ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כה ויחי שיחה א

270

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה א

א. "השבעה לי וישבע לו"

בתחלת פרשתנו¹ מסופר שיעקב אבינו קרא לבנו יוסף ובקשו – "אל נא תקברני במצרים .. ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם", ושלאחר שיוסף הבטיחו "אנכי אעשה כדברך" אמר לו יעקב "השבעה לי – וישבע לו".

ולכאורה, תמוה, כשאלת המפרשים²: מדוע לא הסתפק יעקב בהבטחת יוסף, אלא דרש ממנו גם שבועה? האם חשש יעקב ח"ו, שיוסף לא יקיים את הבטחתו³?!

ומשיבים המפרשים², שהשבועה לא היתה כדי לוודא שיוסף יקיים את הבטחתו, אלא מפני פרעה: פרעה יחפוץ^* שיקברו את יעקב במצרים⁴, וינסה למנוע את יוסף מקיום בקשת יעקב, ולכן השביע יעקב את יוסף על כך, וכך לא יוכל פרעה לעכב בעד יוסף, כי לא יכריח את יוסף להפר את שבועתו.

כך הוסבר פעמים רבות, שכל השאלות המתעוררות בלימוד פשוטו של מקרא מתורצות בפירושו של רש"י על התורה⁵. ולפי זה אין מובן: מדוע אין רש"י מתרץ שאלה זו, שמתעוררות גם לפי הפשט?

ויותר מכך: תוכנו של הפירוש שהובא לעיל נמצא בפירוש רש"י, אך מאוחר יותר – בסיפור אודות קבורת יעקב בפועל, על דברי פרעה ליוסף "עלה וקבור את אביך כאשר השביעך"⁶, מפרש רש"י: כאשר השביעך, ואם לא בשביל השבועה לא הייתי מניחך.

אך מעצם העובדה שרש"י אינו מביא

הערות

1. מז, כט־לא.
2. ראה רמב"ן, ספורנו, כלי יקר, אוה"ח ועוד (פסוק לא).
3. ואינו דומה לשבועת לאבימלך למלך סדום (לך יד, כב ובפרש"י), שבועתו לאבימלך (וירא כא, כג־כד), שבועת אליעזר לאברהם (ח"ש כד, ג ואילך), שבועת עשו ליעקב (תולדות כה, לג) וכיו"ב – שלא הי' האחד נאמן (בוודאות) אצל השני. וראה רמב"ן ח"ש ותולדות שם. – אבל אי אפשר לומר כן בנוגע לשבועת הקב"ה [נח ח, כא ובפרש"י. לך טו, יח ("כרת ה' גו' ברית". וראה פרש"י ח"ש כד, ז. ולהעיר מפרש"י תולדות כו, לג). וירא כב, טז. ובכ"מ]. ואכ"מ.
*. כפרש"י כאן פסוק כט (בסופו).
4. ראה פרש"י ויגש מז, יו"ד. שם, יט.
5. כדמוכח מזה שבמקומות שלא מצא רש"י תי' ע"ד הפשט כותב "לא ידעתי" וכיו"ב (תולדות כו, ה. ועוד – ראה לקו"ש ח"ה ע' 1 שוה"ג להערה 2).6) נ, ו.
6.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.