הלכות רוצח ושמירת נפש

הלכה ג האב שהרג את בנו. אם היה בן לנהרג הרי זה הורג אבי אביו מפני …

• מכות יב ע"א · טז תני חדא: אב שהרג – בנו נעשה לו גואל הדם. ותניא אידך: …
• מכות יב ע"א · יח אלא לא קשיא: הא בבנו, והא בבן בנו.

הלכה ד ומוזהרין בית דין שלא ליקח כופר מן הרוצח. ואפילו נתן כל ממון שבעולם ואפילו …

• כתובות לז ע"ב · ג ״ולא תקחו כופר לנפש רוצח״ למה לי? דאמר רחמנא: לא תשקול ממונא …
• בבא קמא פג ע"ב · יח ואכתי מבעי ליה, דקאמר רחמנא: לא תשקול ממון ותפטריה! אם כן, לכתוב …

הלכה ה רוצח שהרג בזדון אין ממיתין אותו העדים ולא הרואים אותו עד שיבא לבית דין …

• מכות יב ע"א · יב ורבי יוסי ורבי עקיבא, האי ״עד עמדו לפני העדה למשפט״ מאי דרשי …

הלכה ו במה דברים אמורים בשעבר ועשה העון שחייב עליו מיתת בית דין. אבל הרודף אחר …

• פסחים כה ע"ב · ב עבודה זרה — הא דאמרן. גילוי עריות ושפיכות דמים, דתניא, רבי אומר: …
• סנהדרין עב ע"ב · יג אמר רב הונא: קטן הרודף, ניתן להצילו בנפשו. קסבר, רודף אינו צריך …

הלכה ז כיצד אם הזהירוהו והרי הוא רודף אחריו אע"פ שלא קיבל עליו התראה כיון שעדיין …

• פסחים כה ע"ב · ב עבודה זרה — הא דאמרן. גילוי עריות ושפיכות דמים, דתניא, רבי אומר: …

הלכה ח אחד במבושיו ואחד כל דבר שיש בו סכנת נפשות. אחד האיש או האשה. א …

• יומא פב ע"א · יג אלא: הרי זה בא ללמד, ונמצא למד: מה נערה המאורסה ניתן להצילה …

הלכה ט אף זו מצות לא תעשה שלא לחוס על נפש הרודף. לפיכך הורו חכמים שהעוברה …

• סנהדרין עב ע"ב · יד איתיביה רב חסדא לרב הונא: יצא ראשו – אין נוגעין בו, לפי …

הלכה י אחד הרודף אחר חבירו להרגו או רודף אחר נערה מאורסה לאונסה. שנאמר כי כאשר …

• יומא פב ע"א · יג אלא: הרי זה בא ללמד, ונמצא למד: מה נערה המאורסה ניתן להצילה …
• סנהדרין עג ע"א · א מתני׳ ואלו הן שמצילין אותן בנפשן: הרודף אחר חבירו להרגו, ואחר הזכר, …

הלכה יא והוא הדין ב לשאר כל העריות חוץ מן הבהמה. אבל הזכור מצילין אותו בנפש …

• סנהדרין עג ע"א · א מתני׳ ואלו הן שמצילין אותן בנפשן: הרודף אחר חבירו להרגו, ואחר הזכר, …
• סנהדרין עג ע"א · ט תנו רבנן: אחד הרודף אחר חבירו להרגו, ואחר הזכר, ואחר נערה המאורסה, …
• סנהדרין עג ע"א · י נעבדה בה עבירה – אין מצילין אותה בנפשו. יש לה מושיע – …

הלכה יב רדף אחר ערוה ותפשה ושכב עמה והערה. אע"פ שלא גמר ביאתו אין ממיתין אותו …

• סנהדרין עג ע"א · ט תנו רבנן: אחד הרודף אחר חבירו להרגו, ואחר הזכר, ואחר נערה המאורסה, …
• סנהדרין עג ע"א · י נעבדה בה עבירה – אין מצילין אותה בנפשו. יש לה מושיע – …
• סנהדרין עג ע"ב · ט אמר רבא: במקפדת על פיגמה, ומניחתו שלא יהרגנה. רבנן סברי: אפיגמא קפיד …

הלכה יג כל היכול להציל באבר מאיבריו ולא טרח בכך אלא הציל בנפשו של רודף והרגו …

• סנהדרין עד ע"א · ב אביי אמר: ביכול להציל באחד מאבריו, ורבי יונתן בן שאול היא. דתניא: …

הלכה יד כל היכול להציל ולא הציל עובר על לא תעמוד על דם רעך. וכן הרואה …

• בבא קמא פא ע"ב · יד הא דאורייתא הוא, דתניא: השבת גופו מניין? תלמוד לומר: ״והשבותו״!
• סנהדרין עג ע"א · ב גמ׳ תנו רבנן: מניין לרודף אחר חבירו להרגו שניתן להצילו בנפשו? תלמוד …
• סנהדרין עג ע"א · ח אי מהתם, הוה אמינא: הני מילי בנפשיה, אבל מיטרח ומיגר אגורי – …

הלכה טז אע"פ שאין לוקין על לאוין אלו מפני שאין מעשה בהן חמורים הם *שכל המאבד …

• בבא בתרא יא ע"א · ב תניא: אמרו עליו על בנימין הצדיק, שהיה ממונה על קופה של צדקה; …
• סנהדרין לז ע"א · יג לפיכך נברא אדם יחידי, ללמדך שכל המאבד נפש אחת מישראל, מעלה עליו …

הלכה ב אבל [א] השוכר הורג להרוג את חבירו או ששלח עבדיו והרגוהו. או שכפתו והניחו …

• קידושין מג ע"א · ח והא דתני: האומר לשלוחו: ״צא הרוג את הנפש״, הוא – חייב, ושולחיו …

הלכה ג ומנין שכן הוא הדין שנאמר א שופך דם האדם באדם דמו ישפך זה ההורג …

• קידושין מג ע"א · ח והא דתני: האומר לשלוחו: ״צא הרוג את הנפש״, הוא – חייב, ושולחיו …

הלכה ו אחד ההורג את הגדול או את הקטן בן יומו. בין זכר בין נקבה. הרי …

• שבת קלה ע"ב · יג תניא: רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל ששהה שלשים יום, באדם — …
• יבמות לו ע"ב · יב אמר ליה רב אשי לרב הושעיא בריה דרב אידי: התם תנן, רבן …
• נדה מד ע"א · א ונוחל ומנחיל, וההורגו חייב, והרי הוא לאביו ולאמו ולכל קרוביו כחתן שלם.

הלכה ז אחד ההורג את הבריא או את החולה הנוטה למות. ואפילו הרג את הגוסס נהרג …

• סנהדרין עח ע"א · ד אמר רבא: הכל מודים בהורג את הטריפה שהוא פטור, בגוסס בידי שמים …

הלכה ח ההורג את הטריפה אע"פ שאוכל ושותה ומהלך בשוק הרי זה פטור מדיני אדם. וכל …

• סנהדרין עח ע"א · ד אמר רבא: הכל מודים בהורג את הטריפה שהוא פטור, בגוסס בידי שמים …

הלכה ט אדם טריפה שהרג את הנפש נהרג שנאמר ובערת הרע מקרבך. והוא שיהרוג בפני בית …

• בבא קמא עה ע"ב · כא והא קיימא לן דעדות שאי אתה יכול להזימה לא הויא עדות! הני …
• בבא קמא פד ע"א · ד אלא היכא דאפשר – אפשר; היכא דלא אפשר – לא אפשר, ופטרינן …
• סנהדרין עח ע"א · ט אמר רבא: ההורג את הטריפה – פטור. וטריפה שהרג בפני בית דין …
• סנהדרין עח ע"א · י בפני בית דין, מאי טעמא חייב? דכתיב: ״ובערת הרע מקרבך״. שלא בפני …

הלכה יא בראשונה מי שהרג גר תושב אינו נהרג עליו בבית דין שנאמר וכי יזיד איש …

• סנהדרין נז ע"א · טז והא כל היכא דאית ליה חיובא מיתנא קתני, דקתני רישא: על שפיכות …

הלכה טו המוכר עבדו ופסק עמו שישמשנו שלשים יום והכהו אחר מהן בתוך השלשים יום והמיתו. …

• בבא קמא צ ע"א · ח רבי אליעזר אומר: שניהם אינן בדין יום או יומים; זה לפי שאינו …
• בבא בתרא נ ע"ב · ב רבי אלעזר אומר: שניהם אינן בדין יום או יומים – זה לפי …

הלכה א ב המכה את חבירו בזדון באבן או בעץ והמיתו. אומדין דבר שהכהו בו ומקום …

• בבא קמא צא ע"א · ז מי אמרינן: לקטלא הוא דאמדינן – בהכי נפקא נשמה, בהכי לא נפקא …
• סנהדרין עו ע"ב · י רוצח שהכה את רעהו באבן או בברזל, וכבש עליו לתוך המים או …

הלכה ד כלי ברזל לא נתנה בה תורה שיעור. שנאמר ואם בכלי ברזל הכהו וימות רוצח …

• סנהדרין עו ע"ב · יג תניא נמי הכי: רבי אומר, גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם …

הלכה ט הדוחף את חבירו לתוך המים או לתוך האש אומדין אותו אם יכול לעלות משם …

• בבא קמא כז ע"א · ח אמר רבא: תרוייהו תננהי. על לבו – דתנן: כבש עליו לתוך האור …
• סנהדרין עו ע"ב · י רוצח שהכה את רעהו באבן או בברזל, וכבש עליו לתוך המים או …
• סנהדרין עז ע"א · ג אמר רבא: כפתו ומת ברעב – פטור. ואמר רבא: כפתו בחמה ומת, …
• סנהדרין עז ע"א · ז אדרבה, תסתיים דרבי זירא הוא דאמר פטור, דאמר רבי זירא: האי מאן …
• חולין טז ע"א · ד וכי הא דאמר רב פפא: האי מאן דכפתיה לחבריה ואשקיל עליה בידקא …

הלכה י אבל הכופת את חבירו והניחו ברעב עד שמת. או שכפתו והניחו במקום שסוף הצנה …

• סנהדרין עו ע"ב · יא דחפו לתוך המים או לתוך האור, ויכול לעלות משם ומת – פטור. …
• סנהדרין עז ע"א · ג אמר רבא: כפתו ומת ברעב – פטור. ואמר רבא: כפתו בחמה ומת, …
• סנהדרין עז ע"א · ה איתמר: כפה עליו גיגית, ופרע עליו מעזיבה – רבא ורבי זירא, חד …

הלכה יא וכן הדוחף חבירו בבור והיה שם סולם שיכול לעלות עליו. או שזרק בו חץ …

• סנהדרין עז ע"ב · ג אמר רבא: דחפו לבור, וסולם בבור, ובא אחר וסילקו, ואפילו הוא קדם …
• סנהדרין עז ע"ב · ד ואמר רבא: זרק חץ, ותריס בידו, ובא אחר ונטלו, ואפילו הוא קדם …

הלכה יב הזורק צרור בכותל וחזרה האבן לאחוריה והרגה חייב מיתת בית דין שמכחו היא באה. …

• סנהדרין עז ע"ב · ז ואמר רבא: זרק צרור בכותל, וחזרה לאחוריה והרגה – חייב. ותנא תונא: …
• סנהדרין עז ע"ב · ט תני רב תחליפא בר מערבא קמיה דרבי אבהו: כגון אלו המשחקין בכדור …

הלכה יג זרק אבן למעלה והלכה לצדדין והרגה חייב. הכופת את חבירו והניחו במקום שאינו יכול …

• סנהדרין עז ע"ב · טו אמר רב פפא: האי מאן דכפתיה לחבריה, ואשקיל עליה בידקא דמיא – …
• סנהדרין עז ע"ב · טז ואמר רב פפא: זרק צרור למעלה והלכה לצדדין והרגה – חייב. אמר …

הלכה א המתכוין ב להרוג את זה והרג את זה פטור ממיתת בית דין ומן התשלומין …

• כתובות טו ע"א · יג ומדאורייתא מנא לן? אמר קרא: ״וארב לו וקם עליו״, עד שיתכוין לו. …
• בבא קמא מד ע"ב · ט נתכוין להרוג את הבהמה והרג את האדם [וכו׳] – פטור. הא נתכוין …
• בבא קמא מד ע"ב · יא ובעלים גופייהו מנלן? דאמר קרא: ״וארב לו וקם עליו״ – עד שיתכוין …
• סנהדרין עט ע"א · ג אבל נתכוון להכות על מתניו, והיה בה כדי להמית על מתניו, והלכה …
• סנהדרין עט ע"א · ז מאי טעמא דרבי שמעון? אמר קרא: ״וארב לו וקם עליו״, עד שיתכוון …

הלכה ב נתכוון להכות את חבירו על מתניו ולא היה בכלי כדי להמית על מתניו והלכה …

• סנהדרין עח ע"ב · טו נתכוין להכותו על מתניו, ולא היה בה כדי להמיתו על מתניו, והלכה …
• סנהדרין עט ע"א · ג אבל נתכוון להכות על מתניו, והיה בה כדי להמית על מתניו, והלכה …

הלכה ג המכה את חבירו באבן או באגרוף וכיוצא בהן אומדין אותו. אם אמדוהו לחיים נותן …

• כתובות לג ע"ב · ג אלא אמר רב יעקב מנהר פקוד משמיה דרבא, מהכא: ״אם יקום והתהלך …
• סנהדרין עח ע"א · יח מתני׳ המכה את חבירו, בין באבן בין באגרוף, ואמדוהו למיתה, והיקל ממה …
• סנהדרין עח ע"ב · ב ורבנן, האי ״ונקה המכה״ מאי דרשי ביה? מלמד שחובשין אותו.
• סנהדרין עח ע"ב · יב תניא אידך: אמדוהו למיתה – אומדין אותו לחיים. לחיים – אין אומדין …

הלכה ה אמדוהו למיתה והקל ממה שהיה ולאחר מכאן הכביד ומת הרי זה נהרג. ואין אומדין …

• נזיר סה ע"ב · י המכה את חבירו ואמדוהו למיתה, והקל ממה שהיה, לאחר מכאן הכביד ומת …
• סנהדרין עח ע"א · יח מתני׳ המכה את חבירו, בין באבן בין באגרוף, ואמדוהו למיתה, והיקל ממה …

הלכה ו הכוהו עשרה בני אדם א בעשרה מקלות ומת בין שהכוהו בזה אחר זה בין …

• בבא קמא י ע"ב · י ותו ליכא? והא איכא הא דתניא: הכוהו עשרה בני אדם בעשר מקלות, …
• בבא קמא כו ע"ב · יא ואמר רבה: זרק תינוק מראש הגג, ובא אחר וקבלו בסייף – פלוגתא …
• סנהדרין עח ע"א · ב תנו רבנן: הכוהו עשרה בני אדם בעשרה מקלות ומת, בין בבת אחת, …
• סנהדרין פ ע"א · ב אלא אמר רבא: הכי קאמר, שנים שהיו עומדין, ויצא חץ מביניהם והרג …

הלכה ז ב זרקו בו עשרה אבן זה אחר זה וכל אחת מהן אין בה כדי …

• סנהדרין עט ע"ב · ו מתני׳ רוצח שנתערב באחרים – כולן פטורין. רבי יהודה אומר: כונסין אותן …
• סנהדרין עט ע"ב · יב אמר רבי אבהו אמר שמואל: הכא ברוצח שלא נגמר דינו, שנתערב ברוצחים …

הלכה ח ג ההורג נפשות ולא היו שם עדים רואין אותו כאחת אלא ראהו האחד אחר …

• סנהדרין פא ע"ב · יג מתני׳ ההורג נפש שלא בעדים, מכניסין אותו לכיפה ומאכילין אותו לחם צר …
• סנהדרין פא ע"ב · יד גמ׳ מנא ידעינן? אמר רב: בעדות מיוחדת. ושמואל אמר: שלא בהתראה.
• סנהדרין פא ע"ב · טו ורב חסדא אמר אבימי: כגון דאיתכחוש בבדיקות ולא איתכחוש בחקירות, כדתנן: מעשה …
• סנהדרין פא ע"ב · טז ומאכילין אותו לחם צר ומים לחץ. מאי שנא הכא דקתני: נותנין לו …

הלכה י האפיקורסים והם עובדי עבודה זרה או העושה עבירות להכעיס אפילו אכל נבילה או לבש …

• עבודה זרה כו ע"ב · א ולא מורידין, אבל המינין והמסורות והמשומדים — מורידין ולא מעלין.
• עבודה זרה כו ע"ב · ג ולישני ליה: כאן במשומד אוכל נבילות לתיאבון, כאן במשומד אוכל נבילות להכעיס! …
• עבודה זרה כו ע"ב · ד איתמר משומד, פליגי רב אחא ורבינא: חד אמר: לתיאבון — משומד, להכעיס …
• עבודה זרה כו ע"ב · ז רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: לא נצרכה, שאם היתה אבן על פי …
• הוריות יא ע"א · יז אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן, הכי קאמר: אכל חלב …
• הוריות יא ע"א · יט פליגי בה רב אחא ורבינא, חד אמר: לתאבון – משומד, להכעיס – …

הלכה יא אבל עובדי כוכבים שאין בינינו ובינם מלחמה ורועי בהמה דקה מישראל וכיוצא בה אין …

• סנהדרין נז ע"א · יז התם, היכי ליתני? ליתני ״אסור״ ו״מותר״? והתניא: גוי, ורועי בהמה דקה – …
• עבודה זרה יג ע"ב · ו אשכחיה רבי יונה לרבי עילאי דקאי אפיתחא דצור, אמר ליה: קתני ״בהמה …
• עבודה זרה כו ע"א · טז אמר ליה אביי: יכול לומר לו ״קאי ברי אאיגרא״, אי נמי ״נקיטא …
• עבודה זרה כו ע"א · יז תני רבי אבהו קמיה דרבי יוחנן: הגוים ורועי בהמה דקה — לא …

הלכה יב במה דברים אמורים בישראל בעל עבירה והעומד ברשעו ושונה בו תמיד כגון רועי בהמה …

• עבודה זרה כו ע"ב · ב אמר ליה: אני שונה ״לכל אבדת אחיך״ לרבות את המשומד, ואת אמרת …

הלכה א כל א ההורג בשגגה גולה ממדינה שהרג בה לערי מקלט ומצות עשה להגלותו שנאמר …

• כתובות לז ע"ב · ג ״ולא תקחו כופר לנפש רוצח״ למה לי? דאמר רחמנא: לא תשקול ממונא …
• מכות ז ע"א · ג סנהדרין נוהגת בארץ ובחוצה לארץ. סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חובלנית. רבי …
• מכות ז ע"א · יד מתני׳ אלו הן הגולין: ההורג נפש בשגגה, היה מעגל במעגילה ונפלה עליו …
• מכות ט ע"ב · יד מתני׳ להיכן גולין? לערי מקלט, לשלש שבעבר הירדן ולשלש שבארץ כנען. שנאמר: …

הלכה ב אין הרוצח בשגגה גולה אלא אם כן מת הנהרג מיד אבל אם חבל בו …

• יבמות קכ ע"ב · טו אלא מעתה, יהא גולה על ידו. אלמה תניא: שחט שנים או רוב …
• יבמות קכא ע"א · ב דשחטיה בביתא דשישא ופרכיס. אי נמי: דשחטיה בברא ולא פרכיס.
• גיטין ע ע"ב · יג אלא מעתה, יהא גולה על ידו! אלמה תניא: שחט בו שנים או …
• גיטין ע ע"ב · יד הא איתמר עלה, אמר רבי הושעיא: חיישינן שמא הרוח בלבלתו. אי נמי, …
• גיטין ע ע"ב · טו מאי בינייהו? איכא בינייהו דשחטיה בביתא דשישא, ופירכס. אי נמי, דשחטיה בברא, …

הלכה ג ישראל שהרג בשגגה את העבד (או את גר תושב) גולה וכן העבד שהרג בשגגה …

• מכות ח ע"ב · ח מתני׳ האב גולה על ידי הבן, והבן גולה על ידי האב. הכל …
• מכות ח ע"ב · טו הכל גולין על ידי ישראל וכו׳. ״הכל גולין על ידי ישראל״ לאיתויי …
• מכות ט ע"א · ב חוץ מעל ידי גר תושב וכו׳. אלמא גר תושב גוי הוא. אימא …

הלכה ד גר תושב שהרג את ישראל בשגגה אע"פ שהוא שגג הרי זה נהרג. אדם מועד …

• מכות ט ע"א · ב חוץ מעל ידי גר תושב וכו׳. אלמא גר תושב גוי הוא. אימא …
• מכות ט ע"א · ז אלא אמר רבא: באומר מותר. אמר ליה אביי: אומר מותר אנוס הוא! …

הלכה ה הבן שהרג את אביו בשגגה גולה וכן האב שהרג את בנו גולה על ידו. …

• מכות ח ע"א · יד איתיביה רבינא לרבא: יצא האב המכה את בנו, והרב הרודה את תלמידו, …
• מכות ח ע"ב · ח מתני׳ האב גולה על ידי הבן, והבן גולה על ידי האב. הכל …
• מכות ח ע"ב · י שוליא דנגרי – חיותא היא דלמדיה! דגמיר אומנותא אחריתי.

הלכה ו וכ.ן הרב המכה את תלמידו או שליח בית דין שהכה את בעל דין הנמנע …

• מכות ח ע"א · יד איתיביה רבינא לרבא: יצא האב המכה את בנו, והרב הרודה את תלמידו, …

הלכה ז א בתחילה אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי מקלט ובית דין של אותה העיר …

• מכות ט ע"ב · יז רבי יוסי בר יהודה אומר: בתחלה, אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי …

הלכה ח כשמשיבין אותו מוסרין לו שני תלמידי חכמים שמא יהרגנו גואל הדם בדרך ואומר להם …

• מכות ט ע"ב · טז ומוסרין להן שני תלמידי חכמים, שמא יהרגנו בדרך, וידברו אליו. רבי מאיר …
• מכות י ע"ב · יא לא, כדתניא: וידברו אליו – דברים הראויים לו. אומרים לו: אל תנהג …

הלכה ט רוצח בשגגה שהרגו גואל הדם חוץ לתחום עיר מקלטו פטור שנאמר ולו אין משפט …

• מכות י ע"ב · ז אמר רב הונא: רוצח שגלה לעיר מקלט ומצאו גואל הדם והרגו – …

הלכה י אחד ההורגו בדרך קודם שיכנס לעיר מקלט או שהרגו בחזירתו השנים ששומרין אותו נכנס …

• מכות יא ע"ב · ח כשם שהעיר קולטת – כך תחומה קולט. רוצח שיצא חוץ לתחום ומצאו …
• מכות יב ע"א · יד והתניא: וההורגו, במזיד – נהרג, בשוגג – גולה! לא קשיא, הא כמאן …

הלכה יא יצא חוץ לתחום עיר מקלטו בשגגה כל ההורגו בין גואל הדם בין שאר אדם …

• מכות יב ע"א · יד והתניא: וההורגו, במזיד – נהרג, בשוגג – גולה! לא קשיא, הא כמאן …

הלכה יג אין קולט אלא גגו של מזבח בית העולמים בלבד ואין קולט אלא כהן ועבודה …

• מכות יב ע"א · ג טעה – שאינו קולט אלא גגו, והוא תפס בקרנותיו. טעה – שאינו …

הלכה א שלשה הם ההורגים בלא כוונה.

• בבא קמא כח ע"ב · יח אמאי? אנוס הוא, ואונס רחמנא פטריה – דכתיב: ״ולנערה לא תעשה דבר״!

הלכה ו כיצד הזורק אבן לרשות הרבים והרגה או הסותר כתלו לרשות הרבים ונפלה אבן והמיתה. …

• בבא קמא לב ע"ב · יד מיתיבי: הזורק את האבן לרשות הרבים, והרג – הרי זה גולה. והא …
• בבא קמא לב ע"ב · טו אמר רב שמואל בר יצחק: בסותר את כותלו.
• בבא קמא לב ע"ב · יז בלילה נמי איבעי ליה עיוני! בסותר את כותלו ביום – לאשפה.
• מכות ח ע"א · ב אמר רב פפא: מאן דשדא פיסא לדיקלא ואתר תמרי, ואזול תמרי וקטול, …
• מכות ח ע"א · ז גמ׳ לרשות הרבים, מזיד הוא! אמר רב שמואל בר יצחק: בסותר את …

הלכה ז סתרו לאשפה בלילה אם הרבים מצויין בה הרי זה קרוב למזיד ואינו נקלט ואם …

• בבא קמא לב ע"ב · יז בלילה נמי איבעי ליה עיוני! בסותר את כותלו ביום – לאשפה.
• בבא קמא לב ע"ב · יט אמר רב פפא: [לא צריכא, אלא] באשפה העשויה להפנות בלילה, ואינה עשויה …
• מכות ח ע"א · ג אלא כח כחו לרבי היכי משכחת לה? כגון דשדא פיסא ומחיה לגרמא, …
• מכות ח ע"א · ד מתני׳ הזורק אבן לרשות הרבים והרג – הרי זה גולה. רבי אליעזר …
• מכות ח ע"א · ח בסותר את כותלו לאשפה. האי אשפה היכי דמי? אי שכיחי בה רבים …

הלכה ח היתה האשפה עשויה להפנות בה בלילה ואינה עשויה להפנות בה ביום ונקרה אדם וישב …

• מכות ח ע"א · ד מתני׳ הזורק אבן לרשות הרבים והרג – הרי זה גולה. רבי אליעזר …
• מכות ח ע"א · ט אמר רב פפא: לא צריכא אלא לאשפה העשויה ליפנות בה בלילה, ואין …

הלכה ט וכן הזורק את האבן ואחר שיצאת מידו הוציא הלה את ראשו וקבלה פטור מגלות …

• בבא קמא לג ע"א · ב רב זביד משמיה דרבא מתני לה אהא: ״ומצא״ – פרט לממציא את …
• מכות ח ע"א · י רבי אליעזר בן יעקב אומר וכו׳. תנו רבנן: ״ומצא״ – פרט לממציא …
• ערכין ל ע"ב · יט למימרא ד״מצא״ השתא משמע? ורמינהו: ״ומצא״ — פרט לממציא עצמו, מיכן אמר …

הלכה י השונא שהרג בשגגה אינו נקלט שנאמר והוא לא אויב לו חזקתו שהוא קרוב למזיד. …

• בבא קמא כו ע"ב · ז נתכוין לזרוק שתים, וזרק ארבע; לענין נזקין – חייב. לענין ארבעה דברים …
• בבא קמא כו ע"ב · ח נתכוין לזרוק ארבע, וזרק שמנה; לענין נזקין – חייב. לענין ארבעה דברים …
• מכות ז ע"ב · ב גמ׳ מנא הני מילי? דאמר שמואל דאמר קרא: ״ויפל עליו וימת״ – …
• מכות ז ע"ב · ד מזיד? פשיטא, בר קטלא הוא! אלא אמר רבא: אימא פרט לאומר מותר. …
• מכות ז ע"ב · ה ״בבלי דעת״ – פרט למתכוין. מתכוין? פשיטא, בר קטלא הוא! אמר רבה: …
• מכות ז ע"ב · ו תנו רבנן: ״אם בפתע״ – פרט לקרן זוית. ״בלא איבה״ – פרט …
• מכות ז ע"ב · ז ״ואשר לא צדה״ – פרט למתכוין לזרוק שתים, וזרק ארבע. ״ואשר יבא …
• מכות ט ע"ב · ד מתני׳ הסומא אינו גולה, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר: גולה. השונא …

הלכה יא הנכנס לחצר בעל הבית שלא ברשות והרגו בעל הבית בשגגה פטור מן הגלות שנאמר …

• בבא קמא לב ע"ב · כ רב פפא משמיה דרבא מתני לה ארישא: הנכנס לחנותו של נגר שלא …
• בבא קמא לב ע"ב · כא מאן דמתני לה אסיפא – כל שכן ארישא; ומאן דמתני לה ארישא …
• מכות ז ע"ב · ג תנו רבנן: ״בשגגה״ – פרט למזיד. ״בבלי דעת״ – פרט למתכוין.
• מכות ז ע"ב · ז ״ואשר לא צדה״ – פרט למתכוין לזרוק שתים, וזרק ארבע. ״ואשר יבא …
• מכות ח ע"א · א והאמר רב יצחק ברבי יוסף אמר רבי יוחנן: רבי, ורבי יהודה בן …
• מכות ח ע"א · ה זרק את האבן לחצרו והרג, אם יש רשות לניזק ליכנס לשם – …

הלכה יב מי שהיה דולה את החבית להעלותה לגג. ונפסק החבל ונפלה על חבירו והרגתהו. או …

• כתובות לח ע"א · א הני מילי, היכא דהרגו דרך עלייה, שלא ניתנה שגגתו לכפרה. אבל הרגו …
• מכות ז ע"א · ג סנהדרין נוהגת בארץ ובחוצה לארץ. סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חובלנית. רבי …
• מכות ז ע"א · יד מתני׳ אלו הן הגולין: ההורג נפש בשגגה, היה מעגל במעגילה ונפלה עליו …

הלכה יג קצב שהיה מקצב והגביה ידו בקופיץ לאחוריו והחזירו לשבר העצם כדרך שעושין הקצבים כל …

• כתובות לח ע"א · א הני מילי, היכא דהרגו דרך עלייה, שלא ניתנה שגגתו לכפרה. אבל הרגו …
• מכות ז ע"ב · א היה עולה בסולם ונפל עליו והרגו – הרי זה אינו גולה. זה …
• מכות ז ע"ב · ב גמ׳ מנא הני מילי? דאמר שמואל דאמר קרא: ״ויפל עליו וימת״ – …
• מכות ז ע"ב · ו תנו רבנן: ״אם בפתע״ – פרט לקרן זוית. ״בלא איבה״ – פרט …
• מכות ז ע"ב · יא כאן – בירידה שלפניו, ועליה שלאחריו. כאן – בעליה שלפניו, וירידה שלאחריו.

הלכה יד כיצד היה עולה בסולם ונשמטה שליבה מתחת רגליו ונפלה והמיתה פטור מן הגלות. וכן …

• נדרים פז ע"ב · ה גמ׳ ורמינהו: ״בלא ראות״, פרט לסומא. דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר: …
• בבא קמא כו ע"ב · ג אמר רבה: היתה אבן מונחת לו בחיקו ולא הכיר בה, ועמד ונפלה; …
• בבא קמא פו ע"ב · יז מחייבי גליות – דתניא: ״בלא ראות״ – פרט לסומא, דברי רבי יהודה. …
• מכות ז ע"ב · ב גמ׳ מנא הני מילי? דאמר שמואל דאמר קרא: ״ויפל עליו וימת״ – …
• מכות ז ע"ב · ו תנו רבנן: ״אם בפתע״ – פרט לקרן זוית. ״בלא איבה״ – פרט …
• מכות ז ע"ב · ח בעא מיניה רבי אבהו מרבי יוחנן: היה עולה בסולם ונשמטה שליבה מתחתיו, …
• מכות ט ע"ב · ד מתני׳ הסומא אינו גולה, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר: גולה. השונא …

הלכה טו היתה אבן בחיקו והכיר בה ושכחה ועמד ונפלה והמיתה גולה שנאמר בשגגה מכלל שהיתה …

• בבא קמא כו ע"ב · ו הכיר בה ושכחה, ועמד ונפלה; לענין נזקין – חייב. לענין ארבעה דברים …
• מכות ז ע"ב · יז מתני׳ נשמט הברזל מקתו והרג, רבי אומר: אינו גולה, וחכמים אומרים: גולה. …
• מכות ח ע"א · ב אמר רב פפא: מאן דשדא פיסא לדיקלא ואתר תמרי, ואזול תמרי וקטול, …

הלכה א תלמיד א שגלה לעיר מקלט מגלין רבו עמו שנאמר וחי, עשה לו כדי שיחיה …

• מכות י ע"א · י תנא: תלמיד שגלה – מגלין רבו עמו, שנאמר: ״וחי״ – עביד ליה …
• מכות י ע"א · יא אמר רבי יוחנן: הרב שגלה – מגלין ישיבתו עמו. איני? והא אמר …

הלכה ב עבד שגלה לעיר מקלט אין רבו חייב לזונו ומעשה ידיו לרבו. אבל אשה שגלתה …

• גיטין יב ע"א · ח תא שמע: עבד שגלה לערי מקלט אין רבו חייב לזונו, ולא עוד …
• גיטין יב ע"א · יב והא מדקתני סיפא: אבל אשה שגלתה לערי מקלט – בעלה חייב במזונותיה; …
• גיטין יב ע"א · יד לעולם דאמר ליה, ואשה בדלא ספקה.
• גיטין יב ע"א · טו והא מדקתני סיפא: ואם אמר לה ״צאי מעשה ידיך במזונותיך״ – רשאי, …
• גיטין יב ע"א · כ אלא הכא במאי עסקינן – דאמר לו ״צא מעשה ידיך למזונותיך״, ובשני …
• גיטין יב ע"א · כא רבן שמעון בן גמליאל סבר: או פרנסני או הוציאני לחירות, כי היכי …

הלכה ג רוצח שנגמר דינו להגלותו ומת קודם שיגלה מוליכין עצמותיו לשם. ורוצח שמת בעיר מקלטו …

• מכות יא ע"ב · יב אמר אביי: נקטינן: נגמר דינו ומת – מוליכין את עצמותיו לשם, דכתיב: …
• מכות יב ע"א · ה אמר רבי אבהו: ערי מקלט לא נתנו לקבורה, דכתיב: ״ומגרשיהם יהיו לבהמתם …

הלכה ד שאר הלוים השוכנים בערי מקלט כשימות אחד מהן אינו נקבר בעיר ולא בתוך התחום. …

• מכות יב ע"א · ה אמר רבי אבהו: ערי מקלט לא נתנו לקבורה, דכתיב: ״ומגרשיהם יהיו לבהמתם …

הלכה ה רוצח שהרג בשגגה בעיר מקלטו. גולה בה משכונה לשכונה ואינו יוצא מן העיר. וכן …

• מכות יב ע"ב · ז מתני׳ הרג באותה העיר – גולה משכונה לשכונה, ובן לוי – גולה …
• מכות יב ע"ב · ט מכאן אמרו: בן לוי שהרג – גולה מפלך לפלך, ואם גלה לפלכו …
• זבחים קיז ע"א · ו מכאן אמרו: בן לוי שהרג – גולה מפלך לפלך, ואם גלה לפלכו …

הלכה ו עיר מקלט שרובה רצחנים אינה קולטת. שנאמר ודבר באזני זקני העיר ההיא את דבריו …

• מכות י ע"ב · טז אמר רבי אלעזר: עיר שרובה רוצחים – אינה קולטת, שנאמר: ״ודבר באזני …
• מכות י ע"ב · יז ואמר רבי אלעזר: עיר שאין בה זקנים אינה קולטת, דבעינן ״זקני העיר״ …

הלכה ז רוצח שגלה לעיר מקלט ורצו אנשי העיר לכבדו. יאמר להם [א] רוצח אני. אמרו …

• מכות יב ע"ב · י מתני׳ כיוצא בו, רוצח שגלה לעיר מקלטו ורצו אנשי העיר לכבדו, יאמר …

הלכה ח הגולה אינו יוצא מעיר מקלטו לעולם. ואפילו לדבר מצוה או לעדות בין עדות ממון …

• מכות יא ע"ב · ז ואינו יוצא לא לעדות מצוה, ולא לעדות ממון, ולא לעדות נפשות. ואפילו …
• מכות יב ע"א · ה אמר רבי אבהו: ערי מקלט לא נתנו לקבורה, דכתיב: ״ומגרשיהם יהיו לבהמתם …

הלכה ט אחד כהן גדול המשיח בשמן המשחה. ואחד המרובה בבגדים. ואחד הכהן הגדול העובד. ואחד …

• מכות יא ע"א · י מתני׳ אחד משוח בשמן המשחה, ואחד המרובה בבגדים, ואחד שעבר ממשיחותו – …
• מכות יא ע"ב · ד איבעיא להו: במיתת כולן הוא חוזר, או דלמא במיתת אחד מהן?
• הוריות יא ע"ב · ו זה וזה שוים בעבודת יום הכיפורים, ומצווים על הבתולה, ואסורים על האלמנה, …
• הוריות יב ע"ב · ז וכולן נוהגין במרובה בגדים חוץ מפר המביא על כל המצות, וכולן נוהגין …

הלכה י רוצח שנגמר דינו לגלות ולא היה שם כהן גדול. וההורג כהן גדול ולא היה …

• סנהדרין יח ע"ב · א ההורג כהן גדול, או כהן גדול שהרג את הנפש – אינו יוצא …
• מכות יא ע"ב · ו מתני׳ משנגמר דינו מת כהן גדול – הרי זה אינו גולה. אם …

הלכה יא נגמר דינו לגלות ואחר כך מת הכהן הגדול קודם שיגלה הרוצח. הרי זה פטור …

• מכות יא ע"ב · ו מתני׳ משנגמר דינו מת כהן גדול – הרי זה אינו גולה. אם …

הלכה יב נגמר דינו ונמצא הכהן הגדול בן גרושה או בן חלוצה. בטלה כהונה וכאילו נגמר …

• מכות יא ע"ב · יג נגמר דינו, ונעשה כהן בן גרושה או בן חלוצה, פליגי בה רבי …

הלכה יד אף על פי שנתכפר אינו חוזר בה לשררה שהיה בה לעולם. אלא הרי הוא …

• מכות יג ע"א · א מעלים היו שכר ללוים, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר: לא היו …

הלכה טו אע"פ שהחובל באביו בזדון חייב מיתת בית דין כמו ההורג שאר אדם. אם חבל …

• מכות ח ע"ב · יד רבא אמר: פרט לעושה חבורה באביו בשוגג. סלקא דעתך אמינא: כיון דבמזיד …

הלכה ב ושש ערים היו. שלש הבדיל משה רבינו בעבר הירדן. ושלש הבדיל יהושע בארץ כנען.

• מכות ט ע"ב · יד מתני׳ להיכן גולין? לערי מקלט, לשלש שבעבר הירדן ולשלש שבארץ כנען. שנאמר: …
• מכות ט ע"ב · יח גמ׳ תנו רבנן: שלש ערים הבדיל משה בעבר הירדן וכנגדן הבדיל יהושע …

הלכה ג אין אחת מערי מקלט קולטת עד שיובדלו כולן. שנאמר שש ערי מקלט תהיינה לכם. …

• מכות ט ע"ב · יד מתני׳ להיכן גולין? לערי מקלט, לשלש שבעבר הירדן ולשלש שבארץ כנען. שנאמר: …

הלכה ה וחייבין בית דין א לכוין הדרכים לערי מקלט לתקנם ולהרחיבן. ומסירין מהן כל מכשול …

• בבא בתרא ק ע"ב · א דרך הרבים – שש עשרה אמות. דרך ערי מקלט – שלשים ושתים …
• מכות ט ע"ב · טו ומכוונות להן דרכים מזו לזו, שנאמר: ״תכין לך הדרך ושלשת וגו׳״.
• מכות י ע"ב · א ״מקלט״ היה כתוב על פרשת דרכים, כדי שיכיר הרוצח ויפנה לשם. אמר …

הלכה ז וכן מושחין בין כל עיר ועיר מערי מקלט בתחילת הפרשתן עד שהיו משולשות בשוה. …

• מכות ט ע"ב · יח גמ׳ תנו רבנן: שלש ערים הבדיל משה בעבר הירדן וכנגדן הבדיל יהושע …

הלכה ח ערי מקלט אין עושין אותן לא עיירות גדולות ולא כרכים גדולים ולא קטנים אלא …

• מכות י ע"א · ו וקדש עיר מקלט הואי? והכתיב: ״וערי מבצר הצדים צר וחמת רקת וכנרת …
• מכות י ע"א · ח ואין מוכרין בהן לא כלי זיין, ולא כלי מצודה, דברי רבי נחמיה. …

הלכה ט כל ערי הלוים קולטות וכל אחת מהן עיר מקלט היא. שנאמר ועליהן תתנו ארבעים …

• מכות י ע"א · ד ותו ליכא? והא כתיב: ״ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר״! אמר אביי: הללו, …

הלכה י ומה הפרש יש בין ערי מקלט שהובדלו למקלט ובין שאר ערי הלוים. שערי מקלט …

• מכות י ע"א · ד ותו ליכא? והא כתיב: ״ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר״! אמר אביי: הללו, …
• מכות יג ע"א · א מעלים היו שכר ללוים, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר: לא היו …
• מכות יג ע"א · ג אמר ליה רבא: הא ודאי ״לכם״ – לכל צרכיכם משמע. אלא אמר …

הלכה יא כל עיר הקולטת תחומה קולט כמוה. אילן שעומד בתוך תחום ערי מקלט ונופו נוטה …

• מכות יא ע"ב · ח כשם שהעיר קולטת – כך תחומה קולט. רוצח שיצא חוץ לתחום ומצאו …
• מכות יב ע"א · ו כשם שהעיר קולטת וכו׳. ורמינהו: ״וישב בה״ – בה ולא בתחומה! אמר …
• מכות יב ע"א · יט מתני׳ אילן שהוא עומד בתוך התחום, ונופו נוטה חוץ לתחום, או עומד …

הלכה א הרוג א שנמצא נופל לארץ ולא נודע מי הכהו מניחין אותו במקומו. ויוצאין חמשה …

• סוטה מד ע"ב · י עגלה ערופה בלשון הקודש, שנאמר: ״כי ימצא חלל באדמה ... ויצאו זקניך …
• סוטה מד ע"ב · טז ורבי שמעון נמי, הא כתיב ״ושפטיך״! ההוא מיבעי ליה למיוחדין שבשופטיך. ורבי …
• סוטה מה ע"א · ב ההוא, מיבעי ליה לכדתניא: ״ויצאו״ — הן ולא שלוחיהן, ״ומדדו״ — שאפילו …
• סנהדרין יד ע"א · יז אלא מעתה, ״ויצאו״ – שנים, ״ומדדו״ – שנים, לרבי יהודה הרי תשעה, …

הלכה ב אחר שמודדין ונודעה העיר הקרובה קוברין את הנהרג במקומו וחוזרין זקני ירושלים למקומן ובית …

• סוטה מה ע"ב · יט מתני׳ נפטרו זקני ירושלים והלכו להן. זקני אותה העיר מביאין עגלת בקר …

הלכה ג ועורפין אותה שם בקופיץ מאחריה ובית דין של אותה העיר עם כל זקניה אפילו …

• יומא לז ע"א · ב אמר אביי: בשלמא חורב מעגלה ערופה לא יליף — מאי דהוה הוה. …
• כתובות לז ע"ב · ח אי מה להלן בקופיץ וממול עורף, אף כאן בקופיץ וממול עורף? אמר …
• סוטה לב ע"א · ו ואלו נאמרין בלשון הקודש: מקרא ביכורים, וחליצה, ברכות וקללות, ברכת כהנים, וברכת …
• סוטה מד ע"ב · י עגלה ערופה בלשון הקודש, שנאמר: ״כי ימצא חלל באדמה ... ויצאו זקניך …
• סוטה מה ע"ב · יט מתני׳ נפטרו זקני ירושלים והלכו להן. זקני אותה העיר מביאין עגלת בקר …
• סוטה מה ע"ב · כ זקני אותה העיר רוחצין את ידיהן במים במקום עריפה של עגלה, ואומרים …
• סוטה מו ע"א · א והכהנים אומרים: ״כפר לעמך ישראל אשר פדית ה׳ ואל תתן דם נקי …
• חולין כג ע"ב · יב גמ׳ תנו רבנן: פרה בשחיטה כשרה, בעריפה פסולה; עגלה בעריפה כשרה, בשחיטה …

הלכה ד כשמודדין מן החלל מדקדקין במדה א ואין מקדרין בה ואין מודדין אלא לעיר שיש …

• עירובין נח ע"ב · יא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: (נקיטינן) אין מקדרין לא בעגלה …
• יומא כג ע"ב · א אינה מביאה עגלה ערופה: ועוד: ״לא נודע מי הכהו״ כתיב, והא נודע …
• מגילה כו ע"א · יא במאי קמיפלגי? תנא קמא סבר: לא נתחלקה ירושלים לשבטים, ורבי יהודה סבר: …
• סוטה מד ע"ב · יב נמצא סמוך לספר או לעיר שרובה נכרים או לעיר שאין בה בית …
• סוטה מה ע"ב · י מתני׳ נמצא מכוון בין שתי עיירות — שתיהן מביאות שתי עגלות, דברי …
• סוטה מה ע"ב · יב ואין ירושלים מביאה עגלה ערופה — דאמר קרא ״לרשתה״, וקסבר: ירושלים לא …
• בבא קמא פב ע"ב · ד עשרה דברים נאמרו בירושלים: אין הבית חלוט בה; ואינה מביאה עגלה ערופה; …

הלכה ה נמצא קרוב לירושלים או לעיר שאין בה בית דין מניחין [ב] אותה ומודדין אל …

• סוטה מד ע"ב · יב נמצא סמוך לספר או לעיר שרובה נכרים או לעיר שאין בה בית …
• סוטה מה ע"ב · ט הא קא משמע לן כדתניא: מנין שאם נמצא סמוך לעיר שאין בה …

הלכה ו אין העיר הקרובה מביאה אלא בזמן שמנין הרוב שבה כמו מנין העיר הרחוקה ממנה …

• בבא בתרא כג ע"ב · ד בדליכא. וליזיל בתר רובא דעלמא! ביושבת בין ההרים.

הלכה ז אע"פ שהולכין אחר הרוב מן התורה והולכין אחר הקרוב הרוב עדיף.

• בבא בתרא כג ע"ב · ב גמ׳ אמר רבי חנינא: רוב וקרוב – הולכין אחר הרוב; ואף על …

הלכה ח נמצא הנהרג מכוון בין שתי עיירות ואנשי זו כאנשי זו בשוה יביאו עגלה אחת …

• סוטה מה ע"ב · י מתני׳ נמצא מכוון בין שתי עיירות — שתיהן מביאות שתי עגלות, דברי …
• בכורות יח ע"א · ה מאי הוי עלה? אמר רב חייא בר אבין אמר רב עמרם: תנא …

הלכה ט ב מהיכן מודדין [ד] מחוטמו. נמצא גופו במקום אחד וראשו במקום אחר מוליכין הגוף …

• סוטה מה ע"ב · י מתני׳ נמצא מכוון בין שתי עיירות — שתיהן מביאות שתי עגלות, דברי …
• סוטה מה ע"ב · יד והכי קאמר: לקוברו קנה מקומו, והיכא דנמצא ראשו במקום אחד וגופו במקום …
• סנהדרין פח ע"א · ט עריפת עגלה – בפלוגתא דרבי אליעזר ורבי עקיבא. דתנן: מאין היו מודדין? …

הלכה י נמצאו מתים רבים זה בצד זה. מודדין מחוטמו של כל אחד ואחד מהן. ואם …

• סוטה מה ע"א · כד מין במינו הוי טמון, ומין במינו לא הוי צף, ומעליון מודד. או …
• סוטה מה ע"ב · יד והכי קאמר: לקוברו קנה מקומו, והיכא דנמצא ראשו במקום אחד וגופו במקום …

הלכה יא נאמר כי ימצא חלל לא חנוק ולא מפרפר שאין זה נקרא חלל. באדמה לא …

• סוטה מד ע"ב · יא נמצא טמון בגל או תלוי באילן או צף על פני המים — …
• סוטה מה ע"ב · ה תנו רבנן: ״חלל״ — ולא חנוק, ״חלל״ — ולא מפרפר, ״באדמה״ — …
• סוטה מז ע"ב · ד מנהני מילי? דתנו רבנן: ״לא נודע מי הכהו״. הא נודע מי הכהו, …

הלכה יב אפילו ראה ההורג עד אחד אפילו עבד או אשה או פסול לעדות בעבירה לא …

• סוטה מז ע"א · יז עד אחד אומר ״ראיתי את ההורג״, ועד אחד אומר ״לא ראית״. אשה …
• סוטה מז ע"ב · ד מנהני מילי? דתנו רבנן: ״לא נודע מי הכהו״. הא נודע מי הכהו, …

הלכה יג עד אחד אומר ראיתי את ההורג ועד אחד הכחישו ואמר לו לא ראית היו …

• סוטה מז ע"א · יז עד אחד אומר ״ראיתי את ההורג״, ועד אחד אומר ״לא ראית״. אשה …
• סוטה מז ע"ב · ו ורבי חייא אמר, תני: ״היו עורפין״. ולרבי חייא קשיא דעולא! לא קשיא: …

הלכה יד באו שנים אחר שהעיד האחד והכחישוהו ואמרו לו לא ראית הרי הן כשתי עדיות …

• סוטה מז ע"א · יז עד אחד אומר ״ראיתי את ההורג״, ועד אחד אומר ״לא ראית״. אשה …
• סוטה מז ע"ב · י ואיכא דאמרי: כל היכא דאתא עד אחד — כשר מעיקרא, אפילו מאה …

הלכה טו במה דברים אמורים כשהיו שלשתן כשרים או פסולים אבל אם אמר עד אחד ראיתי …

• סוטה לא ע"ב · כ ואיכא דאמרי: כל היכא דאתא עד אחד כשר מעיקרא — אפילו מאה …
• סוטה מז ע"ב · י ואיכא דאמרי: כל היכא דאתא עד אחד — כשר מעיקרא, אפילו מאה …

הלכה טז שתי נשים או שני פסולים אומרים ראינו ההורג ועד אחד מכחישם ואומר לא ראיתם …

• סוטה לא ע"ב · כ ואיכא דאמרי: כל היכא דאתא עד אחד כשר מעיקרא — אפילו מאה …

הלכה יז שלש נשים או שלשה פסולים אומרים ראינו ההורג וארבע נשים או ארבעה פסולים אומרים …

• סוטה לא ע"ב · כ ואיכא דאמרי: כל היכא דאתא עד אחד כשר מעיקרא — אפילו מאה …

הלכה ב עגלה ערופה בת שתי שנים או פחות [א] אבל אם היתה בת שתי שנים …

• סוטה מה ע"ב · יט מתני׳ נפטרו זקני ירושלים והלכו להן. זקני אותה העיר מביאין עגלת בקר …
• סוטה מו ע"א · ב גמ׳ ויהא מום פוסל בעגלה מקל וחומר: ומה פרה שאין השנים פוסלות …
• חולין יא ע"א · יד וכי תימא, מאי נפקא מינה, הא אמרי דבי רבי ינאי: כפרה כתיב …

הלכה ג ב כל העבודות פוסלות את העגלה כמו שפוסלין בפרה אדומה שנאמר אשר לא עובד …

• סוטה מה ע"ב · יט מתני׳ נפטרו זקני ירושלים והלכו להן. זקני אותה העיר מביאין עגלת בקר …
• סוטה מו ע"א · יח ותניא נמי גבי עגלה כי האי גוונא: ״על״, אין לי אלא עול. …
• סוטה מו ע"א · כ אמר רבי אבהו, בעי מיניה מרבי יוחנן: משיכת עול בכמה? אמר לי: …
• בבא מציעא ל ע"א · ו תא שמע: הכניסה לרבקה ודשה – כשירה. בשביל שתינק ותדוש – פסולה. …
• בבא מציעא ל ע"א · ט הא לא דמיא אלא להא, דתנן: שכן עליה עוף – כשירה, עלה …
• בבא מציעא ל ע"א · יא השתא דכתיב ״עבד״ וקרינן ״עובד״ – בעינן ״עובד״ דומיא ד״עבד״. מה ״עבד״ …

הלכה ה אין עורפין את העגלה אלא ביום לפי שנאמר בה כפרה כקדשים. וכל היום כשר …

• מגילה כ ע"ב · ט ולהשקיית סוטה, ולעריפת העגלה, ולטהרת המצורע.
• סוטה ח ע"א · ח דתנן: אין משקין שתי סוטות כאחת, ואין מטהרין שני מצורעין כאחת, ואין …

הלכה ו עגלה ערופה אסורה בהנאה ונקברת במקום עריפתה ומשתרד לנחל תיאסר בהנאה אע"פ שעדיין לא …

• קידושין נז ע"א · ז ועגלה ערופה גופה מאימתי? אמר רבי ינאי: גבול שמעתי בה ושכחתי, ונסבין …
• עבודה זרה כט ע"ב · יב ומת גופיה מנלן? אתיא ״שם״ ״שם״ מעגלה ערופה, כתיב הכא: ״ותמת שם …
• זבחים ע ע"ב · יג מכלל דמחיים אסורה? אין. אמר רבי ינאי: גבול שמעתי ושכחתי, ונסבין חברייא …
• חולין פב ע"א · ג ומי אמר רבי ינאי הכי? והאמר רבי ינאי: גבול שמעתי בה, ושכחתי, …
• כריתות כה ע"א · א אמר רבי ינאי: גבול שמעתי בה ושכחתי, ונסבין חברייא למימר: ירידתה לנחל …

הלכה ח נמצא ההורג עד שלא תערף העגלה תצא ותרעה בעדר. נמצא אחר שנערפה תקבר במקומה. …

• כתובות לז ע"ב · ו מבעי ליה לכדתניא: מנין שאם נתערפה עגלה ואחר כך נמצא ההורג, מנין …
• סוטה מז ע"א · טז מתני׳ נמצא ההורג עד שלא נערפה העגלה — תצא ותרעה בעדר. משנערפה …
• חולין פב ע"א · ב ועגלה ערופה, לאו שחיטה ראויה היא? והתנן: נמצא ההורג עד שלא תערף …
• כריתות כג ע"ב · יז עגלה ערופה אינו כן, עד שלא נערפה – תצא ותרעה בעדר, משנערפה …
• כריתות כה ע"א · ח אמר רבא: מנא אמינא לה? מדתנן: עגלה ערופה אינה כן, עד שלא …

הלכה ט הנחל שנערפה בו העגלה אסור בזריעה ועבודה לעולם. שנאמר אשר לא יעבד בו ולא …

• סוטה מה ע"ב · יט מתני׳ נפטרו זקני ירושלים והלכו להן. זקני אותה העיר מביאין עגלת בקר …
• מכות כב ע"א · ה מתקיף לה רב הושעיא: וליחשוב נמי הזורע בנחל איתן, ואזהרתיה מהכא: ״אשר …

הלכה א מצות א עשה לעשות אדם מעקה לגגו שנאמר ועשית מעקה לגגך. והוא שיהיה בית …

• סוכה ג ע"א · יג מאן תנא להא דתנו רבנן: בית שאין בו ארבע אמות על ארבע …

הלכה ב בית של שני שותפין חייבין במעקה שנאמר כי יפול הנופל ממנו לא תלה אלא …

• בבא קמא נא ע"א · ו כיצד? היתה רשות הרבים גבוה ממנו עשרה טפחים, ונפל מתוכה לתוכו – …
• חולין קלו ע"א · יב כתב רחמנא ״כי יפל הנפל ממנו״, אלא ״גגך״ למאי אתא? למעוטי בתי …

הלכה ד אחד הגג ואחד כל דבר שיש בו סכנה וראוי שיכשל בה אדם וימות. כגון …

• שבת סג ע"א · כח אמר רב כהנא אמר רבי שמעון בן לקיש, ואמרי לה אמר רב …
• כתובות מא ע"ב · ט בין כך ובין כך משמתינן ליה. דאמרינן ליה: סליק הזיקך, מדרבי נתן. …
• בבא קמא טו ע"ב · יח מדרבי נתן. דתניא, רבי נתן אומר: מניין שלא יגדל אדם כלב רע …

הלכה ו ואלו הן. לא יניח אדם פיו על הסלון המקלח וישתה. ולא ישתה בלילה מן …

• עבודה זרה יב ע"א · ט מעיין המושך לפני עבודה זרה — לא ישחה וישתה, מפני שנראה כמשתחוה …
• עבודה זרה יב ע"ב · ב מאי סכנה? עלוקה. תנו רבנן: לא ישתה אדם מים לא מן הנהרות …
• עבודה זרה יב ע"ב · ה תנו רבנן: לא ישתה אדם מים בלילה, ואם שתה — דמו בראשו, …

הלכה ז ואלו הן המשקין האסורין משום גילוי. המים. והיין. ואפילו מזוג ואפילו התחיל טעמו להשתנות …

• עבודה זרה ל ע"א · יא אמר רב אשי, ואיתימא רב משרשיא: פירוקא לסכנתא? אמר רבא: הלכתא — …
• עבודה זרה ל ע"א · טז אמר רבי שמעון בן לקיש: קרינא אין בו משום גילוי. מאי קרינא? …
• חולין י ע"א · ד תנן התם: שלשה משקין אסורין משום גלוי – מים, ויין, וחלב. כמה …
• חולין מט ע"ב · י מניומין כנדוקא איגלי ליה בסתקא דדובשא, אתא לקמיה דרבא. אמר רבא: למאי …
• חולין מט ע"ב · יא רבי שמעון מאי היא? דתניא: חמשה אין בהם משום גילוי: ציר, וחומץ, …
• חולין מט ע"ב · יב אמר ליה: אודי לי מיהת בציר, דהא רב פפא ורב הונא בריה …

הלכה ח השום שנתרסק ואבטיח שנחתך ונתגלה אסור וכן כל כיוצא בהן. יין מבושל ויין תוסס …

• ביצה ז ע"ב · ו ואמר רבי יוסי בן שאול אמר רב: האי תומא שחיקא, סכנתא לגלויא.
• תענית ל ע"א · יד ויין מגתו עד כמה? כל זמן שהוא תוסס. תנא: יין תוסס אין …
• סנהדרין ע ע"א · י ויין מגיתו, עד כמה? כל זמן שהוא תוסס. והתניא: יין תוסס אין …
• עבודה זרה ל ע"א · יא אמר רב אשי, ואיתימא רב משרשיא: פירוקא לסכנתא? אמר רבא: הלכתא — …
• עבודה זרה ל ע"ב · ב תנו רבנן: יין תוסס אין בו משום גילוי, וכמה תסיסתו? שלשה ימים. …
• עבודה זרה ל ע"ב · ג כותח הבבלי אין בו משום גילוי, ובני גולה נהגו בו איסור. אמר …

הלכה י יין שנתחבר בו דברים חדין כפלפלין או דברים מרים כאפסנתין עד שנשתנה טעמם אין …

• עבודה זרה ל ע"א · טו אמר רבי יהושע בן לוי: שלש יינות הן, ואין בהן משום גילוי, …

הלכה יא כל המשקין האסורין משום גילוי שנתגלו בין ביום בין בלילה אסורין ואפילו היה בצדן …

• עבודה זרה ל ע"א · יב שמעיה דרב חלקיה בר טובי איגלי [ליה] ההוא קיסתא דמיא, והוה ניים …
• חולין י ע"א · ד תנן התם: שלשה משקין אסורין משום גלוי – מים, ויין, וחלב. כמה …
• חולין י ע"א · ה ישתה? הא קא חזי ליה! אלא, ישתה ויחזור לחורו.

הלכה יד חבית שנתגלתה אע"פ ששתו ממנו תשעה ולא מתו לא ישתה עשירי. מעשה היה ואמרו …

• סוכה נ ע"א · ג נשפכה או נתגלתה כו׳. ואמאי? ליעביר במסננת. לימא מתניתין דלא כרבי נחמיה, …
• בבא קמא קטו ע"ב · י דעבר לה במסננת, כרבי נחמיה – דתניא: מסננת, יש בה משום גילוי. …
• עבודה זרה ל ע"ב · ה אמר רב ספרא משום רבי יהושע דרומא: שלשה מיני ארס הן, של …
• עבודה זרה ל ע"ב · ו של בחור שוקע, למאי הלכתא? דתניא: חבית (שנתגלה) [שנתגלתה], אף על פי …

הלכה טו מים שנתגלו לא ישפכם לרשות הרבים ולא ירבץ בהם את הבית ולא יגבל בהן …

• בבא קמא קטו ע"ב · ט וכי תימא חזיא לזילוף, והתניא: מים שנתגלו – הרי זה לא ישפכם …
• עבודה זרה ל ע"ב · ח תנו רבנן: מים שנתגלו — הרי זה לא ישפכם ברשות הרבים, ולא …
• עבודה זרה ל ע"ב · י אמר מר: לא ישקה מהן לא בהמתו ולא בהמת חבירו. והתניא: אבל …

הלכה ב וכן ניקורי תאנים וענבים והקשואים והדילועין והאבטיחין והמלפפונות אפילו היו גדולים ביותר בין תלושין …

• חולין ט ע"א · יד איתיביה: ראה צפור המנקר בתאנה ועכבר המנקר באבטיחים,

הלכה ג תאנה או ענב שניטל העוקץ שלהן אין בהם משום גילוי. לפיכך אוכל אדם תאנים …

• עבודה זרה ל ע"ב · ד אמר רב חייא בר אשי אמר שמואל: פי תאנה אין בו משום …

הלכה ו וכן לא ינעוץ הסכין בתוך האתרוג או בתוך הצנון שמא יפול אדם על חודה …

• ברכות ג ע"א · טו תנו רבנן, מפני שלשה דברים אין נכנסין לחורבה: מפני חשד, מפני המפולת, …
• שבת לב ע"א · ד רבי ינאי בדיק ועבר. רבי ינאי לטעמיה, דאמר: לעולם אל יעמוד אדם …

הלכה ז ב וכן אסור ליהודי להתייחד עם העובד כוכבים מפני שהן חשודים על שפיכות דמים. …

• עבודה זרה כב ע"א · יא מתני׳ אין מעמידין בהמה בפונדקאות של גוים, מפני שחשודין על הרביעה, ולא …
• עבודה זרה כה ע"ב · ו לא יתייחד אדם עמהן. תנו רבנן: ישראל שנזדמן לו גוי בדרך — …
• עבודה זרה כה ע"ב · ז היו עולין במעלה או יורדין בירידה, לא יהא ישראל למטה וגוי למעלה, …
• עבודה זרה כה ע"ב · ח שאלו להיכן הולך — ירחיב לו את הדרך, כדרך שעשה יעקב אבינו …
• חולין צא ע"א · טו רבי שמואל בר נחמני אמר: כגוי נדמה לו, דאמר מר: ישראל שנטפל …

הלכה ח אם שאלו לאן אתה הולך ירחיב לו את הדרך כדרך שהרחיב יעקב לעשו שנאמר …

• עבודה זרה כה ע"ב · ו לא יתייחד אדם עמהן. תנו רבנן: ישראל שנזדמן לו גוי בדרך — …
• עבודה זרה כה ע"ב · ז היו עולין במעלה או יורדין בירידה, לא יהא ישראל למטה וגוי למעלה, …
• עבודה זרה כה ע"ב · ח שאלו להיכן הולך — ירחיב לו את הדרך, כדרך שעשה יעקב אבינו …

הלכה ט ג אסור ליקח רפואה מן העובד כוכבים אלא אם כן נתייאשו ממנו שיחיה. ואסור …

• עבודה זרה טז ע"א · ג אמר רב אדא בר אהבה: אין מוכרין להן עששיות של ברזל, מאי …
• עבודה זרה כז ע"א · טו מתני׳ מתרפאין מהן ריפוי ממון, אבל לא ריפוי נפשות. ואין מסתפרין מהן …
• עבודה זרה כז ע"א · יז אלא, ״ריפוי ממון״ — דבר שאין בו סכנה, ״ריפוי נפשות״ — דבר …
• עבודה זרה כז ע"א · יט אמר רב חסדא אמר מר עוקבא: אבל אם אמר לו סם פלוני …
• עבודה זרה כז ע"ב · ב אמר רבא אמר רבי יוחנן, ואמרי לה אמר רב חסדא אמר רבי …
• עבודה זרה כז ע"ב · ח שאני מינות דמשכא, דאתי למימשך בתרייהו.
• עבודה זרה כז ע"ב · יב אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כל מכה שמחללין עליה …

הלכה י ומותר לשאול לרופא עובד כוכבים ויאמר לו סם פלוני יפה לך וכך וכך תעשה …

• עבודה זרה כז ע"א · יז אלא, ״ריפוי ממון״ — דבר שאין בו סכנה, ״ריפוי נפשות״ — דבר …
• עבודה זרה כז ע"א · יט אמר רב חסדא אמר מר עוקבא: אבל אם אמר לו סם פלוני …

הלכה יא ואסור להסתפר מהן ברשות היחיד שמא יהרגנו. אם היה אדם [ז] חשוב מותר מפני …

• עבודה זרה כז ע"א · טו מתני׳ מתרפאין מהן ריפוי ממון, אבל לא ריפוי נפשות. ואין מסתפרין מהן …
• עבודה זרה כט ע"א · ט ואין מסתפרין מהן בכל מקום. תנו רבנן: ישראל המסתפר מגוי רואה במראה, …

הלכה יב ד אסור למכור לעובדי כוכבים כל כלי המלחמה ואין משחיזין להם את הזיין ואין …

• עבודה זרה טו ע"ב · י ועוד תניא: אין מוכרין להם לא זיין ולא כלי זיין, ואין משחיזין …
• עבודה זרה טו ע"ב · יב וכי תימא: כותי לא עביד תשובה, ישראל עביד תשובה, והאמר רב נחמן …
• עבודה זרה טז ע"א · ג אמר רב אדא בר אהבה: אין מוכרין להן עששיות של ברזל, מאי …
• עבודה זרה טז ע"א · יג מתני׳ אין מוכרין להם דובין ואריות וכל דבר שיש בו נזק לרבים. …

הלכה יג וכשם שאסרו למכור לעובד כוכבים כך אסרו למכור לישראל שמוכר לעובד כוכבים. ומותר למכור …

• עבודה זרה טו ע"ב · י ועוד תניא: אין מוכרין להם לא זיין ולא כלי זיין, ואין משחיזין …
• עבודה זרה טו ע"ב · יב וכי תימא: כותי לא עביד תשובה, ישראל עביד תשובה, והאמר רב נחמן …
• עבודה זרה טז ע"א · ג אמר רב אדא בר אהבה: אין מוכרין להן עששיות של ברזל, מאי …

הלכה יד כל שאסור למכור לעובד כוכבים אסור למכור לישראל שהוא ליסטים מפני שנמצא מחזיק יד …

• עבודה זרה טו ע"ב · י ועוד תניא: אין מוכרין להם לא זיין ולא כלי זיין, ואין משחיזין …
• עבודה זרה טו ע"ב · יב וכי תימא: כותי לא עביד תשובה, ישראל עביד תשובה, והאמר רב נחמן …

הלכה טו ואסור להשיא עצה טובה לעובד כוכבים או לעבד רשע. ואפילו להשיאו עצה שיעשה דבר …

• בבא בתרא ד ע"א · ז ובבא בר בוטא היכי עבד הכי? והאמר רב יהודה אמר רב, ואיתימא …

הלכה א מי ה שפגע בחבירו בדרך ובהמתו רובצת תחת משאה בין שהיה עליה משא הראוי …

• בבא קמא נד ע"ב · ו מתני׳ אחד שור ואחד כל בהמה – לנפילת הבור, ולהפרשת הר סיני, …
• בבא מציעא לב ע"ב · ד תדע דצער בעלי חיים דאורייתא, דקתני סיפא: רבי יוסי הגלילי אומר: אם …

הלכה ג היה כהן והבהמה רובצת בבית הקברות אינו מתטמא לה כשם שאינו מתטמא להשיב אבידה. …

• בבא מציעא לב ע"א · ה מתני׳ מצאה ברפת – אין חייב בה. ברשות הרבים – חייב בה. …

הלכה ד זה הכלל כל שאילו היתה שלו היה טוען ופורק הרי זה חייב לטעון ולפרוק …

• בבא מציעא ל ע"ב · ה אמר רבא: כל שבשלו מחזיר, בשל חבירו נמי מחזיר. וכל שבשלו פורק …
• בבא מציעא ל ע"ב · י והא רבי ישמעאל ברבי יוסי זקן ואינה לפי כבודו הוה! רבי ישמעאל …

הלכה ה פרק וטען וחזרה ונפלה חייב לטעון ולפרוק פעם אחרת אפילו מאה פעמים שנאמר עזוב …

• בבא מציעא לב ע"א · ו פרק וטען, פרק וטען, אפילו ארבעה וחמישה פעמים – חייב, שנאמר ״עזב …
• בבא מציעא לג ע"א · ו תנא: ומדדה עמו עד פרסה. אמר רבה בר בר חנה: ונוטל שכר.

הלכה ו מאימתי יתחייב לפרוק ולטעון עמו משיראהו ראייה שהיא כפגיעה שהרי נאמר כי תראה ונאמר …

• בבא מציעא לג ע"א · ה תנו רבנן: ״כי תראה״ – יכול אפילו מרחוק, תלמוד לומר: ״כי תפגע״. …

הלכה ז מצוה מן התורה לפרוק עמו בחנם. אבל לטעון עליו הרי זו מצוה ונוטל [ג] …

• בבא מציעא לב ע"א · יח אלא: מצוה מן התורה לפרוק בחנם, ולא לטעון בחנם אלא בשכר. רבי …
• בבא מציעא לג ע"א · ו תנא: ומדדה עמו עד פרסה. אמר רבה בר בר חנה: ונוטל שכר.

הלכה ח מצא בהמת חבירו רבוצה אע"פ שאין הבעלים עמה מצוה לפרוק מעליה ולטעון עליה שנאמר …

• בבא מציעא לא ע"א · יט ״עזב תעזב עמו״, אין לי אלא בעליו עמו. שאין בעליו עמו, מנין? …
• בבא מציעא לא ע"א · כ ״הקם תקים עמו״, אין לי אלא בעליו עמו. שאין בעליו עמו, מנין? …
• בבא מציעא לב ע"א · ז הלך וישב לו, ואמר: ״הואיל ועליך מצוה, אם רצונך לפרוק – פרוק״ …

הלכה ט בהמת העובד כוכבים והמשא של ישראל אם היה העובד כוכבים מחמר אחר בהמתו אינו …

• בבא מציעא לב ע"ב · ט לימא מסייע ליה: בהמת גוי מטפל בה כבהמת ישראל. אי אמרת בשלמא …
• בבא מציעא לב ע"ב · יא תא שמע: בהמת גוי ומשאוי ישראל, ״וחדלת״. ואי אמרת צער בעלי חיים …
• בבא מציעא לב ע"ב · יב אי הכי, אימא סיפא: בהמת ישראל ומשאוי גוי ״עזב תעזב״. ואי בטעינה, …
• בבא מציעא לב ע"ב · יג אי הכי, אפילו רישא נמי! רישא בחמר גוי סיפא בחמר ישראל. מאי …

הלכה יב וכן שתי ספינות העוברות ופוגעות זו בזו אם עוברות שתיהן בבת אחת טובעות ואם …

• סנהדרין לב ע"ב · ו כדתניא: ״צדק צדק תרדף״ – אחד לדין ואחד לפשרה. כיצד? שתי ספינות …

הלכה יג הפוגע בשנים אחד רובץ תחת משאו ואחד פרק מעליו ולא מצא מי שיטעון עמו. …

• שבת קכח ע"ב · ז והא קא מבטל כלי מהיכנו! סבר מבטל כלי מהיכנו דרבנן, צער בעלי …
• בבא מציעא לב ע"ב · יא תא שמע: בהמת גוי ומשאוי ישראל, ״וחדלת״. ואי אמרת צער בעלי חיים …
• בבא מציעא לב ע"ב · טז תא שמע: אוהב לפרוק ושונא לטעון – מצוה בשונא, כדי לכוף את …

הלכה יד השונא שנאמר בתורה לא מאומות העולם הוא אלא מישראל והיאך יהיה לישראל שונא מישראל …

• פסחים קיג ע"ב · ב שלשה הקדוש ברוך הוא אוהבן: מי שאינו כועס, ומי שאינו משתכר, ומי …
• פסחים קיג ע"ב · ה אלא פשיטא, שונא ישראל. ומי שריא למסניה? והכתיב: ״לא תשנא את אחיך …
• פסחים קיג ע"ב · ו רב נחמן בר יצחק אמר: מצוה לשנאתו. שנאמר: ״יראת ה׳ (שונאי) רע״. …
• בבא מציעא לב ע"ב · יז תא שמע: שונא שאמרו – שונא ישראל ולא שונא אומות העולם. אי …