371
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ג
מטות
א. דברי רש"י על "ויקרא לה נבח", והשאלות על כך
בפסוק האחרון של הפרשה, "ונבח הלך וילכוד את קנת... ויקרא לה נבח בשמו", מצטט רש"י את המילים "ויקרא לה נבח" ומפרש: לה1 אינו מפיק ה"א. וראיתי ביסודו של רבי משה הדרשן לפי שלא נתקיים לה שם זה2 לפיכך הוא רפה שמשמע* מדרשו כמו לא. ותמהני מה ידרוש בשתי תיבות הדומות לה, ויאמר לה בועז3, לבנות לה בית4.
יש להבין:
א) אם לדעת רש"י אין פירושו של רבי משה הדרשן מתאים לפשוטו של מקרא – משום "תמהני מה ידרוש" בשתי הפעמים האחרות שבהן כתובה המילה "לה" ללא מפיק בה"א – מדוע הוא מביא את דרשתו בכלל?
רש"י היה צריך לומר גם כאן, כפי
ג שנמצא במספר מקומות5 בפירוש רש"י על התורה, שרש"י מתבטא על מילה מסויימת "לא ידעתי". כלומר, אין הוא יודע את הפשט של המילה, למרות שבמדרשי חז"ל יש על כך פירושים והסברים, וכיון שפירושי חז"ל אינם בדרך הפשט ממש, אין רש"י מביאם בפירושו6 המבאר את פשוטו של מקרא7.
ב) מדוע מציין רש"י תחילה את הדוגמא מהפסוק "ויאמר לה בועז", שבמגילת רות (כתובים), ורק לאחר מכן הוא מציין את הפסוק "לבנות לה בית", שבספר זכריה (נביאים) – והרי בספרי התנ"ך מסודרים ספרי הנביאים לפני הכתובים?
ג) שאלתו של הרמב"ן8: במדרש רות9 יש מדרשים הן על "ויאמר לה בועז" והן על "לבנות לה בית", וכן מדרש על פסוקנו "ויקרא לה נבח" – "שלא עמד לה אותו השם" – המתרצים גם במקומות אלו את "חסרון המפיק"10
הערות
- 1. להעיר מעוד חידוש בתיבת לה שהיא ב"תרי טעמי" (מירכא כפולה) – וראה זח"ג קפט, א. פרדס שער הטעמים. לקוטי לוי"צ לזח"ג (ע' רסח, רעז).
- 2. ראי' לזה מדה"י א ב, כג (כמש"כ ברש"ש למד"ר רות פ"ה, ה).
- *. בדפוס א' וב' דרש"י, וכן בכו"כ כת"י רש"י – "שמשמש".
- 3. רות ב, יד.
- 4. זכרי' ה, יא.
- 5. ראה לקו"ש ח"ה ע' 1 הערה 2 ובשוה"ג שם, וש"נ.
- 6. להעיר מכמה מקומות (לדוגמא: וישלח לג, כ. וארא ו, ט. ועוד) שמביא רש"י מדרשות חז"ל וכותב (ומקשה) עליהן שאינן לפי פשוטו של מקרא (ומפרש הפשט). ואכ"מ.
- 7. אבל יש לחלק, שהרי בנדו"ד הדרש מצ"ע מתאים כאן, אלא שקשה עליו ממק"א.
- 8. ועד"ז ברע"ב ועוד לרש"י כאן.
- 9. רבה פ"ה, ה.
- 10. לשון הרמב"ן שם.
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.