45

(על הזדונות) אינה קיימת אצל הצדיק מצד עצמו³³. אך על ידי כך שהוא גורם לאחרים לחזור בתשובה, הוא משיג גם מעלה זו³⁴, כיון שגרם לזולת³⁵ לחזור בתשובה.

אך הגילוי העיקרי של מעלת התשובה הוא דוקא בסמוך להסתלקותו של הצדיק³⁶, כאשר מתחברים "כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו"³⁷. ובמיוחד, כיון שאז הוא בכיוון של תשובה – והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה – ביתר שאת ויתר עז, מתגלה אצל צדיק, אשר עסק בעשיית בעלי תשובה, עבודת התשובה שלו, וגם המעלה אשר בעבודת התשובה על זדונות.

וכך בעניננו: ידועים³⁸ דברי אדמו"ר הזקן לאדמו"ר האמצעי, שחידושו, של אדמו"ר הזקן, לגבי המגיד, הוא בכך שהיה עסוק בעשיית בעלי תשובה (וכפי שהרחיב בענין זה כ"ק מורי וחמי אדמו"ר בשיחתו³⁹).

ולפיכך, דוקא בסמוך להסתלקותו, כאשר נוסף אצלו הגילוי של כל מעשיו כו', ובאופן של תשובה, אז תורתו היא גילוי המעלה של הגשמיות, וכפי שצריך להיות "גמ"ח גשמיים" – כי דוקא על ידי כך משיגים את "מהותו ועצמותו של המאציל".

ח. תוכן דומה במאמר "באתי לגני"

כ"ד טבת חל תמיד בשבוע של שבת⁴⁰ מברכים חודש שבט, או מיד במוצאי שבת קודש זו – כבשנה זו. ובחודש זה, בעשרה בו, חל יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר.

ורואים, שגם בדברי התורה אשר הוא הכין ליום הסתלקותו – המאמר "באתי לגני" – מודגשת נקודה זו:

הוא מתחיל את המאמר בכך שהעולם הזה הוא "גני" של הקדוש־ברוך־הוא⁴¹, כי "עיקר שכינה בתחתונים היתה"⁴¹, ו"גן" הוא מקום של תענוג (לא כ"דירה" לענינים הכרחיים).

והסיבה לכך היא, כי "נתאוה