1372
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
בבנין
על אחת כמה וכמה – כשמדובר חשוב היסוד כפי שהוא ברוחניות. היסוד ובצורת היסוד תלויה צורת הבנין.
‘ ‘
בלימוד התורה הרי "אפילו אחד
לצורך ישיבה, מקום תורה ותפלה8,
הוא למעלה מן הבנין, הוא שורש הבנין
‘ שיושב ועוסק בתורה" הוא דבר נעלה9,
תלמוד
ולמרות זאת אין ערכו מגיע לערך עצמה – ככל שירבו הלומדים יגדל ערכה
ענין עקרי נוסף חייב להיות בלימוד 10תורה דרבים. ובתלמוד תורה דרבים
התורה. – שיהא בשמחה11. אם כי גם
תלמוד
כשנעדרת השמחה – מתקיימת מצות
הרי אין חשיבותה גדולה כלימוד התורה
תורה, ויש לברך עליה ברכת התורה בשמחה.
היסוד,
לפי האמור מובן שגם בהנחת הענינים: ברוב עם ובשמחה.
משום כך כדאי להשתדל ולעשות בהנחת אבן הפנה, ברוב עם הדרת מלך,
אבן הפנה, חייבים להיות שני כפי התלוי בכל אחד שיהיה רוב עם מלכו של עולם.
בהרחבה,
יתן ה' שהנחת אבן הפנה תהא והעיקר – שיהא לימוד התלמידים בבנין זה יבטל את הגלות והגבלות הגלות, ויעלה בקרוב ממש.
ולאחר מכן יהא הבנין בהרחבה,
בהרחבה, ושיביא הדבר לכך שהקב"ה הפורץ לפנינו – דא מלכא משיחא12 –
^
הערות
- 8. ראה קונ' עה"ח שם. ברכות ח, א.
- 9. אבות פ"ג, מ"ב. ובאגה"ק סכ"ג: שמאיר ה' כו'.
- 11. שבת ל, ב. וראה רמב"ם הל' לולב בסופן. סד"ה (משיחת חגה"ש תשכ"ג) ז ס"צ ס"י: בעשרה מ"מ ברוב עם הדרת מלך. אריב"ל דבר זה תרפ"ח.
- 12. ב"ר ס"פ פה.
- 10. ראה אגה"ק שם. ברכות פ"ז, מ"ג. בשו"ע אדה"
משנה אבות ג׳:ב׳ - הטקסט מספריא
רבי חנינא סגן הכהנים אומר הוי מתפלל בשלומה של מלכות. שאלמלא מוראה. איש את רעהו חיים בלעו. רבי חנינא בן תרדיון אומר שנים שיושבין ואין ביניהן דברי תורה. הרי זה מושב לצים. שנאמר (תהלים א, א) ובמושב לצים לא ישב. אבל שנים שיושבין ויש ביניהם דברי תורה שכינה ביניהם שנאמר (מלאכי ג, טז) אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו. אין לי אלא שנים. מנין שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה. שהקדוש ברוך הוא קובע לו שכר שנאמר (איכה ג, כח) ישב בדד וידום כי נטל עליו:
משנה ברכות ז׳:ג׳ - הטקסט מספריא
כיצד מזמנין בשלשה אומר נברך. בשלשה והוא אומר ברכו. בעשרה אומר נברך לאלהינו. בעשרה והוא אומר ברכו. אחד עשרה ואחד עשרה רבוא. במאה אומר נברך לה' אלהינו. במאה והוא אומר ברכו. באלף אומר נברך לה' אלהינו אלהי ישראל. באלף והוא אומר ברכו. ברבוא אומר נברך לה' אלהינו אלהי ישראל אלהי הצבאות יושב הכרובים על המזון שאכלנו. ברבוא והוא אומר ברכו. כענין שהוא מברך כך עונין אחריו ברוך ה' אלהינו אלהי ישראל אלהי הצבאות יושב הכרובים על המזון שאכלנו. ר' יוסי הגלילי אומר לפי רוב הקהל הן מברכין שנאמר (תהלים סח, כז) במקהלות ברכו אלהים ה' ממקור ישראל. אמר רבי עקיבא מה מצינו בבית הכנסת אחד מרובין ואחד מועטין אומר ברכו את ה'. רבי ישמעאל אומר ברכו את ה' המבורך:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

