458

שיחה א

פקודי

א. רש"י מסביר כל קושי בפשט, בפרשתנו יש קושי שרש"י אינו

מפרשו

כבר דובר פעמים רבות¹, שרש"י מסביר בפירושו על התורה כל ענין שאינו מובן בפשוטו של מקרא, וכאשר אין לו הסבר על ענין כזה הוא כותב "איני יודע", וכדומה².

לכן, כאשר יש ענין הנראה לפי פשט הפסוקים, ורש"י אינו מתעכב עליו, הכרחי לקבל את אחד משני הדברים הבאים: או שאין זה קושי לפי פשוטו של מקרא, או שהענין כבר מוסבר על־ידי פירוש רש"י לפני כן.

בפרשיות הנקראות עכשיו בתורה יש ענין שאינו מובן על־פי פשוטו של מקרא, ורש"י אינו מפרשו, והוא:

בפרשת ויקהל³ מסופר על העברת ציווי הקב"ה לבני ישראל על תרומת המשכן על־ידי משה רבינו, לכל פרטיו: "קחו מאתכם תרומה...": הבאת זהב וכסף וכו' למשכן, ואחר כך גם הציווי⁴ על עשיית המשכן וכליו לכל פרטיהם.

אחר־כך מסופר בתורה⁵ על הבאת הנדבה למשכן על־ידי ישראל⁶, ואחר־כך מסופר⁷ בפירוש על עשיית המשכן על־ידי חכמי־לב: היריעות וכו' וכל כלי המשכן ובפרשתנו⁸ על בגדי הכהונה.

לכאורה, די היה בציון התורה בקיצור, שמשה העביר לישראל בשלמות את ציווי ה' על נדבת המשכן ועשייתו, אשר פרטיהן מוזכרים בציווי ה' למשה בפרשיות תרומה, תצוה, תשא⁹, ואחר־כך צריך היה להיכתב "ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה ה' את משה". די היה אפילו באופן מקוצר יותר: שלאחר הסיפור על ציווי ה' למשה ייכתב "ויעשו בני ישראל ככל אשר ציווה ה' את משה", כמצוי במקומות רבים בתורה, ואף בפרשיות הללו עצמן. לשם מה מפורטים שוב כל