36
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ב
א. פירוש רש"י – יינה של תורה
ידועים דברי אדמו"ר הזקן1, ש"פירוש רש"י על החומש הוא יינה של תורה", אשר המשמעות של "יינה של תורה" היא רזין דאורייתא2 פנימיות התורה.
כבר דובר פעמים רבות3 על הכלל שקובע רש"י עצמו לגבי פירושו – "אני לא באתי אלא לפשוטו"4 – שאין הוא סותר לכך שגדולי ישראל הצביעו על ה"נפלאות" שבפירוש רש"י על התורה בכל חלקי התורה, הן בחלק ההלכה שבתורה, הן ברמז דרוש וסוד – כי פירוש רש"י הוא בראש ובראשונה פשוטו של מקרא. אלא שב"פשט", שהוא "של המקרא", – ורק לגביו נאמר – יותר מאשר בחלקים של רמז דרוש וסוד – אין מקרא יוצא מידי פשוטו, כלולים (גנוזים) ענינים נפלאים של כל חלקי התורה.
אך מן ההדגשה שלעיל, וכן מדברי אדמו"ר הזקן – "פירוש רש"י על החומש הוא יינה של תורה" – מובן, שלגבי יינה של תורה" הרי לא זו בלבד שיש רמזים נסתרים וכדומה בדברי רש"י לגבי רזין דאורייתא, אלא, שפירוש רש"י "הוא יינה של תורה", שכל קטע בפירוש רש"י הוא "לא באתי אלא לפשוטו", ויחד עם זאת הוא "יינה של תורה"5.
ובכל אופן, יש קטעים מסויימים בפירוש רש"י על התורה, שבהם רואים בגלוי שהם "יינה של תורה". ואחד מהם הוא פירוש רש"י בפרשתנו על הפסוק "אתה הראת לדעת..."6
ב. "אתה הראת לדעת"
רש"י מצטט את המילה "הראת" ואומר "כתרגומו אתחזיתא", ולאחר מכן הוא ממשיך ואומר "כשנתן הקדוש־ברוך־הוא את התורה פתח להם שבעה רקיעים, וכשם שקרע את העליונים כך קרע את התחתונים וראו שהוא יחיד, לכך נאמר אתה הראת לדעת"7.
הערות
- 1. היום יום ע' כד.
- 2. ראה בארוכה אמרי בינה שער הק"ש ספנ"ג ואילך.
- 3. ראה לקו"ש ח"ה ע' 1 ואילך.
- 4. בראשית ג, ח. שם, כד. ובכ"מ.
- 5. וראה לקו"ש שם הערה 3 בביאור השייכות המיוחדת ד"יינה של תורה" לפשוטו של מקרא. וראה שם ע' 279 דחלק הרמז והדרוש אינו מוכרח שיהיו בפירש"י.
- 6. ד, לה.
- 7. בש"ך (עה"ת) עה"פ לאחרי שמעתיק ל' רש"י (בשינויים קלים) "והוא מן המדרש". יש שציינו את המקור לפרש"י בפסיקתא רבתי פ' מ"ת בסופו ומדרש שה"ש הוצאת גרינהוט (ירושלים תרנ"ז. תשל"א) בתחלתו עה"פ ישקני. אבל בפסיקתא רבתי הלשון "מיד פתח הקב"ה שבעת רקיעים ונגלה עליהם עין בעין כו'". ובמדרש שה"ש הלשון "באותה שעה פתח הקב"ה שבעה רקיעים והראה להם לישראל כל מה שיש בתוכן". בעקידה פרשתנו סוף שער פח: "ובמדרש מאי דכתיב חלקי ה' .. וביום מתן תורה קרע הקב"ה את השמים רבי פנחס ורבי לוי כו' אמרו כשם שקרע את העליונים כך קרע את התחתונים שנאמר אתה הראת לדעת וגו'. אמר להם רואים אתם שאין אחר עמי". ובדברים רבה (הוצאת ליברמן – מכת"י. ירושלים ת"ש) עה"פ שמע ישראל: וביום מתן תורה קרע הקב"ה את השמים והראה לישראל מה שיש למעלן. רבי פנחס .. קרע להם הקב"ה ז' רקיעים וכשם שקרע .. התחתונים שנא' אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת אמר להם ראו שאין אחר עמי שנא' אתה הראת לדעת. וראה בהמובא בהערות שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.