שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כו ט'תתסו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
מובן שאין כוונתי למעט חשיבות המכון, אלא להדגיש שענינו צריך להיות רק להבהיר צדדי החיוב והשלילה אבל לא להכריע איזה צדדים כבדי משקל יותר בין לחיוב בין לשלילה, ועד"ז בנוגע ההצעות; ובכל שאלה ושאלה להדגיש שאין באים לענות על השאלה, אלא אך ורק לברר כל הצדדים שבדבר, על דרך בית משפט, שהצדדים יכולים להציע כל מיני טענות, אבל הפסק דין שייך לשופט אשר יהי' בימים ההם, ויפתח בדורו כשמואל בדורו, הוא הרב מורה הוראה שמקצוע שלו הוא רבנות, ולא זה שחושב שהבר סמכא הוא זה שמבין בטכניקה, וכלשון הידוע שכל החכמות הן "רקחות וטבחות" לתורה, ולא ח"ו להיפך.
4 ויפתח בדורו כשמואל בדורו : ר"ה כה, ריש ע"ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ט ב'תרכה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וידוע מרז"ל שקל הכתוב שלשה קלי עולם כשלשה חמורי עולם לומר לך ירובעל בדורו כמשה בדורו כו' (ר"ה כה, ע"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב חג הסוכות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
נשים ועמי הארץ, וכן בעלי התעסקות ששכלם טרוד בעסקיהם ולא בתורה, חייבים אמנם להתנהג לפי ההוראות הניתנות להם, אבל אלו הנותנים את ההוראות, השקועים הרי בתורה, אינם צריכים – לשיטת הצדוקים – להיות בטלים למסורת חכמים, משום שהם עצמם שקועים בתורה, "יפתח בדורו – כשמואל בדורו", "שקל הכתוב שלשה קלי עולם כנגד שלשה חמורי עולם",
48 ר"ה כה, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט נצבים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, ח, י
כלומר, בזמן שהיו בית דין מקדשים את החודש, הרי בכך שבית דין אמרו "מקודש", והעם השיב "מקודש מקודש", נכללה גם הברכה, ולאחר שבטל קידוש החודש, תקנו לקיים לפחות את ברכת החודש.
25 משנה ר"ה כה, ב. רמב"ם הל' קדה"ח פ"ב ה"ח.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו תרומה שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
המנורה שעשה משה, אשר היתה בתבנית "אשר אתה מראה בהר", הרי היתה קיימת במשך מאות השנים של הבית הראשון, כך שראו וידעו בדיוק את צורת המנורה, וכאמור, לא מצאנו בשום מקום
39 שמזה מובן, שגם את"ל שב"ד לאחרי זמן משה יכול לחלוק על פס"ד של (ב"ד ד)משה בדבר התלוי בלימוד באחת מן המדות שהתורה נדרשת בה – כדמשמע מפסק הרמב"ם (הל' ממרים פ"ב ה"א) שבזה אין צריך ב"ד גדול מחבירו בחכמה ובמנין (ראה שם ה"ב. וראה במפרשיו שם), ומקורו ממחז"ל (ר"ה כה, ריש ע"ב) "שקל הכתוב שלשה .. כמשה בדורו". וראה סדר הדורות (ד"א תתקל) הסיפור דר"ת ומשה (בנוגע לתפילין) ש"אמר משה טעית" (ע"ש באורך) – מ"מ, במנורה של משה שנעשית בתבנית שנראית בהר כו', מובן שלא שייך לשנות כו'.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'שי"ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
– נשיא דורנו, כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ הוא הוא הנשיא הבעש"ט, אלא שהוא בגוף אחר, שהרי, ענין ההשתל' אינו שייך בהמאור עצמו, כי העצמי, "אויב ער איז, איז ער אינגאַנצן" כמו שהוא, ולכן אמרו חז"ל (על הפסוק "ובאת גו' אל השופט אשר יהי' בימים ההם") ש"יפתח בדורו כשמואל בדורו", ובדורנו זה, כ"ק מו"ח אדמו"ר הוא הוא הבעש"ט והמשה רבינו שבדור.
524 ר"ה כה, רע"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ו שיחת אור ליום ועש"ק, ב' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
נשים ועמי הארץ, וכן בעלי עסקים ששכלם טרוד בעסק ולא בתורה,אכן מוכרחים להתנהג לפי ההוראות שנותנים להם; אבל אלו שנותנים את ההוראות, כיון שהם מונחים בתורה, הרי הם – לשיטת הצדוקים – אינם צריכים להיות בטל למסורת חכמים, כיון שגם הם בעצמם מונחים בתורה, ו"יפתח בדורו כשמואל בדורו", ו"שקל הכתוב שלשה קלי עולם כשלשה חמורי עולם", ותורה "לא בשמים היא".
79 ר"ה כה, רע"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וענין זה הוא אפילו אצל צדיקים גדולים ביותר, כפי שמצינו בשמואל ש"הי' מתיירא מן הדין", אף שהי' "שקול כמשה ואהרן".
3 במדב"ר פי"ח, ח. תנחומא קרח ה. וראה ר"ה כה, ריש ע"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
כשם שבגשמיות, כשעוברים את גבול המדינה מבקרים ובודקים מה מותר להביא למדינה זו – כן הוא ברוחניות, שכאשר נוסעים בשליחות לאיטליא, לאוסטרליא, לאנגליא או לאה"ק ת"ו, צריך להביא לשם את הענינים שעל ידם בונים ומחזקים את היכל כ"ק מו"ח אדמו"ר, ש"אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא", ו"יפתח בדורו כשמואל בדורו", ששמואל שקול כנגד משה ואהרן.
68 ר"ה כה, רע"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וע"י הליכתה בדרך זו – נעשה שמואל בדורו כמשה ואהרן בדורם, ואדרבה, "שמואל שקול כנגד משה ואהרן".
220 ראה ר"ה כה, רע"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכמודגש בדברי חז"ל שאפילו השופטים שבדורות האחרונים הם "כמשה בדורו ..
54 ר"ה כה, רע"ב. הובא ברא"ש וטור שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש-חודש שבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
שבחסידות שמשתקפים גם בנגלה – כמאחז"ל ש"שמואל שקול כנגד משה ואהרן", וכיון ששניהם (משה ואהרן) נכללים באיש אחד (שמואל), עכצ"ל, שענינם אחד.
326 ר"ה כה, ריש ע"ב. תנחומא קרח ה. פרש"י קרח טז, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ובענין זה יש מעלה עכשיו לגבי הזמן דמ"ת – שאז הי' צורך באמונה , ואילו עכשיו אין אפילו צורך בענין האמונה, אלא די בשכל הישר להווכח ש"אין אומתנו אומה אלא בתורתה" (כדברי הרס"ג ), והזזה וסטי' הכי קלה מדברי התורה, אפילו כחוט השערה, הרי זו מחלוקת נגד משה רבינו (וכן "יפתח בדורו כשמואל בדורו" ), ועד"ז בנוגע לכל עניני התורה שיש בהם התוקף ד"דבר משנה" , כהפס"ד בשו"ע חושן משפט , והביאו רבינו הזקן בהלכות תלמוד תורה , ש"בזמן הזה גם הלכות פסוקות ..
1547 ר"ה כה, ריש ע"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ולעומת זאת – קרח, הנה בין בנ"י גופא "פיקח הי'" , והיתה "שלשלת גדולה יוצאה ממנו, שמואל ששקול כנגד משה ואהרן"95 (כפי שדרשו רז"ל על הפסוק "משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו"),
1195 ברכות לא, ב. ר"ה כה, ריש ע"ב. תענית ה, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכיון ש"אין לך אלא שופט שבימיך" , "יפתח בדורו כשמואל בדורו" – הרי בכל דור יש לסמוך על שכלם של חכמי דור זה כפי שהם לומדים ומבינים התורה שבכתב,
119 ר"ה כה, רע"ב. ספרי ופרש"י פ' שופטים יז, ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד בעת הסעודות דחג הסוכות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
– וכמארז"ל "יפתח בדורו כשמואל בדורו" (אף שלא נאמר שהוא "כמשה בדורו"), ויתירה מזה:
653 ר"ה כה, ריש ע"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
"דבר אחד לדור כו'" – נכלל בשיחה שהוגהה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפסה בלקו"ש חי"ט ע' 307 ואילך.
274 ו"יפתח בדורו כשמואל בדורו" (ר"ה כה, ריש ע"ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, ג' ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ולאמיתו של דבר, הנה אפילו אם לא הי' פס"ד אלא חוו"ד, היו צריכים להתנהג כן, שהרי זוהי חוו"ד של רבנים בישראל, אשר, "יפתח בדורו כשמואל בדורו", "כמשה בדורו" , ועאכו"כ כשמדובר אודות פס"ד, ובענין שנוגע לקיום של עם ישראל.
2918 ר"ה כה, ריש ע"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ יתרו, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ועד"ז בנוגע למנהיגי ישראל שלאחרי משה, כמ"ש "ובאת גו' אל השופט אשר יהי' בימים ההם", "אפילו אינו כשאר שופטים שהיו לפניו, אתה צריך לשמוע לו", "אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין" , דכיון שנתמנה לשופט, צריך לציית אליו, ועד ש"יפתח בדורו כשמואל בדורו" .
1158 ר"ה כה, ריש ע"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט זכור את יום השבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, י, יג
והנה לכאורה יש להבין במ"ש זכור את יום כו' דמשמע שזהו ענין ציווי ואזהרה לישראל שהם דווקא יקדשו את יום השבת הרי אמרו ז"ל דשבת מיקדשי וקיימא מששת י"ב שהרי כל שבת נק' שבת בראשית כידוע ומפורש בכתוב ויברך אלקים את יום השבת ויקדש אותו דקוב"ה קדיש לשבת וישראל הוא דקדשינהו לזמנים כמ"ש אלה מועדי ה' אשר תקראו אתם אתם אפי' שוגגין כו' אבל קדושת השבת אינה תלוי' בישראל כלל כי קדושת השבת הוא למעלה ממדריגות ישראל כי שורש השבת בבחי' חכמה עילאה ולכך נק' שבת בראשית משום שנאמר בשבת ושמרתם את השבת כי קודש הוא כו' וכל קדש הוא בחי' חכ' שבה מלובש אוא"ס עצמו וכמ"ש ה' בחכ' כו' והחכ' נק' ראשי' כמ"ש ראשי' חכ' כו' וכידוע ע"כ נק' שבת בראשית ולכך אין ביכולת ישראל לקדש את השבת רק שישמרו את קדושת השבת שכבר מקדשא וקיימא מעצמו' אא"ס כמ"ש ויקדש אותו, וא"כ לכאורה אינו מובן מה שמצוה לישראל זכור את יום השבת לקדשו מאחר דלאו בדידהו תלי' קדושתו (אבל שמור את יום כו' יתכן דאינו אלא שמירה לקדושה שכבר חלה כו' כמו ושמרתם את השבת כו' וכל מקום שנאמר השמר פן ואל הוא מל"ת אבל מ"ע לקדש יום השבת הוא שיעשו את הקדושה מצד אתדל"ת הרי לאו בדידהו תלי' כדלעיל).
8 אלה מועדי ה' אשר תקראו אתם אתם אפי' שוגגין כו' : ויקרא כג, ד ועוד. ר"ה כה, ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ומובטחים אנחנו באנ"ש שיקיימו בעצמם אשרי הדור כו', ולא יסורו מדברינו אלה , שהם לכבודו של הקב"ה, אשר רצוננו לעשות רצון איש ואיש , רצון יראיו אשר באה"ק תובב"א, המעתירים אלי' בעד שלומנו בגוף ונפש.
139 אשרי הדור : שהגדולים נשמעים לקטנים (ר"ה כה, ב).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
הגם כי לא נעלם ממני ח"ו אשר אינני כדאי לגזור כן על כללות אנ"ש ח"ו, אך בראותי כל העדה כולם קדושים , ומקיימים בנפשותם עשה לך רב כו', ואשרי הדור כו', לזאת מובטחני במדת טובם וענותנותם, שיקבלו באהבה וברצון כל דברי אלה , הנאמרים באמת וצדק כל אמרי פי , אחר העיון והשקידה לטובה, להשכיל להטיב ולהפיק רצון וחפץ עם ה' הוא עבודתו ית' , כי הוא לדבקה כל חפצם וכל מגמתם של כל אנ"ש הנוסעים למחננו בהוצאות מרובות והפקרות רבות, ואי לזאת עת לעשות לה' , כאשר יפרש שיחי מקצת מן המקצת שד"ר מוכ"ז נ"י, אליו תשמעון וישמע אליכם אלקים .
2685 אשרי הדור : שהגדולים נשמעים לקטנים (ר"ה כה, ב).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם צאינה וראינה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, י
עמלק אשר עליו נא' ראשית גוים עמלק דז' אומות הכנעני והחתי כו' הם ז' מדות רעות וראשית גוים עמלק שהי' גס הרוח שהוא מקור של כל המדות רעות והמן הי' מזרע של עמלק לכן גס הרוח ובקש להשמיד את כל היהודים מפני שהיו בטל לאלקות וא"כ אינו נחשב הוא למציאות, והוא הי' (כופר) בכל לכן רצה לבטל את כל הענין, וזהו שכ' להשמיד את כל היהודים דוקא מפני שהם יהודים דהיינו שהם בטלים לאלקות אבל אם היו עוזבים דת יהודים לא הי' רוצה להשמידם, אך מ"מ לא עלה על לב א' מהם ועמדו במס"נ כל השנה והי' מוכנים למות ולא לעזוב דת יהודים ח"ו, וזהו ענין מס"נ שישנו בכאו"א מישראל אפי' קל שבקלים יש בו כח למס"נ לה' הגם שעושה עבירות חמורות שכ' בתורה אשר לא תעשינה הרי אמרז"ל אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות המכסה על האמת ונדמה לו אשר עודנו ביהדותו ואינו נעשה בזה נפרד מאלקות שהרי מניח טלית ותפילין ומתפלל, אבל אם הי' יודע שבזה נעשה נפרד מאלקות לגמרי לא הי' עושה זאת כלל, והו"ע האהבה המוסתרת שיש בכאו"א מישראל רק שהיא מוסתרת ונעלמת וצריכים להוציא אותה מכח אל הפועל.
74 קל שבקלים : ע"פ ר"ה כה, ב. תוספתא שם ספ"א. קה"ר פ"א ד [ד]. רש"י ויצא כט, כא.
פתיחה בהקשר
ספר השיחות [?] אדר תרפ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
פאַרוואָס זייט איר טאַקע ניט מקושר, יפתח בדורו כשמואל בדורו [והי' צועק בקול דברים הנ"ל פעמים רבות, ואמר:] צו אַ אידן וואָס לערנט און דאַוונט דאַרף מען זיך צובינדן, ולדבקה בו, וכי אפשר להדבק בו, אלא הדבק בת"ח כו', אַ איד וואָס קען לערנען — איך מיין ניט וואָס קען לערנען, איך מיין וואָס לערנט — אָדער אַ איד וואָס זאָגט אַ
3 ר"ה כה, ריש ע"ב.
פתיחה בהקשר
שארית יהודה שו"ת יורה דעה סימן לח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ואם כן בדברי הפוסקים נמי אין לסמוך על היחיד אלא אם כן נראה להדיין או להמורה דיש לסמוך עליו, וטעמא רבא איכא במלתא, דבשלמא אם מכריע מדעתו הרי כתוב אל השופט אשר יהי' בימים ההם, וכמ"ש ברשב"א סי' תנ"ג, והאריך בזה פרי חדש בהלכות מנהגי איסור, אבל אי לאו בר הכי הרי נגש אל המשפט לפני הפוסקים השופטים, ואחרי רבים להטות כתיב , אלא אם כן שבדברי הרבים ההם גם כן לא אתמר הלכתא, וכמ"ש רבינו אחמו"ר ז"ל, והיינו כמו שנתבאר לפי דעת הט"ז ביו"ד סי' רצ"ג.
828 שופטים יז, ט. ר"ה כה, ב.
פתיחה בהקשר
על הדף
לקוטי שיחות כרך טז וארא שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יט
רש"י מתכוון להסביר בכך שהם זכו למעלה של "וארא אל אברהם..." – לראיית אלקות, ודאית ומוחשית כראיה גשמית, אשר בגללה לא ייתכן אצלם ענין של "הרהר אחר מדותי", מפני היותם אבות של בני ישראל.
49 שאינו דומה שמיעה לראי', שלכן "אין עד נעשה דיין כו' כיון דחזיוהו כו' לא מצו חזי ליה זכותא" (ר"ה כה, סע"ב ואילך), שאינו שייך בזה שום "הרהר", משא"כ כששומעים מעדים. וראה לקו"ש ח"ו ע' 121 ואילך. וש"נ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט שופטים שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יט
בדומה ל"סנהדרין שראו אחד שהרג את הנפש", אשר אינם יכולים לדון בדין זה, לדעת רבי עקיבא, "דרחמנא אמר ושפטו העדה והצילו העדה וכיון דחזיוהו דקטל נפשא (=שראוהו הורג את הנפש) לא מצו חזו ליה זכותא (=לא יוכלו למצוא לו זכות)", הרי אין הכוונה שפסק דינם אינו נכון, אלא שאין הם נחשבים כלל כסנהדרין לגבי אדם זה אשר "ראו ..
13 ר"ה, כה, סע"ב ואילך. תו לא חזו ליה"16 – מובן, שהפגם
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
"ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו" , דקאי על דוד שנמשח בקרן ע"י שמואל (ששקול כמשה ), בנה של חנה.
448 ראה ר"ה כה, ריש ע"ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מז
מקור מפורש
בדף זה
הנה מודעת זאת כי מרגלא בפומי דאינשי בכל אנ"ש לאמר, כי אינה דומה שמיעת דברי מוסר לראייה וקריאה בספרים, שהקורא קורא לפי דרכו ודעתו ולפי השגת ותפיסת שכלו באשר הוא שם , ואם שכלו ודעתו מבולבלים ובחשיכה יתהלכו בעבודת ה' בקושי יכול לראות את האור כי טוב הגנוז בספרים , אף כי מתוק האור לעינים ומרפא לנפש.
2941 אינה דומה . . לראיה : [ראה ר"ה כה, ב].
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולקחת את שתי אבני שוהם
מקור מפורש
בדף זה
ונר הוי' דנש"י, וא"א הי' לאהרן כה"ג להעלותם לשם בבחי' ביטול והתכללות כמו בהתעוררות דאה"ר ותשובה אמיתי' הנמשך לנש"י מלמעלה למטה כנ"ל בפי' בהעלותך כו' אם לא ע"י משה דוקא, שהמשיך בחי' מאור זה דנשמה שזהו ענין בחי' שמ"ן למאו"ר שמעצמות אוא"ס נמשך בחי' מאור דחכ' התורה ששם מקור כללות נש"י, שאז כאשר יש בחי' מאור ממילא הי' ביכולת אהרן להעלות כל או"ר דנש"י [שנק' נרות] שיהיו בטלים ונכללים במאור זהו כמו במשל הנר בפני האבוקה הסמוכה (כמו בעשי"ת דכתי' בהמצא"ו כו' בהיות"ו קרו"ב כו' שבחי' המאור שנק' אבינו קרוב לניצוצים דנש"י שממילא נמשכים ונכללים בו, וזהו סיבת התעוררות התשובה בכל ההמון גם [ב]קל שבקלים שנתרחק ביותר מאחר שהמאור קרוב למקום המרוחק כו').
170 [ב]קל שבקלים : ע"פ ר"ה כה, ב. תוספתא ר"ה ספ"א. קה"ר פ"א, ד (ד). רש"י ויצא כט, כא.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם צאינה וראינה כו' וע"ד שנת"ל בבחי' הדבור
מקור מפורש
בדף זה
נגד בחי' הביטול לאלקות בגסות רוחו רצה להשמיד ולהרוג את כל היהודים שהם בבחי' הביטול להיותם מחשיבים אותו ית' לאלקה, שזהו היפך הגסות והישות שלו, ואם היו כופרים ח"ו לא היו עושים להם כלום שהרי לא גזר רק על היהודים, אך כולם כא' לא עלה על דעתם מחשבת חוץ ח"ו ומסרו נפשם על אחדותו ית' וזהו בחי' ביטול ממש, ובחי' זו ישנו בכאו"א אפי' בקל שבקלים יכול למסו"נ שלא יהי' נפרד מאחדותו ית' בשום אופן בעולם, ומה שעובר על שארי עבירות זהו מפני הרוח שטות שמכסה על האמת ומטעה אותו כו' לחשוב שאינו נפרד מיחודו ואחדותו ע"י עבירה ההיא כיון שלובש טלית ומניח תפילין.
852 בקל שבקלים : ע"פ ר"ה כה, ב. תוספתא שם ספ"א. קה"ר פ"א ד [ד]. רש"י ויצא כט, כא.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר קנו תתקלז
מקור מפורש
בדף זה
האהבה כי מדת אהבה היא מסותרת בלב כאו"א מישראל שאפי' קל שבקלים יש לו מס"נ על קדה"ש.
122 קל שבקלים : ע"פ ר"ה כה, ב. תוספתא שם ספ"א. קה"ר פ"א ד [ד]. רש"י ויצא כט, כא.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אחרי מנין שקושרין לשון של זהורית
מקור מפורש
בדף זה
ועז"א שאם עבר על כריתות כו' שפגם בחי' הרצה"פ שבנפש שעז"א לא יאבה ה', וא"כ אין יוהכ"פ שהוא הגורל שבנפש מועיל כנ"ל אז יסורין ממרקין שהו"ע תיסרך רעתך כו' ודעי כי רע ומר עזבך כו', דהיינו טעימת מרירות בנפשו לעורר בחי' עתיקא דעתיקין שהו"ע היחידה שישנה אפי' בקל שבקלים, ועכ"ז לא נאמר מכפרין רק ממרקין שיש בזה ב' פירושים, א' לשון גמר כמו ומירק אחר על ידו, והב' לשון מריקה ושטיפה כמו ומורק ושוטף במים, כי מלבד שהיסורים שהוא טעימת החטא גומר כפרתו כנ"ל, עכ"ז עדיין עוד צריך לביטושים למרק ולטהר ולזכך את מוחו ולבו להיות כולם מוכשרים אח"כ לתו' ומעש"ט, כי מאחר שכבר פרק עומ"ש לגמרי כענין והתברך כנ"ל ולא הורגל לקבל עליו עול במוח ולב, הנה אם גם שע"י המרירות יכנע לבו בשעת מעשה, עכ"ז צריך עדיין לביטושים עד שיתרכך לבו להיות כלי מוכשר לקבלת עול תורה ועבודה בקביעות (כי אין זה דומה לב' מיני תשו' הקודמי' כנ"ל בענין עבר על מ"ע שהפגם במדות והתיקון ע"י תשו' לעורר המוחי' ולתקן המדות מחדש, או בעבר על ל"ת שהפגם במוחי' והתיקון ע"י יוהכ"פ שהוא הרצה"פ כנ"ל שעי"ז נטהר המוח והלב, כי כ"ז הם גילויי הנפש שמאירין בדרך אור וכלי וכשמעורר אור היותר גבוה הרי ממילא נתקן הבחי' התחתונה, אבל ע"י היסורים שמעורר יחידה שבנפש שאין לה שום כלי בדרך קבלה בפנימי' הנה לא תוכל להאיר בקביעות כ"א או שהנפש יסתלק כמו אצל ראב"ד או שהמרירות תסתלק, וע"כ יוכל ליפול ח"ו) וע"כ צריך עדיין לביטושים ושפלות עד שיכנע לבבו הערל לגמרי וירחץ מטומאתו ואז יוכל לקבל עול תורה ועבודה כנ"ל.
161 בקל שבקלים : ע"פ ר"ה כה, ב. תוספתא שם ספ"א. קה"ר פ"א ד [ד]. רש"י ויצא כט, יא.
פתיחה בהקשר