הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם

הלכה א מצות עשה של תורה למנות שופטים ושוטרים בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך שנאמר …

• סנהדרין טז ע"ב · י תנו רבנן: מניין שמעמידין שופטים לישראל? תלמוד לומר: ״שפטים תתן״. שטרים לישראל …
• סנהדרין נו ע"ב · כ אלא אמר רב אחא בר יעקב: לא נצרכה אלא להושיב בית דין …

הלכה ב אין אנו חייבין להעמיד בתי דינים בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר אלא בארץ …

• מכות ז ע"א · ח אם כן, מה תלמוד לומר ״בשעריך״? בשעריך אתה מושיב בתי דינים בכל …

הלכה ג כמה בתי דינין קבועין יהיו בישראל וכמה יהיה מניינן קובעין בתחלה בית דין הגדול …

• סנהדרין ב ע"א · יג סנהדרין גדולה היתה של שבעים ואחד, וקטנה של עשרים ושלשה. מנין לגדולה …
• סנהדרין ב ע"א · יד ומנין לקטנה שהיא של עשרים ושלשה? שנאמר: ״ושפטו העדה״, ״והצילו העדה״. עדה …
• סנהדרין ב ע"ב · ב וכמה יהא בעיר ותהא ראויה לסנהדרין? מאה ועשרים. רבי נחמיה אומר: מאתים …
• סנהדרין לו ע"ב · יב מתני׳ סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה, כדי שיהו רואין זה את זה. …
• סנהדרין פו ע"ב · טו מתני׳ זקן ממרא על פי בית דין, שנאמר: ״כי יפלא ממך דבר …
• חולין ה ע"א · ב אלא מהכא: ״ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה ישבים איש על כסאו מלבשים …

הלכה ה כל עיר שאין בה שני חכמים גדולים אחד ראוי ללמד ולהורות בכל התורה כולה …

• סנהדרין יז ע"ב · ב אמר רב יהודה אמר רב: כל עיר שאין בה שנים לדבר ואחד …

הלכה ז כל סנהדרי קטנה מושיבין לפניהן שלש שורות של תלמידי חכמים בכל שורה ושורה עשרים …

• סנהדרין לז ע"א · א ושלש שורות של תלמידי חכמים יושבין לפניהן, כל אחד ואחד מכיר את …

הלכה ח אם נחלקו הסנהדרין והוצרכו לסמוך אחד להוסיף על מניינן סומכין מן הראשונה גדול שבה …

• סנהדרין לז ע"א · א ושלש שורות של תלמידי חכמים יושבין לפניהן, כל אחד ואחד מכיר את …

הלכה ט כל מקום שיש בו סנהדרין יהיו שם שני סופרי דיינים עומדין לפניהם אחד מן …

• סנהדרין לו ע"ב · יב מתני׳ סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה, כדי שיהו רואין זה את זה. …

הלכה י ולמה אין סנהדרין אלא בעיר שיש בה מאה ועשרים כדי שיהיה מהן סנהדרין של …

• סנהדרין ב ע"ב · ב וכמה יהא בעיר ותהא ראויה לסנהדרין? מאה ועשרים. רבי נחמיה אומר: מאתים …
• סנהדרין יז ע"ב · ח וכמה יהא בעיר ויהא ראויה לסנהדרין? מאה ועשרים וכו׳. מאה ועשרים מאי …

הלכה א אין מעמידין בסנהדרין בין בגדולה בין בקטנה אלא אנשים חכמים ונבונים מופלגין בחכמת התורה …

• קידושין עו ע"ב · ו אימא מומא ממש! אמר רב אחא בר יעקב: אמר קרא: ״והתיצבו שם …
• סנהדרין יז ע"א · ב ורבנן, אמר קרא: ״ונשאו אתך במשא העם״, ״אתך״ – ואת בהדייהו. ורבי …
• סנהדרין לו ע"ב · ט ואין הכל כשרין לדון דיני נפשות. מאי טעמא? דתני רב יוסף: כשם …
• מנחות סה ע"א · ב כולהו סנהדרין נמי ידעי שבעים לשון! דאמר רבי יוחנן: אין מושיבים בסנהדרין …

הלכה ג אין מעמידין בכל הסנהדרין לא זקן מופלג בשנים ולא סריס מפני שיש בהן אכזריות …

• סנהדרין לו ע"ב · ה הא איכא אחריתי, דתניא: אין מושיבין בסנהדרין זקן וסריס ומי שאין לו …

הלכה ד ואין מושיבין מלך ישראל בסנהדרין שאסור לחלוק עליו ולמרות את דברו אבל מושיבין כהן …

• סנהדרין יח ע"ב · ט גופא: אין מושיבין מלך בסנהדרין, ולא מלך וכהן גדול בעיבור שנה. מלך …

הלכה ה מלכי בית דוד אע"פ שאין מושיבין אותם בסנהדרין יושבין ודנים הם את העם ודנים …

• סנהדרין יח ע"א · ט המלך לא דן, ולא דנין אותו, לא מעיד ולא מעידין אותו, לא …
• סנהדרין יט ע"א · טו מלך לא דן כו׳. אמר רב יוסף: לא שנו אלא מלכי ישראל, …
• הוריות ח ע"ב · י מתני׳ אין חייבין על שמיעת קול, ועל ביטוי שפתים, ועל טומאת מקדש …

הלכה ו כשם שבית דין מנוקין בצדק כך צריכין להיות מנוקין מכל מומי הגוף וצריך להשתדל …

• יבמות קא ע"א · טו ומדאיצטריך ״לעיני״ למעוטי סומים, שמע מינה דאפילו הדיוטות. דאי סלקא דעתך סנהדרין …
• קידושין עו ע"ב · ה ולא מסנהדרין ולמעלה. מאי טעמא? דתני רב יוסף: כשם שבית דין מנוקין …
• סנהדרין יז ע"א · כא אמר רבי יוחנן: אין מושיבין בסנהדרי אלא בעלי קומה, ובעלי חכמה, ובעלי …
• סנהדרין לו ע"ב · ט ואין הכל כשרין לדון דיני נפשות. מאי טעמא? דתני רב יוסף: כשם …
• סנהדרין לו ע"ב · י ודילמא מום ממש? אמר רב אחא בר יעקב: אמר קרא, ״והתיצבו שם …
• מכות ו ע"ב · ב רבי יוסי אומר: לעולם אין נהרגין עד שיהו שני עדיו מתרין בו, …

הלכה ח אמרו חכמים שמבית דין הגדול היו שולחים בכל ארץ ישראל ובודקין כל מי שימצאוהו …

• סנהדרין פח ע"ב · ח משם כותבין ושולחין בכל מקומות: כל מי שהוא חכם, ושפל ברך, ודעת …

הלכה ט בית דין של שלשה שהיה אחד מהן גר הרי זה פסול עד שתהיה אמו …

• קידושין עו ע"ב · ח כל מי שהוחזקו אבותיו משוטרי הרבים. למימרא דלא מוקמינן מפסולים? ורמינהו: הכל …
• סנהדרין לד ע"ב · יא אלא מקיש ריבים לנגעים: מה נגעים ביום, דכתיב ״וביום הראות בו״, אף …
• סנהדרין לד ע"ב · יג ההוא סמיא דהוה בשבבותיה דרבי יוחנן, דהוה דאין דינא, ולא אמר ליה …
• סנהדרין לו ע"ב · ו הכל כשרין לדון דיני ממונות. הכל לאתויי מאי? אמר רב יהודה: לאתויי …
• סנהדרין לו ע"ב · ז הא תנינא חדא זימנא: כל הראוי לדון דיני נפשות ראוי לדון דיני …
• סנהדרין לו ע"ב · ט ואין הכל כשרין לדון דיני נפשות. מאי טעמא? דתני רב יוסף: כשם …
• נדה מט ע"ב · יב מתני' כל הראוי לדון דיני נפשות — ראוי לדון דיני ממונות, ויש …
• נדה מט ע"ב · יד תנינא חדא זימנא: הכל כשרין לדון דיני ממונות, ואין הכל כשרין לדון …
• נדה נ ע"א · ד ההוא סמיא דהוה בשבבותיה דרבי יוחנן, דהוה קדיין דינא, ולא קאמר ליה …

הלכה י אף על פי שאין בית דין פחות משלשה מותר לאחד לדון מן התורה שנאמר …

• ראש השנה כה ע"ב · יז סיפא איצטריכא ליה, דאין היחיד נאמן על ידי עצמו. דסלקא דעתך אמינא: …
• סנהדרין ב ע"ב · ו ולמאי? אילימא דלא בעינן שלשה, והאמר רבי אבהו: שנים שדנו דיני ממונות, …

הלכה יב יש לאדם לעשות דין לעצמו אם יש בידו כח הואיל וכדת וכהלכה הוא עושה …

• מועד קטן יז ע"א · ג אמר רב יוסף: צורבא מרבנן עביד דינא לנפשיה במילתא דפסיקא ליה.
• בבא קמא כז ע"ב · טו היכא דאיכא פסידא – כולי עלמא לא פליגי, דעביד איניש דינא לנפשיה. …

הלכה יד ואסור לאדם חכם שישב בדין עד שידע עם מי ישב שמא יצטרף עם אנשים …

• סנהדרין כג ע"א · טז גופא, אמר רב יהודה אמר רב: אין העדים חותמין על השטר כו׳. …
• שבועות ל ע"ב · יד מנין לדיין שיודע לחבירו שהוא גזלן, וכן עד שיודע בחבירו שהוא גזלן …

הלכה א עד אימתי יושבין הדיינים בדין סנהדרי קטנה ובית דין של שלשה יושבין מאחר תפלת …

• שבת י ע"א · ו עד מתי יושבין בדין? אמר רב ששת: עד זמן סעודה. אמר רב …
• סנהדרין פח ע"ב · ה ואומר: כך דרשתי וכך דרשו חבירי, כך למדתי וכך למדו חבירי. אם …
• סנהדרין פח ע"ב · ו ובשבתות ובימים טובים, יושבין בחיל. נשאלה שאלה בפניהם, אם שמעו – אמרו …

הלכה ב אין בית דין של שבעים ואחד צריכין שיהיו יושבין כולן כאחד במקומן שבמקדש אלא …

• סוטה מה ע"א · ז ולמאי? אי לדבר הרשות — מי מצו נפקי? והכתיב: ״שררך אגן הסהר …
• סנהדרין יד ע"ב · ה דנפוק כמה? אילימא מקצתן, דילמא הנך דאיכא גואי קיימי כוותיה? אלא פשיטא …
• סנהדרין לז ע"א · ד ״אל יחסר המזג״ – שאם הוצרך אחד מהם לצאת, רואין: אם יש …

הלכה ג אין מתחילין את הדינין בלילה מפי השמועה למדו שהדינין כנגעים שנאמר כל ריב וכל …

• סנהדרין לד ע"ב · ט אי הכי, תחלת דין נמי? כדרבא, דרבא רמי: כתיב ״ושפטו את העם …
• נדה נ ע"א · א רבי מאיר היא, דתניא: היה רבי מאיר אומר, מה תלמוד לומר ״על …
• נדה נ ע"א · ו רבי יוחנן סתמא אחרינא אשכח, דתנן: דיני ממונות דנין ביום, וגומרין בלילה.

הלכה ד וכן אין מקבלין עדות ואין מקיימין שטרות בלילה ובדיני ממונות אם התחילו ביום מותר …

• ראש השנה כה ע"ב · יב איצטריך, סלקא דעתך אמינא: תיהוי חקירת עדים כתחילת דין, ו״מקודש מקודש״ כגמר …

הלכה ה הנחלות כדינין שנאמר בהן לחוקת משפט לפיכך אין מפילין נחלות בלילה.

• בבא בתרא קיג ע"ב · ד דלמא דין נחלות קא אמרת? דתניא: ״והיתה לבני ישראל לחקת משפט״ – …
• בבא בתרא קיג ע"ב · ה וכדרב יהודה, דאמר רב יהודה: שלשה שנכנסו לבקר את החולה, רצו – …

הלכה ו שנים שנכנסו לבקר את החולה וצוה בפניהם כותבים ואין עושים דין ואם היו שלשה …

• בבא בתרא קיג ע"ב · ד דלמא דין נחלות קא אמרת? דתניא: ״והיתה לבני ישראל לחקת משפט״ – …
• בבא בתרא קיג ע"ב · ה וכדרב יהודה, דאמר רב יהודה: שלשה שנכנסו לבקר את החולה, רצו – …
• סנהדרין לד ע"ב · יט כדרב יהודה אמר רב, דאמר רב יהודה אמר רב: שלשה שנכנסו לבקר …
• סנהדרין לד ע"ב · כ ואמר רב חסדא: לא שנו אלא ביום, אבל בלילה כותבין ואין עושין …

הלכה ז כל בית דין של ישראל שהוא הגון שכינה עמהם לפיכך צריכין הדיינים לישב באימה …

• שבת י ע"א · ד מאימתי התחלת דין? — רבי ירמיה ורבי יונה. חד אמר משיתעטפו הדיינין. …

הלכה ח כל סנהדרין או מלך או ראש גולה שהעמידו להן לישראל דיין שאינו הגון ואינו …

• סנהדרין ז ע"ב · ז פתח ואמר: ״הוי אומר לעץ הקיצה עורי לאבן דומם הוא יורה הנה …
• סנהדרין ז ע"ב · ח אמר ריש לקיש: כל המעמיד דיין על הציבור שאינו הגון, כאילו נוטע …
• עבודה זרה נב ע"א · יד ואידך? ההוא מיבעי ליה לכדריש לקיש, דאמר ריש לקיש: כל המעמיד דיין …
• עבודה זרה נב ע"א · טו אמר רב אשי: ובמקום תלמידי חכמים, כאילו נטעו אצל מזבח, שנאמר: ״אצל …

הלכה ב וכיצד היא הסמיכה לדורות לא שיסמכו ידיהן על ראש הזקן אלא שקורין לו רבי …

• סנהדרין יג ע"ב · יא אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: בידא ממש סמכין ליה? …

הלכה ג ואין סומכין סמיכה שהיא מינוי הזקנים לדיינות אלא בשלשה והוא שיהיה האחד מהן סמוך …

• יבמות קא ע"ב · יג דתנן: סמיכת זקנים ועגלה ערופה בשלשה, דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר: …
• סנהדרין ב ע"א · ו סמיכת זקנים ועריפת עגלה – בשלשה, דברי רבי שמעון. רבי יהודה אומר: …
• סנהדרין יג ע"ב · ט תנא: סמיכה וסמיכת זקנים בשלשה. מאי סמיכה ומאי סמיכת זקנים? אמר רבי …

הלכה ו אין סומכין זקנים בחוצה לארץ ואע"פ שאלו הסומכין נסמכו בארץ ישראל אפילו היו הסומכין …

• סנהדרין יד ע"א · ה אמר רבי יהושע בן לוי: אין סמיכה בחוצה לארץ. מאי ״אין סמיכה״? …
• סנהדרין יד ע"א · ז תא שמע: דרבי יוחנן הוה מצטער עליה דרב שמן בר אבא, דלא …

הלכה ח ויש להן למנות כל מי שירצו לדברים יחידים והוא שיהיה ראוי לכל הדברים כיצד …

• סנהדרין ה ע"א · י מאי רשותא? כי הוה נחית רבה בר חנה לבבל, אמר ליה רבי …

הלכה יב בית דין שנסמכו בארץ ישראל ויצאו חוצה לארץ הרי הם דנים דיני קנסות בחוצה …

• סנהדרין יד ע"א · ה אמר רבי יהושע בן לוי: אין סמיכה בחוצה לארץ. מאי ״אין סמיכה״? …

הלכה יג ראשי גליות שבבבל במקום מלך הן עומדים ויש להן לרדות את ישראל בכ"מ ולדון …

• סנהדרין ה ע"א · ו כדתניא: ״לא יסור שבט מיהודה״ – אלו ראשי גליות שבבבל, שרודין את …

הלכה יד וכל דיין הראוי לדון שנתן לו ראש גלות רשות לדון יש לו רשות לדון …

• סנהדרין ה ע"א · ה פשיטא: מהכא להכא, ומהתם להתם – מהני. ומהכא להתם נמי מהני, דהכא …
• סנהדרין ה ע"א · ז מהתם להכא מאי? תא שמע: דרבה בר חנה דן דינא וטעה. אתא …
• סנהדרין ה ע"א · ט וכי מאחר דלא מהני, רבה בר חנה רשותא דנקט למה לי? לעיירות …

הלכה א אין מעמידין מלך אלא על פי בית דין של שבעים ואחד ואין עושין סנהדרי …

• סנהדרין ב ע"א · יא אין דנין לא את השבט, ולא את נביא השקר, ולא את כהן …
• סנהדרין טו ע"ב · יא אין דנין כו׳. האי שבט דחטא במאי? אילימא שבט שחלל את השבת, …
• סנהדרין טז ע"א · ו לא את נביא השקר. מנהני מילי?
• סנהדרין טז ע"א · יד בעי רבי אלעזר: שורו של כהן גדול, בכמה? למיתת בעלים דידיה מדמינן …
• סנהדרין טז ע"ב · ד ואין מוסיפין על העיר. מנהני מילי? אמר רב שימי בר חייא, אמר …
• סנהדרין טז ע"ב · ט ואין עושין סנהדראות כו׳. מנא לן? כדאשכחן במשה, דאוקי סנהדראות, ומשה במקום …
• סנהדרין כ ע"ב · ד מתני׳ ומוציא למלחמת הרשות על פי בית דין של שבעים ואחד, ופורץ …
• שבועות יד ע"א · טו אחד הנכנס לעזרה ואחד הנכנס לתוספת העזרה, שאין מוסיפין על העיר ועל …

הלכה ב אין דנין דיני נפשות בפחות מעשרים ושלשה שהן סנהדרי קטנה בין דיני נפשות של …

• סנהדרין ב ע"א · ט דיני נפשות – בעשרים ושלשה. הרובע והנרבע – בעשרים ושלשה, שנאמר: ״והרגת …
• סנהדרין ב ע"א · י שור הנסקל – בעשרים ושלשה, שנאמר: ״השור יסקל וגם בעליו יומת״. כמיתת …
• סנהדרין טו ע"א · יג דיני נפשות כו׳. קא פסיק ותני, לא שנא רובע זכר ולא שנא …
• סנהדרין טו ע"א · טו שור הנסקל בעשרים ושלשה, שנאמר: ״השור יסקל וגם בעליו יומת״. כמיתת הבעלים …
• סנהדרין טו ע"ב · ז הארי והזאב כו׳. אמר ריש לקיש: והוא שהמיתו, אבל לא המיתו – …

הלכה ג המוציא שם רע אין דנין אותו תחילה אלא בבית דין של עשרים ושלשה מפני …

• סנהדרין ב ע"א · ג וחכמים אומרים: מוציא שם רע – בעשרים ושלשה, מפני שיש בו דיני …
• סנהדרין ב ע"א · יד ומנין לקטנה שהיא של עשרים ושלשה? שנאמר: ״ושפטו העדה״, ״והצילו העדה״. עדה …
• סנהדרין ח ע"א · יד אמר עולא: בחוששין ללעז קמיפלגי. רבי מאיר סבר: אין חוששין ללעז, ורבנן …

הלכה ד מכות בשלשה ואע"פ שאפשר שימות כשמלקין אותו.

• סנהדרין ב ע"א · ד מכות בשלשה. משום רבי ישמעאל אמרו: בעשרים ושלשה.

הלכה ה עריפת העגלה בחמשה.

• יבמות קא ע"ב · יג דתנן: סמיכת זקנים ועגלה ערופה בשלשה, דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר: …
• סנהדרין ב ע"א · ו סמיכת זקנים ועריפת עגלה – בשלשה, דברי רבי שמעון. רבי יהודה אומר: …
• סנהדרין יד ע"א · יג עריפת עגלה בשלשה. תנו רבנן: ״ויצאו זקניך ושפטיך״. ״זקניך״ – שנים, ״שפטיך״ …
• סנהדרין יד ע"א · טו ורבי שמעון: אי מ״זקני״ הוה אמינא זקני השוק, כתב רחמנא ״זקניך״. ואי …

הלכה ו עיבור החדש בשלשה.

• סנהדרין ב ע"א · ה עיבור החדש – בשלשה. עיבור השנה – בשלשה, דברי רבי מאיר. רבן …

הלכה ז עיבור השנה בשבעה וכל אלו סמוכין כמו שביארנו.

• סנהדרין ב ע"א · ה עיבור החדש – בשלשה. עיבור השנה – בשלשה, דברי רבי מאיר. רבן …

הלכה ח דיני קנסות כגון גזילות וחבלות ותשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה והאונס והמפתה וכיוצא בהן …

• גיטין פח ע"ב · יא אמר ליה: אנן – שליחותייהו קא עבדינן, מידי דהוה אהודאות והלואות.
• בבא קמא יד ע"ב · יט אלא פרט לבית דין הדיוטות.
• בבא קמא פד ע"ב · ב אלא מאי שנא שור בשור ושור באדם? דשליחותייהו קא עבדינן – מידי …
• בבא קמא פד ע"ב · ו אמרי: כי קא עבדינן שליחותייהו – בממונא, בקנסא – לא עבדינן שליחותייהו.
• בבא קמא פד ע"ב · ט אלא כי עבדינן שליחותייהו – במילתא דשכיחא, ואית ביה חסרון כיס; אבל …
• סנהדרין ב ע"א · א מתני׳ דיני ממונות – בשלשה, גזילות וחבלות – בשלשה, נזק וחצי נזק, …
• סנהדרין ב ע"א · ב האונס והמפתה והמוציא שם רע – בשלשה, דברי רבי מאיר.
• סנהדרין ב ע"ב · ז אלא: דלא בעינן מומחין.
• סנהדרין ה ע"א · א ואם היה מומחה לרבים, דן אפילו יחידי. אמר רב נחמן: כגון אנא …
• סנהדרין ה ע"א · ג תא שמע: דמר זוטרא בריה דרב נחמן דן דינא וטעה, אתא לקמיה …
• סנהדרין ח ע"א · יא אמר ליה: תניתוה, תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה בשלשה. מאי שלשה? אילימא …
• סנהדרין לא ע"ב · כ רב אשי אמר: דיני קנסות הוה, ובבבל לא דייני דיני קנסות. והא …
• סנהדרין לג ע"ב · טו דתניא: ״ועד אחד לא יענה בנפש״ – בין לזכות בין לחובה. רבי …

הלכה ט אין דנין בית דין של חוצה לארץ אלא דברים המצויין תמיד ויש בהן חסרון …

• כתובות מא ע"א · ה האומר גנבתי משלם את הקרן וכו׳. איתמר, פלגא ניזקא, רב פפא אמר: …
• כתובות מא ע"ב · ז והשתא דאמרת פלגא ניזקא קנסא, האי כלבא דאכל אימרי, ושונרא דאכיל תרנגולי …
• גיטין פח ע"ב · יב אי הכי, גזילות וחבלות נמי! כי עבדינן שליחותייהו – במילתא דשכיחא, במילתא …
• בבא קמא טו ע"א · יד רב הונא בריה דרב יהושע אמר קנסא – קסבר: סתם שוורים בחזקת …
• בבא קמא טו ע"ב · יב לא פסיקא ליה. כיון דאיכא חצי נזק צרורות, דהלכתא גמירי לה דממונא …
• בבא קמא טו ע"ב · יג והשתא דאמרת פלגא נזקא קנסא, האי כלבא דאכל אימרי, ושונרא דאכלה תרנגולא …
• בבא קמא פד ע"ב · ב אלא מאי שנא שור בשור ושור באדם? דשליחותייהו קא עבדינן – מידי …
• בבא קמא פד ע"ב · ו אמרי: כי קא עבדינן שליחותייהו – בממונא, בקנסא – לא עבדינן שליחותייהו.
• בבא קמא פד ע"ב · ט אלא כי עבדינן שליחותייהו – במילתא דשכיחא, ואית ביה חסרון כיס; אבל …
• סנהדרין ג ע"א · י הניחא למאן דאמר: ״פלגא ניזקא קנסא״, אלא למאן דאמר: ״פלגא ניזקא ממונא״, …
• שבועות לג ע"א · יג תא שמע: ״משביע אני עליכם, אם לא תבואו ותעידוני שיש לי ביד …
• שבועות לג ע"א · יד הניחא למאן דאמר פלגא נזקא ממונא; אלא למאן דאמר קנסא, מאי איכא …

הלכה י כל הנישום כעבד אין גובין אותו דייני חוצה לארץ לפיכך אדם שחבל בחבירו אין …

• בבא קמא פד ע"א · כג ההוא תורא דאלס ידיה דינוקא. אתא לקמיה דרבא, אמר להו: זילו שיימוהו …
• בבא קמא פד ע"ב · ט אלא כי עבדינן שליחותייהו – במילתא דשכיחא, ואית ביה חסרון כיס; אבל …

הלכה יא בהמה שהזיקה את האדם אין גובין נזקו דייני חוצה לארץ מפני שהוא דבר שאינו …

• בבא קמא פד ע"ב · יא אמרי: התם בתם, הכא במועד. והאמר רבא: אין מועד בבבל! אמרי: דאייעד …
• בבא קמא פד ע"ב · יב והא מילתא דלא שכיחא היא, ומילתא דלא שכיחא הא אמרת דלא עבדינן …
• בבא קמא פד ע"ב · יג אלא כי קאמר רבא – בשן ורגל, דמועדין מתחילתן נינהו.

הלכה יב מפני מה אין מועד בחוצה לארץ לפי שצריך להעיד בו בפני בית דין ואין …

• בבא קמא כד ע"א · יא תא שמע: אין השור נעשה מועד, עד שיעידו בו בפני בעלים ובפני …

הלכה יד ולא כל המשלם על פי עצמו גובין ממנו דייני חוצה לארץ שהרי הפגם והבשת …

• כתובות מא ע"א · א מתני׳ האומר: ״פתיתי את בתו של פלוני״ — משלם בושת ופגם על …
• בבא קמא טו ע"ב · א ״המית שורי את פלוני״ או ״שורו של פלוני״ – הרי זה משלם …

הלכה יז מנהג הישיבות בחוצה לארץ אף על פי שאין גובין שם קנס מנדין אותו עד …

• כתובות מא ע"ב · ח ואי תפס — לא מפקינן מיניה. ואי אמר: אקבעו לי זימנא לארץ …
• בבא קמא טו ע"ב · טו ואי תפס – לא מפקינן מיניה.
• בבא קמא פד ע"א · כג ההוא תורא דאלס ידיה דינוקא. אתא לקמיה דרבא, אמר להו: זילו שיימוהו …

הלכה א כל דיין שדן דיני ממונות וטעה אם טעה בדברים הגלויים והידועים כגון דינין המפורשין …

• כתובות פד ע"ב · ד לימא בהא קמיפלגי: דמר סבר טעה בדבר משנה חוזר, ומר סבר טעה …
• סנהדרין ו ע"א · ד אמר ליה רב ספרא לרבי אבא: דטעה במאי? אילימא דטעה בדבר משנה, …
• סנהדרין ו ע"א · ה היכי דמי בשיקול הדעת? אמר רב פפא: כגון תרי תנאי ותרי אמוראי …

הלכה ב טעה בשקול הדעת כגון דבר שהוא מחלוקת תנאים או אמוראים ולא נפסקה הלכה כאחד …

• סנהדרין ה ע"א · ג תא שמע: דמר זוטרא בריה דרב נחמן דן דינא וטעה, אתא לקמיה …
• סנהדרין ה ע"א · ד אמר רב: האי מאן דבעי למידן דינא, ואי טעה מיבעי למיפטר – …
• סנהדרין לג ע"א · ה רב ששת אמר: כאן שטעה בדבר משנה, כאן שטעה בשיקול הדעת. דאמר …
• סנהדרין לג ע"א · ו אמר ליה רבינא לרב אשי: אפילו טעה ברבי חייא ורבי אושעיא? אמר …
• סנהדרין לג ע"א · ז היכי דמי שיקול הדעת? אמר רב פפא: כגון תרי תנאי או תרי …
• סנהדרין לג ע"א · ט ובא מעשה לפני חכמים ביבנה, והתירוה. שאמר תודוס הרופא: אין פרה וחזירה …
• בכורות כח ע"ב · יד אמר רבי טרפון: הלכה חמורך טרפון! אמר לו רבי עקיבא: רבי טרפון, …

הלכה ג היה הטועה מומחה ולא נטל רשות ולא קבלו אותו בעלי דינין עליהן או שלא …

• סנהדרין ו ע"א · ב גופא, אמר רבי אבהו: שנים שדנו דיני ממונות – לדברי הכל אין …
• סנהדרין לג ע"א · ב דיני ממונות מחזירין כו׳. ורמינהו: דן את הדין, זיכה את החייב, חייב …
• סנהדרין לג ע"א · יא חדא ועוד קאמר: חדא, דטועה בדבר משנה אתה, וטועה בדבר משנה חוזר. …
• סנהדרין לג ע"א · יד רב חסדא אמר: כאן – שנטל ונתן ביד, כאן – שלא נטל …
• בכורות כח ע"ב · ח מתני׳ דן את הדין, זיכה את החייב וחייב את הזכאי, טימא את …
• בכורות כח ע"ב · ט גמ׳ לימא תנן סתמא כרבי מאיר, דדאין דינא דגרמי? אמר רבי אילעא …

הלכה ד אבל מי שאינו מומחה ולא קבלו אותו בעלי דינין אע"פ שנטל רשות הרי זה …

• בבא קמא ק ע"א · ה דתנן: דן את הדין; זיכה את החייב; חייב את הזכאי; טימא את …
• בבא קמא ק ע"א · ו הא איתמר עלה, אמר רבי אילעא אמר רב: והוא שנטל ונתן ביד!

הלכה ו שנים שנתעצמו בדין אחד אומר נדון כאן ואחד אומר נעלה לבית דין הגדול שמא …

• ראש השנה לא ע"ב · ד גמ׳ ההיא איתתא דאזמנוה לדינא קמיה דאמימר בנהרדעא. אזל אמימר למחוזא, ולא …
• בבא קמא קיב ע"ב · ז אי הכי, כי פתחו ליה נמי, מצי אמר ליה: לבית דין הגדול …
• סנהדרין לא ע"ב · יא איתמר נמי: אמר רב ספרא אמר רבי יוחנן: שנים שנתעצמו בדין, אחד …

הלכה ז במה דברים אמורים בשאר הדינין שזה טוען וזה טוען או כשאמר המלוה נדון כאן …

• סנהדרין לא ע"ב · טז אמר אמימר: הילכתא, כופין אותו וילך למקום הוועד. אמר ליה רב אשי …

הלכה א אחד מבעלי דינין שאמר איש פלוני ידון לי ואמר בעל דינו פלוני ידון לי …

• סנהדרין כג ע"א · א מתני׳ דיני ממונות בשלשה. זה בורר לו אחד, וזה בורר לו אחד, …
• סנהדרין כג ע"א · יא אלא הכי קאמר: כשזה בורר לו דיין אחד, וזה בורר לו דיין …
• סנהדרין כג ע"א · יב מאי שנא דעבדי הכי? אמרי במערבא משמיה דרבי זירא: מתוך שזה בורר …
• סנהדרין כג ע"א · טו לא, דכולי עלמא אית להו דרב יהודה אמר רב, ודעת הדיינין – …

הלכה ב מי שקבל עליו קרוב או פסול בין להיותו דיין בין להיותו עד עליו אפילו …

• בבא בתרא קכח ע"א · ב מאי קא משמע לן? תנינא, אמר לו: ״נאמן עלי אבא״; ״נאמן עלי …
• סנהדרין כד ע"א · יט מתני׳ אמר לו: ״נאמן עלי אבא״, ״נאמן עלי אביך״, ״נאמנים עלי שלשה …
• סנהדרין כד ע"ב · ט תא שמע, דאמר רבא: קיבל עליו קרוב או פסול – לפני גמר …
• סנהדרין כד ע"ב · יג רב אשי אמר: הכי שלח ליה, ב״אתן לך״ מחלוקת, או ב״מחול לך״ …
• סנהדרין כד ע"ב · יד בסורא מתנו הכי. בפומבדיתא מתנו הכי, אמר רב חנינא בר שלמיה: שלחו …

הלכה ג וכן מי שנתחייב לחבירו שבועה בבית דין ואמר לו השבע לי בחיי ראשך והפטר …

• בבא בתרא קכח ע"א · ב מאי קא משמע לן? תנינא, אמר לו: ״נאמן עלי אבא״; ״נאמן עלי …
• סנהדרין כד ע"א · כ היה חייב לחבירו שבועה, ואמר לו: ״דור לי בחיי ראשך״. רבי מאיר …

הלכה ו מי שנתחייב בבית דין והביא עדים או ראיה לזכותו סותר את הדין וחוזר הדין …

• סנהדרין לא ע"א · יב מתני׳ כל זמן שמביא ראיה – סותר את הדין. אמר לו: ״כל …
• סנהדרין לא ע"א · יג אמר רבן שמעון בן גמליאל: מה יעשה זה שלא מצא בתוך שלשים, …
• סנהדרין לא ע"א · יד אמר לו: ״הבא עדים״, ואמר: ״אין לי עדים״. אמר: ״הבא ראיה״, ואמר: …
• סנהדרין לא ע"א · טז ראה שמתחייב בדין, ואמר: ״קרבו פלוני ופלוני ויעידוני״, או שהוציא ראיה מתחת …
• סנהדרין לא ע"א · כה הוה קא בכי ואזיל. שמעוה הנך אינשי, אמרו ליה: אנן ידעינן במילי …

הלכה ז אבל אם סתם את טענותיו אינו סותר כיצד אמרו לו יש לך עדים אמר …

• סנהדרין לא ע"א · יב מתני׳ כל זמן שמביא ראיה – סותר את הדין. אמר לו: ״כל …
• סנהדרין לא ע"א · יג אמר רבן שמעון בן גמליאל: מה יעשה זה שלא מצא בתוך שלשים, …
• סנהדרין לא ע"א · יד אמר לו: ״הבא עדים״, ואמר: ״אין לי עדים״. אמר: ״הבא ראיה״, ואמר: …
• סנהדרין לא ע"א · טז ראה שמתחייב בדין, ואמר: ״קרבו פלוני ופלוני ויעידוני״, או שהוציא ראיה מתחת …
• סנהדרין לא ע"א · כה הוה קא בכי ואזיל. שמעוה הנך אינשי, אמרו ליה: אנן ידעינן במילי …
• סנהדרין לא ע"ב · ח אלא, כי אתא רב שמואל בר יהודה, אמר רבי יוחנן: לעולם מביא …

הלכה ח במה דברים אמורים כשהיתה הראיה אצלו והעדים עמו במדינה אבל אם אמר אין לי …

• סנהדרין לא ע"א · יב מתני׳ כל זמן שמביא ראיה – סותר את הדין. אמר לו: ״כל …
• סנהדרין לא ע"א · יג אמר רבן שמעון בן גמליאל: מה יעשה זה שלא מצא בתוך שלשים, …
• סנהדרין לא ע"א · יד אמר לו: ״הבא עדים״, ואמר: ״אין לי עדים״. אמר: ״הבא ראיה״, ואמר: …
• סנהדרין לא ע"א · טז ראה שמתחייב בדין, ואמר: ״קרבו פלוני ופלוני ויעידוני״, או שהוציא ראיה מתחת …
• סנהדרין לא ע"א · כה הוה קא בכי ואזיל. שמעוה הנך אינשי, אמרו ליה: אנן ידעינן במילי …
• סנהדרין לא ע"ב · ח אלא, כי אתא רב שמואל בר יהודה, אמר רבי יוחנן: לעולם מביא …

הלכה ט בד"א בגדול שנתחייב והביא ראיות והביא עדים אחר שסתם טענותיו אבל יורש שהוא קטן …

• סנהדרין לא ע"א · יב מתני׳ כל זמן שמביא ראיה – סותר את הדין. אמר לו: ״כל …
• סנהדרין לא ע"א · יג אמר רבן שמעון בן גמליאל: מה יעשה זה שלא מצא בתוך שלשים, …
• סנהדרין לא ע"א · יד אמר לו: ״הבא עדים״, ואמר: ״אין לי עדים״. אמר: ״הבא ראיה״, ואמר: …
• סנהדרין לא ע"א · טז ראה שמתחייב בדין, ואמר: ״קרבו פלוני ופלוני ויעידוני״, או שהוציא ראיה מתחת …
• סנהדרין לא ע"א · כה הוה קא בכי ואזיל. שמעוה הנך אינשי, אמרו ליה: אנן ידעינן במילי …

הלכה י מי שקנו מידו שאם לא יבא ביום פלוני וישבע יהיה חבירו נאמן בטענתו ויטול …

• נדרים כז ע"א · ז אמר ליה רבא: אנוס הוא, ואנוס רחמנא פטריה, דכתיב: ״ולנערה לא תעשה …
• סנהדרין לא ע"א · יב מתני׳ כל זמן שמביא ראיה – סותר את הדין. אמר לו: ״כל …
• סנהדרין לא ע"א · יג אמר רבן שמעון בן גמליאל: מה יעשה זה שלא מצא בתוך שלשים, …
• סנהדרין לא ע"א · יד אמר לו: ״הבא עדים״, ואמר: ״אין לי עדים״. אמר: ״הבא ראיה״, ואמר: …
• סנהדרין לא ע"א · טז ראה שמתחייב בדין, ואמר: ״קרבו פלוני ופלוני ויעידוני״, או שהוציא ראיה מתחת …
• סנהדרין לא ע"א · כה הוה קא בכי ואזיל. שמעוה הנך אינשי, אמרו ליה: אנן ידעינן במילי …

הלכה א בית דין שנחלקו מקצתם אומרים זכאי ומקצתם אומרים חייב הולכין אחר הרוב וזו מצות …

• בבא בתרא צב ע"ב · ג רב אמר: הרי זה מקח טעות – בתר רובא אזלינן, ורובא לרדיא …
• סנהדרין ב ע"א · טז ומנין להביא עוד שלשה? ממשמע שנאמר ״לא תהיה אחרי רבים לרעת״ שומע …

הלכה ב בית דין של שלשה שנחלקו שנים אומרים זכאי ואחד אומר חייב הרי זה זכאי …

• סנהדרין יז ע"א · יח סוף סוף, לרעה על פי שנים לא משכחת לה. אי אחד עשר …
• סנהדרין כט ע"א · טז שנים אומרים: זכאי, ואחד אומר: חייב – זכאי. שנים אומרים: חייב, ואחד …

הלכה א סנהדרין שפתחו כולם בדיני נפשות תחלה ואמרו כולן חייב הרי זה פטור עד שיהיו …

• סנהדרין יז ע"א · כ אמר רב כהנא: סנהדרי שראו כולן לחובה – פוטרין אותו. מאי טעמא? …
• סנהדרין מ ע"א · יב המזכה אומר: ״אני מזכה, ומזכה אני במקומי״. והמחייב אומר: ״אני מחייב, ומחייב …

הלכה ב סנהדרי קטנה שנחלקו בדיני נפשות שנים עשר אומרים זכאי ואחד עשר אומרים חייב הרי …

• סנהדרין יז ע"א · יח סוף סוף, לרעה על פי שנים לא משכחת לה. אי אחד עשר …
• סנהדרין יז ע"א · יט ואמר רבי אבהו: במוסיפין עושין בית דין שקול לכתחילה. פשיטא! מהו דתימא: …
• סנהדרין מב ע"א · יב אמר רבי אחא: פוטרין אותו. וכן אמר רבי יוחנן: פוטרין אותו. אמר …
• סנהדרין מב ע"א · טז מיתיבי: גדול שבדיינין אומר ״נזדקן הדין״. אי אמרת בשלמא חכם דינא, היינו …

הלכה ב ובכלל לאו זה שלא יחזור המלמד זכות בדיני נפשות ללמד חובה שנאמר לא תענה …

• סנהדרין לד ע"א · ג דיני נפשות: המלמד כו׳. אמר רב: לא שנו אלא בשעת משא ומתן, …
• סנהדרין מ ע"א · יב המזכה אומר: ״אני מזכה, ומזכה אני במקומי״. והמחייב אומר: ״אני מחייב, ומחייב …

הלכה ג תלמיד שהיה מזכה ומת רואין אותו כאילו הוא מזכה במקומו.

• סנהדרין לד ע"א · ג דיני נפשות: המלמד כו׳. אמר רב: לא שנו אלא בשעת משא ומתן, …
• סנהדרין לד ע"א · ז תא שמע, דאמר רבי יוסי בר חנינא: אחד מן התלמידים שזיכה ומת …
• סנהדרין מג ע"א · יב תא שמע, דאמר רבי יוסי בר חנינא: אחד מן התלמידים שזיכה ומת, …

הלכה ד אמר אחד יש לי ללמד עליו זכות ונשתתק או מת קודם שילמד זכות ויאמר …

• סנהדרין מג ע"א · יב תא שמע, דאמר רבי יוסי בר חנינא: אחד מן התלמידים שזיכה ומת, …

הלכה ה שנים שאמרו טעם אחד אפילו משני מקראות אין נמנין אלא כאחד.

• סנהדרין לד ע"א · יא לא, כדי שלא יאמרו שנים טעם אחד משני מקראות. כדבעא מיניה רבי …

הלכה ז וכן אין פותחין בדיני נפשות לחובה אלא לזכות כיצד אומרים לזה שחטא אם לא …

• סנהדרין לב ע"ב · יז רב כהנא אמר: ״מדבריכם נזדכה פלוני״. אביי ורבא דאמרי תרוייהו: אמרינן ליה, …

הלכה ח אמר אחד מן התלמידים בדיני נפשות יש לי ללמד עליו חובה משתקין אותו אמר …

• סנהדרין כט ע"א · ל מסית? מאן דכר שמיה! חסורי מיחסרא והכי קתני: אם לא טען, אין …
• סנהדרין לג ע"ב · ה דיני נפשות כו׳. תנו רבנן: מניין ליוצא מבית דין חייב, ואמר אחד …
• סנהדרין לג ע"ב · טז אמר רב פפא: באחד מן התלמידים, ודברי הכל.
• סנהדרין לד ע"א · ב ורבנן, האי ״למות״ מאי דרשי ביה? מוקמי ליה באחד מן התלמידים. כדתניא: …
• סנהדרין מ ע"א · ט ואחר כך מכניסין את השני ובודקין אותו. אם נמצאו דבריהם מכוונים, פותחין …
• סנהדרין מ ע"א · י אם יש ממש בדבריו, שומעין לו. ואפילו הוא אומר: ״יש לי ללמד …
• סנהדרין מב ע"א · ט ואחר כך מכניסין כו׳. אותו היום ותו לא? והתניא: אם יש ממש …

הלכה ט בית דין שטעו בדיני נפשות וחייבו את הפטור וגמרו דינו לחובה ונראה להם הטעם …

• סנהדרין לג ע"ב · יא ואין מחזירין לחובה. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: והוא …
• סנהדרין לג ע"ב · יג אלא היכי דמי אין חוזרין? אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: כגון …

הלכה א מה בין דיני ממונות לדיני נפשות דיני ממונות בשלשה דיני נפשות בעשרים ושלשה דיני …

• ראש השנה כה ע"ב · יב איצטריך, סלקא דעתך אמינא: תיהוי חקירת עדים כתחילת דין, ו״מקודש מקודש״ כגמר …
• סנהדרין לב ע"א · ב מה בין דיני ממונות לדיני נפשות? דיני ממונות – בשלשה, ודיני נפשות …
• סנהדרין לג ע"ב · ה דיני נפשות כו׳. תנו רבנן: מניין ליוצא מבית דין חייב, ואמר אחד …
• סנהדרין לג ע"ב · יד דיני ממונות הכל כו׳. הכל, ואפילו עדים? נימא מתניתין רבי יוסי ברבי …
• סנהדרין לד ע"ב · ט אי הכי, תחלת דין נמי? כדרבא, דרבא רמי: כתיב ״ושפטו את העם …
• סנהדרין לד ע"ב · כא דיני נפשות דנין ביום וכו׳. מנהני מילי? אמר רב שימי בר חייא: …
• סנהדרין מ ע"א · ט ואחר כך מכניסין את השני ובודקין אותו. אם נמצאו דבריהם מכוונים, פותחין …

הלכה ב לפיכך אין דנין דיני נפשות לא ערב שבת ולא ערב יום טוב שמא יתחייב …

• יבמות ו ע"ב · יא מה מושבות האמורים להלן — בבית דין, אף מושבות האמורים כאן — …
• סנהדרין לה ע"א · ט לפיכך אין דנין כו׳. מאי טעמא?
• סנהדרין לה ע"א · י משום דלא אפשר. היכי ליעבד? לידייניה במעלי שבתא וליגמריה לדיניה במעלי שבתא? …

הלכה ד אחד דיני נפשות ואחד דיני מלקיות ואחד דיני גלות הדינים האלו שוים בהן אלא …

• סנהדרין לג ע"ב · י תניא נמי הכי: חייבי גליות מניין? אתיא ״רצח״ ״רצח״. חייבי מלקות מניין? …
• סנהדרין לו ע"ב · ב אמר רבי אבהו: עשרה דברים יש בין דיני ממונות לדיני נפשות, וכולן …

הלכה ה המסית אין דיניו כשאר דיני נפשות מכמנין לו את העדים ואינו צריך התראה כשאר …

• סנהדרין כט ע"א · ל מסית? מאן דכר שמיה! חסורי מיחסרא והכי קתני: אם לא טען, אין …
• סנהדרין לג ע"ב · ז אמר רב שימי בר אשי: וחילופא למסית, דכתיב ״לא תחמל ולא תכסה …
• סנהדרין לו ע"ב · ה הא איכא אחריתי, דתניא: אין מושיבין בסנהדרין זקן וסריס ומי שאין לו …
• סנהדרין סז ע"א · ג כל חייבי מיתות שבתורה, אין מכמינין עליהם, חוץ מזו.

הלכה ו דיני ממונות וכן הטומאות והטהרות מתחילין מן הגדול שבדיינים ושומעין את דבריו ודיני נפשות …

• גיטין נט ע"א · ב והאנן תנן: דיני ממונות והטהרות והטמאות – מתחילין מן הגדול, ודיני נפשות …
• סנהדרין לו ע"א · ה דיני ממונות, הטמאות והטהרות כו׳. אמר רב: אנא הואי במנינא דבי רבי, …
• סנהדרין לו ע"א · יד דיני נפשות מתחילין מן הצד. מנא הני מילי? אמר רב אחא בר …
• סנהדרין פא ע"ב · יז מתני׳ הגונב את הקסוה, והמקלל בקוסם, והבועל ארמית – קנאין פוגעין בו. …

הלכה ז דיני ממונות וכן הטומאות וכן הטהרות האב ובנו הרב ותלמידו מונין אותן בשנים ודיני …

• סנהדרין לו ע"א · טז אמר רב: שונה אדם לתלמידו, ודן עמו בדיני נפשות. מיתיבי: הטהרות והטמאות, …
• סנהדרין לו ע"ב · א כי קאמר רב, כגון רב כהנא ורב אסי, דלגמריה דרב הוו צריכי, …
• בכורות לח ע"ב · ו ואף על פי שאמרו: אין אדם רואה מומין לעצמו, אבל מורה הלכה …

הלכה ט ובשעת גמר דין אין גומרין את הדין בקרובים שהדיינין הקרובים פסולין לדין כמו שיתבאר.

• סנהדרין לו ע"ב · ט ואין הכל כשרין לדון דיני נפשות. מאי טעמא? דתני רב יוסף: כשם …

הלכה י תלמיד שהיה חכם ומבין והיה מחוסר קבלה הרי רבו מוסר לו הקבלה שהוא צריך …

• סנהדרין לו ע"א · טז אמר רב: שונה אדם לתלמידו, ודן עמו בדיני נפשות. מיתיבי: הטהרות והטמאות, …

הלכה יא הכל כשרים לדון דיני ממונות אפילו גר והוא שתהיה אמו מישראל וגר דן את …

• יבמות קב ע"א · א גר דן את חבירו דבר תורה, שנאמר: ״שום תשים עליך מלך אשר …
• יבמות קב ע"א · ב ואם היתה אמו מישראל — דן אפילו ישראל. ולענין חליצה עד שיהא …
• סנהדרין כז ע"ב · ד ממאי? אילימא מהא דתנן: כל הראוי לדון דיני נפשות ראוי לדון דיני …
• סנהדרין כז ע"ב · ו דאי לא תימא הכי, סיפא דקתני: יש ראוי לדון דיני ממונות ואין …
• סנהדרין לו ע"ב · ו הכל כשרין לדון דיני ממונות. הכל לאתויי מאי? אמר רב יהודה: לאתויי …
• סנהדרין לו ע"ב · ז הא תנינא חדא זימנא: כל הראוי לדון דיני נפשות ראוי לדון דיני …
• נדה מט ע"ב · יב מתני' כל הראוי לדון דיני נפשות — ראוי לדון דיני ממונות, ויש …
• נדה מט ע"ב · יד תנינא חדא זימנא: הכל כשרין לדון דיני ממונות, ואין הכל כשרין לדון …

הלכה א כיצד דנין דיני נפשות כשיבואו עדים לבית דין ואומרים ראינו פלוני זה שעבר עבירה …

• סנהדרין מ ע"א · ב מכירין אתם אותו? התרתם בו? העובד עבודה זרה: את מי עבד, ובמה …
• סנהדרין מ ע"ב · יט מכירים אתם אותו. תנו רבנן: מכירים אתם אותו? נכרי הרג? ישראל הרג? …

הלכה ב אחד תלמיד חכם ואחד עם הארץ צריך התראה שלא ניתנה התראה אלא להבחין בין …

• כתובות לג ע"א · ד רבי אליעזר אומר: עדים זוממין ממונא משלמי ומילקא לא לקי, משום דלאו …
• כתובות לג ע"א · ט היכי דמי? אי דלא אתרו ביה — אמאי מיקטיל? אלא פשיטא דאתרו …
• סנהדרין ח ע"ב · ו רב פפא אמר: הכא באשה חבירה עסקינן, וקמיפלגי בפלוגתא דרבי יוסי בר …
• סנהדרין מ ע"ב · יט מכירים אתם אותו. תנו רבנן: מכירים אתם אותו? נכרי הרג? ישראל הרג? …
• סנהדרין מא ע"א · ט התיר עצמו למיתה, מנא לן? אמר רבא, ואיתימא חזקיה, אמר קרא: ״יומת …
• סנהדרין פ ע"ב · ד אמר רבי ירמיה: הכא במאי עסקינן? כגון שהתרו בו סתם. והאי תנא …
• מכות ו ע"ב · ו אמר רבא: אם היו רואין את המתרה, או המתרה רואה אותן – …

הלכה ג אמרו העדים היתה לו התראה ומכירין אנו אותו מאיימין בית דין עליהן וכיצד מאיימין …

• סנהדרין לד ע"א · ט תא שמע: שני סופרי הדיינין עומדין לפניהן, אחד מן הימין ואחד מן …
• סנהדרין לז ע"א · י מתני׳ כיצד מאיימין את העדים על עידי נפשות? היו מכניסין אותן ומאיימין …
• סנהדרין לז ע"א · יג לפיכך נברא אדם יחידי, ללמדך שכל המאבד נפש אחת מישראל, מעלה עליו …
• סנהדרין מ ע"א · ט ואחר כך מכניסין את השני ובודקין אותו. אם נמצאו דבריהם מכוונים, פותחין …
• סנהדרין מ ע"א · יא ואם מצאו לו זכות, פטרוהו. ואם לאו, מעבירין אותו למחר, ומזדווגין זוגות …
• סנהדרין מ ע"א · יב המזכה אומר: ״אני מזכה, ומזכה אני במקומי״. והמחייב אומר: ״אני מחייב, ומחייב …
• סנהדרין מב ע"ב · א מתני׳ נגמר הדין , מוציאין אותו לסוקלו. בית הסקילה היה חוץ לבית …

הלכה ד משנגמר דינו אין משהין אותו אלא יהרג ביומו אפילו היתה עוברה אין ממתינין לה …

• ערכין ז ע"א · יא מתני׳ האשה שיצאה ליהרג, אין ממתינין לה עד שתלד. האשה שישבה על …
• ערכין ז ע"א · טז אמר רב יהודה אמר שמואל: האשה היוצאה ליהרג, מכין אותה כנגד בית …
• ערכין ז ע"ב · י אלא אמר רב נחמן: זו מיתתה אוסרתה, וזו גמר דינה אוסרתה.

הלכה ה מי שיצא ליהרג והיה זבחו זבוח אין הורגין אותו עד שמזין עליו מדם חטאתו …

• ערכין ז ע"א · י הכי נמי קאמר: במה דברים אמורים — שהיה זבח זבוח באותה שעה, …

הלכה א מי שנגמר דינו למיתה מוציאין אותו מבית דין ואחד עומד על פתח בית דין …

• סנהדרין מב ע"ב · א מתני׳ נגמר הדין , מוציאין אותו לסוקלו. בית הסקילה היה חוץ לבית …
• סנהדרין מג ע"א · יד אפילו הוא כו׳. ואפילו פעם ראשונה ושניה? והתניא: פעם ראשונה ושניה, בין …
• סנהדרין מג ע"א · טו אמר רב פפא: תרגומה מפעם שניה ואילך.
• סנהדרין מג ע"א · טז מנא ידעי? אמר אביי: דמסרינן ליה זוגא דרבנן. אי איכא ממש בדבריו …
• סנהדרין מג ע"א · יח מתני׳ מצאו לו זכות – פטרוהו, ואם לאו – יוצא ליסקל. וכרוז …
• סנהדרין מג ע"א · יט גמ׳ אמר אביי: וצריך למימר ביום פלוני, ובשעה פלונית, ובמקום פלוני. דילמא …
• סנהדרין מג ע"ב · ג מתני׳ היה רחוק מבית הסקילה כעשר אמות, אומרים לו: ״התודה״, שכן דרך …
• סנהדרין מג ע"ב · ד ואם אינו יודע להתוודות, אומרים לו, אמור: ״תהא מיתתי כפרה על כל …

הלכה ב ואחר שמתודה משקין אותו קורט של לבונה בכוס של יין כדי שתטרף דעתו עליו …

• סנהדרין מג ע"א · י ותו, הא דאמר רב חייא בר רב אשי אמר רב חסדא: היוצא …

הלכה ג זה היין והלבונה והאבן שיסקל בה הנסקל והסייף שיהרג בו הנהרג והסודר שחונקין בו …

• סנהדרין מג ע"א · ח אחד עומד כו׳. אמר רב הונא: פשיטא לי, אחד אבן שנסקל בה, …
• סנהדרין מג ע"א · י ותו, הא דאמר רב חייא בר רב אשי אמר רב חסדא: היוצא …

הלכה ד אין בית דין יוצאין אחר הנהרג וכל בית דין שהרגו נפש אסורים לאכול כל …

• מועד קטן יד ע"ב · יג והא קא מימנעי משמחת יום טוב — דתניא, רבי עקיבא אומר: מנין …
• סנהדרין סג ע"א · כב רבי דוסא אומר: מניין שאין מברין על הרוגי בית דין? תלמוד לומר: …
• סנהדרין סג ע"א · כג רבי עקיבא אומר: מנין לסנהדרין שהרגו את הנפש, שאין טועמין כלום כל …
• סנהדרין סג ע"א · כה ואמר רבי אבין בר חייא, ואיתימא רבי אבין בר כהנא: על כולם …

הלכה ה מי שנתחייב מיתה בחולו של מועד מעיינין בדינו ואוכלין בית דין ושותין ואח"כ גומרין …

• מועד קטן יד ע"ב · טו אתו מצפרא ומעייני בדיניה, ועיילי, ואכלי ושתו כולי יומא, והדר אתו בשקיעת …

הלכה ו הרוגי בית דין אין מתאבלין עליהן ובאין קרוביהן ושואלים את שלום העדים ואת שלום …

• סנהדרין מו ע"א · יז ולא היו קוברין אותו בקברות אבותיו, אלא שתי בתי קברות היו מתוקנין …
• סנהדרין מו ע"ב · א ולא היו מתאבלין, אבל אוננין, שאין אנינות אלא בלב.

הלכה ז מי שנגמר דינו וברח ובא לבית דין אחר אין סותרין את דינו אלא כל …

• גיטין כח ע"ב · יא מיתיבי, כל מקום שיעמדו שנים ויאמרו: ״מעידין אנו את איש פלוני שנגמר …
• סנהדרין מה ע"ב · ט מיתיבי: כל מקום שיעידוהו שנים ויאמרו, ״מעידין אנו באיש פלוני שנגמר דינו …
• סנהדרין מה ע"ב · יא שאני התם, דאמר קרא: ״מות יומת״.
• מכות ז ע"א · ב מתני׳ מי שנגמר דינו, וברח, ובא לפני אותו בית דין – אין …

הלכה ח מי שנגמר דינו בבית דין שהיה בחוצה לארץ וברח לבית דין שבארץ ישראל סותרין …

• מכות ז ע"א · ה אמר אביי: לא קשיא, כאן בארץ ישראל, כאן בחוצה לארץ.
• מכות ז ע"א · ו דתניא: רבי יהודה בן דוסתאי אומר משום רבי שמעון בן שטח: ברח …

הלכה א ארבע מיתות נמסרו לבית דין סקילה ושריפה והריגה בסייף וחנק סקילה ושריפה מפורשין הן …

• סנהדרין נב ע"ב · כד רבי יונתן אומר: לא מפני שהיא קלה, אלא כל מיתה האמורה בתורה …

הלכה ד סקילה חמורה מן השריפה ושריפה חמורה מן הסייף והסייף חמורה מן החנק וכל מי …

• יבמות לב ע"א · יב וסבר רבי יוסי איסור חל על איסור? והא תניא: עבר עבירה שיש …
• קידושין לב ע"א · יא אמר ליה: אי הכי אימא סיפא: וחכמים אומרים ידונו בשריפה, שהסקילה חמורה. …
• סנהדרין לז ע"ב · ו אמרי: ההוא חטא אחריתי הוה ביה, דאמר מר: מי שנתחייב שתי מיתות …
• סנהדרין מט ע"ב · יז סקילה שריפה כו׳. סקילה חמורה משריפה, שכן ניתנה למגדף ולעובד עבודה זרה. …
• סנהדרין נ ע"א · ח שריפה חמורה מסייף, שכן ניתנה לבת כהן שזינתה. ומאי חומרא? שכן מחללת …
• סנהדרין נ ע"א · יד סייף חמור מחנק, שכן ניתן לאנשי עיר הנדחת. ומאי חומרא? שכן ממונם …
• סנהדרין פא ע"א · ב מתני׳ מי שנתחייב בשתי מיתות בית דין – נידון בחמורה. עבר עבירה …
• סנהדרין פא ע"א · ד אמר רבא: הכי במאי עסקינן? כגון שעבר עבירה קלה, ונגמר דינו על …
• כריתות יד ע"ב · ט ומי אית ליה לרבי יוסי איסור חל על איסור? והא תנן: עבר …

הלכה ו כל חייבי מיתות שנתערבו זה בזה נדון כל אחד מהן בקלה שבהן.

• קידושין לב ע"א · יא אמר ליה: אי הכי אימא סיפא: וחכמים אומרים ידונו בשריפה, שהסקילה חמורה. …
• סנהדרין עט ע"ב · ז כל חייבי מיתות שנתערבו זה בזה – נידונין בקלה. הנסקלין בנשרפין – …

הלכה ז מי שנגמר דינו שנתערב עם שאר העם ולא נודע מי הוא מאלו או מי …

• סנהדרין עט ע"ב · ו מתני׳ רוצח שנתערב באחרים – כולן פטורין. רבי יהודה אומר: כונסין אותן …
• סנהדרין עט ע"ב · יב אמר רבי אבהו אמר שמואל: הכא ברוצח שלא נגמר דינו, שנתערב ברוצחים …

הלכה ח מי שעמד על נפשו ולא יכלו בית דין לאוסרו עד שימיתוהו במיתה שהוא חייב …

• בבא מציעא לא ע"ב · ב ״מות יומת המכה״, אין לי אלא במיתה הכתובה בו. מנין שאם אי …
• סנהדרין מה ע"ב · ז אמר שמואל: נקטעה יד העדים – פטור. מאי טעמא? דבעינא ״יד העדים …
• סנהדרין מה ע"ב · ח אלא מעתה, עדים גידמין דמעיקרא, הכי נמי דפסילי? שאני התם, דאמר קרא: …
• סנהדרין מה ע"ב · י ומי בעינן קרא כדכתיב? והתניא: ״מות יומת המכה רוצח הוא״ – אין …
• סנהדרין מה ע"ב · יא שאני התם, דאמר קרא: ״מות יומת״.

הלכה ט כל הרוגי בית דין אין קוברין אותן בקברי אבותיהם בכלל ישראל אלא שני קברות …

• סנהדרין מו ע"א · יז ולא היו קוברין אותו בקברות אבותיו, אלא שתי בתי קברות היו מתוקנין …

הלכה י צריכין בית דין להתיישב בדיני נפשות ולהמתין ולא יאיצו וכל בית דין שהרגו נפש …

• סנהדרין לה ע"א · ג אמר רב יהודה אמר רב: אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, חלק …
• סנהדרין מה ע"ב · כא האיש תולין אותו פניו כלפי העם, והאשה פניה כלפי העץ; דברי רבי …
• סנהדרין מו ע"א · ח אלא, אי איתמר הכי איתמר: לא שנו אלא במיתה אחת כעין שתי …
• סנהדרין מו ע"א · ט מתיב רב אדא בר אהבה: אין דנין שנים ביום אחד, ואפילו בנואף …
• מכות ז ע"א · ג סנהדרין נוהגת בארץ ובחוצה לארץ. סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חובלנית. רבי …

הלכה יא אין דנין דני נפשות אלא בפני הבית והוא שיהיה בית דין הגדול שם בלשכה …

• סנהדרין נב ע"ב · ג אמר רב יוסף: טעה בתרתי, טעה בדרב מתנה, וטעה בדתניא. ״ובאת אל …

הלכה יב בתחילה כשנבנה בית המקדש היו בית דין הגדול יושבין בלשכת הגזית שהיתה בעזרת ישראל …

• ראש השנה לא ע"א · יט וכנגדן גלתה סנהדרין, מגמרא: מלשכת הגזית לחנות, ומחנות לירושלים, ומירושלים ליבנה,
• סוטה מ ע"ב · ח וכהן גדול עומד ומקבל וקורא וכו׳. ״עומד״ — מכלל דיושב הוא? והאמר …
• קידושין עח ע"ב · ב וכתב קרא הכי? אמר ליה: אין, דכתיב: ״ונר אלהים טרם יכבה ושמואל …
• סנהדרין קא ע"ב · יד אמר: גמירי דאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית יהודה בלבד. כיון דחזו …

הלכה יג ארבעים שנה קודם חרבן בית שני בטלו דיני נפשות מישראל אע"פשהיה המקדש קיים מפני …

• עבודה זרה ח ע"ב · יא אמר להו: מאה ושמנים שנה קודם שנחרב הבית פשטה מלכות הרשעה על …
• עבודה זרה ח ע"ב · יב למאי הלכתא? אמר רבי יצחק בר אבדימי: לומר, שלא דנו דיני קנסות. …

הלכה יד בזמן שדנין דיני נפשות בארץ ישראל דנין דיני נפשות בחוצה לארץ והוא שיהיו הסנהדרין …

• מכות ז ע"א · ג סנהדרין נוהגת בארץ ובחוצה לארץ. סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חובלנית. רבי …

הלכה א כיצד מצות הנסקלין רחוק מבית הסקילה ארבע אמות מפשיטין את המחוייב סקילה בגדיו ומכסין …

• סוטה ח ע"א · יב והא איפכא שמעינן להו, דתניא: האיש, מכסין אותו פרק אחד מלפניו, והאשה, …
• סוטה כג ע"א · ו האיש מקדש את בתו, ואין האשה מקדשת את בתה. האיש מוכר את …
• בבא קמא נא ע"א · ב איתיביה: בית הסקילה היה גבוה שתי קומות. ותני עלה: וקומה שלו – …
• סנהדרין מג ע"א · ב אלא מעתה: ״וירגמו אתו אבן״ מאי עבדי ליה? ההוא מבעי ליה לכדתניא: …
• סנהדרין מד ע"ב · יד מתני׳ היה רחוק מבית הסקילה ארבע אמות, מפשיטין אותו את בגדיו. האיש …
• סנהדרין מה ע"א · י מתני׳ בית הסקילה היה גבוה שתי קומות. אחד מן העדים דוחפו על …
• סנהדרין מה ע"א · טו ומנין שבסקילה ובדחייה? תלמוד לומר: ״סקול יסקל או ירה יירה״. ומנין שאם …
• סנהדרין מה ע"ב · ב ואם לאו, עד השני נוטל את האבן. נוטל? והתניא: רבי שמעון בן …
• סנהדרין מה ע"ב · ג אלא, דמדלי לה בהדי חבריה, ושדי לה איהו, כי היכי דתיתי מרזיא.
• סנהדרין מט ע"ב · א מתני׳ ארבע מיתות נמסרו לבית דין: סקילה, שריפה, הרג, וחנק. רבי שמעון …

הלכה ב עובד ע"ז אין סוקלין אותו אלא על שער שעבד בו ואם היתה עיר שרובה …

• כתובות מה ע"ב · ה תנו רבנן: נערה המאורסה שזינתה — סוקלין אותה על פתח בית אביה. …
• סנהדרין נ ע"ב · י מרגלא בפומיה דרבי יוחנן: נערה המאורסה בת כהן שזינתה – בסקילה. רבי …
• סנהדרין נ ע"ב · יא מאי קא משמע לן? לרבנן – נשואה יצאה לשריפה, ולא ארוסה. לרבי …

הלכה ג מצות הנשרפין היו משקעין אותו בזבל עד ארכובותיו ונותנים סודר קשה לתוך הרך וכורך …

• פסחים עה ע"א · יב וגחלים של מתכת לאו אש הוא? והא גבי בת כהן, דכתיב: ״באש …
• סנהדרין נב ע"א · ו מתני׳ מצות הנשרפין – היו משקעין אותו בזבל עד ארכובותיו, ונותנין סודר …

הלכה ד מצות הנהרגין מתיזין את ראשו בסייף כדרך שהמלכים עושים.

• כתובות לז ע"ב · ז ״ואתה תבער הדם הנקי מקרבך״ למה לי? מיבעי ליה, לכדתניא: מנין למומתים …
• סנהדרין נב ע"ב · ח מתני׳ מצות הנהרגין היו מתיזין את ראשו בסייף, כדרך שהמלכות עושה. רבי …

הלכה ה מצות הנחנקין משקעין את המחוייב בזבל עד ארכובותיו ונותנין סודר קשה לתוך הרך וכורכין …

• סנהדרין נב ע"ב · כא מתני׳ מצות הנחנקין: היו משקעין אותו בזבל עד ארכובותיו, ונותן סודר קשה …

הלכה ו מצות עשה לתלות את המגדף ועובד עכו"ם שנאמר כי קללת אלהים תלוי הרי מגדף …

• סוטה כג ע"א · ו האיש מקדש את בתו, ואין האשה מקדשת את בתה. האיש מוכר את …
• סנהדרין מה ע"ב · כ מתני׳ כל הנסקלין נתלין, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: אינו נתלה אלא …
• סנהדרין מה ע"ב · כא האיש תולין אותו פניו כלפי העם, והאשה פניה כלפי העץ; דברי רבי …

הלכה ז כיצד מצות הנתלין אחר שסוקלין אותן משקעין את הקורה בארץ ועץ יוצא ממנה ומקיפין …

• סנהדרין מו ע"א · יג מתני׳ כיצד תולין אותו? משקעין את הקורה בארץ, והעץ יוצא ומקיף שתי …
• סנהדרין מו ע"א · יד ומתירין אותו מיד, ואם לן – עובר עליו בלא תעשה, שנאמר: ״לא …
• סנהדרין מו ע"ב · ב גמ׳ תנו רבנן: אילו נאמר ״חטא ותלית״, הייתי אומר תולין אותו ואחר …

הלכה ח ומצות עשה לקבור את כל הרוגי בית דין ביום ההריגה שנאמר כי קבור תקברנו …

• סנהדרין מו ע"א · טז ולא זו בלבד אמרו, אלא כל המלין את מתו עובר בלא תעשה. …

הלכה ט אין תולין על אילן המחובר לקרקע אלא על התלוש כדי שלא יהא מחוסר קציצה …

• סנהדרין מה ע"ב · ה אמר מר: אבן היתה כו׳. והתניא: אחת אבן שנסקל בה, ואחת עץ …
• סנהדרין מה ע"ב · ו נקברין עמו. והתניא: אין נקברין עמו? אמר רב פפא: מאי ״עמו״? עמו …
• סנהדרין מו ע"ב · ג תנו רבנן: ״עץ״ – שומע אני בין בתלוש בין במחובר. תלמוד לומר …
• עבודה זרה סב ע"ב · ו ולקברינהו בעינייהו! מי לא תנן: אחד אבן שנסקל בה, ואחד עץ שנתלה …

הלכה י כל הנסקלין שבתורה שמונה עשר ואלו הן:הבא על האם ועל אשת אב ועל כלתו …

• סנהדרין נ ע"א · ד אמרת: איזה כח מרובה, כח המדיח או כח הנידח? הוי אומר: כח …
• סנהדרין נא ע"א · כד אילימא: את אביה – מאביה, ואת חמיה – מחמיה, מאי איריא בת …
• סנהדרין נג ע"א · יד מתני׳ אלו הן הנסקלין: הבא על האם, ועל אשת האב, ועל הכלה, …
• סנהדרין נד ע"א · כח מתני׳ הבא על הזכור, ועל הבהמה, והאשה המביאה את הבהמה – בסקילה. …
• כריתות ה ע"א · יז אמר רב אשי: אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך, שהרי נסקלים הן …

הלכה יא כל הנשרפין עשרה ואלו הן:בת כהן שזינתה תחת בעלה ובא על בתו ועל בת …

• סנהדרין נ ע"א · א קסברי רבנן: נשואה יוצאה לשריפה, ולא ארוסה. ומדאפקה רחמנא לארוסה בסקילה, שמע …
• סנהדרין נ ע"ב · י מרגלא בפומיה דרבי יוחנן: נערה המאורסה בת כהן שזינתה – בסקילה. רבי …
• סנהדרין נ ע"ב · יא מאי קא משמע לן? לרבנן – נשואה יצאה לשריפה, ולא ארוסה. לרבי …
• סנהדרין נא ע"א · י או אינו אומר ״אביה״ אלא להוציא את כל אדם? אלא מאי ניהו …
• סנהדרין עה ע"א · ז מתני׳ ואלו הן הנשרפין : הבא על אשה ובתה, ובת כהן שזנתה.

הלכה יב הנהרגין שנים:הרוצח והנדח.

• סנהדרין עו ע"ב · ט מתני׳ ואלו הנהרגין: הרוצח, ואנשי עיר הנדחת.

הלכה יג הנחנקין ששה ואלו הן:הבא על אשת איש החובל באביו או באמו וגונב נפש מישראל …

• סנהדרין נב ע"ב · כג ״מות יומת״ – בחנק. אתה אומר בחנק, או אינו אלא באחת מכל …

הלכה ד אין אדם לוקה אלא בעדים והתראה ובודקין העדים בדרישה ובחקירה כדרך שעושים בדיני נפשות …

• פסחים סג ע"ב · ה דאיתמר: ״שבועה שאוכל ככר זו היום״, ועבר היום ולא אכלה, רבי יוחנן …
• מכות טו ע"ב · ג אמר ליה: מאי קא אמרת? קיים – פטור, לא קיים – חייב, …
• מכות טו ע"ב · ד במאי קא מיפלגי? בהתראת ספק קא מיפלגי, מר סבר: התראת ספק שמה …
• מכות יז ע"א · ח הנוטל אם על הבנים, רבי יהודה אומר: לוקה ואינו משלח. וחכמים אומרים: …
• שבועות כח ע"ב · א שתיהן במזיד – אכליה לתנאיה והדר אכליה לאיסוריה, מיחייב; אכליה לאיסוריה והדר …
• תמורה ג ע"ב · ה רבי יוחנן אומר: אינו לוקה, דלאו שאין בו מעשה הוא, וכל לאו …

הלכה ח כיצד מלקין אותו כופת שתי ידיו על העמוד אילך ואילך וחזן הכנסת אוחז בבגדיו …

• מכות כב ע"ב · י מתני׳ כיצד מלקין אותו? כופה שתי ידיו על העמוד הילך והילך, וחזן …
• מכות כג ע"א · ו ושתי רצועות וכו׳. תנא: של חמור. כדדריש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא: …

הלכה ט האיש המכה צריך להיות יתר בדעה וחסר בכח ומגביה את הרצועות בשתי ידיו ומכה …

• מכות כב ע"ב · יא ומכה אותו שליש מלפניו ושתי ידות מלאחריו. ואינו מכה אותו לא עומד …
• מכות כב ע"ב · יב והמכה מכה בידו אחת בכל כחו, והקורא קורא: ״אם לא תשמר לעשות …
• מכות כג ע"א · י המכה מכה בידו. תנו רבנן: אין מעמידין חזנין אלא חסירי כח ויתירי …
• מכות כג ע"א · יב תנא: כשהוא מגביה – מגביה בשתי ידיו, וכשהוא מכה – מכה בידו …

הלכה י המוכה אינו עומד ולא יושב אלא מוטה שנאמר והפילו השופט והכהו לפניו שיהו עיניו …

• מכות כב ע"ב · יא ומכה אותו שליש מלפניו ושתי ידות מלאחריו. ואינו מכה אותו לא עומד …

הלכה יא הגדול שבדיינים קורא כל זמן שזה לוקה אם לא תשמור לעשות והפלא ה' את …

• בבא קמא לב ע"ב · יב טפח ליה רבא בסנדליה, אמר ליה: אטו הוא מני?! והתניא: גדול שבדיינין …
• מכות כב ע"ב · יב והמכה מכה בידו אחת בכל כחו, והקורא קורא: ״אם לא תשמר לעשות …
• מכות כג ע"א · יג והקורא קורא וכו׳. תנו רבנן: הגדול שבדיינין קורא, השני מונה, והשלישי אומר: …
• כריתות יא ע"א · ד ומנין דהדין ״בקורת״ לישנא דמלקות הוא? אמר רבי יצחק: ״תהא בקראי״, כדתניא: …

הלכה יב מת תחת ידו פטור ואם הוסיף רצועה אחת על האומד ומת הרי החזן גולה …

• בבא קמא לב ע"ב · יא מתיב רבא: הוסיף לו רצועה אחת, ומת – הרי זה גולה על …
• בבא קמא פד ע"א · י ומאי קושיא? דלמא מימד אמדינן ליה; אי מצי מקבל – עבדינן, ואי …
• מכות ח ע"ב · יז אלא אמר רב אחא בר יעקב: כגון שהעיד בו והוזם. דכוותיה גבי …
• מכות ט ע"א · א שאין בה שוה פרוטה. דאמר רבי אמי אמר רבי יוחנן: הכהו הכאה …
• מכות טז ע"א · יז ומשכחת לה בקיימו ולא קיימו, וביטלו ולא ביטלו! התם כיון דחייב בתשלומין …
• מכות כב ע"ב · יג ואם מת תחת ידו – פטור. הוסיף לו עוד רצועה אחת ומת …

הלכה א כיצד מלקין את המחוייב מלקות כפי כחו שנאמר כדי רשעתו במספר וזה שנאמר ארבעים …

• מכות כב ע"א · טו מתני׳ כמה מלקין אותו – ארבעים חסר אחת, שנאמר ״במספר ארבעים״ – …

הלכה ב כשאומדין את החוטא כמה הוא יכול לקבל אין אומדין אלא במכות הראויות להשתלש אמדוהו …

• סנהדרין י ע"א · יג אמר ליה: אמר קרא: ״ונקלה אחיך לעיניך״ – כי מחית, אגבא דחיי …
• מכות כב ע"א · טז אין אומדין אותו, אלא במכות ראויות להשתלש. אמדוהו לקבל ארבעים, ולוקה מקצת,
• מכות כב ע"ב · א ואמדו שאין יכול לקבל ארבעים – פטור. אמדוהו לקבל שמונה עשרה, ומשלקה …
• כריתות יא ע"א · ד ומנין דהדין ״בקורת״ לישנא דמלקות הוא? אמר רבי יצחק: ״תהא בקראי״, כדתניא: …

הלכה ג אמדוהו היום שילקה שתים עשרה ולא הלקוהו עד למחר והרי הוא למחר יכול לקבל …

• מכות כב ע"ב · ו אמר רב ששת: לא קשיא, הא – דאמדוהו ליומי, הא – דאמדוהו …

הלכה ד מי שנתחייב מלקיות הרבה בין על עבירות הרבה בין על מעשה אחד שחייבין עליו …

• מכות כב ע"ב · ז מתני׳ עבר עבירה שיש בה שני לאוין, אמדוהו אומד אחד – לוקה …
• מכות כב ע"ב · ט אמר רב ששת: לא קשיא, הא – דאמדוהו לארבעים וחדא. הא – …

הלכה ה מי שאמדוהו וכשהתחיל ללקות נתקלקל מכח ההכאה בין בריעי בין במימי רגלים אין מכין …

• מכות כב ע"ב · יג ואם מת תחת ידו – פטור. הוסיף לו עוד רצועה אחת ומת …
• מכות כג ע"א · יז אמר שמואל: כפתוהו, ורץ מבית דין – פטור. מיתיבי: קלה, בין בראשונה …
• מכות כג ע"א · יח תנו רבנן: אמדוהו לכשילקה קלה – פוטרין אותו. לכשיצא מבית דין קלה …

הלכה ו כפתוהו על העמוד ללקות וכרת את המיתרים וברח פטור ואין מחזירין אותו.

• מכות כג ע"א · יז אמר שמואל: כפתוהו, ורץ מבית דין – פטור. מיתיבי: קלה, בין בראשונה …
• שבועות כח ע"א · ח אמימר אמר: אפילו אכלה כולה, נשאל עליה; אי בשוגג – מחוסר קרבן, …

הלכה ז כל מי שחטא ולקה חוזר לכשרותו שנאמר ונקלה אחיך לעיניך כיון שלקה הרי הוא …

• מגילה ז ע"ב · יט תנן התם: כל חייבי כריתות שלקו — נפטרו מידי כריתתן, שנאמר: ״ונקלה …
• מכות כג ע"א · יט מתני׳ כל חייבי כריתות שלקו – נפטרו ידי כריתתם, שנאמר: ״ונקלה אחיך …

הלכה ח כהן גדול שחטא לוקה בשלשה כשאר כל העם וחוזר לגדולתו.

• סנהדרין יח ע"ב · ב עובר על עשה ועל לא תעשה. לא סגי דלא עבר? הכי קאמר: …

הלכה א אלו הן הלוקין כל העובר על לא תעשה שחייבין עליו כרת ואין בו מיתת …

• סנהדרין י ע"א · י ותיפוק ליה מ״לא תענה״! משום דהוה ליה לאו שאין בו מעשה, וכל …
• סנהדרין לה ע"א · ה דיני ממונות גומרין בו ביום כו׳. מנהני מילי?
• מכות יג ע"ב · ב רבי עקיבא אומר: חייבי כריתות (ישנו) [ישנן] בכלל מלקות ארבעים, שאם עשו …
• מכות טז ע"א · ז סבר לה כי הא דאמר רב אידי בר אבין אמר רב עמרם …
• שבועות כא ע"א · ה אמר רב פפא: הא דרבי אבהו – לאו בפירוש איתמר, אלא מכללא …

הלכה ב כל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו חוץ מנשבע ומימר ומקלל את חבירו …

• נזיר לח ע"ב · ד אמר אביי: אכל חרצן — לוקה שתים. אכל זג — לוקה שתים. …
• בבא קמא עא ע"א · ב גנב וטבח ביום הכפורים וכו׳. אמרי: אמאי? נהי דקטלא ליכא, מלקות מיהא …
• בבא קמא עד ע"ב · ט ואי סלקא דעתך רבי אלעזר הוא דאמר נהרגין – אמאי לוקין? הוה …
• בבא מציעא צא ע"א · ד תנו רבנן: החוסם את הפרה ודש בה – לוקה, ומשלם ארבעה קבין …
• סנהדרין סג ע"א · יט מאי שנא הנודר בשמו והמקיים בשמו דלא לקי? משום דהוה ליה לאו …
• סנהדרין סג ע"ב · ב רבי יעקב אומר: לא מן השם הוא זה, אלא משום דהוה ליה …
• מכות ב ע"ב · ז ותיפוק ליה מ״לא תענה״! משום דהוי לאו שאין בו מעשה, וכל לאו …
• מכות ד ע"א · יא מתני׳ ״מעידין אנו באיש פלוני שחייב לחבירו מאתים זוז״, ונמצאו זוממין – …
• מכות יג ע"ב · יז רבא אמר: אתרו ביה לקטלא – כולי עלמא לא פליגי דאין לוקה …
• מכות טז ע"א · ז סבר לה כי הא דאמר רב אידי בר אבין אמר רב עמרם …
• מכות טז ע"א · יז ומשכחת לה בקיימו ולא קיימו, וביטלו ולא ביטלו! התם כיון דחייב בתשלומין …
• מכות יז ע"א · ח הנוטל אם על הבנים, רבי יהודה אומר: לוקה ואינו משלח. וחכמים אומרים: …
• שבועות ד ע"א · ז יציאות שבת, מאי מלקות איכא? לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין הוא …
• שבועות כא ע"א · ה אמר רב פפא: הא דרבי אבהו – לאו בפירוש איתמר, אלא מכללא …
• מנחות נח ע"ב · ד אביי אמר: אין לוקין על לאו שבכללות.
• חולין קמא ע"א · טז מתני׳ הנוטל אם על הבנים – רבי יהודה אומר: לוקה ואינו משלח, …
• תמורה ג ע"א · יח אמר רב אידי בר אבין, אמר רב עמרם, אמר רבי יצחק, אמר …
• תמורה ז ע"ב · ז איתמר: המעלה אברי בעלי מומין לגבי מזבח, אמר רבא: עובר משום ״בל …

הלכה ג אי זהו לאו שבכללות זה לאו אחד שכולל עניינים הרבה כגון לא תאכלו על …

• פסחים מא ע"ב · ג איכא דאמרי: תרתי הוא דלא לקי, חדא מיהת לקי.
• נזיר לח ע"ב · ד אמר אביי: אכל חרצן — לוקה שתים. אכל זג — לוקה שתים. …
• בבא מציעא קטו ע"ב · ד אביי אמר: אין לוקין על לאו שבכללות. לימא אביי דאמר כרב יהודה, …
• סנהדרין סג ע"א · כה ואמר רבי אבין בר חייא, ואיתימא רבי אבין בר כהנא: על כולם …

הלכה ד מי שלקה בבית דין על איסור כרת ולקה פעם שנייה על אותו כרת עצמו …

• יבמות סד ע"ב · כג נישואין — הא דאמרן. מלקיות — דתנן: מי שלקה ושנה — בית …
• סנהדרין פא ע"ב · ב מתני׳ מי שלקה ושנה, בית דין מכניסין אותו לכיפה, ומאכילין אותו שעורין …
• סנהדרין פא ע"ב · ג גמ׳ משום דלקה ושנה, בית דין כונסין אותו לכיפה? אמר רבי ירמיה …
• סנהדרין פא ע"ב · ד אמר ליה רבי יעקב לרבי ירמיה בר תחליפא: תא אסברא לך, במלקיות …
• סנהדרין פא ע"ב · יא ומאי כיפה? אמר רב יהודה: מלא קומתו. והיכא רמיזא? אמר ריש לקיש: …
• סנהדרין פא ע"ב · טז ומאכילין אותו לחם צר ומים לחץ. מאי שנא הכא דקתני: נותנין לו …

הלכה ה מי שעבר על איסור כרת או מיתת בית דין והתרו בו והרכין בראשו או …

• סנהדרין פא ע"ב · ט והדתניא: התרו בו ושתק, התרו בו והרכין ראשו – פעם ראשונה ושניה …

הלכה ו הגונב כלי שרת מן המקדש והמקלל בקוסם והבועל ארמית אין בית דין נזקקין להן …

• סנהדרין פא ע"ב · יז מתני׳ הגונב את הקסוה, והמקלל בקוסם, והבועל ארמית – קנאין פוגעין בו. …
• סנהדרין פא ע"ב · יח גמ׳ מאי קסוה? אמר רב יהודה: כלי שרת. וכן הוא אומר: ״ואת …

הלכה א כל לא תעשה שיש בו כרת ואין בו מיתת בית דין שלוקין עליהן אחד …

• כתובות לא ע"ב · יב הבא על אחותו ועל אחות אביו כו׳. ורמינהו, אלו הן הלוקין: הבא …
• מכות יג ע"א · ח מתני׳ אלו הן הלוקין : הבא על אחותו, ועל אחות אביו, ועל …
• מכות יג ע"א · י הטמא שאכל את הקדש, והבא אל המקדש טמא, ואוכל חלב, ודם ונותר …

הלכה ב כל מחוייבין מיתה בידי שמים שהן בלא תעשה ויש בהן מעשה שלוקין עליהן שמונה …

• מכות יג ע"א · י הטמא שאכל את הקדש, והבא אל המקדש טמא, ואוכל חלב, ודם ונותר …

הלכה ד כל לא תעשה שבתורה שאין בהן לא כרת ולא מיתת בית דין שלוקין עליהן …

• כתובות לב ע"ב · ד והרי חובל בחבירו, דאיכא ממון ומלקות — ממונא משלם, מילקא לא לקי! …
• מכות יג ע"א · ח מתני׳ אלו הן הלוקין : הבא על אחותו, ועל אחות אביו, ועל …
• מכות יג ע"א · י הטמא שאכל את הקדש, והבא אל המקדש טמא, ואוכל חלב, ודם ונותר …
• מכות כ ע"א · ט מתני׳ הקורח קרחה בראשו והמקיף פאת ראשו, והמשחית פאת זקנו, והשורט שריטה …

הלכה ד אסור לבית דין לחוס על ההורג שלא יאמרו כבר נהרג זה ומה תועלת יש …

• סנהדרין לה ע"א · ו אמר רבי חנינא: דאמר קרא, ״מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים״. …

הלכה ה באו לפניך שנים אחד כשר ואחד רשע אל תאמר הואיל ורשע הוא וחזקתו משקר …

• סנהדרין לה ע"א · ו אמר רבי חנינא: דאמר קרא, ״מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים״. …

הלכה ז הגס לבו בהוראה וקופץ וחותך את הדין קודם שיחקרהו בינו לבין עצמו עד שיהא …

• שבת קמה ע"ב · יא איתער בהו רבי יוחנן, אמר להו: דרדקי! לא כך אמרתי לכם: ״אמור …
• קידושין ל ע"ב · א ״אמר לחכמה אחתי את וגו׳״ ואומר: ״קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח …
• סנהדרין ז ע"ב · ב דרש רבי יאשיה, ואיתימא רב נחמן בר יצחק, מאי דכתיב: ״בית דוד …

הלכה ט תלמיד אל יורה הלכה לפני רבו אא"כ היה רחוק ממנו שלש פרסאות כנגד מחנה …

• כתובות ס ע"ב · ה אמר אביי: האי מילתא דאמור רבנן אפילו ביעתא בכותחא לא לישרי איניש …

הלכה י אל תאמר שכל אלו הדברים בדין שיש בו הוצאת ממון הרבה מזה ונתינתו לזה …

• סנהדרין ז ע"ב · טז ״ושפטתם צדק״. אמר ריש לקיש: צדק את הדין, ואחר כך חתכהו. ״בין …
• סנהדרין ח ע"א · ב ״כקטן כגדל תשמעון״. אמר ריש לקיש: שיהא חביב עליך דין של פרוטה …

הלכה יא אין הדיינין יושבין לדין בדין פחות משוה פרוטה ואם הוזקקו לשוה פרוטה גומרין את …

• בבא מציעא נה ע"א · יב ולוי אמר: יש אונאה לפרוטות. וכן תני לוי במתניתיה: חמש פרוטות הן: …
• בבא מציעא נה ע"ב · ב אלא, אי אתמר הכי אתמר: אמר רב קטינא, אם הוזקקו בית דין …

הלכה א מצות עשה לשפוט השופט בצדק שנאמר בצדק תשפוט עמיתך אי זהו צדק המשפט זו …

• כתובות מו ע"א · ח ורבי נתן מאי טעמא לא אמר מהאי? ההוא: אזהרה לבית דין שלא …
• שבועות ל ע"א · יב תנו רבנן: ״בצדק תשפט עמיתך״ – שלא יהא אחד יושב ואחד עומד, …

הלכה ב שני בעלי דינין שהיה אחד מהם מלובש בגדים יקרים והשני מלובש בגדים בזויין אומר …

• שבועות לא ע"א · י מנין לשנים שבאו לדין, אחד לבוש סמרטוטין ואחד לבוש איצטלית בת מאה …

הלכה ג לא יהיה אחד יושב ואחד עומד אלא שניהם עומדים ואם רצו בית דין להושיב …

• סנהדרין ו ע"ב · טו היכי דמי גמר דין? אמר רב יהודה אמר רב: איש פלוני אתה …
• שבועות ל ע"א · יא תנו רבנן: ״ועמדו שני האנשים״ – מצוה לבעלי דינין שיעמדו. אמר רבי …
• שבועות ל ע"ב · ב אמר עולא: מחלוקת בבעלי דינין; אבל בעדים – דברי הכל בעמידה, דכתיב: …
• שבועות ל ע"ב · ג לישנא אחרינא: מחלוקת בשעת משא ומתן, אבל בשעת גמר דין – דברי …
• שבועות ל ע"ב · ה והאמר מר: מחלוקת בשעת משא ומתן, אבל בשעת גמר דין – דברי …

הלכה ד תלמיד חכם ועם הארץ שבאו לדין מושיבין את החכם ואומרים לעם הארץ שב אם …

• שבועות ל ע"ב · ו אמר רבה בר רב הונא: האי צורבא מרבנן ועם הארץ דאית להו …
• שבועות ל ע"ב · ח ואמר רבה בר רב הונא: האי צורבא מרבנן ועם הארץ דאית להו …

הלכה ו היו לפני הדיינים בעלי דין הרבה מקדימין את דין היתום לדין האלמנה שנאמר שפטו …

• יבמות ק ע"א · ח אמר רבא: מרישא, כי הוו אתו גברא ואתתא לדינא קמאי, הוה שרינא …
• כתובות קו ע"א · א האי עשה והאי עשה — עשה דכבוד תורה עדיף. סלקיה לדינא דיתמי …

הלכה ז אסור לדיין לשמוע דברי אחד מבעלי דינין קודם שיבא חבירו או שלא בפני חבירו …

• סוטה כא ע"ב · ו היכי דמי רשע ערום? אמר רבי יוחנן: זה המטעים דבריו לדיין קודם …
• סנהדרין ז ע"ב · יד ״ואצוה את שפטיכם בעת ההיא״. אמר רבי יוחנן: כנגד מקל ורצועה תהא …
• שבועות לא ע"א · יא מנין לדיין שלא ישמע דברי בעל דין (חבירו) קודם שיבא בעל דין …
• שבועות לא ע"א · יב מנין לבעל דין שלא יטעים דבריו לדיין קודם שיבא בעל דין חבירו? …

הלכה ח לא יהיה הדיין שומע מפי התורגמן אלא אם כן היה מכיר לשון בעלי דינין …

• מכות ו ע"ב · ב רבי יוסי אומר: לעולם אין נהרגין עד שיהו שני עדיו מתרין בו, …
• מכות ו ע"ב · יא דבר אחר: ״על פי שנים עדים״ – שלא תהא סנהדרין שומעת מפי …

הלכה י מנין לדיין שלא יעשה מליץ לדבריו של בעל דין שנאמר מדבר שקר תרחק אלא …

• סנהדרין ז ע"ב · יד ״ואצוה את שפטיכם בעת ההיא״. אמר רבי יוחנן: כנגד מקל ורצועה תהא …
• שבועות ל ע"ב · יג תנו רבנן: מנין לדיין שלא יעשה סניגרון לדבריו? תלמוד לומר: ״מדבר שקר …

הלכה א שנים שבאו לפניך לדין אחד רך ואחד קשה עד שלא תשמע את דבריהם או …

• סנהדרין ו ע"ב · יב וריש לקיש אמר: שנים שבאו לדין, אחד רך ואחד קשה, עד שלא …

הלכה ב וכן תלמיד שהיה יושב לפני רבו וראה זכות לעני וחובה לעשיר אם שתק הרי …

• סנהדרין ו ע"ב · יג רבי יהושע בן קרחה אומר: מניין לתלמיד שיושב לפני רבו וראה זכות …
• שבועות ל ע"ב · יג תנו רבנן: מנין לדיין שלא יעשה סניגרון לדבריו? תלמוד לומר: ״מדבר שקר …
• שבועות לא ע"א · ג מנין לתלמיד שיושב לפני רבו ורואה זכות לעני וחוב לעשיר – מנין …

הלכה ג ומנין לתלמיד שראה רבו שטועה בדין שלא יאמר אמתין לו עד שיגמר הדין ואסתרנו …

• שבועות לא ע"א · ד מנין לתלמיד שרואה את רבו שטועה בדין, שלא יאמר: אמתין לו עד …

הלכה ד מצוה לומר לבעלי דינים בתחילה בדין אתם רוצים או בפשרה אם רצו בפשרה עושין …

• סנהדרין ו ע"ב · א נגמר הדין, אי אתה רשאי לבצוע.
• סנהדרין ו ע"ב · ו רבי יהושע בן קרחה אומר: מצוה לבצוע, שנאמר: ״אמת ומשפט שלום שפטו …
• סנהדרין ז ע"א · א מצוה למימרא להו: אי דינא בעיתו, אי פשרה בעיתו? היינו תנא קמא! …

הלכה ו יפה כח פשרה מכח הדין ששני הדיוטות שדנו אין דיניהן דין ויש לבעלי דינין …

• סנהדרין ה ע"ב · יד איתיביה, רבן שמעון בן גמליאל אומר: הדין בשלשה, ופשרה בשנים. ויפה כח …
• סנהדרין ו ע"א · ו לימא כתנאי: ביצוע בשלשה, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: פשרה ביחיד. סברוה, …
• סנהדרין ו ע"א · ט אמר רב אשי: שמע מינה פשרה אינה צריכה קנין, דאי סלקא דעתך …

הלכה ז אסור לאחד מן הדיינים כשיצא מבית דין לומר אני הוא המזכה או המחייב וחברי …

• בבא קמא צט ע"ב · כ והתניא: לכשיצא, לא יאמר: ״אני מזכה וחבירי מחייבין, אבל מה אעשה שחבירי …
• סנהדרין כט ע"א · יז גמרו את הדבר, היו מכניסין אותן. הגדול שבדיינין אומר: איש פלוני, אתה …
• סנהדרין כט ע"א · יח ומניין לכשיצא, לא יאמר: אני מזכה וחביריי מחייבים, אבל מה אעשה שחביריי …
• סנהדרין לא ע"א · יא ההוא תלמידא דנפק עליה קלא דגלי מילתא דאיתמר בי מדרשא בתר עשרין …

הלכה ח שאל אחד מבעלי דינים לכתוב לו פסק דין כותבין לו כך בא פלוני לבית …

• סנהדרין ל ע"א · יח ורבי אלעזר אית ליה דמר, ואית ליה דמר. הלכך, כתבי הכי: ״מדבריהם …

הלכה ט כך היה מנהגם של אנשי ירושלים מכניסין בעלי דינין ושומעים דבריהם וטענותיהם ומכניסים העדים …

• סנהדרין ו ע"ב · טו היכי דמי גמר דין? אמר רב יהודה אמר רב: איש פלוני אתה …
• סנהדרין כט ע"א · יז גמרו את הדבר, היו מכניסין אותן. הגדול שבדיינין אומר: איש פלוני, אתה …
• סנהדרין כט ע"א · יח ומניין לכשיצא, לא יאמר: אני מזכה וחביריי מחייבים, אבל מה אעשה שחביריי …
• סנהדרין ל ע"א · כב לא, לעולם לבעלי דינין. ורבי נחמיה היא, דתניא: רבי נחמיה אומר, כך …

הלכה י דיין שהוא יודע בחבירו שהוא גזלן או רשע אסור להצטרף עמו שנאמר מדבר שקר …

• סנהדרין כג ע"א · טז גופא, אמר רב יהודה אמר רב: אין העדים חותמין על השטר כו׳. …
• שבועות ל ע"ב · יד מנין לדיין שיודע לחבירו שהוא גזלן, וכן עד שיודע בחבירו שהוא גזלן …

הלכה א לא תקח שוחד אין צריך לומר לעות את הדין אלא אפילו לזכות את הזכאי …

• כתובות קה ע"א · י והתניא: ״ושוחד לא תקח״ מה תלמוד לומר? אם ללמד שלא לזכות את …

הלכה ג כל דיין שיושב ומגדל מעלתו כדי להרבות שכר לחזניו ולסופריו הרי הוא בכלל הנוטים …

• שבת נו ע"א · ב אלא מה אני מקיים ״ויטו אחרי הבצע״ — שלא עשו כמעשה אביהם, …
• כתובות קה ע"ב · ח תנו רבנן: ״ושוחד לא תקח״, אינו צריך לומר שוחד ממון, אלא אפילו …
• כתובות קה ע"ב · ט כי הא דשמואל הוה עבר במברא, אתא ההוא גברא יהיב ליה ידיה, …
• כתובות קה ע"ב · י אמימר הוה יתיב וקא דאין דינא. פרח גדפא ארישיה, אתא ההוא גברא …
• כתובות קה ע"ב · יא רבי ישמעאל ברבי יוסי הוה רגיל אריסיה דהוה מייתי ליה כל מעלי …
• כתובות קה ע"ב · יג רבי ישמעאל בר אלישע אייתי ליה ההוא גברא ראשית הגז. אמר ליה: …

הלכה ד כל דיין ששאל שאלה פסול לדין לזה שהשאילו במה דברים אמורים בשלא היה לו …

• כתובות קה ע"ב · ג אמר רבה בר רב שילא: האי דיינא דשאיל שאילתא — פסול למידן …

הלכה ה כל דיין שנוטל שכרו לדון דיניו בטלים והוא שלא יהיה שכר הניכר אבל אם …

• כתובות קה ע"א · יב ואגר בטילא מי שרי? והתניא: מכוער הדיין שנוטל שכר לדון, אלא שדינו …
• כתובות קה ע"א · יג הני מילי בטילא דלא מוכחא. קרנא בטילא דמוכחא הוה שקיל, דהוה תהי …
• כתובות קה ע"א · יד כי הא דרב הונא כי הוה אתי דינא לקמיה, אמר להו: הבו …
• קידושין נח ע"ב · ח תנן: המקדש בתרומות, ובמעשרות, ובמתנות, במי חטאת, ובאפר פרה – הרי זו …
• בכורות כט ע"א · ה מתני׳ הנוטל שכרו לדון — דיניו בטילים, להעיד — עדותיו בטילין, להזות …
• בכורות כט ע"ב · ג אם היה זקן — מרכיבו על החמור. תנא: כפועל בטל. אמר אביי: …

הלכה ו אסור לדיין לדון למי שהוא אוהבו אע"פ שאינו שושבינו ולא ריעו אשר כנפשו ולא …

• כתובות קה ע"ב · ה אמר רבא: מאי טעמא דשוחדא? כיון דקביל ליה שוחדא מיניה, איקרבא ליה …
• סנהדרין ח ע"א · א פסילנא לך לדינא. אמר ליה רב לרב כהנא: פוק דייניה. חזייה דהוה …
• סנהדרין כט ע"א · יא חד לדיין.

הלכה ז כל שני תלמידי חכמים ששונאים זה את זה אסורין לישב בדין זה עם זה …

• סנהדרין כט ע"א · יב אידך, כדתניא: אמר רבי יוסי ברבי יהודה, ״והוא לא אויב לו ולא …

הלכה ח לעולם יראה דיין עצמו כאילו חרב מונחת לו על צוארו וגיהנם פתוחה לו מתחתיו …

• יבמות קט ע"ב · ח דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: לעולם יראה דיין עצמו …
• סנהדרין ו ע"ב · יד ויהו הדיינין יודעין את מי הן דנין, ולפני מי הן דנין, ומי …
• סנהדרין ז ע"א · יז אמת ממון יראה סימן. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: …
• סנהדרין ז ע"א · יח ואמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל דיין שנוטל מזה …
• סנהדרין ז ע"א · יט ואמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: לעולם יראה דיין עצמו …

הלכה ט כל דיין שאינו דן דין אמת לאמתו גורם לשכינה שתסתלק מישראל וכל דיין שנוטל …

• שבת קלט ע"א · ד ואין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו על ישראל עד שיכלו שופטים ושוטרים …
• סנהדרין ו ע"ב · יד ויהו הדיינין יודעין את מי הן דנין, ולפני מי הן דנין, ומי …
• סנהדרין ז ע"א · יז אמת ממון יראה סימן. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: …
• סנהדרין ז ע"א · יח ואמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל דיין שנוטל מזה …
• סנהדרין ז ע"א · יט ואמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: לעולם יראה דיין עצמו …

הלכה י ולעולם יהיו בעלי דינין לפניך כרשעים ובחזקת שכל אחד מהן טוען שקר ודון לפי …

• שבת קכז ע"א · יד אמר רב יהודה בר שילא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: ששה …

הלכה א יש לדיין לדון בדיני ממונות על פי הדברים שדעתו נוטה להן שהן אמת והדבר …

• יבמות קא ע"ב · יז אמר רב יהודה: כגון רב שמואל בר יהודה, מפיקנא ממונא אפומיה. מפיקנא …
• כתובות פה ע"א · ט ההיא איתתא דאיחייבא שבועה בי דינא דרבא. אמרה ליה בת רב חסדא: …
• כתובות פה ע"א · יג קרענא סלקא דעתך?! אלא: מרענא שטרא אפומיה.
• כתובות פה ע"ב · ב ההוא גברא דאפקיד שב מרגניתא דציירי בסדינא בי רבי מיאשא בר בריה …

הלכה ג ומנין לדיין שהוא יודע בדין שהוא מרומה שלא יאמר אחתכנו ויהיה הקולר תלוי בצוארי …

• שבועות ל ע"ב · טו מנין לדיין שיודע בדין שהוא מרומה, שלא יאמר: הואיל והעדים מעידין – …

הלכה ד יש לבית דין להלקות מי שאינו מחוייב מלקות ולהרוג מי שאינו מחוייב מיתה ולא …

• יבמות צ ע"ב · י תא שמע, אמר רבי אלעזר בן יעקב: שמעתי שבית דין מכין ועונשין …
• סנהדרין מה ע"ב · כא האיש תולין אותו פניו כלפי העם, והאשה פניה כלפי העץ; דברי רבי …
• סנהדרין מו ע"א · יא תניא, רבי אליעזר בן יעקב אומר: שמעתי שבית דין מכין ועונשין שלא …

הלכה ה וכן יש לבית דין בכל מקום ובכל זמן להלקות אדם ששמועתו רעה והעם מרננים …

• יבמות צ ע"ב · י תא שמע, אמר רבי אלעזר בן יעקב: שמעתי שבית דין מכין ועונשין …
• קידושין פא ע"א · ז אמר רבה: בעלה בעיר – אין חוששין משום ייחוד. אמר רב יוסף: …

הלכה ו וכן יש לדיין תמיד להפקיר ממון שיש לו בעלים ומאבד ונותן כפי מה שיראה …

• מועד קטן טז ע"א · ט ומנלן דמפקרינן נכסיה — דכתיב: ״וכל אשר לא יבא לשלשת הימים בעצת …
• יבמות פט ע"ב · יא דאמר רבי יצחק: מנין שהפקר בית דין הפקר — שנאמר: ״כל אשר …
• גיטין לו ע"ב · ג אמר אביי: שב ואל תעשה הוא. רבא אמר: הפקר בית דין – …

הלכה ז וכן יש לדיין לנדות ולהחרים מי שאינו בן נידוי כדי לגדור פרץ כפי מה …

• מועד קטן טז ע"א · ו ומנלן דמשמתינן — דכתיב: ״אורו מרוז״. דהכי סברא דגברא רבה — דכתיב: …
• מועד קטן טז ע"א · ז דאכיל ושתי בהדיה וקאי בארבע אמות דידיה — דכתיב: ״יושביה״. ומנלן דפרטינן …

הלכה ח וכן יש לדיין לעשות מריבה עם הראוי לריב עמו ולקללו ולהכותו ולתלוש שערו ולהשביע …

• מועד קטן טז ע"א · י ומנלן דנצינן ולייטינן ומחינן ותלשינן שיער ומשבעינן — דכתיב: ״ואריב עמם ואקללם …
• מועד קטן טז ע"א · יא ומנלן דכפתינן ואסרינן ועבדינן הרדפה — דכתיב: ״הן למות הן לשרושי הן …

הלכה ט וכן יש לו לכפות ידים ורגלים ולאסור בבית האסורים ולדחוף ולסחוב על הארץ שנאמר …

• מועד קטן טז ע"א · י ומנלן דנצינן ולייטינן ומחינן ותלשינן שיער ומשבעינן — דכתיב: ״ואריב עמם ואקללם …
• מועד קטן טז ע"א · יא ומנלן דכפתינן ואסרינן ועבדינן הרדפה — דכתיב: ״הן למות הן לשרושי הן …

הלכה א אסור לאדם לנהוג בשררה על הצבור ובגסות הרוח אלא בענוה ויראה וכל פרנס המטיל …

• ראש השנה יז ע"א · יא ושנתנו חיתיתם בארץ חיים — אמר רב חסדא: זה פרנס המטיל אימה …

הלכה ב וכן אסור לו לנהוג בהן קלות ראש אף על פי שהן עמי הארץ ולא …

• יבמות קה ע"ב · ז אמר ליה אבדן: מי הוא זה שמפסע על ראשי עם קדוש! אמר …
• סנהדרין ז ע"ב · יב דרש בר קפרא: מנא הא מילתא דאמרו רבנן, ״הוו מתונין בדין״? דכתיב: …
• סנהדרין ח ע"א · ו כתיב: ״ואצוה את שפטיכם בעת ההיא״, וכתיב: ״ואצוה אתכם בעת ההיא״. אמר …

הלכה ג כדרך שנצטוה הדיין לנהוג במצוה זו כך נצטוו הצבור לנהוג כבוד בדיין שנאמר ואצוה …

• סנהדרין ח ע"א · ו כתיב: ״ואצוה את שפטיכם בעת ההיא״, וכתיב: ״ואצוה אתכם בעת ההיא״. אמר …

הלכה ד כיון שנתמנה אדם פרנס על הצבור אסור בעשיית מלאכה בפני שלשה כדי שלא יתבזה …

• קידושין ע ע"א · יד אתא אשכחיה דקעביד מעקה. אמר ליה: לא סבר לה מר להא דאמר …

הלכה ה אסור לנהוג קלות ראש בשליח בית דין והרי השליח נאמן כשנים לענין הנידוי שאם …

• יבמות נב ע"א · ח [דמתפקר בשלוחא] דרבנן, ומאן ד[מ]שהי שמתא דרבנן עליה תלתין יומין, ולא אתי …
• קידושין יב ע"ב · ח ועל דמבטיל גיטא, ועל דמסר מודעא אגיטא, ועל דמצער שלוחא דרבנן, ועל …
• בבא קמא קיב ע"ב · יח אמר רבינא: האי שלוחא דרבנן, מהימנינן ליה כבי תרי. והני מילי לשמתא, …

הלכה ו אין שליח בית דין חייב באמירת דברים משום לשון הרע וכל המצער שליח בית …

• מועד קטן טז ע"א · ה ומנלן דאי מתפקר בשליחא דבי דינא, ואתי ואמר, לא מיתחזי כלישנא בישא …
• קידושין ע ע"ב · ג אמר ליה: מאי טעמא שמתיה מר לההוא גברא? – ציער שליחא דרבנן. …

הלכה ז שליח שאמר פלוני שלחני בשם אחד מן הדיינים ולא רצה בעל דין לבא אין …

• סנהדרין ח ע"א · ט אלא מאי זימון? אזמוני לדין. כי הא דאמר רבא: הני בי תלתא …

הלכה ח מי ששלחו לו בית דין לבוא ולא בא לדין מנדין אותו וכותבין עליו פיתחא …

• מועד קטן טז ע"א · ג אמר רבא: מנלן דמשדרין שליחא דבי דינא ומזמנינן ליה לדינא — דכתיב: …
• מועד קטן טז ע"א · ד לקמי גברא רבה — דכתיב: ״לפני ה׳״. את ופלניא — דכתיב: ״אתה …
• מועד קטן טז ע"א · ו ומנלן דמשמתינן — דכתיב: ״אורו מרוז״. דהכי סברא דגברא רבה — דכתיב: …
• מועד קטן טז ע"א · יב אמר ליה רב הונא בר חיננא, הכי אמר רב חסדא: מתרין ביה …
• בבא קמא טו ע"ב · טז ואי אמר: קבעו לי זימנא, דאזילנא לארעא דישראל – קבעינן ליה. ואי …
• בבא קמא קיב ע"ב · יח אמר רבינא: האי שלוחא דרבנן, מהימנינן ליה כבי תרי. והני מילי לשמתא, …
• בבא קמא קיג ע"א · ד אמר רבא: האי מאן דכתיב עליה פתיחא על דלא אתי לדינא – …
• בבא קמא קיג ע"א · ה אמר רב חסדא: קובעים זמן שני וחמישי ושני – זמנא וזמנא בתר …
• בבא קמא קיג ע"א · ז אמר ליה: הני מילי גברא, דאניס וליתיה במתא; אבל איתתא, כיון דאיתה …

הלכה ט אין קובעין זמן לא בימי ניסן ולא בימי תשרי מפני שהעם טרודין במועדות ולא …

• בבא קמא קיג ע"א · ח אמר רב יהודה: לא (יהבינא) [יהבינן] זמנא לא ביומי ניסן ולא ביומי …
• בבא קמא קיג ע"א · ט אמר רב נחמן: לא יהבינן זמנא לא לבני כלה בכלה, ולא לבני …

הלכה י מי שהוא במדינה והלך שליח בית דין ולא מצאו אין קובעין לו זמן עד …

• בבא קמא קיב ע"ב · יט אמר רבינא: יהבינן זימנא אפומא דאיתתא ואפומא דשיבבי. ולא אמרן אלא דליתיה …
• בבא קמא קיג ע"א · א אבל איתיה במתא – לא; דאמרינן: אימר לא אמרו ליה, דאמרי: (אשכחינהו) …
• בבא קמא קיג ע"א · ב ולא אמרן אלא דלא חליף אבבא דבי דינא, אבל חליף אבבא דבי …
• בבא קמא קיג ע"א · ג ולא אמרן אלא דאתי ביומיה, אבל לא אתי ביומיה – לא; אימא …

הלכה יא מי שבא לבית דין וקבל הדין ואמרו לו לשלם והלך ולא שלם אין מנדין …

• קידושין יב ע"ב · ח ועל דמבטיל גיטא, ועל דמסר מודעא אגיטא, ועל דמצער שלוחא דרבנן, ועל …

הלכה א כל המקלל דיין מדייני ישראל עובר בלא תעשה שנאמר אלהים לא תקלל וכן אם …

• בבא בתרא ד ע"א · א אהדר ליה כלילא דיילי, נקרינהו לעיניה. יומא חד אתא ויתיב קמיה, אמר: …
• סנהדרין סו ע"א · טו הצד השוה שבהם שהן בעמך, ואתה מוזהר על קללתן. אף אני אביא …
• סנהדרין סו ע"א · כד דתניא: ״אלהים״ – חול, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: ״אלהים״ – …

הלכה ג המקלל עצמו לוקה כמו שקלל אחרים שנאמר השמר לך ושמור נפשך ואחד המקלל עצמו …

• שבועות לה ע"א · כא המקלל עצמו וחבירו בכולן – עובר בלא תעשה. ״יככה ה׳ אלהים״, וכן …
• שבועות לו ע"א · ג תנא: ״ארור״ – בו נידוי, בו קללה, בו שבועה.
• תמורה ג ע"ב · יט אלא למאי אתא — למקלל את חבירו בשם. ואימא — למוציא שם …

הלכה ד אינו לוקה עד שיתרו בו בפני עדים כשאר כל חייבי לאוין אבל אם לא …

• שבועות לה ע"א · כא המקלל עצמו וחבירו בכולן – עובר בלא תעשה. ״יככה ה׳ אלהים״, וכן …

הלכה ז כל הדן בדייני עכו"ם ובערכאות שלהן אף על פי שהיו דיניהם כדיני ישראל הרי …

• גיטין פח ע"ב · י אביי אשכחיה לרב יוסף דיתיב וקא מעשה אגיטי, אמר ליה: והא אנן …