207

נאמרו הפסוקים בסדר מן המאוחר אל המוקדם – כי אז צריך היה הפסוק המאוחר יותר בישעיהו "ועד זקנה" להיאמר לפני "עוצו עצה".

ב) על התינוק הראשון מסופר במדרש שהוא ציטט את פסוקו מיד ללא שום הקדמה. ואילו לגבי התינוק השני נאמר: "פתח השני ואמר: אני קריתי היום ובזה הפסוק עמדתי מבית הספר"¹⁷. כלומר, שהוא למד באותו יום גם פסוקים אחרים¹⁸, אלא שבפסוק זה הוא סיים את לימודו. אין מובן: האם התינוק הראשון למד באותו יום בבית הספר רק את הפסוק "אל תירא" ולא יותר?

ג) אם מרדכי ראה בכך נבואה¹⁹, מדוע הוא מתבטא "על בשורות טובות שבשרוני", ולא "שנבאו לי טובה" וכדומה²⁰?

ג. פסוקי הילדים לא היו כנבואה ממש

כן דרוש הסבר:

כמסופר במדרש, ארע מאורע זה מיד לאחר שנחתמו אגרות הגזירה, וכבר אז שמח מרדכי שמחה גדולה בעקבות הבשורה הטובה, שאין מה לחשוש מעצתו הרעה של המן. ואם כך, מדוע התעורר לאחר מכן כל הרעש של "וילבש שק ואפר... ויזעק זעקה גדולה ומרה"²¹, וכל הפרטים הרבים שעשה מרדכי ואשר הורה לאסתר לעשות, כמסופר במגילה²²?

מכל זה מובן, שמרדכי לא קיבל את "פסוק לי פסוקיך" של התינוקות כנבואה ממש²³ וקשה להבין, מצד שני, מדוע "שחק והיה שמח שמחה גדולה"?

ד. גזירת המן היתה נגד "עם מרדכי"

כדי להבין זאת יש להקדים ולומר, שהגזירה היתה "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים"²⁴,

והגורם לגזירה הוא: א) כמסופר במגילה, ב) על־פי מדרשי חז"ל.

במגילה²⁵ מסופר שהגזירה התחילה מכך ש"כל²⁶ עבדי המלך... כורעים ומשתחוים להמן... ומרדכי לא יכרע