1371

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

... בעוד ימים מספר תיחגג בע"ה הנחת היסוד, אבן הפנה, לבנין החדש

שנוסדה

של ישיבת תומכי־תמימים, ישיבה 1 כדי ללמוד תורה תמימה, תורת

הנגלה

הנגלה ותורת החסידות – יחד. בלימוד בחור חסידי, ובלמדו תורת החסידות חייב

לימוד תורה שבעל פה חייב להיות בגמרא3 שמעתא בעי צילותא (=עיון ה" הלימוד צריך להיות ב"מטללתא"4 (=סוכת

חייב להיות ניכר על התלמיד שהוא

להיות ניכר עליו שהוא למדן.

בהבנה והשגה2, ונאמר, איפוא, על כך שמועה" דורש דעה צלולה), ומובן שאין

עראי), כי אם בבית המדרש. והבית –

דעתו

הרי דירה נאה (וכלים נאים) מרחיבים של אדם5.

גדולים,

ענין זה נאמר אף בצדיקים הדעת. כדוגמת המובא במהרי"ל על רבנו שבפרקים מסוימים העמידו לפניהם בעת הרחבת הדעת.

מכאן מובן, איפוא, גודל הנחיצות ללימוד התורה של התלמידים.

‘ ‘

נאמר ב"פרדס"7, ומובאים הדברים

שגם להם גרמה דירה נאה הרחבת תם6, וכך מסופר גם על ה"צמח צדק", הלימוד "תל של זהובים", דבר שיצר

בבנין נאה לישיבה, שיסייע ויוסיף

‘

בתורת החסידות, שברוחניות שונה

היסוד

ה"יסוד" מבגשמיות: בגשמיות עומד מעל הבנין. מתחת לבנין, וברוחניות הוא עומד

(בגשמיות)

למרות זאת, גם כאן למטה לו כל ערך לגבי הבנין העומד עליו, וכל

כשהיסוד הוא למטה מן הבנין, ואין שכן – לגבי חשיבות הענינים שלשמם

בשם

נבנה הבנין – נקרא הוא, בכל זאת, "יסוד". שם זה מציין לא רק שממנו

בבניה,

מתחיל הבנין (שכן אי אפשר להתחיל אף מחזיק את הבנין, ובה במדה שחזק

כל עוד לא הונח היסוד), אלא שהוא היסוד – חזק הבנין כולו.

הערות

  1. 1. ראה קונ' עה"ח פכ"ב ואילך. בהוספה שם.
  2. 3. מגילה כח, ב.
  3. 4. סוכה כח, ב.
  4. 2. הל' ת"ת לאדה"ז ספ"ב.
  5. 5. ברכות נז, ב.
  6. 7. שכ"ג פ"י מע' יסוד.
  7. 6. ס' מהר"ל בסופו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.