93
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
מעשרות, משום "שלא נטלו חלק בארץ", ואילו רבי יוסי אומר "יש להם ערי מגרש". כלומר, רבי מאיר סובר ש"לבית דירה ניתנו" – "ולא שיהא נחלתם ואחוזתם"28, ואילו רבי יוסי סובר "למחלוקת ניתנו" – שהערים "ניתנו להלויים לחלקם ואחוזתם"28. יוצא מכך, שלדעת רבי יוסי שייכות ערי המגרש ללויים כחלקם בארץ. וכך פוסק הרמב"ם29, שלמרות שבוידוי "הוא אומר ואת האדמה אשר נתת לנו"30, בכל זאת "לויים מתוודים, שאף־על־פי שלא נטלו חלק בארץ, יש להם ערי מגרש". כלומר, ערי המגרש הן חלקם של הלויים בארץ ישראל.
אמנם, הרמב"ם פוסק31 ש"רוצח הדר בערי מקלט אינו נותן שכר ביתו, והדר בשאר ערי הלויים נותן שכר לבעל הבית"32 – ולדעת הירושלמי33 כרוכה מחלוקת זו, אם "מעלות היו שכר ללויים", במחלוקת שהוזכרה לעיל הדנה בשאלה אם "למחלוקת ניתנו" או "לבית דירה ניתנו", שמכך מובן, שערי המגרש השייכות ללויים הן, לדעת הרמב"ם, רק ארבעים ושתים הערים, ולא34 שש ערי מקלט35, אשר – "הובדלו למקלט"36, ולכן הן קולטות "בין לדעת ובין שלא לדעת", ולעומת זאת "שאר ערי הלויים אינן קולטין אלא לדעת"37,
– אך בכל זאת, לפי התלמוד הבבלי, אין מובן כך, כי מן הנאמר בתלמוד הבבלי יוצא, שרוצח אינו צריך לשלם שכר ללוי בשש ערי מקלט לא משום שבעלות הלויים על ערים אלו אינה מושלמת38, אלא זוהי הלכה מיוחדת*38, כנאמר בגמרא39, שדין זה נלמד מן
הערות
- 28. פני משה שם.
- 29. סוף הל' מעשר שני.
- 30. תבוא כו, טו.
- 31. הל' רוצח פ"ח היו"ד.
- 32. כדעת ר"י מכות יג, רע"א (במשנה) – ע"פ מסקנת הגמ' שם (דעת רבא).
- 33. מע"ש שם. מכות ספ"ב.
- 34. וראה צפע"נ מכות שם. וש"נ.
- 35. החילוק דמ"ב ערי הלוים ושש ערי מקלט בנוגע העלאת שכר הוא רק בבבלי. אבל בירושלמי לא נזכר שיש חילוק בזה בין שש ערי מקלט ומ"ב ערי הלוים. ובירושלמי סוטה (פ"ט סה"ב): ערי מקלט מה הן אין תימר למחלוקת ניתנו מביאות עגלה ערופה אין תימר לבית דירה ניתנו אינן מביאות כו'. ומפרש בפני משה שם המחלוקת כמו שמפרש בהפלוגתא שבפנים. וראה שו"ת הרדב"ז ב"א קלח דבירושלמי משמע שלא היו ערי הלוים קולטות [ושם, דמ"ש הרמב"ן בפי' עה"ת (מסעי לה, יד) ד"השש ערים לבדן קולטות והמ"ב למגרש הלוים לא למקלט" – "כתב ע"ד הפשט ונראה שסמך על הירושלמי דמשמע התם כו'" (כנ"ל)]. – וראה בארוכה ביאור הרי"פ פערלא לסהמ"צ רס"ג ח"ג פרשה נט. וראה תורתן של ראשונים לירושלמי מע"ש שם: בכפתור ופרח פמ"ב שדה מגרש, ובירושלמי בכורים פ"ב ה"ג רי"א יש להן ערי מקלט. וראה מראה הפנים, קרבן העדה ושירי קרבן לירושלמי סוטה שם.
- 36. ל' הרמב"ם שם.
- 37. רמב"ם שם ממכות י, א. וראה לעיל הערה 35.
- 38. כדעת הירושלמי (כנ"ל בפנים). והרי מסתבר שהרמב"ם פסק כדעת הבבלי. ובפרט דלפי הנ"ל (הערה 35) הוי פלוגתא ביניהם.
- *. וי"לדזוהיהכוונהבתוד"הלכםמכותיג,א.
- 39. דעת רבא (ומסקנת הגמ') – מכות שם.
משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש ח׳ - הטקסט מספריא
א מצות עשה להפריש ערי מקלט שנאמר שלש ערים תבדיל לך. ואין ערי מקלט נוהגת אלא בארץ ישראל.
ושש ערים היו. שלש הבדיל משה רבינו בעבר הירדן. ושלש הבדיל יהושע בארץ כנען.
אין אחת מערי מקלט קולטת עד שיובדלו כולן. שנאמר שש ערי מקלט תהיינה לכם. והודיענו משה רבינו שאין שלש שבעבר הירדן קולטות עד שיובדלו שלש שבארץ כנען. ולמה הבדילן אמר הואיל ובאה מצוה לידי אקיימנה.
ב בימי המלך המשיח מוסיפין שלש אחרות על אלו השש. שנאמר ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה. והיכן מוסיפין אותן בערי הקיני והקנזי והקדמוני שנכרת לאברהם אבינו ברית עליהן ועדיין לא נכבשו ועליהן נאמר בתורה ואם ירחיב ה' אלהיך את גבולך.
וחייבין בית דין א לכוין הדרכים לערי מקלט לתקנם ולהרחיבן. ומסירין מהן כל מכשול וכל תקלה. ואין מניחין בדרך לא תל ולא גיא ולא נהר. אלא עושין עליו גשר כדי שלא לעכב את הבורח לשם. שנאמר תכין לך הדרך. ורוחב דרך ערי מקלט אין פחות משלשים ושתים אמות. ומקלט מקלט היה כתוב על פרשת דרכים כדי שיכירו הרצחנים ויפנו לשם.
בחמשה עשר באדר בכל שנה בית דין מוציאין שלוחים לתקן הדרכים וכל מקום שמצאוהו שנתקלקל מתקנים אותו. ובית דין שנתרשלו בדבר זה מעלה עליהן הכתוב כאילו שפכו דמים.
וכן מושחין בין כל עיר ועיר מערי מקלט בתחילת הפרשתן עד שהיו משולשות בשוה. שנאמר תכין לך הדרך.
ערי מקלט אין עושין אותן לא עיירות גדולות ולא כרכים גדולים ולא קטנים אלא עיירות בינוניות. ואין מושיבין אותן אלא במקום שווקים ובמקום המים. ואם אין שם מים מכניסין לתוכן מים. ואין מושיבין אותן אלא במקום אוכלוסין. נתמעטו אוכלוסיהן מוסיפין עליהן. נתמעטו דיוריהן מכניסין לתוכן כהנים לויים וישראלים. ואין פורשין בתוכן מצודות ואין מפשילין בתוכן חבלים כדי שלא יהיה רגל גואל הדם מצויה שם.
כל ערי הלוים קולטות וכל אחת מהן עיר מקלט היא. שנאמר ועליהן תתנו ארבעים ושתים עיר כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמונה עיר. הקישן הכתוב כלן זו לזו לקלוט.
ומה הפרש יש בין ערי מקלט שהובדלו למקלט ובין שאר ערי הלוים. שערי מקלט קולטות בין לדעת בין שלא לדעת הואיל ונכנס בהן נקלט. ושאר ערי הלוים אינן קולטות אלא לדעת. ורוצח הדר בערי מקלט אינו נותן שכר ביתו. והדר בשאר ערי הלויים נותן שכר לבעל הבית.
כל עיר הקולטת תחומה קולט כמוה. אילן שעומד בתוך תחום ערי מקלט ונופו נוטה חוץ לתחום משיגיע תחת הנוף נקלט. היה עומד חוץ לתחום ונופו נוטה לתוך התחום משיגיע לעיקרו נקלט וההורג שם נהרג עליו. ואע"פ שהתחום קולט אין הרוצח דר בו שנאמר וישב בה ולא בתחומה.
תלמוד ירושלמי בכורים ב׳:ג׳ - הטקסט מספריא
משנה: יֵשׁ בִּתְרוּמָה וּבְמַעֲשֵׂר מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּבִיכּוּרִים. שֶׁהַתְּרוּמָה וְהַמַּעֲשֵׂר אוֹסְרִין אֶת הַגּוֹרֶן וְיֵשׁ לָהֶן שִׁיעוּר וְנוֹהֲגִין בְּכָל הָפֵּירוֹת בִּפְנֵי הַבַּיִת וּשְׁלֹא בִפְנֵי הַבַּיִת וּבָאֲרִיסִין וּבֶחָכוֹרוֹת וּבַסִּיקָרִיקוֹן וּבַגּוֹזְלָן. הֲרֵי אֵילּוּ בִתְרוּמָה וּבְמַעֲשֵׂר מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּבִיכּוּרִין. יֵשׁ בְּבִיכּוּרִין מַה שֶׁאֵין בִּתְרוּמָה וּבְמַעֲשֵׂר. שֶׁהַבִּיכּוּרִים נִקְנִין בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע עוֹשֶׂה אָדָם כָּל שָׂדֵהוּ בִּיכּוּרִים וְחַיָיב בְּאַחֵרָיוּתָם וּטְעוּנִין קָרְבָּן וְשִׁיר וּתְנוּפָה וְלִינָה. תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שָׁוָה לַבִּיכּוּרִים בִּשְׁתֵּי דְּרָכִים וְלַתְּרוּמָה בִשְׁתֵּי דְּרָכִים. נִיטֶּלֶת מִן הַטְּהוֹרָה עַל הַטְּמֵאָה וְשֶׁלֹּא מִן הַמּוּקָּף כְּבִיכּוּרִים. וְאוֹסֵר אֶת הַגּוֹרֶן וְיֵשׁ לָהּ שִׁיעוּר כִּתְרוּמָה.
הלכה: נִיחָא הַתְּרוּמָה אוֹסֶרֶת אֶת הַגּוֹרֶן. תִּיפְתָּר שֶׁהִקְדִּימוֹ בְּשִׁבֳּלִים. דְּאָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מַעֲשֵׂר רִאשוֹן שֶׁהִקְדִּימוֹ בְּשִׁבֳּלִים פָּטוּר מִתְּרוּמָה גְדוֹלָה.
נִיקְנִין בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע דִּכְתִּיב בִּכּוּרֵי כָּל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם.
עוֹשֶׂה אָדָם אֶת כָּל שָׂדֵהוּ בִּכּוּרִים. דִּכְתִיב וְרֵאשִׁית כָּל בִּכּוּרֵי כֹל.
וְחַיָיבִין בְּאַחֵרָיוּתָן דִּכְתִּיב רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ.
וּטְעוּנִין קָרְבָּן. נֶאֱמַר כָּאן שִׂמְחָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שִׂמְחָה. מַה שִׂמְחָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן שְׁלָמִים אַף כָּאן שְׁלָמִים.
וְשִׁיר. נֶאֱמַר כָּאן שִׁיר וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְהִנְּךָ לָהֶם כְּשִׁיר עֲגָבִים.
וּתְנוּפָה. דִּכְתִיב וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ וְהִנִּיחוֹ. לְרַבּוֹת הַבִּיכּוּרִין שֶׁיִּטְעֲנוּ תְנוּפָה כְּרִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב.
וְלִינָה. דִּכְתִּיב וּפָנִיתָ בַבּוֹקֶר וְהָלַכְתָּ לְאוֹהָלֶיךָ. הָא כָּל הַפּוֹנוֹת שֶׁאַתָּה פוֹנֶה לֹא יְהוּ אֶלָּא בַבּוֹקֶר. אָמַר רִבִּי יוֹנָה הָדָא דְתֵימַר בְּשֶׁאֵין עִמָּהֶן קָרְבָּן. אֲבָל יֵשׁ עִמָּהֶן קָרְבָּן בְּלֹא כָךְ טָעוּן לִינָה מַחְמַת הַקָּרְבָּן.
רִבִּי יוֹנָה אָמַר רִבִּי מַיְישָׁא וְחַד מִן רַבָּנִין. חַד מִינְהוֹן אָמַר זֹאת אוֹמֶרֶת שֶהַפֵּירוֹת הַטְּמֵאִין חַיָיבִין בְּבִיכּוּרִים. וְחָרָנָה אָמַר מַעֲשֵׂר רִאשוֹן שֶׁהִקְדִּימוֹ בַשִּׁיבֳּלִין פָּטוּר מִתְּרוּמָה גְדוֹלָה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 15 עמודים.
- אגרות קודש כרך ב שסא מכות יג, ב
- אגרות קודש כרך ד תשסט מכות יג, ב
- לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת הוספה - ביאורים באגרת התשובה מאותו ספר מכות יג, ב
- לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת הוספה - ביאורים באגרת התשובה מאותו ספר מכות יג, ב
- לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה מט מאותו ספר מכות יג, ב
- לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה נ מאותו ספר מכות יג, ב
- לקוטי שיחות כרך ה ויצא שיחה א מאותו ספר מכות יג, ב
- לקוטי שיחות כרך ט ראה שיחה ב מאותו ספר מכות יג, ריש ע"ב
- לקוטי שיחות כרך ט ראה שיחה ב מאותו ספר מכות יג, ב
- לקוטי שיחות כרך ט ראה שיחה ב מאותו ספר מכות יג, ב
- לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יט מאותו ספר מכות יג, ב
- לקוטי שיחות כרך כח שלח שיחה ב מאותו ספר מכות יג, ריש ע"ב
- תורת מנחם שבת חול המועד סוכות, ה'תשי"ט מכות יג, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, כ"ה אדר, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ט מכות יג, ב
- תורת מנחם ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ט מכות יג, ב