירות ונחשד לדבר אחד אינו חשוד אלא לאותו דבר וכל …

• בכורות ל ע"ב · ב דתניא: עם הארץ שקיבל עליו דברי חבירות, ונחשד לדבר אחד — נחשד …

הלכה א כבר ביארנו שעמי הארץ נאמנים הן על טהרת פרת החטאת מפני חומרתה אין מזלזלין …

• חגיגה כב ע"א · טו ומאן תנא דחייש לאיבה — רבי יוסי היא. דתניא, אמר רבי יוסי: …
• חגיגה כד ע"ב · יב מתני׳ חומר בתרומה, שביהודה נאמנין על טהרת יין ושמן כל ימות השנה, …
• חגיגה כד ע"ב · יג עברו הגיתות והבדים, והביאו לו חבית של יין של תרומה — לא …

הלכה ב כהן שהביא לו ע"ה חבית יין או שמן של תרומה לא יקבלנה ממנו מפני …

• חגיגה כד ע"ב · יג עברו הגיתות והבדים, והביאו לו חבית של יין של תרומה — לא …

הלכה ד הביא לו ע"ה חבית של תרומה בשאר ימות השנה ואמר הפרשתי בתוכה קדש אפילו …

• חגיגה כד ע"ב · יג עברו הגיתות והבדים, והביאו לו חבית של יין של תרומה — לא …
• חגיגה כה ע"ב · יב כדי יין וכדי שמן כו׳. תנא: אין נאמנין לא על הקנקנים ולא …
• חגיגה כה ע"ב · יג אלא בריקנים דקדש ובשאר ימות השנה, ובמלאין דתרומה ובשעת הגיתות.
• חולין לה ע"ב · ב מתיב רבי ירמיה מדיפתי: ומי אמרינן בפירי? והתנן: אם אמר ״הפרשתי לתוכה …

הלכה ה כלי שהיה בתוכו יין או שמן וראינו ע"ה יושב ומשמרו כדי להוציא ממנו נסכים …

• חגיגה כה ע"ב · טו ומי איכא דימוע לקדש? אמרי דבי רבי אלעאי: במטהר את טבלו ליטול …
• חגיגה כה ע"ב · טז קודם לגיתות שבעים יום. אמר אביי, שמע מינה: דינא הוא דעילוי אריסא …
• חגיגה כו ע"א · ג תנא: נאמנין בכלי חרס הדקין לקודש. אמר ריש לקיש: והוא שניטלין בידו …
• חגיגה כו ע"א · ד אמר ריש לקיש: לא שנו אלא ריקנין, אבל מלאין — לא. ורבי …
• חגיגה כו ע"א · ט ובירושלים נאמנין על הקודש. תנא: נאמנין על כלי חרס גסין לקודש. וכל …

הלכה ו מן המודיעית ולפנים נאמנים על כלי חרס מן המודיעית ולחוץ אינן נאמנין והמודיעית עצמה …

• חגיגה כה ע"ב · יז מתני׳ מן המודיעים ולפנים נאמנין על כלי חרס. מן המודיעים ולחוץ — …
• חגיגה כה ע"ב · יח גמ׳ תנא: מודיעים — פעמים כלפנים, פעמים כלחוץ. כיצד? קדר יוצא וחבר …

הלכה ז קדר שהביא קדרות והניחן לפנים מן המודיעית ובאו הלוקחין והוא אומר להן שטהורות הן …

• חגיגה כה ע"ב · יז מתני׳ מן המודיעים ולפנים נאמנין על כלי חרס. מן המודיעים ולחוץ — …

הלכה ט טומאת ע"ה ברגל כטהורה היא חשובה שכל ישראל חברים הן ברגלים וכליהם כולם ואוכליהם …

• חגיגה כו ע"א · י ובשעת הרגל אף על התרומה. מנהני מילי? אמר רבי יהושע בן לוי, …
• נדה לד ע"א · א רגל הוה, וטומאת עם הארץ ברגל כטהרה שויוה רבנן, דכתיב: ״ויאסף כל …

הלכה י הפותח חביתו ברגל והמתחיל בעיסתו ועבר הרגל הרי שאר החבית ושאר העיסה בחזקת טומאה …

• ביצה יא ע"ב · יב פותח את חביתו נמי תנינא: הפותח את חביתו, ומתחיל בעיסתו על גב …
• חגיגה כו ע"א · יב גמ׳ יתיב רבי אמי ורבי יצחק נפחא אקילעא דרבי יצחק נפחא, פתח …

הלכה יא אחר הרגל במוצאי י"ט היו מטבילין כל הכלים שהיו במקדש מפני שנגעו בהן עמי …

• חגיגה כו ע"א · יח מתני׳ כיצד מעבירין על טהרת עזרה? מטבילין את הכלים שהיו במקדש, ואומרין …
• חגיגה כו ע"ב · א שלא תגעו בשלחן.
• חגיגה כו ע"ב · ב כל הכלים שהיו במקדש יש להם שניים ושלישים, שאם נטמאו הראשונים — …
• חגיגה כז ע"א · א דרחמנא קרייה ״עץ״, דכתיב: ״המזבח עץ שלש אמות גבוה וארכו שתים אמות …

הלכה יב ע"ה שאמר טהור אני מטומאת מת או שאמר כלי זה טהור מטומאת מת נאמן …

• חגיגה כב ע"ב · ט ואטבילה לא מהימני? והתניא: נאמנין עמי הארץ על טהרת טבילת טמא מת!

הלכה א המפקיד כלים אצל ע"ה או שנתן כלי לאומן ע"ה הרי אלו טמאים טמא מת …

• חגיגה כב ע"א · י אי הכי, תרומה נמי! למאן קאמרינן — חברים, חברים מידע ידעי.

הלכה ג המוסר מפתח ביתו לע"ה כל שבבית טהור שלא מסר לו אלא שמירת המפתח:

• עבודה זרה ע ע"ב · ה אמר אביי: אף אנן נמי תנינא: המוסר מפתחות לעם הארץ — טהרותיו …

הלכה יב גבאי מלכות שנכנסו לתוך הבית למשכן כל שבבית טמא אם יש עמהם עכו"ם נאמנים …

• חגיגה כו ע"א · ו גמ׳ ורמינהי: הגבאין שנכנסו לתוך הבית — הבית כולו טמא. לא קשיא: …
• חגיגה כו ע"א · ז וכי איכא גוי בהדייהו מאי הוי? רבי יוחנן ורבי אלעזר, חד אמר: …

הלכה יד הגבאים והגנבים שעשו תשובה והחזירו מעצמן לא מחמת יראה ואמרו לא נגענו בכל מה …

• חגיגה כו ע"א · ח וכן הגנבים שהחזירו את הכלים. ורמינהי: הגנבים שנכנסו לתוך הבית — אינו …

הלכה טז קורדום שאבד בבית או שהניחו בזוית זו ובא ומצאו בזוית אחרת הבית טמא שאני …

• פסחים י ע"ב · ג חסורי מחסרא, והכי קתני: קרדום שאבד בבית — הבית טמא, שאני אומר: …

הלכה יט חבר שהיה גגו למעלה מגגו של ע"ה ה"ז שוטח שם כלים ומניח טהרות והן …

• עבודה זרה ע ע"ב · ט תא שמע: רבן שמעון בן גמליאל אומר: גגו של חבר למעלה מגגו …
• עבודה זרה ע ע"ב · יא תא שמע: גגו של חבר בצד גגו של עם הארץ, אותו חבר …

הלכה כ שתי חצרות זו לפנים מזו הפנימית של חבר והחיצונה של ע"ה חבר מניח שם …

• עבודה זרה ע ע"ב · ז מיתיבי: הפנימית של חבר והחיצונה של עם הארץ, אותו חבר שוטח שם …
• עבודה זרה ע ע"ב · ח אמר לך רב: שאני התם, שנתפס עליו כגנב.

הלכה כא חצר החלוקה במסיפס וחבר בצד זה וע"ה בצד זה טהרותיו טהורות אע"פ שיד ע"ה …

• עבודה זרה ע ע"ב · ו למימרא דטהרות אלימי מיין נסך? אין, דאיתמר: חצר שחלקה במסיפס, אמר רב: …

הלכה כג אשת עם הארץ שנכנסה לתוך ביתו של חבר להוציא בנו או בתו או בהמתו …

• כתובות כד ע"ב · ב והיכא אתמר דרבי חמא בר עוקבא — אהא, דתנן: הקדר שהניח קדירותיו …
• כתובות כד ע"ב · ג והתניא: אלו ואלו טמאות! אמר רבי חמא בר עוקבא: בשכלי אומנותו בידו, …
• כתובות כד ע"ב · ד והתניא: אלו ואלו טהורות! אמר רבי חמא בר עוקבא: בשאין כלי אומנותו …
• כתובות כד ע"ב · ו דסמיכא לרשות הרבים, ומשום חיפופי רשות הרבים.

הלכה א כהן שטיהר כליו לגת זו והניחן לגת הבאה הרי אלו בחזקתן שאין עמי הארץ …

• חגיגה כ ע"א · יח אמר רבי יוחנן: חזקה, אין אדם משמר מה שביד חברו. ולא?

הלכה ב הרוצה לעשות יינו בטהרה באומנין עמי הארץ ה"ז מטביל את הבוצרים וכן אם היה …

• ברכות סב ע"א · יא מיתיבי: יוצאין מפתח בית הבד, ונפנין לאחורי הגדר, והן טהורין!
• ברכות סב ע"א · יג תא שמע: כמה ירחקו ויהיו טהורין — כדי שיהא רואהו! שאני אוכלי …

הלכה ה היו חמריו ופועליו טוענין טהרות ועוברין לפניו אף על פי שהפליגו יותר ממיל הרי …

• חגיגה כ ע"ב · א והתניא: הרי שהיו חמריו ופועליו טעונין טהרות, אף על פי שהפליג מהן …
• עבודה זרה סט ע"א · י גמ׳ היכי דמי ״בחזקת המשתמר״? כדתניא: הרי שהיו חמריו ופועליו טעונין טהרות, …

הלכה ו חבר שהיה לבוש בחלוק ועטוף בטלית ומהלך ואמר בלבי היה לשמור את החלוק והייתי …

• חגיגה כ ע"א · ה אמר רבי יונתן בן אלעזר: נפלה מעפרתו הימנו, אמר לחבירו: ״תנה לי״ …
• חגיגה כ ע"א · ו אמר רבי אלעזר בר צדוק: מעשה בשתי נשים חבירות שנתחלפו להן כליהן …
• חגיגה כ ע"א · י ומי איכא נטירותא לפלגא? אין, והתניא: הושיט ידו בסל, והסל על כתיפו, …
• חגיגה כ ע"א · יא הסל טהור? תטמא המגריפה לסל! אין כלי מטמא כלי. וליטמא מה שבסל! …
• זבחים צט ע"ב · א ומגריפה בתוכו, ואמר: ״לבי על הסל ואין לבי על המגריפה״ – הסל …
• זבחים צט ע"ב · ב ותטמא מגריפה לסל! אין כלי מטמא כלי. ותטמא מה שבתוכו! אמר רבא: …

הלכה ח מי שאמר לו עד אחד נטמאו טהרותיך והלה שותק ה"ז נאמן והרי הן טמאות …

• גיטין נד ע"ב · ז גמ׳ תנו רבנן: היה עושה עמו בטהרות, ואמר לו: טהרות שעשיתי עמך, …
• גיטין נד ע"ב · ט רבא אמר: כגון דאשכחיה ולא אמר ליה ולא מידי, ולבתר הכי אשכחיה …
• קידושין סה ע"ב · יב ואמר אביי: אמר לו עד אחד ״נטמאו טהרותיך״, והלה שותק – נאמן. …