393
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
כך "פשיעה" בכך שלא קיים את כל המצוות עם דקדוקיהן, הוא מקבל שכר על הגיור42, למרות שנגרם הפסד43.
ו. דוקא גר אינו חייב כלל לקבל על עצמו את הצער
ויש לומר, שבעל המאמר "לפום צערא אגרא" מכונה בן הא הא", כדי להדגיש שהוא גר, כדלעיל, למרות שגם אצל כל יהודי ייתכן שיקבל על עצמו טירחה בתורה ומצוות שאין הוא חייב בה, כיון שדוקא גרות היא קבלת־צער שאין חייבים בה לחלוטין44.
ההסבר לכך הוא:
כל בריאתו של היהודי היא "לשמש את קונו"45, ומובן, שעליו לנצל את כל כוחותיו לעבודת ה', עד אשר, כדברי חז"ל46, כל יהודי "חייב לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי אברהם יצחק ויעקב". לכן קשה למצוא אצל יהודי טירחה בעבודת ה' שאין הוא כלל חייב בה, כי יהודי אינו פטור גם מענינים שלפנים משורת הדין ומילי דחסידותא, כיון שהוא חייב "לשמש את קונו" בכל כוחותיו.
ואילו גר שנתגייר אין חלה עליו לפני גיורו שום חובה להתגייר (ואדרבה: אומרים לו מה ראית שבאת להתגייר וכו'33), כך שקבלת הטירחה לקיום תורה ומצוות אינה חלה עליו כלל47.
בכל זאת מובא הענין של "לפום צערא אגרא" במסכת אבות השייכת לכל ישראל, כי גם כאשר יהודי מקבל על עצמו הוספת צער בתורה ומצוות שאין הוא חייב בה על־פי הדין, במיוחד כאשר אין זה לפי רגילותו וטבעו עד
הערות
- 42. והחידוש דבן הא הא על הפסוק דרות לפי' המדרש – פשוט, שהרי שם אין מפורש כלל ענין דצער בקיום תומ"צ, ופשטות הכתוב מדבר בענין אחר לגמרי.
- 43. ועפ"ז מובן עוד יותר החידוש שבהנהגת הקב"ה "לפום צערא אגרא" – גם על ה"מדת חסידות" דנתינת שכר על פעולת העברת החביות כשניחא לי' לבעה"ב בכללות הפעולה (ראה לעיל בפנים ובהערה
- 44. ונוסף לזה: גם החידוש ד"לפום צערא אגרא" הוא בעיקר בגר שנתגייר – ראה הערה הקודמת.
- 45. סוף מס' קידושין.
- 46. תדבא"ר רפכ"ה.
- 33.
- 47. עוד ענין בהשייכות לגר דוקא: עבודתו של גר בכל המצוות שמקיים היא ע"י שקיבל ע"ע (כשנתגייר) "צער" שלא נתחייב בו. ואפילו בז' מצות ב"נ שהי' מחויב בהם גם לפני הגיור – הרי מובן שאינו דומה כלל הציווי וקיומו בתור ב"נ, או בתור בנ"י אשר הוצאתיך מארמ"צ ע"מ כן שישמרו התומ"צ (תו"כ (הובא בפרש"י) שמיני יא, מה. פרש"י בהר כה, לח. ספרי (ופרש"י) שלח טו, מא. ועוד). ולהעיר שב"נ בז"מ דילי' "אין מקבלין עליהם שכר כמצווה ועושה אלא כמי שאינו מצווה ועושה" (ע"ז ג, א). והיצה"ר מתגבר (יותר) על המצווה (יותר) להחטיאו (תוד"ה גדול שם (כגירסת הע"י). וראה ט"ז יו"ד סרמ"ו סק"ג. ש"ך שם סק"ז) – נמצא, שע"י הגיור מתוסף לו "צער" גם בקיום ז' מצות אלו. משא"כ בישראל שרק בפרט זה ד"צער" נוסף שמקבל עליו הוה כמו גר, כבפנים.
- 38. – כי מכיון שאין שייך גיור לחצאין, הרי נמצא שכל פעולת הגיור הוה (אח"כ) כמו כ"פשיעה" – ובפרט את"ל שגיור הוא פעולה נמשכת – (ודלא כבהעברת החביות, שהפשיעה היא רק באופן העברתם, בזה שהעביר אותם במקום רעוע): ואעפ"כ, מכיון שבהגיור מצד עצמו ניחא לי' לבעה"ב – נותן לו שכרו על זה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.