36

יש להבין: מהו הקשר בין דברי רש"י בהמשך פירושו, "כשנתן הקדוש־ברוך־הוא... פתח...", לבין תחילת הפירוש "כתרגומו אתחזיתא", והרי, לכאורה, אלה הם שני ענינים נפרדים: בתחילת הפירוש מובאת המשמעות הפשוטה של המילה "הראת" – "התגלית"⁸. ואילו בחלק השני של פירוש רש"י מדובר על הפסוק בכלל – שבני ישראל ראו "כי הוי' הוא האלקים...".

וכפי שרואים מסוף דברי רש"י – "לכך נאמר אתה הראת לדעת"⁹. שהרי, לכאורה, סיום זה הוא מיותר. והכרחי לומר, שרש"י מתכוון להדגיש בכך, שבפירושו אין הוא בא להסביר רק את המילה "הראת", אלא "לכך נאמר אתה הראת לדעת", תוכן הפסוק בכללותו.

ואם כך, צריך היה רש"י לחלק את פירושו לשני קטעים – דבור המתחיל – נפרדים: בתחילה היה עליו לצטט ב"דבור המתחיל" את המילה "הראת"¹⁰ בלבד, ולומר "כתרגומו אתחזיתא", ולאחר מכן היה עליו לצטט את המילים "אתה הראת לדעת", ולפרט: "כשנתן הקדוש־ברוך־הוא... פתח..."?

ג. "הראת" – ענין שונה מ"במצרים לעיניך"

ויש לומר, שההסבר לכך הוא:

בפסוק הקודם נאמר¹¹ "או הנסה אלקים לבוא לקחת לו גוי... במסות באותות ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה... ככל אשר עשה לכם ה' אלקיכם במצרים לעיניך", ולאחר מכן ממשיכה התורה ואומרת "אתה הראת לדעת...".

בפשטות ניתן היה לחשוב, ואכן כך מסבירים מספר מפרשים¹², שהמילים "אתה הראת לדעת" מהוות המשך לפסוק הקודם, ומוסבות על הנסים והנפלאות¹³