288

שיחה ג

א. "והלבשת אותם כתנות" – ומה עם שאר הבגדים?

כבר דובר פעמים רבות¹, כי רש"י בפירושו על התורה מתעכב ומפרש כל ענין החסר ביאור לפי פשוטו של מקרא [וכמובן מכך שבאותם מקומות בהם אין לרש"י הסבר על ענין בפשוטו של מקרא, הוא כותב "איני יודע"² וכיוצא בזה].

ולכן, בשעה שישנו ענין הנראה מוקשה לפי פשט הכתובים ורש"י אינו מבהיר קושי זה, מוכרחים לומר אחד מן השניים – או שעל פי פשוטו של מקרא אין זו מלכתחילה קושיא, או שהדבר מוסבר לפי פירוש רש"י³ קודם.

על פי זה דרוש ביאור בפרשתנו, כאשר התורה⁴ מספרת במפורט את הזמן והסדר של הקמת המשכן, ולאחר מכן נאמר⁵ – "והקרבת את אהרן ואת בניו... ורחצת אותם במים. והלבשת את אהרן את בגדי הקודש... ואת בניו תקריב והלבשת אותם כתנות".

ג

מתעוררת מיד התמיהה: הרי לבני אהרן היו ארבעה בגדי כהונה – כתונת ואבנט ומגבעות ומכנסיים⁶; מדוע נאמר כאן שמשה ילביש אותם רק כתנות?

יתירה מזו: קודם לכן, בפרשת תצוה, כאשר התורה⁷ מספרת את סדר חינוך הכהנים בשבעת ימי המילואים, נאמר בפירוש⁸ "ואת בניו תקריב והלבשתם כתנות וחגרת אותם אבנט... וחבשת להם מגבעות..."; ובדומה לכך הלאה בפרשת צו⁹, כאשר מסופר כיצד משה רבינו קיים ציווי זה בפועל, נאמר: "וילבישם כתנות ויחגור אותם אבנט ויחבוש להם מגבעות" – ומדוע בפרשתנו, כאשר הקדוש־ברוך־הוא ציוה על הסדר (והזמן) של הקמת המשכן וחינוך אהרן ובניו – נאמר רק "והלבשת אותם כתנות"?

זוהי שאלה בפשוטו של מקרא ולא מוצאים לכאורה שרש"י יתרץ שאלה זו.

ב. תירוץ הרמב"ן ש"בהן יתחיל הלבישה" הרמב"ן¹⁰ מתרץ את השאלה,