תקט
מפני שבודאי יראה את הנולד, כן נבין בחכם עצמו מה שהוא רואה שיש כוונה עמוקה בדבר זה זהו מפני שיודע עצמותו היינו עצם כח חכמתו לכן כאלו רואה הוא כו' הגם שעדיין לא נכנס להיות חכ' ידיעא גם אצלו כו', רק שכל חכ' הוא מוגבלת שבזה א"א להדמות המשל לנמשל, אבל זה נוכל להבין בטוב שענין ידיעת עצמותו אינה דבר נוסף כלל שהרי בלתי זה הוא אינו נכנס כלל באיזה מציאות כו', ובידיעה זו שיודע את עצמות כח שכלו יודע שיש בדבר ההוא שכל עמוק מאד מאד ולא בא עדיין בהשגת עין השכל, ועד"ז נבין במה שאמרו שבידיעת עצמותו יודע את התורה, הנה קודם ששייך לומר בחי' הידיעה בעצמותו היינו קודם בחי' אצילות שם ידיעה ודעת אינו שייך לומר ג"כ שיודע חכ' התורה שהרי כשם שאינו שייך שם ידיעה כן אינו שייך שם חכ' כו', ולפ"ז קריאת שם זה הוא הגבלה, אמנם במה שא"א ידיעת עצמותו הנה עם היות שז"ע תוארים כפי המצוייר אצלינו אחרי ההגבלה כו' מ"מ כשאומרים ידיעת עצמותו באוא"ס שעצמותו אינו מושג כלל וכלל גם אחרי שנאצל הע"ס ג"כ שהרי זהו מהארה בעלמא, וכמו התפשטות האור ממאור השמש כו' כמ"ש במ"א באריכות כו', א"כ ידיעת עצמותו שבידיעת עצמו יודע זהו רק תוארי' כמו שמצוייר אצלינו אח"כ שכ"ז הוא רק לשבר את האוזן269 במה שהיא יכולה לשמוע, אמנם באמת מושלל הוא לגמרי מגדר בחי' הידיעה שאצלינו שהיא מופעלת ומורגשת כו', ועד"ז מה שיודע את התורה הוא ג"כ מושלל לגמרי מגדר וערך ידיעה המורגשת אח"כ אצלינו מאחר שהיא בידיעת עצמותו כו', אלא שכ"ז הוא לשבר את האוזן כו'.
קיצור. מאחר שחיוהי הוא לגלות העלם העצמי לגבי עצמו לאיזה צורך נאצל בחי' זו, וי"ל שזהו בשביל שיהי' שייך לומר בחי' חכ' התו', הב' בכדי שיהי' נאצל אח"כ מציאות חכ' ידיעא, ואומרו בידיעת עצמותו שולל ענין הידיעה לגמרי מגדר ידיעה מופעלת ומורגשת שזהו רק לשבר את האוזן כו'.
יב) ועדיין צ"ל האיך ע"י ירידת הנשמה בגוף יבא האדם לאשתאבא בגופא דמלכא שז"ע בחי' חיוהי ע"י העבודה בתומ"צ, אשר לכאו' אינו מובן כלל הלא כל התומ"צ נתלבשו בדברים המצומצמי' דוקא כמו שכל המצות עד"מ סוכה צ"ל ז' טפחים ומשהו270, והגבוה מעשרים אמה פסולה271, וכן ד' מינים
הערות
- 269. לשבר את האוזן : ילקוט שמעוני האזינו לב, ב (בסופו — רמז תתקמב) בשם ברייתא דל"ב מדות . רש"י בשלח יג, יח . יתרו יט, יח (ג"פ). יט. תשא לא, יז. ישעי' סג, א . מכות יב, א ד"ה חמוץ בגדים. לק"ט יתרו יט, טז. יח. תו"א מג"א צג, ב.
- 270. סוכה צ"ל ז' טפחים ומשהו : באגה"ק ס"י: ז"ט. אבל כ"ה בכ"מ ומהם (בשתי ההנחות כאן). לקמן מאמר ד"ה עשה צדקה ומשפט ובהערה 130. (ובהנחה שם על יד הערה 102). ד"ה עטרת תפארת שיבה על יד הערה 46. (ובהנחה שם על יד הערה 42־ בין הערות 122-123). ראה סה"מ תרל"ב ח"א ע' פד ובהערה שם. ובהנחה שם ע' רמו: לא פחות משבעה טפחים ומחצה.
- 271. והגבוה מעשרים אמה פסולה : משנה סוכה ב, א.
- ג. אבל לפנינו: להשמיע האוזן כדרך שהיא שומעת.
- ד. והוא הגהת ר"י קרא — ראה תוספות השלם שם אות ח.
- ה. בכמה דפוסים ליתא.
רש"י על שמות י״ג:י״ח - הטקסט מספריא
ויסב. הֱסִבָּם מִן הַדֶּרֶךְ הַפְּשׁוּטָה לַדֶּרֶךְ הָעֲקוּמָה:
ים סוף. כְּמוֹ לְיַם סוּף, וְסוּף הוּא לְשׁוֹן אֲגַם שֶׁגְּדֵלִים בּוֹ קָנִים, כְּמוֹ "וַתָּשֶׂם בַּסּוּף" (שמות ב'), "קָנֶה וָסוּף קָמֵלוּ" (ישעיהו י"ט):
וחמשים. אֵין חֲמוּשִׁים אֶלָּא מְזֻיָּנִים; (לְפִי שֶׁהֱסִבָּן בַּמִּדְבָּר הוּא גָּרַם לָהֶם שֶׁעָלוּ חֲמוּשִׁים, שֶׁאִלּוּ הֱסִבָּן דֶּרֶךְ יִשּׁוּב, לֹא הָיוּ מְחֻמָּשִׁים לָהֶם כָּל מַה שֶּׁצְּרִיכִין, אֶלָּא כְּאָדָם שֶׁעוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּבְדַעְתּוֹ לִקְנוֹת שָׁם מַה שֶּׁיִּצְטָרֵךְ, אֲבָל כְּשֶׁהוּא פּוֹרֵשׁ לַמִּדְבָּר צָרִיךְ לְזַמֵּן לוֹ כָּל הַצֹּרֶךְ; וּמִקְרָא זֶה לֹא נִכְתַּב כִּי אִם לְשַׂבֵּר אֶת הָאֹזֶן, שֶׁלֹּא תִתְמַהּ בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק וּבְמִלְחֶמֶת סִיחוֹן וְעוֹג וּמִדְיָן מֵהֵיכָן הָיוּ לָהֶם כְּלֵי זַיִן שֶׁהִכּוּ אוֹתָם בַּחֶרֶב) וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים" (יהושע א'), וְכֵן תִּרְגְּמוֹ אֻנְקְלוֹס "מְזָרְזִין", כְּמוֹ "וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו" (בראשית י"ד) – וְזָרֵיז. דָּבָר אַחֵר, חֲמֻשִׁים אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה יָצְאוּ וְאַרְבָּעָה חֲלָקִים מֵתוּ בִּשְׁלֹשֶׁת יְמֵי אֲפֵלָה (מכילתא):
ויסב means HE LED THE PEOPLE ABOUT from the direct route to a circuitous route.
ים סוף is the same as לים סוף TO THE RED SEA. The word סוף has the meaning of a marshy tract in which reeds grow; examples are: (Exodus 2:3) “She placed him in the reeds (בסוף)”; (Isaiah 19:6) “The flags and the reeds (וסוף) shall wither”.
וחמשים — The word חמשים means provided with weapons (Mekhilta). — [Because He led them by a circuitous route through the wilderness He brought it about that they went up from Egypt well-provided; for had He led them circuitously by the route of an inhabited district they would not have provided for themselves every thing that they needed, but only a part, like a person who is travelling from place to place and intends to purchase there whatever he will require. But if he were setting out for the wilderness he must provide all that he will require. — This verse (statement in the verse) is written only with the view of making the ear understand (preparing you for a later statement) viz., that you should not wonder with regard to the war with Amalek and the war with Sihon and Og and Midian where they obtained weapons, since they smote them with the sword]. In a similar sense it says, (Joshua 1:14) “and ye shall pass over armed (חמשים)”. Onkelos, too, translated it by מזרזין which signifies “armed” in Aramaic, just as he translates the word וירק in (Genesis 14:14) וירק את חניכיו which means, “And he armed his trained servants” by וזריז. Another explanation of חמשים is: only one out of five (חמשה) went forth from Egypt, and four parts of the people died during the three days of darkness because they were unworthy of being delivered (Mekhilta; cf. Rashi on 10:22).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 10 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לט ואתחנן שיחה א מכות יב, ב
- לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה ל מכות יב, ב
- לקוטי שיחות כרך יד עקב-כ"ף אב שיחה א מכות יב, ב
- לקוטי שיחות כרך כד שופטים שיחה ב מכות יב, א
- לקוטי שיחות כרך כה חיי שרה שיחה א מכות יב, ב
- לקוטי שיחות כרך כט שופטים שיחה ג מכות יב, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשי"א מכות יב, ב
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' תבוא, ח"י אלול, ה'תשי"א מכות יב, סע"ב
- תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשח"י מכות יב, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ז מכות יב, א