206

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

אך בעניננו אין די בכך, לכאורה, משום שלפי זה – אם זהו התוכן העיקרי של הסיפור – מדוע חשוב לציין כאן את הפרטים, שהוא פגשם בבואם מבית הספר ושהיו שלשה תינוקות אשר אמרו שלשה פסוקים12?

אמנם פרטי הסיפור האחרים – שהוא פגש בתינוקות בלי לחפשם, ושיותר מתינוק אחד אמרו פסוקים בעלי משמעות של בשורה טובה וכדומה – מדגישים יותר שזוהי כעין נבואה – אך ענין זה אינו אמור לגבי הפרט של "היו באים מבית הספר" ושפגש דוקא ב. הדיוקים בפרטי המדרש

כל הענינים בתורה מדוייקים לחלוטין. כלומר, גם סדר הדברים ופרטי הביטויים בסיפור מדוייקים וחשובים לענין.

יש להבין:

א) הסדר שבו אמרו התינוקות את שלשת הפסוקים14 – "אל תירא", "עוצו עצה", ו"ועד זקנה" – אינו תואם לסדר כתיבתם בתנ"ך: הפסוקים "עוצו עצה" ו"ועד זקנה" כתובים בספר ישעיהו המופיע בסדר הספרים לפני ספר משלי15, שבו כתוב הפסוק "אל תירא", ובפשטות סדר הלימוד של התינוקות בבית הספר הוא כפי סדר הספרים: תורה, נביאים, כתובים16. וכן לא

הערות

  1. 12. ראה יפה ענף ועץ יוסף לאסת"ר שם. מנות הלוי למג"א ג, טו (בדפוס נ.י. תשי"ד. תשל"ו – קכו, סע"ב ואילך). וראה לקוטי לוי יצחק ליקוטים על מאחז"ל ס"ע קעז ואילך.
  2. 14. ראה יפה ענף, עץ יוסף ומנות הלוי שבהערה 12.
  3. 15. וכן הי' סדר כתיבתן – ראה ב"ב טז, רע"א: חזקי' וסיעתו כתבו ישעי' משלי כו'.
  4. 16. ראה שם יד, ב: סדרן של נביאים כו' של כתובים. ומגמרא שם (שהובא בהערה שלפנ"ז) מובן שישעי' ומשלי היו כתובים כבר בימי מרדכי. כנבואה" הוא ממרז"ל (ב"ב יב, ב): מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה .. לתינוקות (וכ"ה בלבוש שם) – וא"כ אין מקום להגבלות הנ"ל. ולהעיר דבעל המאמר "מיום שחרב כו'" הוא ר' יוחנן שהוא הי' "בדיק בינוקא" בחולין שם.
  5. 13. והרי זה דראוי לסמוך על תינוק, וכן אשר זהו כעין נבואה לדעת רש"י וסמ"ג – נאמר "בדיק בינוקא", וכר"י בחולין שם, ור"ש בגיטין שם. ולא מצינו שיהי' בזה יתרון אם הי' כשבאו מבית הספר*, או כשהם ג' תינוקות**. וכן לדעת הרמב"ם
  6. . ולהעיר מל' רבינו גרשום חולין שם "בדיק בינוקא כלומר הולך לתינוקת של בית רבן כו'".
  7. . והרי להר"ן (בחולין ובדרשותיו) שם, זה ד"הוי ד"ישמח ויאמר זה סימן טוב" – לא מצינו יתרון הנ"ל ולהעיר מגיטין נו, א. ומ"ש בחולין שם "והוא דאיתחזק תלתא זימנא", לא קאי ע"ז ד"בדיק בינוקא" – ראה פרש"י שם (וגם לדעת הרמב"ם – ראה לח"מ לרמב"ם שם). והא דחגיגה שם (ב"אחר") "עיילי' לבי מדרשא א"ל לינוקא כו' עד דעיילי' לתליסר בי כנישתא" – כי הי' משתדל ורוצה לשמוע פסוק לטובה ו"כולהו פסוק לי' כי האי גוונא".

מצוטט ב־3 עמודים

לקוטי שיחות 1
  1. כרך כב ‹ הוספות - שיחות ‹ שיחה ג ‹ 200 לקו"ש חכ"א ע' 206
תורת מנחם 2
  1. יג - שנת תשט"ו - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ו. לקו"ש חכ"א ע' 206
  2. מו - שנת תשכ"ו - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת חג הפורים*, ה'תשכ"ו לקו"ש חכ"א ע' 206

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.