18

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שהוקרבה בחמישי בסיון כבר נחשבה כעולה של "הר סיני", שקשורה למתן תורה28. ולכן, לפי דעת רבי עקיבא, "כללות ופרטות נאמרו בסיני", הרי ביחד עם הציווי29 וההוראה המיוחדת על הקרבת עולת תמיד בחמישי בסיון, נאמרו גם "פרטותיה", כולל ההלכות של הפשט וניתוח30, כי גם הציוויים של החמישי בסיון נכללים בקביעה של "כללות ופרטות נאמרו בסיני".

ה. ערב שבת ויום טוב

ואם כך הדברים, יש להסביר אותם על ידי שנקדים ונבאר:

לגבי ערב שבת וערב יום טוב (שביום שלפני שבת ויום טוב מתחילות ההכנות לשבת ויום טוב) – אנו רואים, שאין זה רק מצד ה"גברא"

– כדי שהאדם יוכל לשמור שבת ויום טוב כראוי, דרושה הכנה מצדו, כך שהוא יהי מוכן לקבל שבת ויום טוב, כדברי חז"ל31 "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, מי שלא טרח..." –

אלא גם מצד ה"חפצא", מצד שבת ויום טוב עצמם. שבערב שבת ובערב יום טוב כבר קיימת "מעין" קדושת השבת וקדושת יום טוב.

ובקדושה זו עצמה, של ערב שבת ויום טוב, יש דרגות שונות. לדוגמא:

בזמן הסמוך ביותר לשבת חלה ההוספה "מחול על הקודש", כדברי חז"ל32, שהשבת היא כ"זאב" אשר "טורף מלפניו ומלאחריו". וכפי שדובר כבר בהרחבה33, הכוונה היא, שתוספת שבת אינה הלכה לגבי הגברא בלבד, שעליו להוסיף מחול על הקודש, ולקבל על עצמו תוספת שבת34 – אלא זוהי הוספה בשבת עצמה, הנובעת מהשבת: השבת "טורפת" מלפניה ומאחריה, כי קדושת השבת מתפשטת בזמן הקרוב ביותר אליה35.

הערות

  1. 28. וגם לר' ישמעאל אפשר לומר, דזה שהקריבו עולות ושלמים אז, הי' אותו הגדר דעולות ושלמים דלאחר מ"ת ("וזבחת עליו גו'" – יתרו כ, כא – הובא בפרש"י חגיגה (סע"א) וזבחים (סע"ב) שם), אלא דמכיון שעדיין לא נאמרו "פרטות", לא היתה טעונה הפשט וניתוח (ראה מסקנת הגמ' חגיגה שם, ב: שאין הפשט וניתוח אלא מאהל מועד ואילך סמי מכאן ר' ישמעאל).
  2. 29. ראה רש"י חגיגה שם ד"ה ואי ס"ד: וחובת הדורות מפי הגבורה (וראה בד"ה שלאח"ז "עולת ראי' .. ומאיליהם הקריבוה"). וראה טורי אבן שבהערה הבאה.
  3. 30. ראה טורי אבן (אבני מילואים) חגיגה שם (ד"ה מי איכא, קרוב לסופו). – וע"פ המבואר בפנים (דמש"נ "העשוי' בה"ס" מלמד דהתמיד דה' סיון הי' בו הגדר דמ"ת) יומתק ביותר מ"ש בטו"א שם דאין לומר בנוגע להקרבת התמיד שהיתה הוראת שעה. ע"ש.
  4. 31. ע"ז ג, א.
  5. 32. מכילתא יתרו כ, ח. וראה לקו"ש [המתורגם] חט"ז (ע' 246 הערה *8) כמה נוסחאות בלשון המכילתא.
  6. 33. לקו"ש שם ע' 249 ואילך.
  7. 34. וראה לקו"ש שם – ב' אופנים בזה גופא.
  8. 35. עייג"כ לקו"ש [המתורגם] חי"ט ע' 63.

מצוטט ב־2 עמודים

לקוטי שיחות 1
  1. כרך לח ‹ ב' סיון ‹ ב' סיון ‹ 2 לקו"ש חכ"ח ע' 18
תורת מנחם 1
  1. סד - שנת תשל"א - חלק שלישי ‹ שיחת ש"פ במדבר, ה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"א לקו"ש חכ"ח ע' 18

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.