105

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

מודגש בפסוק "ויחן שם ישראל", מובן, שאחדות זו היתה רק "שם", בהר סיני, "אבל שאר כל החניות בתרעומות ובמחלוקת"42: ההיפך מאחדות בשני תחומים: "מחלוקת" בינם לבין עצמם, ההיפך מ"כאיש אחד". ו"תרעומות" ביחס לקדוש־ברוך־הוא, ההיפך מ"בלב אחד", הרצון לקבל את התורה43.

י. ההבדל בין דברי המכילתא לדברי רש"י לפי פנימיות התורה

מיינה של תורה בפירוש רש"י זה:

העולם כשלעצמו הוא רשות הרבים44, שאין ניכר בו הקשר והתלות של כל דבר לדבר אחר45,

זה מתבטא גם ב"מין המדבר" (בני האדם) לכשעצמם, ובפירוט יותר: הקדוש־ברוך־הוא ברא את האנשים באופן ש"אין אחד מהם דומה לחבירו"46, ואין דעותיהם שוות22. יש לכך השפעה גם על פעולות האדם, המתבצעות בהתאם למחשבותיו ורגשותיו, שפעולותיו של אדם אחד אינן דומות, ואף נוגדות, לפעולות זולתו.

האחדות בעולם קשורה לגילוי בורא העולם האחד – ה' אחד47, אשר מעל לעולם.

ובכך ניתן להסביר את ההבדל בין דברי המכילתא לבין פירוש רש"י:

גילוי אחדות ה' בעולם נעשה באמצעות שני דברים הנעלים מן העולם – התורה וישראל48, ואשר בשבילם נברא העולם49.

לפי דברי המכילתא השפיע הגילוי שעל ידי מתן תורה, אשר מעל לעולם, על ישראל כבר לפני כן – בתקופה של ערב מתן תורה, שכבר אז, בהגיעם למדבר סיני, "הושוו כולם לב אחד"50,

הערות

  1. 42. אבל אינו מדייק ל' "ויסעו" "ויחנו" ל' רבים הנאמר בכל מקום כבמכילתא ומדרשים הנ"ל (כהובא בתחלת השיחה), כי מכיון שהמדובר בפעולה נסיעה וחני', הר"ז נעשה ע"י כ"א באופנו. ואין הכרח לומר ל' יחיד. והמבואר לעיל ס"ה בתחלתו הוא רק דכאשר רבים עושים הפעולה באופן אחד יתכן לומר ל' יחיד, אבל אין מוכרח שנוסעים וחונים במחלוקת באם נאמר ל' רבים, כנ"ל בפנים ס"א.
  2. 43. ובמכילתא ומדרשים הנ"ל נאמר רק הל' מחלוקת, מריבה, כי גם "ויחן" אין פי' "כאיש אחד" כנ"ל הערה 40. אבל י"ל שבפסיקתא, תנחומא ויל"ש הנ"ל מדגיש ב' הענינים "והיו חלוקין אלו על אלו (מחלוקת) והיו אומרים בכל שעה נתנה ראש ונשובה מצרימה" (נגד הקב"ה).
  3. 44. תניא ספל"ג.
  4. 45. ראה לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 51.
  5. 46. סנהדרין לז, סע"א.
  6. 22.
  7. 47. ראה תניא שם.
  8. 48. ב"ר פ"א, ד.
  9. 49. רש"י ר"פ בראשית. ועוד.
  10. 50. עפמ"ש בצפע"נ מהד"ת (צ, ב. ועוד): צבור מציאות תוארי לא חל רק על ישראל לאחר מ"ת כו'* יומתק זה שלהמכילתא מכיון שהי' בפועל לפני מ"ת הושוו כולם לב אחד, ולא כאיש אחד. וראה מ"ש בגליון המו"נ (ח"ג פ"ב) בצפע"נ דברים (ע' תז): ואח"כ בשעת מ"ת חזרו ונעשו מהפרטים כלל אחד. וראה בהנסמן לקמן הערה 57.
  11. . בצפע"נ שם ממשיך: ורק כשהן בא"י. ועד"ז כתב בצפע"נ הל' ברכות פ"י הי"א. שו"ת צפע"נ (ווארשא) סקמ"ג ס"ב. וראה לקו"ש [המתורגם] חי"ח ע' 123 סי"א ובהערה 77.

מצוטט בעמוד אחד

תורת מנחם 1
  1. מט- שנת תשכ"ז - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ז לקו"ש חכ"א ע' 105

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.