187

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה א

א. הקושי בהסתכלות על מחלוקת קורח בנגלה ובפנימיות

ידוע שהתורה היא אחת, וארבע הדרכים של פרד"ס הן תורה אחת שלימה1.

דבר זה מודגש בדברי הזוהר2 על פנימיות התורה ועל הנגלה שבתורה, שהם "נשמתא" ו"גופא". כלומר, אלה הם נשמה וגוף של דבר אחד.

לפי זה יש להבין לגבי מחלוקת קורח בפרשתנו: בפנימיות התורה3 מדובר בהרחבה על גדלות דרגתו של קורח4 ועל משמעותה הנשגבת של טענתו, עד כדי כך שבהסבר נכללת ההנחה שכל טענתו היתה בכך שהוא דרש סדר הנהגה מן הסוג שיהיה רק לעתיד לבוא, כאשר הלויים יהיו כהנים, אך בתקופה של "היום לעשותם" אין מקום להנהגה כזאת, כמבואר בהרחבה בספרי החסידות.

ואילו בדרך פשוטו של מקרא, אנו לומדים על הירידה הגדולה של קורח, ועל חומרת עונשו ועונש כל

קרח

עדתו על מחלוקתם, ככתוב בפשטות הפסוקים, ויותר מכך בפירושים על התורה.

אכן, אין זה קושי עצום כל כך, כי אמנם תורה אחת היא, אך בכל זאת כל חלק של התורה קשור לדרגה אחרת, כשם שלכל חלק בתורה יש כללים משלו. אך עם זאת, נדרש הסבר על כך, כי ד' חלקי התורה הם כנגד ד' עולמות, אשר כל עולם משתלשל ונובע מן האחר, וצריך להיות שגם בחלק הפשט שבתורה תיראה מעלת קורח וטענתו, כפי שהדבר קיים בהרחבה בפנימיות התורה.

הערות

  1. 1. להעיר מהקדמת ספר הבחיי.
  2. 2. ח"ג קנב, א.
  3. 3. ראה לקו"ת פרשתנו נד, סע"ב ואילך, וש"נ. אוה"ת פרשתנו ע' תרפו, תרצב. ובכ"מ. וראה לקמן שיחה ג ושיחה ה לפרשתנו. לקו"ש פ' קרח (ח"ד. ח"ח), ועוד.
  4. 4. עדכ"ז – הוא גם במרגלים. וראה שיחת ש"פ קרח תש"מ.
  5. 5. וגם בחלק ההוא עצמו – כמו איסורא מממונא לא ילפינן (ברכות יט, סע"ב). ועוד.
  6. 6. נגיד ומצוה בתחלתו מע"ח. נהר שלום בהקדמת רחובות הנהר בסופו. מ"ח (מס' חיוב הנשמות פ"א מ"ב) – הובאו ונתבארו בלקו"ד ח"ד תשעא, א. וראה הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות (נעתק בקונטרס עה"ח (הוספה הא') ע' 62 ואילך). רמ"ז לזח"א ד, סע"ב.
  7. 7. להעיר מדרמ"צ ה, א: אבל באמת אורייתא סתים וגליא וגם הגליא הוא כפי הסתום כגוף לנפש.
  8. 8. ולהעיר דכמו שבעולמות עולם האצילות הנרמז בתיבת "אף" נסמך ל"עשיתיו" דוקא (ראה לקו"ת בלק סט, סע"ג) כן גם בד' חלקי התורה פרד"ס, חלק הסוד שבתורה (אצילות) שייך לחלק הפשט (עשי') דוקא – ראה לקו"ת ויקרא (ה, ד) שמביא שם הענין ד"אף עשיתיו" לענין השייכות דפנימיות התורה למקרא. וראה לקו"ש ח"ה ע' 1 והערה 3.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.