458
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
הפרטים, הן בהעברת הציווי לישראל, והן בביצוע הציווי10?
ובמיוחד כאשר בתחילת פרשת ויקהל11 אומר רש"י: "כבר פרשתי נדבת המשכן ומלאכתו במקום צוואתם", ומכך מובן שבפרשיות אלו אין חידוש לגבי הקודמות, ולכן אין לו מה להוסיף בפירושו. מתחזקת, איפוא, התמיהה: אם כן, בודאי לא היתה צריכה התורה, לכאורה, לפרש את כל הענינים בפעם שניה (ושלישית).
כל האמור לעיל היא שאלה פשוטה בפשוטו של מקרא, אשר כמה ממפרשי התורה12 מתעכבים עליה, אך ברש"י אין על כך הסבר – לא בתחילת הענין בפרשת ויקהל, ולא בסופו בפרשתנו13.
ובמיוחד כאשר לפני כן, בפרשת תשא14, מתעכב רש"י ומסביר את הצורך בחזרה על מילים ספורות15, על הכתוב בתורה שלוש פעמים "לא תבשל גדי בחלב אמו", בעוד אשר כאן כפילויות ארוכות של פרשות שלמות, ורש"י אינו מסביר על כך דבר16.
ב. הפירוש הוא כדי להדגיש את היפוך הסדר על־ידי בצלאל
לכאורה ניתן היה לומר, שלפחות חלק מן השאלה נענית על־פי פירוש רש"י בפרשתנו, כדלהלן:
על הפסוק17 "ובצלאל בן אורי... עשה את כל אשר צוה ה' את משה", אומר רש"י, ש"משה צוה לבצלאל לעשות תחלה כלים18 ואחר־כך משכן אמר לו בצלאל מנהג עולם לעשות תחלה בית ואחר־כך משים כלים בתוכו אמר לו כך שמעתי מפי הקדוש־ברוך־הוא... וכן עשה המשכן תחלה ואחר־כך עשה הכלים"19.
הערות
- 10. לכאורה אפשר להקשות כן גם בנוגע להציווי על שמירת שבת שבריש פ' ויקהל שנאמר כבר הציווי למשה בכי תשא לא, יג ואילך, אבל בזה י"ל (נוסף על החידוש שבפסוק ג' שם – ראה פרש"י) שזהו הציווי דעשה"ד – ראה לקו"ש חי"א ע' 159 ואילך. ועוד ועיקר: הציווי דשבת בב' הנ"ל – בא כטפל ומסובב מהציווי דהמשכן, כפרש"י (תשא שם. ויקהל לה, ב).
- 11. לה, ה.
- 12. ראה רמב"ן ויקהל לו, ח. רלב"ג, אברבנאל שם ועוד.
- 13. ובפרט ע"פ מה שנתבאר כמ"פ שברובא ככולו לא נאמר בתורה ציווי הקב"ה למשה ואמירת משה לישראל את הציווי ובשניהם לכל פרטיו. ויתירה מזה – בכו"כ ציווים נאמר בתורה רק הציווי למשה או רק דברי משה לישראל. ראה לקו"ש חי"ג ע' 72. ומוכרח הוא בענינינו – ראה לקו"ש חי"א ע' 183. לקמן בפנים ס"ב ובהערה 18.
- 14. לד, כו. ובפ' משפטים כג, יט.
- 15. ועד שמצינו שרש"י הוצרך להודיע הכלל: "הרבה מצות בתורה נאמרו ונכפלו .. לחייב ולענוש על מנין כו'" – פרש"י תשא לד, כג. וראה פרש"י צו ו, ו. שמיני יא, מד. אמור כג, לא. ועוד.
- 16. ועד"ז אינו מובן בפשש"מ בנוגע לקרבנות הנשיאים בפ' נשא שחוזר וכופל בכל נשיא מי"ב הנשיאים ומפרט הקרבנות שהביאו. וראה [המתורגם] לקו"ש ח"ח ע' 43, שקושיא זו מתרץ שם רש"י בהביאו הדרשה דר' משה הדרשן.
- 17. לח, כב.
- 18. אף שלא מצינו שנאמר במפורש ציווי זה בתורה (ראה הגהה שנדפסה ברש"י ובמפרשי רש"י) וראה רמב"ן שם: ויחסר מכאן פרט אחד כו'. וראה של"ה חלק תושב"כ שלד, א. וראה לקמן הערה 21.
- 19. להעיר שכל קטע זה ליתא בדפוס ראשון ושני דרש"י ורש"י כת"י.
רמב"ן על שמות ל״ו:ח׳ - הטקסט מספריא
וַיַּעֲשׂוּ כָל חֲכַם לֵב בְּעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֶת הַמִּשְׁכָּן עֶשֶׂר יְרִיעֹת הִנֵּה הֶחְזִיר בַּתּוֹרָה מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן חָמֵשׁ פְּעָמִים, כִּי הִזְכִּיר אֶת כֻּלָּהּ בַּצַּוָּאָה בִּפְרָט וּבִכְלָל. תְּחִלָּה (לעיל כה י-כח מג) אָמַר וְעָשִׂיתָ כָּךְ וְעָשִׂיתָ כָּךְ, וְאַחֲרֵי כֵן (לעיל לא ז-יא) הִזְכִּיר כֻּלָּם בְּדֶרֶךְ כְּלָל "וְעָשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ אֵת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הָאָרֹן לָעֵדֻת", עַד "כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ יַעֲשׂוּ":
וְהַטַּעַם בָּזֶה, שֶׁצִּוָּה הַשֵּׁם לְמֹשֶׁה שֶׁיַּגִּיד אֶל בְּצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב וּלְכָל הַחֲכָמִים הַמְּלָאכָה בִּכְלָלָהּ וְאַחֲרֵי כֵן יִקְרְבוּ אֵלֶיהָ לַעֲשׂוֹתָהּ, כִּי לֹא יִכְשְׁרוּ לִמְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ עַד שֶׁיִּשְׁמְעוּ כָּל הַמְּלָאכָה וְיָבִינוּ אוֹתָהּ וִיקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם שֶׁיֵּדְעוּ לְהַשְׁלִימָהּ. וּבִשְׁעַת הַמַּעֲשֶׂה (לעיל לה יא-כ) הִזְכִּיר אוֹתָהּ תְּחִלָּה בְּדֶרֶךְ הַכְּלָל הַנִּזְכָּר, וְאָמַר (לעיל לא ו-יא) "יָבֹאוּ וְיַעֲשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶת אָהֳלוֹ" וְגוֹ', וְיֶחְסַר מִכָּאן פְּרָט אֶחָד, כִּי בְּוַדַּאי הֻצְרַךְ מֹשֶׁה לֵאמֹר אֶל הַחֲכָמִים הָעוֹשִׂים הַמְּלָאכָה, עֲשׂוּ הַמִּשְׁכָּן עֶשֶׂר יְרִיעוֹת, אֹרֶךְ הַיְּרִיעָה כָּךְ וְרֹחַב כָּךְ, וְכֵן בְּכָל הַמְּלָאכָה, וְלֹא הִזְכִּיר הַכָּתוּב זֶה, כִּי בְּיָדוּעַ שֶׁאָמַר לָהֶם הַכֹּל כַּסֵּדֶר, אַחֲרֵי שֶׁעָשׂוּ כֵן כָּל דָּבָר וְדָבָר:
וְהַטַּעַם בָּזֶה, כִּי לֹא הֻצְרַךְ מֹשֶׁה לִפְרֹט לָהֶם כָּל הַמַּעֲשֶׂה דָּבָר בְּדָבָר כַּאֲשֶׁר הֻזְכַּר בַּצַּוָּאָה (כה י כח מג) וּבַמַּעֲשֶׂה (לו ח לט מב), אֲבָל קִצְּרוֹ לָהֶם כְּאִלּוּ אָמַר שֶׁיַּעֲשׂוּ מִשְׁכָּן בְּעֶשֶׂר יְרִיעוֹת חָמֵשׁ כְּנֶגֶד חָמֵשׁ, וְהֵם הֵבִינוּ כִּי יַעֲשׂוּ לוּלָאוֹת מַקְבִּילוֹת וְקַרְסֵי זָהָב. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בְּכָל הַמְּלָאכָה בִּקְצָרָה רָמַז לָהֶם הָעִנְיָן, וְהֵם הֵבִינוּ הַכֹּל, עַל כֵּן לֹא הֶאֱרִיךְ בַּפְּרָט הַזֶּה, יִרְמֹז הַכָּתוּב חָכְמָתָם וּבִינָתָם וְטוּב הַשֵּׂכֶל שֶׁבָּהֶם. וְאַחַר כֵּן (בפסוקים לו ח, לט מב) הֶחְזִיר הַמְּלָאכָה כֻּלָּהּ בְּדֶרֶךְ הַפְּרָט הָרִאשׁוֹן (לעיל כה י-כח מג) "וַיַּעֲשׂוּ כָל חֲכַם לֵב בְּעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֶת הַמִּשְׁכָּן", "וַיַּעַשׂ יְרִיעוֹת עִזִּים", "וַיַּעַשׂ אֶת הַקְּרָשִׁים" וְגוֹ': וְהָיָה מַסְפִּיק בְּכָל הָעִנְיָן (לעיל לה ו-כ) שֶׁיֹּאמַר "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ", וְיֹאמַר (כאן) "וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ, וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' כֵּן עָשׂוּ אוֹתָהּ וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה" (שמות ל"ט:מ"ג), אֲבָל רָצָה לוֹמַר כִּי מֹשֶׁה הִזְכִּיר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהַחֲכָמִים שָׁם (לעיל לה יא-כ) כָּל הַמְּלָאכָה בִּכְלָל, כִּי נִתְכַּוֵּן בָּזֶה שֶׁיִּתְנַדְּבוּ הָעָם כְּדֵי הָעֲבוֹדָה לַמְּלָאכָה הַגְּדוֹלָה, וּבַעֲבוּר שֶׁיִּשְׁמְעוּ הַחֲכָמִים וְיֵדְעוּ אִם יְקַבְּלוּ לַעֲשׂוֹתָם כַּאֲשֶׁר נִצְטַוָּה. וְאַחַר כֵּן הִזְכִּיר בִּפְרָט הַמַּעֲשֶׂה, לְהַגִּיד שֶׁעָשׂוּ כָּל הַחֲכָמִים בַּמִּשְׁכָּן, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (כאן) וַיַּעֲשׂוּ כָל חֲכַם לֵב בְּעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֶת הַמִּשְׁכָּן עֶשֶׂר יְרִיעֹת: וְאָמַר "וַיַּעַשׂ יְרִיעוֹת עִזִּים" (שמות ל"ו:י"ד), "וַיַּעַשׂ אֶת הַקְּרָשִׁים" (שמות ל"ו:כ'), יִרְצֶה לוֹמַר וַיַּעַשׂ כָּל חֲכַם לֵב יְרִיעוֹת עִזִּים. וְהִזְכִּיר בָּאָרוֹן "וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל" (שמות ל"ז:א'), לְהַגִּיד כִּי הָאֻמָּן הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם הוּא שֶׁעָשָׂה לְבַדּוֹ הָאָרוֹן. וְהַטַּעַם, בַּעֲבוּר שֶׁהוּא מָלֵא רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת (שמות ל"א:ג'), שֶׁיִּתְבּוֹנֵן בּוֹ וְיַעֲשֶׂנּוּ בְּכַוָּנָה רְצוּיָה, כִּי אֵין בְּמַעֲשֵׂהוּ אֻמָּנוּת גְּדוֹלָה, אֲבָל יֵשׁ שָׁם מְלָאכוֹת שֶׁצְּרִיכוֹת לְאֻמָּנוּת יְתֵרָה מִמֶּנּוּ. וְחָזַר וְאָמַר סְתָם "וַיַּעַשׂ אֶת הַשֻּׁלְחָן" (שמות ל"ז:י'), "וַיַּעַשׂ אֶת הַמְּנוֹרָה" (שם יז):
וְעַל דַּעַת רַבִּי אַבְרָהָם (שם א) יִרְמֹז אֶל בְּצַלְאֵל שֶׁעָשָׂה כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ. וְאֵין כֵּן דַּעְתִּי, שֶׁגַּם בַּחֲצַר הַמִּשְׁכָּן אָמַר כֵּן (שמות ל"ח:ט'). אֲבָל הוּא חוֹזֵר לִרְמֹז אֶל כָּל חֲכַם לֵב כַּאֲשֶׁר אָמַר (כאן) בַּמִּשְׁכָּן: וְאַחַר שֶׁהִשְׁלִים כְּלָל וּפְרָט בַּמַּעֲשֶׂה, הִזְכִּיר הַהֲבָאָה אֶל מֹשֶׁה בְּדֶרֶךְ הַכְּלָל, וְאָמַר "וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה אֶת הָאֹהֶל וְאֶת כָּל כֵּלָיו" וְגוֹ' (שמות ל"ט:ל"ג), לְהַגִּיד חָכְמָתָם שֶׁהֵבִיאוּ אֵלָיו הַכֹּל כַּסֵּדֶר, כִּי לֹא הֵבִיא אֶחָד מֵהֶם מְלַאכְתּוֹ לְפָנָיו עַד שֶׁנִּשְׁלְמָה כָּל הַמְּלָאכָה, כַּאֲשֶׁר אָמַר (בפסוק שלפניו) "וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד". וְאַחֲרֵי שֶׁנִּשְׁלְמָה נֶאֶסְפוּ כֻּלָּם וְהֶרְאוּ אוֹתָהּ אֵלָיו כַּסֵּדֶר, אָמְרוּ תְּחִלָּה, רַבֵּינוּ הִנֵּה הָאֹהֶל וְהִנֵּה כֵּלָיו, וְאַחֲרֵי כֵן הִנֵּה הָאָרוֹן וְהִנֵּה בַּדָּיו, וְכֵן הַכֹּל:
וְהִנֵּה לֹא הִזְכִּיר בַּמִּשְׁכָּן וְכָל כֵּלָיו "כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה", אֲבָל בְּאֵלֶּה הַפְּקוּדִים בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה יַזְכִּיר כֵּן בְּכָל דָּבָר וְדָבָר (להלן לט א ה ז כא כו כט לא). וְהַטַּעַם, כִּי כָּלַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן בַּפָּסוּק שֶׁאָמַר בַּסּוֹף (שמות ל"ח:כ"ב) "וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר עָשָׂה אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה". וְאוּלַי הָיָה זֶה מִפְּנֵי שִׁנּוּי הַסֵּדֶר, כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ (ברכות נה.). וְעַל הַכְּלָל כָּל זֶה דֶּרֶךְ חִבָּה וְדֶרֶךְ מַעֲלָה, לוֹמַר כִּי חָפֵץ הַשֵּׁם בַּמְּלָאכָה וּמַזְכִּיר אוֹתָהּ בְּתוֹרָתוֹ פְּעָמִים רַבּוֹת לְהַרְבּוֹת שָׂכָר לָעוֹסְקִים בָּהּ, כְּעִנְיַן מַה שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ יָפָה שִׂיחַת עַבְדֵי אָבוֹת לִפְנֵי הקב"ה מִתּוֹרָתָם שֶׁל בָּנִים, שֶׁהֲרֵי פָּרָשָׁתוֹ שֶׁל אֱלִיעֶזֶר שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה דַּפִּין הִיא:
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.