187
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ב. השאלות על פשט הפסוקים
הדברים יובנו על־ידי הצגת מספר שאלות על פשוטם של הפסוקים:
א) כיצד הסכימו חמשים ומאתים איש להקריב קטורת, כפי שמשה רבינו רצה לנסותם9?
הם הרי ידעו, ש"בו נשרפו נדב ואביהוא"10, ושזר המקריב קטורת מתחייב בנפשו! ודברי המדרש10 ורש"י11 "ולא טפשים היו שכך התרה בהם וקבלו עליהם לקרב, אלא הם חטאו על נפשותם" דורשים הסבר: מה הביאם לחטא כזה – להפקרת חייהם?
ב) על דברי משה "זאת עשו קחו לכם מחתות" נאמר10 במדרש ובפירוש רש"י, שמשה הסביר לכם "אנו אין לנו אלא ה' אחד וכהן גדול אחד ואתם ר"ן איש מבקשים כהונה גדולה אף אני רוצה בכך"12.
קשה להבין: ר"ן האנשים חולקים על כהונתו הגדולה של אהרן ורוצים לקחתה ממנו, וכיצד ייתכן, שמשה רבינו משתתף בכך עמם, כביכול, באמרו – ולו רק בדיבור בעלמא13 – "אף אני רוצה בכך"? ועוד: לשם מה בכלל הוסיף זאת משה – כיצד היו דברים אלו עשויים להשפיע על ר"ן האנשים?
ג) על מחלוקת קורח יש להבין באופן כללי:
הקב"ה הבטיח למשה "וגם בך יאמינו לעולם"14 – כיצד ייתכן בכלל שקורח יחלוק על משה והוא וכל עדתו לא יאמינו שכל מעשי משה הם ממני ש"ה' שלחני",15 במיוחד, כאשר ר"ן האנשים הם ראשי סנהדראות; נשיאי העדה?
ובמיוחד לפי דברי הרמב"ם16, ומפרשי התורה17, ש"בך יאמינו לעולם" היא תוצאה של "עינינו ראו ולא זר ואזנינו שמעו ולא אחר האש והקולות והלפידים והוא ניגש אל הערפל והקול מדבר אליו ואנו שומעים משה משה18 לך אמור להן כך וכך"
– ועד כדי כך, שאם בא "נביא ועשה
הערות
- 9. שהרי פשיטא שרצה שיחזרו מהמחלוקת. ובמכש"כ שגם לאח"ז: ויקם משה וילך אל דתן גו' – ובפרט לפרש"י שם: כסבור שישאו לו פנים (כהפי' בבמדב"ר (פי"ח, ד) ולא כבסנהדרין (קי, א) שלא להחזיק במחלוקת. וראה לקו"ש חכ"ח שיחה ע' 98 ואילך.
- 10. תנחומא פרשתנו ה. במדב"ר פי"ח, ח. פרש"י טז, ו.
- 11. שם, ז.
- 12. מזה משמע כהדיעה (זבחים קכ, א. שמו"ר פל"ז, א. ויק"ר פי"א, ו. וש"נ) שרק בז' ימי המלואים הי' משה כה"ג (וכ"מ בפרש"י – ראה רש"י שמות ד, יד. אמור כא, כב. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 184). ואכ"מ.
- 13. להעיר מאבות פ"א מי"א: חכמים הזהרו בדבריכם.
- 14. יתרו יט, ט.
- 15. פרשתנו טז, כח. ובפרש"י שם כט: אלא אני עשיתי הכל מדעתי ובדין הוא חולק עלי. וראה פרש"י ריש פרשתנו: ומה ראה קרח לחלוק עם משה .. הריני חולק עליו ומבטל את דבריו.
- 16. רפ"ח מהל' יסודי התורה.
- 17. ראה ראב"ע יתרו שם. רמב"ן ואוה"ח שם.
- 18. ראה תו"כ ר"פ ויקרא: ומנין שכל הקריאות היו משה משה כו'.
במדבר רבה י״ח:ח׳ - הטקסט מספריא
זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ לָכֶם מַחְתּוֹת, וּתְנוּ בָהֵן אֵשׁ וְשִׂימוּ עֲלֵיהֶן קְטֹרֶת לִפְנֵי ה' מָחָר (במדבר טז, ו ז), מָה רָאָה לוֹמַר כֵּן, אָמַר לָהֶם בְּדַרְכֵי הַגּוֹיִם יֵשׁ נִימוּסִין הַרְבֵּה וְכוּמָרִין הַרְבֵּה, כֻּלָּן מִתְקַבְּצִין בְּבַת אֶחָת, וְאָנוּ אֵין לָנוּ אֶלָּא ה' אֶחָד וְתוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפַּט אֶחָד וּמִזְבֵּחַ אֶחָד וְכֹהֵן גָּדוֹל אֶחָד, וְאַתֶּם מָאתַיִם וַחֲמֲשִּׁים אִישׁ מְבַקְּשִׁים כְּהֻנָּה גְדוֹלָה, אַף אֲנִי רוֹצֶה בְּכָךְ, (במדבר טז, יא): לָכֵן אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ (במדבר טז, ו): זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ לָכֶם מַחְתּוֹת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ, הֲרֵי לָכֶם תַּשְׁמִישׁ הֶחָבִיב מִן הַכֹּל הוּא הַקְּטֹרֶת, חֲבִיבָה מִן כָּל הַקָּרְבָּנוֹת, וְסַם הַמָּוֶת נָתוּן לְתוֹכוֹ שֶׁבּוֹ נִשְׂרְפוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא, לְפִיכָךְ הִתְרָה בָּהֶם (במדבר טז, ז): וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' הוּא הַקָּדוֹשׁ. אָמַר לָהֶם משֶׁה הֲרֵי אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁלֹא תִּתְחַיְּבוּ, מִי שֶׁיִּבָּחֵר מִכֶּם יֵצֵא חַי וְכֻלְּכֶם אוֹבְדִין, (במדבר טז, ה): רַב לָכֶם בְּנֵי לֵוִי, הֲרֵי אָמַרְתִּי לָכֶם. לֹא טִפְּשִׁים הָיוּ שֶׁכָּךְ הִתְרָה לָהֶם וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם לִקְרָב, הֵם חָטְאוּ בְּנַפְשׁוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יז, ג): אֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם. וְקֹרַח שֶׁפִּקֵּחַ הָיָה מָה רָאָה לַשְּׁטוּת הַזּוֹ, אֶלָּא עֵינוֹ הִטְעַתּוּ, רָאָה שַׁלְשֶׁלֶת גְּדוֹלָה עוֹמֶדֶת הֵימֶנּוּ, שְׁמוּאֵל שֶׁשָּׁקוּל כְּמשֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צט, ו): משֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ, עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת עוֹמְדוֹת מִבְּנֵי בָנָיו שֶׁכֻּלָּם מִתְנַבְּאִים בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כה, ה): כָּל אֵלֶּה בָנִים לְהֵימָן, אָמַר אֶפְשָׁר הַגְּדֻלָּה הַזּוֹ עֲתִידָה לַעֲמֹד מִמֶּנִּי וַאֲנִי אֶדֹּם, וְלֹא רָאָה יָפֶה, לְפִי שֶׁבָּנָיו עָשׂוּ תְּשׁוּבָה וְעוֹמְדִין מֵהֶן, וּמשֶׁה הָיָה רוֹאֶה, לְכָךְ נִשְׁתַּתֵּף לָבוֹא לְאוֹתָהּ חֲזָקָה שֶׁשָּׁמַע מִפִּי משֶׁה שֶׁכֻּלָּם אוֹבְדִין וְאֶחָד פָּלִיט, וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' הוּא הַקָּדוֹשׁ.
שמות רבה ל״ז:א׳ - הטקסט מספריא
וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (זכריה י, ד): מִמֶּנּוּ פִנָּה מִמֶּנּוּ יָתֵד מִמֶּנּוּ קֶשֶׁת מִלְחָמָה, בּוֹא וּרְאֵה אֻמּוֹת הַקַּדְמוֹנִים כְּשֶׁהָיוּ מְבַקְּשִׁים לְהַעֲמִיד לָהֶם מֶלֶךְ, הָיוּ מְבִיאִים מִכָּל מָקוֹם וּמַעֲמִידִים עֲלֵיהֶם, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר (בראשית לו, לב): וַיִמְלֹךְ בֶּאֱדוֹם מִדִּנְהָבָה, מִבָּצְרָה, וְכֵן כֻּלָּן, אֲבָל יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא מֵהֶם גְּדוֹלֵיהֶם, מֵהֶם מַלְכֵיהֶם, מֵהֶם כֹּהֲנֵיהֶם, מֵהֶם נְבִיאֵיהֶם, מֵהֶם שָׂרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: מִמֶּנּוּ פִנָּה זוֹ הַמֶּלֶךְ דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיח, כא): אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָה. מִמֶּנּוּ יָתֵד, זֶה כֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כב, כג): וּתְקַעְתִּיו יָתֵד בְּמָקוֹם נֶאֱמָן. מִמֶּנּוּ קֶשֶׁת מִלְחָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א יב, ב): נשְׁקֵי קֶשֶׁת מַיְמִינִים וּמַשְׂמִאלִים. (זכריה י, ד): מִמֶּנּוּ יָצָא כָּל נוֹגֵשׂ יַחְדָּו, אֵלּוּ סוֹפְרֵי הַדַּיָּנִין, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ, מֵהֵיכָן, מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אוֹהֵב וּבִקֵּשׁ לְמַנּוֹת קָתָלִיקוֹס וּמִנָּהוּ עַל כָּל בֵּית גְּנָזָיו, לְאַחַר יָמִים בִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת אִסְטַרְטִיגוֹס וְהָיָה אוֹתוֹ אוֹהֲבוֹ סָבוּר שֶׁמָּא יַעֲשֵׂהוּ וְלֹא עֲשָׂאוֹ, אָמַר לוֹ לֵךְ וּמַנֵּה אִסְטַרְטִיגוֹס, אָמַר לוֹ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ מֵאֵיזוֹ גִּינוֹסְיָא, אָמַר לוֹ מִגִּינוֹסְיָא שֶׁלְּךָ. כָּךְ בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַנּוֹת עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וַעֲשָׂאוֹ לְמשֶׁה גִּזְבָּר עַל הַדַּיָּנִין וְעַל הַכֹּל, וּכְשֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל, הָיָה משֶׁה סָבוּר שֶׁהוּא נַעֲשָׂה כֹּהֵן גָּדוֹל, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵךְ וּמַנֵּה לִי כֹּהֵן גָּדוֹל, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָם מֵאֵיזֶה שֵׁבֶט אֲמַנֶּה לְךָ, אָמַר לוֹ מִשֵּׁבֶט לֵוִי, אוֹתָהּ הַשָּׁעָה שָׂמַח משֶׁה, אָמַר כָּךְ שִׁבְטִי חָבִיב, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַהֲרֹן אָחִיךָ הוּא, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ. רַבָּנָן אָמְרֵי, כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר שִׁמֵּשׁ משֶׁה בִּכְהֻנָּה גְדוֹלָה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים לֹא שִׁמֵּשׁ אֶלָּא שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אוֹמֵר כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שִׁמֵּשׁ משֶׁה בִּכְהֻנָּה גְדוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א, כג, יג): בְּנֵי עַמְרָם אַהֲרֹן וּמשֶׁה, וּכְתִיב (דברי הימים א כג, יד): וּמשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים.
ויקרא רבה י״א:ו׳ - הטקסט מספריא
רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לֹא נִמְנַע משֶׁה מִלְּשַׁמֵּשׁ בִּכְהֻנָּה גְדוֹלָה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים צט, ו): משֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן מַיְיתֵי לָהּ מִן הָדֵין קְרָא (דברי הימים א כג, יג): בְּנֵי עַמְרָם אַהֲרֹן וּמשֶׁה וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא וּבָנָיו עַד עוֹלָם לְהַקְטִיר לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד עוֹלָם [לעמד ולשרת בשם ה']. (דברי הימים א כג, יד): וּמשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּנָיו יִקָּרְאוּ עַל שֵׁבֶט הַלֵּוִי. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר יוֹסֵי פָּשׁוּט הוּא לָן שֶׁבְּחָלוּק לָבָן שִׁמֵּשׁ משֶׁה כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים. רַבִּי תַּנְחוּם בְּשֵׁם רַבִּי יוּדָן תָּנֵי כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים הָיָה משֶׁה מְשַׁמֵּשׁ בִּכְהֻנָּה גְדוֹלָה וְלֹא שָׁרְתָה שְׁכִינָה עַל יָדוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא ט, כד): וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנוּ וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם, אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַסְּנֶה הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְפַתֶּה אֶת משֶׁה שֶׁיֵּלֵךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ לְמִצְרַיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות ד, י): גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּךָ, הֲרֵי שִׁשָּׁה, וּבַשְּׁבִיעִי אָמַר לוֹ (שמות ד, יג): שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, משֶׁה, אַתְּ אוֹמֵר שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי צוֹרְרָה לְךָ בִּכְנָפֶיךָ, אֵימָתַי פָּרַע לוֹ, רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי חֶלְבּוֹ, רַבִּי לֵוִי אָמַר כָּל שִׁבְעַת יְמֵי אֲדָר הָיָה משֶׁה מְבַקֵּשׁ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁיִּכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבַשְּׁבִיעִי אָמַר לוֹ (דברים ג, כז): כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה. רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים הָיָה מְשַׁמֵּשׁ בִּכְהֻנָּה גְדוֹלָה וְכַסָּבוּר שֶׁלּוֹ הִיא, בַּשְּׁבִיעִי אָמַר לוֹ, לֹא שֶׁלְךָ הִיא אֶלָּא שֶׁל אַהֲרֹן אָחִיךָ הִיא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי.
רש"י על שמות ד׳:י״ד - הטקסט מספריא
ויחר אף. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר כָּל חֲרוֹן אַף שֶׁבַּתּוֹרָה עוֹשֶׂה רֹשֶׁם וְזֶה לֹא נֶאֱמַר בּוֹ רֹשֶׁם וְלֹא מָצִינוּ שֶׁבָּא עֹנֶשׁ עַ"יְ אוֹתוֹ חָרוֹן; אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי אַף בְּזוֹ נֶאֱמַר בּוֹ רֹשֶׁם – הלא אהרן אחיך הלוי – שֶׁהָיָה עָתִיד לִהְיוֹת לֵוִי וְלֹא כֹּהֵן, וְהַכְּהֻנָּה הָיִיתִי אוֹמֵר לָצֵאת מִמְּךָ, מֵעַתָּה לֹא יִהְיֶה כֵן אֶלָּא הוּא יִהְיֶה כֹּהֵן וְאַתָּה הַלֵּוִי, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּנָיו יִקָּרְאוּ עַל שֵׁבֶט הַלֵּוִי" (דהי"א כ"ג) (זבחים ק"ב):
הנה הוא יצא לקראתך. כְּשֶׁתֵּלֵךְ לְמִצְרַיִם:
וראך ושמח בלבו. לֹא כְשֶׁאַתָּה סָבוּר, שֶׁיְּהֵא מַקְפִּיד עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה עוֹלֶה לִגְדֻלָּה; וּמִשָּׁם זָכָה אַהֲרֹן לַעֲדִי הַחֹשֶׁן הַנָּתוּן עַל הַלֵּב (שבת קל"ט):
ויחר אף AND [THE LORD’S] WRATH GLOWED — Rabbi Joshua the son of Korcha said: wherever the term “and God’s wrath glowed” occurs in the Scriptures it leaves a definite impression (mention of punishment of some kind follows), but here no such result is mentioned, for we do not find that any punishment came upon Moses in consequence of that anger of God. Rabbi José said to him: As a matter of fact here, too, some definite result is mentioned, viz., הלא אהרן אחיך הלוי “Is not Aaron the Levite thy brother?” — which implies, that he was destined to be a Levite (an attendant on the priests) and not a priest, — and I intended that the priesthood should proceed from you. Now, however, this shall not be so, but he will be the Priest and you the Levite, as it is said, (I Chronicles 23:14) “But as for Moses the man of God his sons are named among the tribe of Levi” (Zevachim 102a).
הנה הוא יצא לקראתך HE WILL BE GOING FORTH TOWARDS THEE, when you will be going to Egypt.
וראך ושמח בלבו AND WHEN HE SEETH THEE, HE WILL BE GLAD IN HIS HEART — not as you believe, that he will be angry with you because you have attained a high position. In consequence of this, Aaron was privileged to wear the ornament of the breastplate which was placed over his heart (cf. Exodus 28:29) (Shabbat 139a; Exodus Rabbah 3:17).
משנה אבות א׳:י״א - הטקסט מספריא
אבטליון אומר חכמים הזהרו בדבריכם. שמא תחובו חובת גלות. ותגלו למקום מים הרעים. וישתו התלמידים הבאים אחריכם. וימותו. ונמצא שם שמים מתחלל:
הטקסט של Ramban on Numbers 16:28 אינו זמין בספריא.
אור החיים על במדבר ט״ז:כ״ח - הטקסט מספריא
בְּזֹאת תֵּדְעוּן וְגוֹ׳ כִּי לֹא מִלִּבִּי. צָרִיךְ לָדַעַת אֵיךְ יַחְשֹׁב מֹשֶׁה לְעַם ה׳ שֶׁעֲדַיִן לֹא הֶאֱמִינוּ בּוֹ לִנְבִיא אֱמֶת? עוֹד לָמָּה כָּפַל לוֹמַר לֹא מִלִּבִּי? וְאוּלַי כִּי צַד הַחֲשָׁד הָיָה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי לְצַד שֶׁמָּצָא מֹשֶׁה חֵן בְּעֵינֵי ה׳, כְּשֶׁהָיָה מֹשֶׁה חָפֵץ לָתֵת גְּדֻלָּה לְאֶחָד מִקְּרוֹבָיו, כְּגוֹן הַכְּהֻנָּה לְאַהֲרֹן וְהַנְּשִׂיאוּת לֶאֱלִיצָפָן וְכַדּוֹמֶה, הָיָה עוֹשֶׂה וְנִמְלָךְ בַּה׳ וְהָיָה ה׳ מַסְכִּים עַל יָדוֹ, אוֹ הָיָה חָפֵץ וְחוֹשֵׁק בְּלִבּוֹ לָתֵת לְאָחִיו וְכַדּוֹמֶה וַה׳ נָתַן לוֹ תַּאֲוַת לִבּוֹ, אֲבָל לֹא לְצַד שֶׁיֵּשׁ עִכּוּב בַּדָּבָר כִּי הוּא זֶה הָרָאוּי לַכְּהֻנָּה. לָזֶה אָמַר בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי ה׳ שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֶת וְגוֹ׳, לֹא שֶׁהָיִיתִי עוֹשֶׂה וְהוּא מַסְכִּים עַל יָדִי לְמַה שֶׁהָיִיתִי חָפֵץ בְּדַעְתִּי. וּכְנֶגֶד חֲשָׁשׁ הַשֵּׁנִי שֶׁהָיָה חוֹשֵׁק בְּלִבּוֹ עַל הַדָּבָר, אָמַר כִּי לֹא מִלִּבִּי, פֵּרוּשׁ, לֹא הָיִיתִי אֲנִי חָפֵץ בַּדָּבָר וַה׳ מַסְכִּים עַל מַה שֶׁבְּלִבִּי. וְשִׁעוּר תֵּבַת כִּי הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: טַעַם שֶׁאֵינִי צָרִיךְ לְהוֹכִיחַ שֶׁה׳ שְׁלָחַנִי לִשְׁלֹל שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה מַה שֶׁלֹּא הִסְכִּים ה׳ עָלָיו, אֶלָּא לִשְׁלֹל שֶׁלֹּא מִלִּבִּי הָיוּ הַדְּבָרִים כַּנִּזְכָּר, וְהָבֵן.
אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם. פֵּרוּשׁ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּפָסוּק ״אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם״ אֲפִילוּ גּוֹי (בבא קמא לח.), וְכָאן נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁאֲפִילוּ בְּמִיתַת הָאוּמּוֹת שֶׁהִיא מִיתָה מְנֻוֶּלֶת, זֶה בְּעֵרֶךְ הַמִּיתָה עַצְמָהּ. וּכְנֶגֶד הַגּוּף אָמַר וּפְקֻדַּת כָּל הָאָדָם וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (מלכים ב ט:לד) ״פִּקְדוּ אֶת הָאֲרוּרָה וְקִבְרוּהָ״, קְבוּרָה כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ. לֹא ה׳ שְׁלָחָנִי, פֵּרוּשׁ, אֶלָּא מִלִּבִּי, וַה׳ לֹא מִיחָה בִּי. וְאִם בְּרִיאָה וְגוֹ׳, שֶׁבָּזֶה תִּהְיֶה לָהֶם מִיתָה רָעָה וְיֹאבְדוּ גּוּף כְּנֶפֶשׁ.
מצוטט ב־5 עמודים
לקוטי שיחות 2
- כרך כה ‹ הוספות - שיחות ‹ שיחה יד ‹ 417 לקו"ש חי"ח ע' 187
- כרך כה ‹ הוספות - שיחות ‹ שיחה יט ‹ 467 לקו"ש חי"ח ע' 187
תורת מנחם 2
- יח - שנת תשי"ז - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו ה'תשי"ז. לקו"ש חי"ח ע' 187
- עב - שנת תשל"ג - חלק שלישי ‹ שיחת ש"פ קרח, אדר"ח תמוז, ה'תשל"ג לקו"ש חי"ח ע' 187
ספר המאמרים ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע 1
- תרצ"ב-תרצ"ג ‹ תרצ"ג ‹ בס"ד, יום א' דר"ה רצ"ג, ריגא. ‹ תנט לקוטי שיחות חלק יח ע' 187
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 3 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך ו ויקהל שיחה א מאותו ספר זבחים קכ, א
- לקוטי שיחות כרך יד שופטים שיחה ב מאותו ספר זבחים דף קכ".
- לקוטי שיחות כרך כו בא שיחה ג מאותו ספר זבחים קכ, סע"א