1
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
א. סדר לימוד התורה
דובר פעמים רבות שאמנם רש"י בפירושו על התורה בא לבאר את פשוטו של מקרא, כפי שרש"י בעצמו מדגיש פעמים רבות, ומיד בפרשה הראשונה1: "ואני לא באתי אלא לפשוטו"2, אך בכל זאת, כאמור פעמים רבות, הוא כולל גם "ענינים מופלאים"*2 של חלקי התורה האחרים, ואף3 "רזין דאורייתא", כדבריו הידועים4 של אדמו"ר הזקן, ש"פירוש רש"י על החומש הוא יינה של תורה".
אך כדי להגיע ל"ענינים מופלאים" ול"יינה של תורה" שבפירוש רש"י, הכרחי להעמיק ולהבין תחילה את הפירוש הפשוט. כי גם הענינים המופלאים ויינה של תורה משובצים
הערות
- 1. ג, ח. שם, כד (וראה שם, כב. ד, ח. ו, ג). ויתירה מזו: גם כש"אין המקרא אומר אלא דרשוני" (כי הפשט אינו מיושב בהמקרא), משתדל רש"י לפרשו גם כפשוטו (רש"י ריש פרשתנו (וראה משכיל לדוד שם). לקמן א, ד. ועוד).
- 2. ומה שמסיים שם (ג, ח) "ולאגדה כו'" (וכן מה שמביא כו"כ פעמים בפירושו "מדרשו" וכיו"ב) – בהכרח לומר (ע"פ הודעת רש"י עצמו כמצויין בהערה הקודמת) שכל המובא בפירושו עה"ת צ"ל ע"ד פשוטו של מקרא (אלא שבפשט גופא ישנם חילוקי דרגות). ועפ"ז מובנת התמי' גדולה, שבכ"מ אומר רש"י "לא ידעתי" וכיו"ב*, אף שישנם שם מדרשי רז"ל**, וא"כ הול"ל: ומדרשו, ורז"ל אמרו, בזה אנו צריכים לדברי אגדה (כבפרשתנו א, ד) – אלא שבמקומות אלה דרז"ל אינם ע"ד הפשט כלל וכלל – ולכן אין רש"י מביאם. יתירה מזו: גם כאשר רש"י עצמו מבאר ענין מסויים בגמרא – ומ"מ בפירושו עה"ת אומר "ואיני יודע" (לדוגמא: שמות כב, כח. וראה פירושו בתמורה ד, א ד"ה זו תרומה), ומובן ג"כ ע"פ הנ"ל.
- *. של"ה במס' שבועות שלו (קפא, א).
- 3. הלשון "אפילו" הוא, לפי שחלק הסוד בתורה הוא חלק הכי (רחוק ו)נעלה מדרך הפשט (ראה לקמן סי"ג), אבל לאידך גיסא, ממאמר אדה"ז ש"פירש"י אויף חומש איז יינה של תורה" – אף ש"אני לא באתי אלא לפשוטו" – מוכח שישנה שייכות מיוחדת ביניהם. כי כמו שבעולמות, עולם האצילות הנרמז בתיבת "אף" נסמך ל"עשיתיו" דוקא (ראה לקו"ת בלק סט, סע"ג), כן גם בד' חלקי התורה פרד"ס שהם כנגד ד' העולמות, חלק הסוד שבתורה – אצילות – שייך לחלק הפשט – עשי' (ראה לקו"ת ויקרא (ה, ד) שמביא שם הענין ד"אף עשיתיו" לענין השייכות דפנימיות התורה למקרא). ולהעיר מסדר הבנים בהגש"פ – שג"ז כנגד אבי"ע: חכם רשע כו' (משיחת ש"פ נח תשכ"ה. נדפס בלקו"ש ע' 279)
- 4. היום יום ע' כד. וראה בארוכה אמ"ב שער הק"ש ספנ"ג ואילך, ש"יינה של תורה" הוא רזין דאורייתא. עיי"ש. 1
- . רושמי רשימות מציינים לפרש"י (עה"ת): בראשית לה, יג. שמות כה, כט. כו, כד. כז, י. ויקרא ח, יא. י, טו. יג, ד. במדבר כא, יא. כו, יג. כו, טז. דברים לג, כד. ועוד סוג מיוחד שרש"י כותב "לא ידעתי כו' ד"א כו'" ומפרש – או כיו"ב. והם: בראשית ל, יא. לב, טו. מג, יא. שמות כד, יג. כה, כא. כז, יט. כח, ד. ויקרא יד, יד. דברים יח, ב.
- . לדוגמא ויקרא כז ג. וראה תו"כ שם וערכין ד, ב. וע"פ הנ"ל סרה קושיית המפרשים שם. וראה ג"כ פרש"י תולדות כח, ה. ורמב"ן שם. ועוד.
תמורה ד׳ א - הטקסט מספריא
לָא מָצֵית אָמְרַתְּ, דִּכְתִיב ״לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ״, וְאִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא לְקַלֵּל אֶת חֲבֵירוֹ — אַזְהַרְתֵּיהּ מֵהָכָא דִּכְתִיב ״לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ״, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ מוֹצִיא שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה — אַזְהַרְתֵּיהּ מֵהֵיכָא?
אַלְּמָה לָא? וְהָכְתִיב: ״אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וְאֹתוֹ תַעֲבוֹד״! הָהוּא אַזְהָרַת עֲשֵׂה הוּא.
מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמְרוּ: אַף הַמַּקְדִּים תְּרוּמָה לְבִיכּוּרִים. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא? אָמַר קְרָא: ״מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר״ — ״מְלֵאָה״ אֵלּוּ בִּיכּוּרִים, ״וְדִמְעֲךָ״ אֵלּוּ תְּרוּמָה, וְאָמְרַתְּ ״לֹא תְאַחֵר״.
אִיתְּמַר: הִקְדִּים תְּרוּמָה לְבִיכּוּרִים, רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, חַד אָמַר: לוֹקֶה, וְחַד אָמַר: אֵינוֹ לוֹקֶה. תִּסְתַּיֵּים דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא הוּא דְּאָמַר לוֹקֶה, מִדְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: אַף הַמַּקְדִּים תְּרוּמָה לְבִיכּוּרִים לוֹקֶה.
אַדְּרַבָּה, תִּסְתַּיֵּים דְּרַבִּי אֶלְעָזָר הוּא דְּאָמַר לוֹקֶה, דִּתְנַן: הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי כַּלְכַּלּוֹת שֶׁל טֶבֶל, וְאָמַר: ״מַעֲשֵׂר שֶׁל זוֹ בָּזוֹ״ — הָרִאשׁוֹנָה מְעוּשֶּׂרֶת.
״שֶׁל זוֹ בָּזוֹ וְשֶׁל זוֹ בָּזוֹ״ — הָרִאשׁוֹנָה מְעוּשֶּׂרֶת, וְהַשְּׁנִיָּה אֵינָהּ מְעוּשֶּׂרֶת. ״מַעַשְׂרוֹתֵיהֶם מַעְשַׂר כַּלְכַּלָּה בַּחֲבֶירְתָּהּ״ — קְרָא אֶת הַשֵּׁם.
וְאִתְּמַר, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: לוֹקֶה, מִפְּנֵי שֶׁהִקְדִּים מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁבָּהּ לְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁבַּחֲבֶירְתָּהּ. תִּסְתַּיֵּים.
אֶלָּא רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, דְּאָמַר אֵינוֹ לוֹקֶה, לֵימָא קַשְׁיָא דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אַדְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא!
לָא, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא
The Gemara responds: You cannot say that Deuteronomy 28:59 is referring to one who pronounces the name of Heaven in vain, as it is written: “You shall not curse the deaf” (Leviticus 19:14), which prohibits all curses, even those using God’s name. Granted, if you say that Deuteronomy 28:59 is referring to cursing another, one can say that the separate warning of punishment for this prohibition is from here, as it is written: “You shall not curse the deaf.” One verse articulates the prohibition, and the other indicates liability for punishment. But if you say that Deuteronomy 28:59 is referring to pronouncing the name of Heaven in vain, from where is the warning of this prohibition? A prohibition requires two verses to include liability for punishment.
The Gemara counters: Why not, i.e., what is the difficulty? But isn’t it written: “You shall fear the Lord your God, and Him you shall serve” (Deuteronomy 6:13)? Fearing God certainly includes not pronouncing His name in vain, and this verse can therefore serve as the warning. The Gemara answers: That verse is a warning stated as a positive mitzva. In order to qualify as a warning, the verse must prohibit, not command.
§ It was stated (3a): They said in the name of Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina: Also one who separates teruma prior to the separation of the first fruits is liable to be flogged. The Gemara explains: What is the reason for the prohibition mentioned by Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina? The verse states: “You shall not delay to offer of the fullness of your harvest and the outflow of your presses” (Exodus 22:28). When the verse states: The fullness of the harvest, these are the first fruits; and when the verse states: “And the outflow of your presses,” this is teruma. And the verse says: “You shall not delay,” i.e., do not delay the separation of the first fruits by separating teruma beforehand.
It was stated: If one separated teruma prior to the separation of the first fruits, Rabbi Elazar and Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, disagreed. One said that he is flogged, and one said that he is not flogged. The Gemara suggests: It may be concluded that it is Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, who said that he is flogged, from the fact that Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, said earlier: Also one who separates teruma prior to the separation of the first fruits is flogged.
The Gemara suggests: On the contrary, it may be concluded that it is Rabbi Elazar who said that he is flogged, as we learned in a mishna (Demai 7:6): If two baskets of untithed produce were before someone, and he said: The tithe of this basket is in that basket, then the produce of the first basket is thereby tithed. And when he separates sufficient tithe from the second basket to exempt both baskets, the produce of the second basket will be considered tithed as well.
If he said: The tithe of this basket is in that basket, and the tithe of that basket is in this basket, the produce of the first basket is tithed, as stated, but the produce of the second basket is not tithed. Since the produce of the first basket had just been tithed, it could not be used to tithe the second, since the tithe may be separated only from untithed produce. If he said: Their tithes should be separated as tithe, each basket in the other, he has declared the assignation of tithe concurrently, and the produce of both baskets is thereby tithed.
And it was stated with regard to the first clause of that mishna that Rabbi Elazar said: He is flogged, because he separated the second tithe of the produce of the first basket prior to the separation of the first tithe of the other basket. One must always separate tithes in order, the first tithe before the second tithe. If Rabbi Elazar holds that one is flogged for separating tithes in the wrong order, he presumably also holds that one is flogged for separating teruma before first fruits. The Gemara affirms: It may be concluded that Rabbi Elazar is the one who said he is flogged.
The Gemara asks: But if that is so, it follows that it is Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, who said that he is not flogged. Shall we say then that the statement of Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, here poses a difficulty to the earlier statement of Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, that one who separates teruma before separating first fruits is flogged?
The Gemara answers: No, when Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, stated simply: Even one who separates teruma prior to the separation of the first fruits,
רש"י על בראשית כ״ח:ה׳ - הטקסט מספריא
אם יעקב ועשו. אֵינִי יוֹדֵעַ מַה מְּלַמְּדֵנוּ:
אם יעקב ועשו MOTHER OF JACOB AND ESAU — I do not know what the addition of these words is intended to tell us.
רמב"ן על בראשית כ״ח:ה׳ - הטקסט מספריא
אֲחִי רִבְקָה אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו בַּעֲבוּר שֶׁאָמַר שֶׁצִּוָּה יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב לָקַחַת לוֹ אִשָּׁה מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ, הִזְכִּיר הַכָּתוּב שֶׁהָיָה גַּם כֵּן אֲחִי אִמּוֹ שֶׁל עֵשָׂו, וְרָאוּי הָיָה שֶׁיְּצַוֶּה גַּם כֵּן לְעֵשָׂו, אֲבָל מִדַּעְתּוֹ שֶׁבִּרְכַּת אַבְרָהָם תִּהְיֶה לְיַעֲקֹב וּלְזַרְעוֹ עָשָׂה כֵן. וְהִזְכִּיר כִּי עֵשָׂו שָׁמַע שֶׁצִּוָּה אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנַעַן וְשֶׁיֵּלֵךְ אֶל לָבָן אֲחִי אִמּוֹ, וְהוּא שָׁמַע לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיו שֶׁלֹּא לָקַחַת אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנַעַן, אַךְ לֹא עָשָׂה כָּרָאוּי שֶׁיִּקַּח מִבְּנוֹת לָבָן אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אֲחִי אִמּוֹ, וְעוֹד הִזְכִּיר שֶׁלָּקַח אוֹתָהּ עַל נָשָׁיו וְלֹא גֵּרֵשׁ אֶת הָרָעוֹת, כִּי הָלַךְ עַל תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ יוֹתֵר מֵרְצוֹן אָבִיו:
מצוטט ב־35 עמודים
לקוטי שיחות 32
- כרך לה ‹ חיי שרה ‹ שיחה ב ‹ 89 לקו"ש ח"ה ע' 1
- כרך לה ‹ וישלח ‹ שיחה א ‹ 137 לקו"ש ח"ה ע' 1
- כרך ו ‹ תרומה ‹ שיחה ב ‹ 166 לקו"ש ח"ה ע' 1
- כרך ז ‹ קדושים ‹ שיחה ב ‹ 144 לקו"ש ח"ה ע' 1
- כרך ט ‹ וילך ‹ שיחה ב ‹ 196 לקו"ש ח"ה ע' 1
- כרך י ‹ בראשית ‹ שיחה א ‹ 1 לקו"ש ח"ה ע' 1
- כרך י ‹ מקץ ‹ שיחה א ‹ 129 לקו"ש ח"ה ע' 1
- כרך יא ‹ ויקהל ‹ שיחה א ‹ 158 לקו"ש ח"ה ע' 1
- כרך יג ‹ בהעלותך ‹ שיחה א ‹ 26 לקו"ש ח"ה ע' 1
- כרך יג ‹ מטות ‹ שיחה א ‹ 105 לקו"ש ח"ה ע' 1
- כרך יד ‹ דברים ‹ שיחה ב ‹ 8 לקו"ש ח"ה ע' 1
- כרך טו ‹ ויגש ‹ שיחה א ‹ 387 לקו"ש ח"ה ע' 1
- כרך טו ‹ ויגש ‹ שיחה ד ‹ 411 לקו"ש ח"ה ע' 1
- כרך טז ‹ יתרו ‹ שיחה א ‹ 197 לקו"ש ח"ה ע' 1
- כרך טז ‹ תרומה ‹ שיחה ה ‹ 324 לקו"ש ח"ה ע' 1
- כרך טז ‹ פקודי ‹ שיחה א ‹ 458 לקו"ש ח"ה ע' 1
- כרך יז ‹ מצורע ‹ שיחה א ‹ 160 לקו"ש ח"ה ע' 1
- כרך יח ‹ קרח ‹ שיחה א ‹ 187 לקו"ש ח"ה ע' 1
- כרך יח ‹ בלק ‹ שיחה א ‹ 262 לקו"ש ח"ה ע' 1
- כרך יח ‹ מטות ‹ שיחה ג ‹ 371 לקו"ש ח"ה ע' 1
- כרך יט ‹ תבא ‹ שיחה ב ‹ 235 לקו"ש ח"ה ע' 1
- כרך כ ‹ נח ‹ שיחה ב ‹ 25 לקו"ש ח"ה ע' 1
- כרך כ ‹ מקץ ‹ שיחה א ‹ 198 לקו"ש ח"ה ע' 1
- כרך כג ‹ שלח ‹ שיחה ב ‹ 96 לקו"ש ח"ה ע' 1
- כרך כג ‹ קרח ‹ שיחה א ‹ 113 לקו"ש ח"ה ע' 1
- כרך כד ‹ ואתחנן ‹ שיחה ב ‹ 36 לקו"ש ח"ה ע' 1
- כרך כד ‹ שופטים ‹ שיחה ד ‹ 121 לקו"ש ח"ה ע' 1
- כרך כד ‹ תצא ‹ שיחה ד ‹ 152 לקו"ש ח"ה ע' 1
- כרך כה ‹ בראשית ‹ שיחה א ‹ 1 לקו"ש ח"ה ע' 1
- כרך כה ‹ ויחי ‹ שיחה א ‹ 270 לקו"ש ח"ה ע' 1
- כרך כו ‹ פקודי ‹ שיחה ג ‹ 288 לקו"ש ח"ה ע' 1
- כרך כז ‹ בהר ‹ שיחה ב ‹ 183 לקו"ש ח"ה ע' 1
תורת מנחם 3
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך ה ויצא שיחה א מאותו ספר תמורה ד, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך כט ראה שיחה ג מאותו ספר תמורה ד, סע"ב
- תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט תמורה ד, סע"ב
- שו"ת יורה דעה סימן רצ תמורה דף ד
- תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תש"ל תמורה ד, סע"ב
- אגרות קודש כרך ד תתקנח ערכין ד, א
- לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה לה מאותו ספר ערכין ד, א
- תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת משיחת י"ב תמוז ה'שי"ת ערכין ד, סע"ב
- תורת מנחם תשי"ד שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון ערכין ד, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת המזון קצו מי שאכל דבר איסור אם מצטרף לזימון ערכין ד, א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כח ערכין ד, ב
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מ ערכין ד, ב