ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כה חיי שרה שיחה א

94

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

הפסוק "והיו לכם הערים למקלט"⁴⁰ – "לכם לכל צרכיכם"⁴¹.

וכך מובן גם מסתימת לשונו של הרמב"ם⁴², שבעלות הלויים על ערי מקלט זהה לבעלותם על שאר ערי הלויים, כדבריו: כבר נצטוו ישראל ליתן להם ערים לשבת ומגרשיהם, וערים הם שש ערי מקלט ועליהם שתים וארבעים עיר, וכשמוסיפין ערי מקלט בימי המשיח הכל ללויים. ומכך מובן, שבשייכותן ללויים זהות⁴³ כל הערים הללו⁴⁴.

ד. ערי מקלט קולטות עקב שייכותן ללויים

יותר מכך אנו מוצאים:

בגמרא⁴⁵ לומדים מן הפסוק "ושמתי לך מקום...⁴⁶ – ושמתי לך – בחייך, מקום – ממקומך, אשר ינוס שמה – מלמד שהיו ישראל מגלין במדבר. להיכן מגלין, למחנה לויה". רש"י מפרש⁴⁷ "מקום מקומך" – "שתהא מחנה לויה קולטת ואף ערי מקלט יהיו ערי לויה". מפירוש רש"י נראה, לכאורה, שערי מקלט קולטות משום שהן ערי לויה,

ודחוק ביותר לומר שרש"י מדבר רק על ערי הלויים האחרות – ארבעים ושתים ערים, אשר לא יוחדו למקלט, והן קולטות רק משום שניתנו ללויים – כי אם כך, צריך היה רש"י לומר "ואף ערי הלויה יהיו קולטות", וכדומה. מניסוחו "ואף ערי מקלט יהיו ערי לויה" מובן, שהוא מדבר בעיקר אודות שש ערי המקלט.

כלומר, נתינת שש ערי המקלט ללויים אינה רק הלכה צדדית הקשורה לנתינת הערים, שבנוסף להיותן ערי המקלט, יש לתתן ללויים, אלא זוהי הלכה המשפיעה על מהותן כערי מקלט: הפיכתן לערי לויים גורמת ליכולתן לקלוט. כלומר, לשש ערים אלו ישנן שתי משמעויות: א) הן קולטות כערי מקלט, אשר "הובדלו למקלט", ומשום כך הן קולטות "בין לדעת בין שלא לדעת", ולפני כן⁴⁸ ב) הן קולטות כערי הלויים.

הערות

40. מסעי לה, יב.
41. והמחלוקת במ"ב עיר דמר סבר ועליהם תתנו כי הנך (רק) לקליטה, ומר סבר ועליהם תתנו כי הנך, מה הנך לכל צרכיכם אף הני נמי לכל צרכיכם (מכות שם).
42. רפי"ג מהל' שמיטה ויובל.
43. דאל"כ מאי קמ"ל בתיבת "הכל".
44. ועפ"ז יומתק מאי קמ"ל מה שהרמב"ם לא כתב דערי מקלט אין מביאין עגלה ערופה כבירושלמי סוטה שם להמ"ד לבית דירה ניתנו (וראה בהנסמן בסוף הערה 35). ושאני עיר הנדחת שכ' בהל' ע"ז פ"ד ה"ד, שאין אחת מערי מקלט נעשית עיר הנדחת, די"ל (דלא כמ"ש בכס"מ, מגדל עוז ולח"מ שם, כ"א) שסמך אמ"ש בספרי זוטא מסעי לה, יא "תהיינה – אל יעשו עיר הנדחת" (כהובא באמבוהא דספרי לספרי זוטא שם). וראה צפע"נ לרמב"ם הל' ע"ז שם. צפע"נ למכות ט, א (בתחלתו). ועוד. ואכ"מ.
45. מכות יב, ב.
46. משפטים כא, יג.
47. וראה גם ריטב"א מכות שם.
48. ביהושע קאפטיל כ ד"נתינת עיר המקלט" להלוים היתה לאחרי שהובדלו כערי המקלט "ביד משה", וכ"מ בפ' מסעי (לה, ו). אבל א) שם מדובר ע"ד "שש ערי המקלט" ובה"ארבעים ושתים עיר" לא הוזכר ענין הקליטה כ"א "עיר" סתם (ולמדין דקולטין ממש"נ "ועליהם"), ב) מ"ב העיר נבחרו רק לאחרי שבאו הלוים לדרוש "ערים לשבת ומגרשיהן לבהמתנו" ויצא הגורל על "הערים האלה" – ולא הזכירו קליטה כלל (ואדרבה – זה שייך לכלל ישראל). ואת"ל שאין לחלק בין המ"ח עיר (לבד המפורש) י"ל שגם שש הערים לאחר שניתנו ללוים קליטתם מצד ערי לוי באה "לפני" הקליטה דשש ערי המקלט. ועפ"ז יומתק א) דגם בהם שייך הטעם דס' החינוך (שהובא לקמן בפנים) שמפני תכונות הלוים נבחרו עריהם לקליטה. ב) שכן ה' בכלל – חידוש הקליטה הי' בסוף מ' שנה, קביעות מחנה לוי' שבמדבר בשנה השנית (פסחים סו, סע"ב ואילך. פרש"י עה"ת נשא ה, ב).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 27 עמודים.