246

266 לקוטי אחרים", ולא זו בלבד שאין חשש למחשבה ,עד שאקבץ ממון אחזור ואקרא", אלא עוד זאת, שלא יהי' צורך אפילו ב',מלאכה בכל יום מעט";

ומאחר שאז יהיו ישראל מוכתרין בכתר תורה, הרי אין הלימוד בשביל לידע את המעשה אשר יעשון כו', או כדי לצאת י"ח מצות ידיעת תורה שבע"פ כולה, כ"א רק ,לדעת את ה' בלבד", בשביל ידיעת והשגת התורה.

ובמילא יקויים מש"נ ,כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" -- שבנ"י יהיו מוכתרין בכתר תורה, ולכן לא רק שיהיו מלאים מדברי תורה, כ"א שתהיי

-- > - התאחדות גמורה עם. התורה? עד שלא

תראה מציאותה של הארץ כ"א רק הענין ד,דעה את ה'" (כנ"ל סעיף ), ,כמים לים מכסים".

יג. עוד דיוק בלשון הרמב"ם בסיום וחותם ספרו: ,ולא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד". שבפשטות נכללו בזה גם אומות העולם (וכמ"ש הרמב"ם בפרק שלפנ"זיי שמלך המשיח ,יתקן את העולם כולו לעבוד את ה' . . אהפוך אל עמים גו"), ובפרט שתיכף לאח"ז משנה הרמב"ם וכותב ,ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים כו"", שמזה מוכח, דמ"ש לפנ"ז ,כל העולם" כוונתו לכלול בזה גם בני נח,

וע"פ הנ"ל בפירוש ,לדעת את ה' בלבד", שהכוונה בזה -- עסק התורה (לא בשביל לידע את המעשה אשר יעשון כו', כ"א) בשביל ידיעת והשגת התורה עצמה, כדי להיות מוכתר בכתר

תורה -- נמצא, שאפילו מעלה זו ג"כ שייכת לבני נח.

ויש לומר, שמקורו דהרמב"ם הוא מספרי הנ"ל (סעיף ח), ששם הלשון: ,כתר תורה מונח כדי שלא יתן פתחון פה לבאי העולם כו' כתר תורה מונח לכל באי העולם" -- שלשון זה (,כל באי העולם") כולל'י גם אוה"ע". ונמצא שגם ב"נ שייכים לכתר תורה"י.

[אלא שבהל' ת'"ת לא העתיק הרמב"ם פרט זה (וכתב ,כתר תורה הרי מונח כו' ומוכן לכל ישראל שנאמרזי תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב") -- כי זה שיש כתר תורה גם אצל ,כל באי

-- העולם". (בשבע מצות.-דידהו.- כדלקמן)= -

לסלק ה,פתחון פה" אינו נוגע להלכות של ישראליי; והרמב"ם רק מרמזו בתיאור מצב העולם באותו הזמ].

ואף שנכרי שלמד תורה חייב מיתה" -- ה"ז רק בלימוד תורת מצות דישראל,