372
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
– מדוע אפוא אומר רש"י "ותמהני מה ידרוש"?
[דחוק ביותר לומר שרש"י לא ראה את מדרש רות זה11, כתמיהת הרמב"ן "והרי הרב אוצר בלום לתורה להלכות ולהגדות ואשתמיטתיה"].
ותמיהה חזקה יותר (תמה הרמב"ן): גם בגמרא (במסכת סנהדרין12), יש דרש על כך שהמילה "לה" של "לבנות לה בית" היא "אינו מפיק ה"א" – נאמר בגמרא, שבפסוק זה מדובר על "חנופה וגסות הרוח שירדו לבבל", ומכך שחסר הדגש בה"א לומדים שירידתה של גסות הרוח לבבל לא היתה באופן של קבע – "לבבל נחית" ולאחר מכן "אישתרבובי להתם" (לעילם).
אמנם, רש"י בפירושו על הגמרא13 מסביר, שההוכחה ש"אישתרבובי להתם" הנלמדת מ"לבנות לה בית", אינה נלמדת מכך שהמילה "לה" חסרה מפיק בה"א, אלא מכך שכתוב "לה" בלשון יחיד14,
שהרי לפני כן נאמר בפסוק15 "והנה שתים נשים .. ולהנה ..", בלשון רבים, וזהו רמז לשני דברים שירדו לבבל, "חנופה וגסות הרוח", ולאחר מכן כתוב "לבנות לה בית", בלשון יחיד – ומכך נלמד ש"כשבאו לבנות בית לקבוע בבבל"16 עדיין נשארה רק "חנופה לחודה"16, וגסות הרוח "אישתרבובי להתם" –
בכל זאת אין מתאים לשאול בתמיהה "ותמהני מה ידרוש...", כי
הערות
- 11. להעיר, שבחזקוני וריב"א כאן הביאו הדרש דרות רבה (על "ויאמר לה בועז") בשם "ויש נותנין בה(ם) טעם"*. ובפי' הרא"ש עה"ת כותב על דרש זה "ראיתי בפי' הרב ר"מ הדרשן ז"ל**! ולהעיר, שבילקוט ראובני כאן הובאה דרשת ר"מ הדרשן בשם הפסיקתא.
- 12. כד, א. ועד"ז בקידושין מט, ב.
- 13. קידושין (בפי' הא') וסנהדרין שם. וכן פי' הר"ח סנהדרין שם.
- 14. וכן תירץ במיני תרגומא וי"ג – תרגימא* (לר' ישעי' (פיק) בערלין) קושיית הרמב"ן על רש"י.
- 15. זכרי' שם, ט.
- 16. לשון רש"י קידושין שם.
- . ועל "לבנות לה בית" מביאים דרש "בקש לבנות ולא בנה זו עניות תורה שירדה לבבל ואשתרבובי כו' והוא שאמרו רבותינו לבנות ולא בנה" (וראה פי' הרא"ש ובעה"ט כאן) – ראה סוגיא דסנהדרין וקידושין שהובאה לקמן בפנים "לשון אחר" בפרש"י קידושין (מט, ב. הובא בתוס' שם בשם הקונטרס).
- . ובשו"ת חוט השני (ס' כ) נקט בפשיטות דר"מ הדרשן לקח דבריו ממדרש רות.
- . כן הוא באוצר הספרים (בן יעקב) – "תרגימא" ביו"ד. אבל בבית עקד ספרים (פרידברג) וב"פליטת ספרים) (השלמות לשם הגדולים) תרגומא בוא"ו. והעירני חכם א' אשר בהקדמת המחבר לספרו "יש סדר למשנה" (שנדפס בסוף משניות יכין ובועז) "מיני תרגימא על אונקלוס" (וכן בפירושו לברכות פ"ו משנה ב' בסופו – מיני תרגימא). ובשארית ציון (השלמות לשם הגדולים) מעתיק נוסח מצבת המחבר "אזכור י"ב חבורים .. לקדם במיני תרגימא". משא"כ בהקדמת חתן חתן המחבר (כי לא נמצא בדפוסי ספר זה הקדמת המחבר) (וכן בההסכמות כו') "מיני תרגומא" בוא"ו וכן הוא בשער הספר וכו'. וכן בהקדמת חתן המחבר לס' שאילת שלום "מיני תרגומא". – ובכלל צ"ע עד כמה דייק הבחור הזעצער בכתבי־יד דהנ"ל, ובהזעצער'ס עצמם אין ראי' מאחד לחברו.
משנה ברכות ו׳:ב׳ - הטקסט מספריא
ברך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא. ועל פירות הארץ בורא פרי העץ לא יצא. על כולם אם אמר שהכל נהיה יצא:
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך לו ‹ משפטים ‹ שיחה ג ‹ 119 לקו"ש חי"ח ע' 372
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

