114

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ואילו הענין של "הלנת דין" רק גורם לסיבה זו.

כלומר, אין "פוטרין אותו" משום שבמקרה זה אין בית הדין יכול לקיים את אחד התנאים, אלא משום ש"ראו כולן לחובה (ולכן) תו לא חזו ליה (זכותא)", ולכן נפגם הענין של "ושפטו העדה והצילו העדה"10, ואין כאן אפשרות של עדה שמצילה11. בית הדין אשר איננו מסוגל לראות זכות במקרה הנדון, אינו רשאי לחייב, ומשום כך "פוטרין אותו".

במילים אחרות: לפי ההסבר הראשון זהו פגם הפוגע בפסק הדין של הסנהדרין, אשר אינו יכול להיפסק כראוי עקב חסרון בקיום התנאי של הלנת הדין12. ואילו לפי ההסבר השני זהו פגם בגברא הפוסק – בסנהדרין,

בדומה ל"סנהדרין שראו אחד שהרג את הנפש", אשר אינם יכולים לדון בדין זה, לדעת רבי עקיבא, "דרחמנא אמר ושפטו העדה והצילו העדה וכיון דחזיוהו דקטל נפשא (=שראוהו הורג את הנפש) לא מצו חזו ליה זכותא13 (=לא יוכלו למצוא לו זכות)", הרי אין הכוונה שפסק דינם אינו נכון, אלא שאין הם נחשבים כלל כסנהדרין לגבי אדם זה אשר "ראו .. שהרג את הנפש"14.

ג. הוכחות מן הגמרא לכאן ולכאן

מן הגמרא ניתן להוכיח הן את ההסבר הראשון, והן את ההסבר השני:

הוכחה להסבר הראשון ניתן להביא מכך שהגמרא מציינת במפורש רק את הדין "כיון דגמירי הלנת דין", ואינה מציינת את המקור לדין זה, שחייבים לחפש זכות לנידון15, ובמיוחד מכך שהגמרא אינה מציינת את הטעם לדבריה (בדומה לענין שהובא לעיל מן הגמרא במקום אחר, "סנהדרין שראו אחד שהרג"), "דרחמנא אמר ושפטו העדה והצילו העדה". ומכך מובן, שחשוב כאן בעיקר הפרט, שאי אפשר לקיים את ההלכה של הלנת דין.

אך מצד שני, מכך שהגמרא אינה מסתפקת בציון הדין "כיון דגמירי הלנת דין" בלבד, אלא מוסיפה לכך טעם "למעבד ליה זכותא", וממשיכה "והני

הערות

  1. 10. מסעי לה, כד־כה.
  2. 11. משנה ריש סנהדרין (ב, סע"א). ועד"ז בכ"מ. וראה לקמן בפנים מר"ה כו, א.
  3. 12. להעיר מקרית ספר להמבי"ט הל' סנהדרין כאן, דמספקא לי' אם הדין דפוטרין אותו כאן הוי מדאורייתא או מדרבנן.
  4. 13. ר"ה, כה, סע"ב ואילך. תו לא חזו ליה"16 – מובן, שהפגם
  5. 14. ומכ"ש שכ"ה לטעם הב' (והעיקרי) "עד עמדו לפני העדה למשפט (מסעי לה, יב) עד שיעמוד בב"ד אחר" – מכות יב, א (ראה תוד"ה דרחמנא אמר – ר"ה שם כו, א. וש"נ).
  6. 15. ועד דמי שלמד זכות אינו חוזר ומלמד חובה (סנהדרין לב, א – במשנה. וע"ש בפרש"י (ד"ה אינו) דהוי מטעם והצילו העדה).
  7. 16. ובפרט לגירסת ש"ס כ"י (הובא בדק"ס סנהדרין שם) שחוזר ומפרט "והני כיון דלא חזו לי' זכותא (תו כו')".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.

  1. לקוטי שיחות כרך טו חנוכה שיחה א מאותו ספר סנהדרין לב, ב
  2. לקוטי שיחות כרך כה חנוכה שיחה א מאותו ספר סנהדרין לב, ב
  3. לקוטי שיחות כרך כט שופטים שיחה ג מאותו ספר סנהדרין לב, א
  4. תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות סנהדרין לב, ב
  5. שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן נח סנהדרין לב, א
  6. לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח מגיד סנהדרין לב, ב
  7. שו"ת תורת שלום שונות סימן ב סנהדרין לב, ב
  8. לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום מגיד סנהדרין לב, ב
  9. לקוטי שיחות כרך לט ואתחנן שיחה א מאותו ספר מכות יב, ב
  10. לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה ל מאותו ספר מכות יב, ב
  11. לקוטי שיחות כרך יד עקב-כ"ף אב שיחה א מאותו ספר מכות יב, ב
  12. לקוטי שיחות כרך כד שופטים שיחה ב מאותו ספר מכות יב, א
  13. לקוטי שיחות כרך כה חיי שרה שיחה א מאותו ספר מכות יב, ב
  14. תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשי"א מכות יב, ב
  15. תורת מנחם שיחת יום ד' פ' תבוא, ח"י אלול, ה'תשי"א מכות יב, סע"ב
  16. תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשח"י מכות יב, א
  17. תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ז מכות יב, א
  18. תורת שמואל תר"ם [לכל תכלה כו'] אך עדיין צ"ל מאחר שבחי' חיוהי מכות יב, א