ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טז פקודי שיחה א

459

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ניתן היה לתרץ²⁰, שזוהי הסיבה לכך שבעשיית המשכן בפועל מוזכרים שוב כל פרטי המשכן וכליו, כי על־ידי כך רואים שבצלאל הפך את הסדר, מכפי שהוא מופיע בציווי שבפרשת תרומה²¹, ועשה תחלה את המשכן ואחר כך את הכלים²².

אך לפי זה עדיין אין מובן לשם מה מזכירה התורה את כל הפרטים בסיפור על העברת הציווי על נדבת המשכן ועל עשיית המשכן וכליו על ידי משה לישראל,²³

ובנוסף לכך אין התשובה מתרצת אפילו את ההרחבה בסיפור על הביצוע עצמו, כדלהלן:

א) לצורך זה די בחלק בתורה שבו מסופר, שתחילה עשו את המשכן אחר־כך התחילו לעשות את הכלים, אך לשם מה הסיפור על עשיית הכלים, ועל עשיית בגדי הכהונה, המפורטים בפרשתנו, ואשר בהם לא שונה דבר בעשיית בצלאל²⁴?

הערות

20. וכן תירץ האברבנאל בפ' ויקהל.
21. ראה פרש"י ברכות נה, א ד"ה לך אמור: "דס"ל .. שכסדר שהם סדורים בויקחו לי תרומה אמר לו". ואף שציווי הכללי – בין בפ' תשא (לא, ז ואילך) בציווי הקב"ה למשה, בין בפ' ויקהל בציווי משה (לה, יא ואילך) – נאמר תחלה את אהל מועד, את המשכן גו' ולאח"ז כלים (וראה פירש"י ותוס', ובמפרשי רש"י בארוכה) הרי בפשטות היו אומרים שכפי הסדר שנאמר בפ' תרומה הוא יותר נוגע לסדר עשייתם (וכן עשה), כיון ששם נאמר פרטי ואופן העשי', משא"כ בפ' תשא ובויקהל. אבל ראה של"ה שם. ולהעיר ממ"ש המפרשים דגם בפ' תרומה (כה, ט) נאמר תחילה "את תבנית המשכן (ואח"כ) ואת תבנית כל כליו וכן תעשו".
22. אבל אי"ז מסתבר כי (נוסף על הקושי' דלקמן בפנים) מפרש"י משמע שלמדין זה ממ"ש שם "את כל אשר ציוה ה' את משה" ולא "אשר צוה אותו משה" כהתחלת פרש"י שם, אבל מזה שכן הן סדורים בהפרשה לא היינו יודעים שמתחילה עשה משכן כו' (וכ"מ מלשון רש"י בסופו: וכן עשה המשכן תחלה ואח"כ עשה כלים). ואם זו היתה כוונת הכתוב בהסיפור ע"ד עשיית המשכן הו"ל לרש"י לפרשו על אתר.
23. ודוחק גדול לומר (בפשש"מ) שגם בזה בא הכתוב להודיע הסדר שמסר משה הציווים לישראל: מתחילה ע"ד נדבת המשכן ואח"כ ע"ד עשיית המשכן (בכללות), ולאחר שבנ"י הביאו לנדבת המשכן אמר להם משה "ראו קרא ה' בשם בצלאל גו'" – כי: א) מאי קמ"ל בזה, הרי"ז הסדר שאמרו הקב"ה למשה מתחילה הציווי ע"ד נדבת המשכן ואח"כ עשיית המשכן בפ' תרומה*, ובפ' תשא "ראה קראתי בשם גו'". וזה ש"ראו קרא ה' בשם בצלאל גו'" מסר אחר נדבת המשכן, מהו החידוש בזה. ב) את"ל שיש בזה ענין וחידוש הו"ל לרש"י לפרשו – כמו באזהרת שבת – בר"פ ויקהל. ג) בלאה"כ אין מפורש כל הסדר דהרי חסר ציווי משה לבצלאל "לעשות תחלה כלים ואח"כ משכן" ראה לעיל הערה 18 והערה 21 ובהנסמן שם. [ואת"ל שרש"י ס"ל כסברת הרמב"ן בכ"ז (מה שהי' הציווי שיגיד המלאכה בכללה וכו' והטעם שיחסר מכאן פרט אחד כו' עיי"ש) פשיטא דאי"ז מובן מעצמו והו"ל לרש"י לפרשו] ד) בשביל זה אינו נוגע סיפור הפרטים ומספיקה הודעה כללית שמשה ציווה לישראל להביא נדבת המשכן ואח"כ כו'.
24. באברבנאל שם "הוצרך הכתוב להגיד כאן איך עשו הכלים והדברים ההם שהיו באופן מתחלף למה שנצטווה כו'" משמע שגם הסדר בעשיית הכלים לא הי' כפי שנצטווה. אבל מפרש"י "א"ל כך שמעתי מפי הקב"ה ..
. אבל להעיר שציווי משה בפ' ויקהל: א) הוא הציווי דפ' תשא (ראה לעיל הערה 9). ב) הוא בפרטיות יותר (ובשינויים) גם מציווי הקב"ה אליו בפ' תשא. וראה לקמן בפנים ההערה. וכן עשה המשכן תחלה ואח"כ עשה כלים" משמע: א) שהשינוי של בצלאל מציווי משה אליו הי' רק בזה שעשה המשכן תחלה, ולא שינוי בסדר עשיית הכלים. ב) גם בזה אמר משה "כך שמעתי מפי הקב"ה כו' כך צוה לי הקב"ה" והסדר הנאמר בהכתובים בעשיית כל דבר בהמשכן והכלים ובגדי כהונה ושמן המשחה וכו' אינו מתאים לשום סדר – לא כפי שהם נאמרים בפ' תרומה ותצוה (תשא), ולא כפי שנאמרו (בציווי הכללי) בפ' תשא וגם לא כפי שנאמרו (מפי משה) בפ' ויקהל. ג) אינו מוכרח שעשה כפי הסדר הנאמר בכתובים וכו' כנ"ל הערה 22.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.