שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך ל ויגש שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אמנם מאידך, ביחד עם שלילת היראה מן הגלות, צריכים להרגיש את ה"מיצר" וצער של הגלות — היינו שהיחס למצב הגלות לא יהי' ח"ו ברגש של שלוה ומנוחה, אלא, אדרבה — בתנועה של צער תמידי ע"ז שבנ"י אינם נמצאים במקומם האמיתי — כ"א כבנים שגלו מעל שולחן אביהם ; ולא רק הבנים וכנס"י נמצאים בגלות ובשבי' כו', אלא כדברי ה' ליעקב "אנכי ארד עמך מצרימה", שכינתא בגלותא.
51 ברכות ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז מצורע שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
עדיין היו "רחוקים" מהגילוי דלעתיד, ולא האיר בעולם הענין של "ויצא הכהן אל מחוץ למחנה..." – שטהרת המצורע תהיה מצד המצורע עצמו – ובגלוי היה אז רק "והובא אל הכהן",
36 שהרי בכל יום ויום בת קול מכרזת אוי להם – לבריות מעלבונה של תורה (אבות פ"ו מ"ב) וג"פ [ בכל לילה הקב"ה שואג כארי ואומר אוי לבנים כו' (ברכות ג, א. שלכן יתפלל אז כו' – טושו"ע או"ח " ס"א. וצע"ק שהשמיט זה אדה"ז במהד"ת בשולחנו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט דברים-שבת חזון שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
על התופעה של "בת קול" , שמכריזים מלמעלה כדי לעורר את האדם לתשובה, כגון "בת קול שמנהמת כיונה ואומרת אוי לבנים שבעוונותיהם החרבתי את ביתי ..." וכדומה, שואלים:
6 ברכות ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
מצד הנותן מוטלת על היהודי חובה לקיים תורה ומצוות כשימוש בן לאביו ועבד לרבו, ומצד המקבל – עסקו בתורה ובמצוות היא חובה שקשורה, לפי התורה, בקבלת שכר, כקבלן ושכיר.
61 להעיר שבנוגע לישראל בזה"ג אומרים (ברכות ג, א) אב שהנגלה את בניו .. לבנים שגלו מעל שלחן אביהם .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ ויצא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ועל היהודי בגלות אומרת התורה במפורש שהוא "בן שגלה מעל שולחן אביו המלך" .
39 ברכות ג, סע"א: אשרי המלך כו' לאב כו' לבנים כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
זאת בהתאם למאמר רז"ל, כי הקדוש־ברוך־הוא אומר "מה לו לאב שהגלה את בניו (ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם )", ועל כך, כביכול, מנחמים אותו .
24 ברכות ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד יום הכיפורים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
הקדוש־ברוך־הוא "זורק" מלמעלה אל היהודי הרהורי תשובה.
49 ע"ד מארז"ל (חגיגה טו, א) "יצתה בת קול ואמרה שובו בנים שובבים" (וראה ברכות ג, א. אבות פ"ו, ב). וראה לקו"ת (תצא לו, ד. שלח מו, ב. שה"ש כד, א. וראה שם במדבר ו, ג. ר"פ האזינו) ביאור הבעש"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה תולדות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
הסימן לבנים כאן הוא ברור, שמקומם האמיתי של ישראל איננו בגלות, בחוץ לארץ, אלא בהיותם על שולחן אביהם , שגואלם ומביאם ל"שולחנו", לארץ ישראל .
11 ראה ברכות ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה יו"ד כסלו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
(א) מדוע אומרים אפילו ליחיד "שלום עליכם", ולא "עליך" , כפי שמוצאים בגמרא את הניסוח "שלום עליך רבי ומורי" ?
55 ברכות ג, א. ובריבוי מקומות. וראה לעיל הערה 53 הדיעות בנוסח קידוש לבנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה י"ט כסלו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
במיוחד לגבי י"ט כסלו, אשר, כדברי אדמו"ר הזקן "זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל אשר בו יתגדל ויתקדש שמיה רבא", ומובן, שבכל שנה ושנה יש ללמוד את ההוראה ולקבל את הכוחות בעבודה רוחנית זו, שמדגיש אדמו"ר הזקן במכתבו.
50 ראה תוד"ה ועונין ברכות ג, סע"א. ועוד. תו"א שמות בתחלתו (ד"ה ואלה שמות – מט, ד) ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
2 כמאחז"ל (ברכות ג, סע"א) אוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם ,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
איתא בגמרא "שלש משמרות הוי הלילה , ועל כל משמר ומשמר יושב הקב"ה ושואג כארי , שנאמר ה' ממרום ישאג גו' שאוג ישאג על נוהו" .
97 ברכות ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אבל משחרב ביהמ"ק, ו"מפני חטאינו גלינו מארצנו", "בנים שגלו מעל שולחן אביהם" – שאז נעשית גם ארץ ישראל עצמה בגלות, שכן, ענין הגלות אינו חייב להיות במרחקים דוקא, שהרי יכול להיות מעמד ומצב שנמצאים בקירוב מקום, אלא ש"פנו אלי עורף ולא פנים", שזהו ענין של גלות הכי גדול , כמ"ש "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא" – אזי "ויבלעוה לגיונות ויירשוה עובדי זרים וכו'", והיינו, שגוים כפשוטם, וגם הגוים שבנפש האדם, הגוף ונפש הבהמית, יכולים להכניס שמה מהחומריות והגסות שלהם .
149 ברכות ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ויהי' ביתו בירושלים ואינו זז משם" , היינו, שנוסף לכך שמקומו האמיתי של כאו"א מישראל הוא בארץ ישראל [ואין זה אלא ש"מפני חטאינו גלינו מארצנו", ועל זה אמרו "אוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם" ], הנה בארץ ישראל גופא מקומו של הכה"ג הוא בירושלים ובביהמ"ק, ועד כדי כך, ש"עובד כשהוא אונן, שנאמר ומן המקדש לא יצא ולא יחלל, כלומר ישב ויעבוד עבודה שהי' עוסק בה ואינה מתחללת" (דלא ככהן הדיוט שאינו עובד כשהוא אונן, ואם עבד חילל עבודתו) .
635 ברכות ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
בנ"י תובעים מהקב"ה כו' , אלא) בלשון אמירה, לשון רכה, שהקב"ה מבקש מבנ"י שיעסקו בסדר קרבנות – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בלקו"ש חי"ח ע' 334 ואילך.
452 כ"ק אדמו"ר שליט"א בכה מאד בדברו אודות מעמד ומצב בנ"י בזמן הגלות, "בנים שגלו מעל שולחן אביהם" (ברכות ג, סע"א), שטוענים, שאם רצונו של הקב"ה בענין הקרבנות, הנה במקום העסק בתורת הקרבנות כשאין ביהמ"ק וכהן טהור כו', מוטב שהקב"ה יבנה את ביהמ"ק, ויעמיד כהנים, ומעמד ומצב של טהרה כו', ואז יקריבו הקרבנות בפועל ממש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, ב' מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וטעם הנוסח "שלום עליכם", בלשון רבים, ולא "שלום עליך" , בלשון יחיד – כפי שמצינו בגמרא גבי שאילת שלום לרבו:
697 ברכות ג, א. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
כשם שישנו ענין החורבן בנוגע לביהמ"ק כפשוטו, כך ישנו גם ענין החורבן בנוגע לביהמ"ק שעליו נאמר "ושכנתי בתו כם ", "בתוך כל אחד ואחד" – שאין אצלו לא חיות ולא עריבות ("געשמאַק") לא בלימוד התורה ולא בקיום המצוות, ותמורת זה שצריך להיות "ישראל וקוב"ה כולא חד", הנה המצב אצלו הוא באופן הפכי – "אוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם" .
909 ברכות ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ויובן בהקדם מאמר רז"ל שלש משמרות הוי הלילה , ועל כל משמר ומשמר יושב הקב"ה ושואג כארי , שנאמר ה' ממרום ישאג גו' שאוג ישאג גו'.
263 ברכות ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
תורת הבעש"ט (שהכל שוים כו') היא – לא על התיבות "יהא שמי' רבא מברך כו' ", שפירושם, כמבואר בתוס' , ש"יהא שמו הגדול מבורך ", היינו, שיומשך "לעלם ולעלמי עלמיא"; על זה לא אמר הבעש"ט שהכל הם בשוה, כי, ענין ההמשכה והגילוי כפי שנמשך בעולמות תלוי באופן העבודה בבירור העולם , ובזה אכן ישנם החילוקים ד"ביתך", "חצריך" ו"היכלך";
259 ד"ה ועונין – ברכות ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וביאור הענין, דהנה אמרו רז"ל שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקב"ה ושואג כארי , שנאמר ה' ממרום ישאג גו' שאוג ישאג על נוהו .
519 ברכות ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וכל זה נוסף על גודל העילוי דנחמו הא', כמובן גם מהמבואר בהמאמר , שנחמו הא' (נחמו סתם, דלא כמו נחמו השני שבו נאמר נחמו עמי) קאי על הניחום דהקב"ה, כדאיתא במדרז"ל משל למה הדבר דומה למי שנשבו בניו , למי מנחמים, לאו לאביהם (בתמי'), כיוצא בו מי שנשרף ביתו , למי מנחמים לבית או לבעל הבית , ובלשון הגמרא החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי כו', מה לו לאב שהגלה את בניו כו', וכיון שהניחום הוא להקב"ה, הרי מובן שהניחום הוא באופן שבאין ערוך.
2222 ברכות ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ועד שממשיכים חיות אצל הקב"ה כביכול – כפי שמצינו ש"בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין יהא שמי' הגדול מבורך הקב"ה מנענע ראשו" [וכפי שיתבאר לקמן (סי"ד) ש" א מן י הא ש מי' ר בא" ר"ת "אשרי" , שהו"ע התענוג, ולכן השתדל הבעש"ט בלהט גדול ("געקאָכט זיך שטאַרק") בענין אמירת איש"ר ששייך גם לילדים קטנים, ולא כמו בלימוד התורה שיש בה חילוקי דרגות כו'], ומבאר רבינו הזקן שהנענוע בראשו מורה על ענין החיות שנמשך כביכול אצל הקב"ה ע"י אמירת איש"ר.
1829 ברכות ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
החילוק הוא רק אם "יושבי' עלי'", או שיושבי' נמצאים במעמד ומצב שעליו נאמר "אוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם" , אבל גם אז הרי הם "בניו" , וזהו "שולחנו" של ה"אב", מלך מלכי המלכים הקב"ה, שרק ממתין שה"בן" ישוב בתשובה ויחזור לישב על שולחנו; אבל ח"ו לומר שכיון שהבן גלה מעל שולחן אביו, שוב אין זה שולחנו של אביו – זהו דבר שאין לו מקום!
513 ברכות ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
כשם שבנוגע לבנ"י ("עמו") הנה גם כאשר הבנים (אינם סמוכים על שולחן אביהם , אלא) גלו מעל שולחן אביהם , הרי זה "שולחן אביהם" – כן הוא בנוגע ל"אדמתו", שגם במעמד ומצב ש"מפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו" , כמו המעמד ומצב דעתה, הן בנוגע ליהודים שנמצאים בחוץ-לארץ, והן בנוגע ליהודים שנמצאים בארץ ישראל , שגם אצלם הרי זה מעמד ומצב ש"גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו", והראי', שיש כמה מצוות שאי אפשר לקיימם עתה [ואפילו בנוגע לתרומות ומעשרות – הרי החיוב עתה הוא רק מדרבנן, ולא מן התורה ], הנה גם אז, הרי זו "ארצ נו " ו"אדמת נו ".
333 ברכות ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וענין זה הוא בכחם של ישראל , לי ראש , היינו, שהקב"ה אומר על נש"י שהם כביכול לי ראש, ולכן אמרו רז"ל שבשעה שישראל עונין אמן יהא שמי' רבא הקב"ה מנענע בראשו כו', שנענוע זה הו"ע ההמשכה כו' , דכיון שמושרשים בעצמותו ית', לכן גם בהיותם למטה בזמן ומקום, יש בכחם להמשיך בחי' עד ולא עד בכלל כו', ולפעול עי"ז הענין דדירה בתחתונים (ע"ד המבואר בענין הארון שבביהמ"ק, שהי' באופן
361 ברכות ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים ה'תשד"מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
דישראל הם בנים למקום כמ"ש בנים אתם לה' אלקיכם, ועכ"פ עבדיו של הקב"ה, כמאמר אם כבנים אם כעבדים, שגם עבד מלך הוא מלך (לא רק כמלך (בכ"ף הדמיון) אלא מלך ), ובנים צריכים להיות סמוכים על שולחן אביהם וכן עבדים על שולחן אדונם, והסיבה לזה שגלו מעל שולחן אביהם ואדונם, הו"ע השינה, שאין ניכר, כביכול, למעלה העילוי דישראל , ומזה נעשה ענין הגלות.
29 ראה ברכות ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות תיח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וע"ז רומז בגמ' הסוד משמרה שלישית תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה , כי בשנת של"ג וד' חדשים כלו שני חלקי הלילה והתחיל חלק הג' מהלילה, עד שנת ת"ק היא משמרה שלישית וע"כ התחילה עליו' השכינה מעפר, כי מאז כלה גזירו' שמד, והתחיל לירד בעולם נשמו' דתיקון, לכן מה שתלמידי האריז"ל גילו חכמת הקבלה נק' רק בחי' יניקה, וזהו תינוק יונק משדי אמו , ואשה מספרת קאי על השכינה הקדושה שהתחילה לקום מעפר, אך בשנת ת"ק התחיל להתנוצץ בעולם אור היום לכל באי עולם.
16 ברכות ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו אז ישיר ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ובזה יובן ג"כ מה שמצינו שהקדב"ה יושב ושומע לקול הקורא בתורה וכמ"ש רז"ל ע"פ ויקשב ה' וישמע כו' וגם אמרו שהקדב"ה יושב ושונה כנגדו כו' ולכאורה יפלא מאד למה לא יקרא הקדב"ה בתורה גם מבלתי קריאת קול בתורה בעוה"ז וכי צריך הוא להתעוררו' שיעוררו אותו מלמטה כו' אך הענין הוא דהתורה שלומד האדם למטה הרי היא באה הכל מבחי' ברורי' דתוהו כי מלובשת בענינים גשמיים דעוה"ז והבל פה הקורא בה ג"כ נלקח מבחי' נוגה דעשי' כו' ואמנם כאשר יקרא הקורא באוי"ר ופרחת לעילא אזי נק' באר מים חיים שעולין בבחי' א"ח אל הים הקדמוני להשפיע התורה העליונה כמו שהיא למעלה וזהו שאע"פ שהקדב"ה הוא נק' קדוש וברוך דהיינו ממלא וסובב כו' מ"מ כתיב בו ויקשב ה' וישמע לקול קורא בתורה למטה או יושב ושונה כנגדו מטעם שמבואר למעלה בפי' חציים אל הים הקדמוני לפי ששרש התורה שלמטה גבוה מתורה שלמעלה וד"ל.
78 שהקדב"ה הוא נק' קדוש וברוך : ראה ברכות ג, א. וראה לקו"ת מסעי צא, ג. אוה"ת סידור ע' קפב-ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות השכמת הבוקר א דין השכמת הבוקר ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ב אבל ראוי לכל ירא שמים וכל החיל אשר נגע ה' בלבו לקום בחצות הלילה ולקונן מעט במזמור על נהרות בבל וכיוצא בו (כמו שנדפס בסידורים) על חורבן בית המקדש וגלות השכינה כמ"ש קומי רוני בלילה לראש אשמרות וגו' וכמו שהקדוש ברוך הוא מקונן בעת ההיא ואומר אוי לי שהחרבתי את ביתי כו' וטוב מעט בכוונה מהרבות שלא בכוונה ואח"כ לעסוק בתורה שבעל פה עד אור היום:
יא רא"ש ברכות פ"א סי' ב. טור ושו"ע סעיף ג. וראה פירוש רב האי גאון ברכות ג, א (הובא בס' הנר).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות השכמת הבוקר א דין השכמת הבוקר ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ב אבל ראוי לכל ירא שמים וכל החיל אשר נגע ה' בלבו לקום בחצות הלילה ולקונן מעט במזמור על נהרות בבל וכיוצא בו (כמו שנדפס בסידורים) על חורבן בית המקדש וגלות השכינה כמ"ש קומי רוני בלילה לראש אשמרות וגו' וכמו שהקדוש ברוך הוא מקונן בעת ההיא ואומר אוי לי שהחרבתי את ביתי כו' וטוב מעט בכוונה מהרבות שלא בכוונה ואח"כ לעסוק בתורה שבעל פה עד אור היום :
כ ברכות דף ג , א. בדפוסים ישנים (ומקצת כת"י) נשמט תיבת לי. בדפוסים שלנו נשתבש ע"י הצנזורה: או להם לבנים שבעונותיהם החרבתי כו'. הנוסח שלפנינו בכת"י מינכן. תוס' רבינו יהודה. מנורת המאור נר ג כלל ג ח"א פ"ה. שבלי הלקט סי' ח בשם רש"י. כלבו סי' ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות השכמת הבוקר א דין השכמת הבוקר ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ג ונודע כבר מה שהפליגו במעלה זו בספר הזוהר וכן אמרו בגמרא שחצות לילה היא עת רצון וכמ"ש ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור וגו' וגם אמרו כל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו שנאמר קומי רוני בלילה לראש אשמרות שפכי כמים לבך נוכח פני ה' כלומר שכינה שרויה אצלך וראש אשמרות הוא חצות הלילה (ואם אינו יכול לקום בחצות יקום בראש האשמורה השלישית) וכל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד משוך עליו ביום שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי וזה הנקרא עבד ה' כמ"ש כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות ונכון להכין תרנגול להקיצו משנתו בחצות וכמו שהיה עושה רבי עקיבא שהיה מוליך עמו תרנגול גם כשהיה מהלך בדרך כדי להקיצו בחצות ואם אין התרנגול מקיצו ישכור לו אדם שיקיצנו:
לד ראה ברכות ג, א. ר"ח שם. ובסידור פסק דתחלת זמנה מתחלת האשמורה התיכונה וסוף זמנה עד אור היום למי שלא הי' יכול להקדים כמ"ש בפע"ח [שער תיקון חצות ספ"ד]. ועי' מהדו"ק ס"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות השכמת הבוקר א דין השכמת הבוקר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ח וזמן חצות לילה הוא שוה בקיץ ובחורף לעולם י"ב שעות אחר חצי היום שהוא אמצע הלילה ממש והיא עת רצון למעלה בכל זמן ובכל מקום ואף שהימים והלילות משתנים לפי האקלימים וריחוק המדינות זו מזו ממזרח למערב אין בכך כלום וכמו זמן קריאת שמע ותפילה וזמן כניסת שבת ויו"ט שהוא ג"כ בכל מדינה ומדינה לפי זמן הימים והלילות שלה (כי עת רצון שלמעלה ויחודים עליונים שבקריאת שמע ותפילה וקדושת שבת ויום טוב הוא למעלה מגדר המקום והזמן רק שמאיר למטה לכל מקום ומקום בזמנו הראוי לו וזהו ג"כ הטעם ששורה קדושה עליונה בחוץ לארץ ביום טוב שני של גליות ולכן גם בני ארץ ישראל הבאים לחוץ לארץ חייבים בקדושת היום אף שדעתם לחזור כמו שנתבאר בהלכות יו"ט):
פז תשובת שב יעקב סי' א (וכ"כ בשאלות הר' מיישטרלין בשו"ת מהרי"ל סימן קמב (הב') (בדפוס האנווא ש"ע) מפירש"י בעירובין נו, א). ובכור שור ברכות ג, א בשם ס' ליקוטי האור, ושכן הוא משמעות ה ראשית חכמה (דלא כמג"א סק"ד. ראה מחצה"ש. סידור בסדר תיקון חצות).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות הנהגת אדם בבקר א דין השכמת הבוקר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ח טוב להשכים קודם אור הבוקר להתחנן לפני בוראו וטוב שיתחנן בשעות שמשתנות המשמרות שהן לסוף שליש הלילה ולסוף שני שלישי הלילה ולבסוף הלילה שבאלו הזמנים הקב"ה זוכר לחורבן בית המקדש וכו' לכן התפלה שיתפלל האדם באותה שעה על החורבן והגלות רצויה וקרובה להתקבל לכן ראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג באותה שעה ולשפוך תחנונים על חורבן בית המקדש כמ"ש קומי רוני בלילה לראש אשמורות ומכל מקום התורה והתפלה צריך להיות בשמחה כמ"ש עבדו את ה' בשמחה ויש לעסוק בתורה שבעל פה וטוב לחבר יום ולילה בתורה או בתפלה הן בבוקר הן בערב:
כז ברכות ג, א. ובמהדוב"ת ס"ג ובסידור בסדר השכמת הבוקר ובהערה לתיקון חצות פסק שעיקר זמן העת רצון הוא בחצות האמיתי, ורק כשאינו יכול אזי לפחות בראש האשמורה כו'. ועי' קובץ ד"ת חי"ג ע' נב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר נו דין עניית הקדיש על ידי הקהל ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ג יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא הוא תרגום של יהי שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים לכן אין להפסיק בין יהא שמיה רבא למברך שלא להפסיק באמצע המאמר ומכל מקום אצ"ל בנשימה אחת.
טו תוספות ברכות ג, א ד"ה ועונין . טור (ובמפיק ה' ומ"ש באגודה ברכות סי' ג ודרכי משה וט"ז סק"א ומ"א סק"ב שלפי פירוש זה צ"ל בלא מפיק ה' צע"ג שכל שמה שבדניאל מפיק ה' אף שגם שם הוא תרגום של שמו ) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה צ דין מקום הראוי להתפלל והולך בדרך ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ומכל מקום לא יכנס לחורבה כדי להתפלל במקום צניעות מפני החשד שיחשדוהו שיש לו זונה מיוחדת שם ומפני המפולת ומפני המזיקין ואם החורבה עומדת בשדה אין לחוש בה לחשד שאין זונה מצויה בשדה ואם היא חורבה בריאה וחזקה אין לחוש בה למפולת ואם שנים נכנסין בה אין לחוש למזיקין שלאחד נראה ומזיק ולשנים נראה ואינו מזיק ולג' אינו נראה כל עיקר אם לא במקום שידוע שרגילין שם מזיקים ואבוקה כשנים וירח כשלשה לפיכך אם הם שנים מותר ליכנס בה אם היא בריאה וחזקה ועומדת בשדה ואם לאו מוטב להתפלל בדרך מליכנס בה.
מא ברייתא ברכות ג , א ורש"י ד"ה מפני . טור ושו"ע ס"ו. מ"א ס"ק ח. וראה להלן דיני שמירת גו"נ ס"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה צ דין מקום הראוי להתפלל והולך בדרך ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ומכל מקום לא יכנס לחורבה כדי להתפלל במקום צניעות מפני החשד שיחשדוהו שיש לו זונה מיוחדת שם ומפני המפולת ומפני המזיקין ואם החורבה עומדת בשדה אין לחוש בה לחשד שאין זונה מצויה בשדה ואם היא חורבה בריאה וחזקה אין לחוש בה למפולת ואם שנים נכנסין בה אין לחוש למזיקין שלאחד נראה ומזיק ולשנים נראה ואינו מזיק ולג' אינו נראה כל עיקר אם לא במקום שידוע שרגילין שם מזיקים ואבוקה כשנים וירח כשלשה לפיכך אם הם שנים מותר ליכנס בה אם היא בריאה וחזקה ועומדת בשדה ואם לאו מוטב להתפלל בדרך מליכנס בה.
מז מ"א מברייתא שם ברכות ג, א. ראה חקרי הלכות ח"ו נג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קי דין היוצא לדרך ופועלים מה יתפללו וסדר תפלת הדרך ובית המדרש א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
א בשעת הדחק שאי אפשר לו להתפלל שמונה עשרה ברכות כגון שהשעה עוברת או שהוא בדרך וירא שמא יפסיקוהו עוברי דרכים אם יתפלל כל שמונה עשרה ברכות דרך הילוכו או מיושב או מעומד כמו שנתבאר בסי' צ"ד או שעומד במקום שהוא טרוד וירא שמא יפסיקוהו או שלא יוכל להתפלל תפלה ארוכה בכוונה מחמת טרדת דעתו מתפלל מעין שמונה עשרה שהוא תפלת הביננו שכוללת כל י"ג ברכות אמצעיות וחותם בשומע תפלה וצריך לומר לפניה ג' ברכות ראשונות כתקנן ולאחריה ג' אחרונות כתקנן.
ג תוס' ברכות כט, א ד"ה לייט. תר"י ברכות ג, א בשם הר"י. רא"ה ברכות ל, א ורשב"א בתשובה שם בדעת הרי"ף שם. טור ושו"ע שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קי דין היוצא לדרך ופועלים מה יתפללו וסדר תפלת הדרך ובית המדרש א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
א בשעת הדחק שאי אפשר לו להתפלל שמונה עשרה ברכות כגון שהשעה עוברת או שהוא בדרך וירא שמא יפסיקוהו עוברי דרכים אם יתפלל כל שמונה עשרה ברכות דרך הילוכו או מיושב או מעומד כמו שנתבאר בסי' צ"ד או שעומד במקום שהוא טרוד וירא שמא יפסיקוהו או שלא יוכל להתפלל תפלה ארוכה בכוונה מחמת טרדת דעתו מתפלל מעין שמונה עשרה שהוא תפלת הביננו שכוללת כל י"ג ברכות אמצעיות וחותם בשומע תפלה וצריך לומר לפניה ג' ברכות ראשונות כתקנן ולאחריה ג' אחרונות כתקנן.
ד ברכות ג, א ורש"י ד"ה תפלה ותוס' ד"ה היה . ב"ח. מ"א ס"ק ב. וראה לעיל סי' צ ס"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
חין ערכי יערב לפני מעכ"ת בתפלה קצרה זו, אשר נשאתי לשמוע עצת ה' היא תקום במועצות ודעת כיד ה' השכיל על האי טהור גברא , ידיד ה' וידיד נפשי חסידא ופרישא מוכ"ז שי'.
1445 בתפלה קצרה : ע"פ ברכות ג, א. כח, ב. כט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
באתי בתפלה קצרה , אל יחר בעיני אדוני אשר העתרתי דברי עליו לזרז לזריזין כמותו ירבו בישראל .
2293 בתפלה קצרה : עפ"י ברכות ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אך כשגלו ישראל לבין האומות , ואחיזת ישראל ושרשם הוא בבחי' פנים העליונים, הנה זו היא גלות שלימה .
2815 כשגלו . . האומות : ע"ד [ברכות ג, א].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
באתי בתפלה קצרה .
2875 בתפלה קצרה : ע"פ ברכות ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) רסא זמן הדלקת נרות לשבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ואם רוצה להקדים ולקבל עליו תוספת שבת מפלג המנחה ולמעלה , דהיינו שעה ורביע זמניות קודם הלילה , הרשות בידו, ונאסר בעשיית מלאכה .
1291 באופן חישוב השעות הזמניות יש ב' שיטות, כמבואר במ"א סי' רלג ס"ק ג (בתרומת הדשן משמע שמשערין מעלות השחר עד צאת הכוכבים ... אבל בלבוש ובלחם חמודות כתבו דמשערין מהנץ החמה עד שקיעתה).
ולענין קריאת שמע כתב המ"א בסי' נח ס"ק א (נראה לי דהכא לכולי עלמא מנינן מעלות השחר). ולמד זאת ממשמעות הגמרא (ברכות ג, א) והתוס' שם (ד"ה למאן דגני ). ונתבארו הוכחותיו בדגול מרבבה ובלבושי שרד וביד אפרים על המ"א שם (על הסתירות במ"ש בזה המ"א בכמה מקומות, ראה זמנים כהלכתם ע' עד-ז).
ולפי זה נפסק לעיל סי' נח ס"ג (ונמשך זמנה עד סוף ג' שעות מעלות השחר ... ושעות אלו הם זמניות), שהשלוש שעות זמניות הן מעלות השחר. וכן לענין זמן תפלה נפסק לעיל סי' פט ס"א (אם היום ארוך י"ח שעות מעלות השחר עד צאת הכוכבים, שליש היום הוא ו' שעות משעלה עמוד השחר).
וגם לענין פלג מנחה, שתלוי בב' דעות אלו, נפסק כאן כדעת תרומת הדשן הנ"ל (דהיינו שעה ורביע זמניות קודם הלילה), ולא קודם שקיעת החמה. וכן לקמן סי' רסג ס"ו (שהוא שעה ורביע זמניות קודם הלילה).
אמנם לענין סוף זמן חמץ בערב פסח נפסק לקמן סי' תמג ס"ד (שעות הללו משערין אותן לפי ענין היום ... לפי שהיום דהיינו מנץ החמה עד שקיעת החמה הוא נחשב לעולם לי"ב שעות בין שהוא ארוך בין שהוא קצר).
ואין לומר שרק לענין קריאת שמע פסק רבינו שמחשבין מעלות השחר עד צאת הכוכבים (כדברי המ"א שבזה יש הוכחה מהגמרא והתוס'), שהרי גם לענין פלג המנחה פסק כאן שמחשבין מעלות השחר עד צאת הכוכבים (ראה הערות ובאורים תשפט ע' 79. תשצ ע' 70).
וכתב על זה באבני שהם סי' ט ס"ז, הובא בהערות בשו"ע אדמו"ר הזקן סי' נח ס"ג (נוכל לתרץ גם כן, שמפני שזמן קריאת שמע הוא מדאורייתא החמיר כדעת התרומת הדשן, כפי הכלל אשר בידינו דכל ספק בשל תורה לחומרא כנ"ל. והזמן של אכילת חמץ בערב פסח הוא רק שעות דרבנן, הקיל בהן לחשוב מהנץ החמה עד השקיעה, כמו כל ספק דרבנן דלקולא).
*
והנה כל זה הוא בשוע"ר, אבל אחר כך חזר בו רבינו אף לענין קריאת שמע , כאמור בפסקי הסדור, הלכות קריאת שמע ( זמן קריאת שמע של שחרית שהוא רביע היום ... שבמדינות אלו נץ החמה בקיץ הוא בערך ג' שעות ומחצה אחר חצות לילה, ורביע היום ארבע שעות ורביע, נמצא כלה הזמן בג' רביעי שעה שמינית). הרי שגם לענין קריאת שמע מחשבין את השעות זמניות מנץ החמה עד שקיעת החמה. ומזה מובן שכן הוא מכל שכן לענין פלג המנחה, שמחשבין את השעות הזמניות מנץ החמה עד שקיעת החמה.
ועל זה העיר ב"פסקי הסדור" סעיף קכו (זהו [זה שפלג מנחה הוא "שעה ורביע זמניות קודם הלילה"] לפי פסק אדמו"ר בשו"ע סי' נ"ח דחשבינן היום מעלות השחר עד צאת הכוכבים, אבל לפי מ"ש בסידור דחשבינן היום מנץ החמה עד השקיעה, ממילא הוי פלג המנחה שעה ורביע זמניות קודם השקיעה).
וטעם חזרתו מובן על פי מה שנתבאר ב"שיעורי ציון" סי' לח (דשיטה זו לחשוב היום מעלות השחר עד צאת הכוכבים, אפשר רק לשיטת ר״ת דג׳ מילין ורביע אחר שקיעת החמה הוי עדיין יום גמור, ולילה הוא ד׳ מילין אחר שקיעת החמה, כשיעור שישנו מעלות השחר עד הנץ החמה. אבל לשיטת הגאונים דבין השמשות מתחיל תיכף ומיד אחר השקיעה ונמשך זמן מועט, ואחר שליש שעה בערך הוי לילה גמור, אי אפשר לחשוב היום מעלות השחר עד צאת כל הכוכבים, שאז כבר כשעה שלימה מן הלילה).
והיינו שאם נחשוב לשיטת הגאונים השעות הזמניות מעלות השחר עד צאת שלושה כוכבים, לא יהי' "חצות" בחצי היום, וזה אי אפשר, שהרי "חצות" הוא כאשר החמה היא בראש האדם, כמבואר בפסחים יב, ב (שית – יומא בי קרנתא קאי), וכן הוא בכמה מקומות בש"ס ופוסקים. ואין לחשוב את השעות הזמניות מעלות השחר עד צאת כל הכוכבים, שהרי לשיטת הגאונים זמן זה הוא כשעה שלימה מן הלילה (וכעין זה נתבאר בכמה ספרים, נלקטו ב"הזמנים בהלכה" ע' קיד-ט. וב"זמנים כהלכתם" ע' עח-פ).
ולכן כתב בשו"ת ארץ צבי סי' קיג (לפמ״ש הרב ז״ל בסידור, דעיקר הלכה הוא כהגאונים ז״ל ... לפי זה על כרחך צריך לומר כדעת הלבוש דזמן פלג המנחה הוא שעה ורביע קודם שקיעת החמה).
יוצא אם כן לפי מסקנת רבינו בסדורו, שאפשר לקבל תוספת שבת משעה ורביע זמניות קודם תחלת השקיעה (כמו לדעת היראים דלקמן).
אלא שלפום ריהטא נראה, שלפי מסקנת רבינו בסדר הכנסת שבת מחשבים את 12 השעות זמניות של היום מעת נץ החמה האמיתי (כשהשמש מתחלת לזרוח בראשי ההרים) עד השקיעה האמיתית (בעת סילוק זריחת השמש מראשי ההרים), כדלקמן שם (הערה 2915 , והערה 2998 בסופה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית א דין השכמת הבוקר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ב אבל ראוי לכל ירא שמים , וכל החיל אשר נגע ה' בלבו , לקום בחצות הלילה , ולקונן מעט במזמור על נהרות בבל וכיוצא בו (כמו שנדפס בסידורים ) על חורבן בית המקדש וגלות השכינה, כמ"ש קומי רוני בלילה לראש אשמרות וגו', וכמו שהקדוש ברוך הוא מקונן בעת ההיא ואומר אוי לי שהחרבתי את ביתי כו'.
297 ברכות דף ג , א, לפי גירסת כמה ראשונים (תוס' רבינו יהודה. מנורת המאור נר ג כלל ג ח"א פ"ה. שבלי הלקט סי' ח בשם רש"י. כלבו סי' ז) וכתב יד מינכן (אמר רב יצחק בר שמואל משמיה דרב , ג' משמרות הוי הלילה , ועל כל משמר ומשמר יושב הקב"ה ושואג כארי ואומר , אוי [לי] שהחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם ). ובדפוסים שלנו (אוי להם לבנים שבעונותיהם החרבתי ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית א דין השכמת הבוקר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ח וזמן חצות לילה הוא שוה בקיץ ובחורף לעולם י"ב שעות אחר חצי היום , שהוא אמצע הלילה ממש , והיא עת רצון למעלה בכל זמן ובכל מקום.
353 בזח"ב קצה, ב (בגין דלתלת סטרין אתפלג ליליא בתריסר שעתי דהוו רשימין ביה, ואי אתוספן שעתי בליליא אינון שעתי דמתוספאן דיממא אינון, ולא אתחשיבו מליליא, בר תריסר דאינון דילה).
ופירש המ"א ס"ק ד (ועיין בזוהר ויקהל ע' שמ"ב [קצה, ב] דלעולם חשבינן הלילה לי"ב שעות, הן בקיץ הן בחורף ... וכן כתב שערי ציון). ובשערי ציון בתחלתו (וצריך אתה לדעת הזמן חצות לילה הוא שוה בין בחורף בין בקיץ, זמנה אחר ששה שעות בלילה, וכן מוכח בזהר ריש פרשת ויקהל ... בגין דלתלת סטרין אתפלג ליליא בתריסר שעתי דהוו רשימין, ואי אתוספן שעתא בליליא, אינון שעתי דמתוספן דיממא אינון, ולא אתחשיבו מליליא, בר תריסר דאינון דילה וכו'. יצא לנו מזה, בחורף שהלילות ארוכין, אינן נחשבין מן הלילה רק י"ב שעות, ומותר שייך ליום . הוא הדין להיפך בקיץ. נמצא שחצות לילה בכל פעם אחר ששה שעות בלילה, וחורף וקיץ זמנם שוה) , והיינו דבין בקיץ ובין בחורף חשבינן תחלת הלילה משעת צאת הכוכבים, וכל י"ב שעה משעות השוות הן לילה. נמצא שחצות הוא 6 שעות השוות אחרי צאת הכוכבים .
אבל לא קיי"ל כמ"א, כי אם כמבואר ב תשובת שב יעקב סי' א (אך לדעתי יש לכוון דעת הזוהר עם תלמודא דידן, דדעת שניהם שוין, דחצות לילה הוא מכוון באמצע הלילה בין בקיץ ובין בחורף שוין, ולא כדעת שערי ציון הנ"ל ... והא דכתב ואי אתוספן שעתי' בלילה, אינון דמתוספין דיממא אינון, אין הפירוש על מה דמתוספין בסוף הלילה לבד , כמו שהבין שערי ציון, רק דמתוספין על י"ב אמצעות דלילה בין בתחלה ובין בסוף).
(וכ"כ בשאילות הר' מיישטרלין בשו"ת מהרי"ל סימן קמב הב', בדפוס האנווא ש"ע. ובדפוסים שלנו הוא סי' קנ ([שאלה] ועוד נראה לי תימא על שנהג העולם מן התקופה, למה אין אומרים כמו שפירש רש"י פרק כיצד מעברין (עירובין נו, א) גבי סובב הרוח, שמתמעט היום חציו בזריחת מזרחית וחציו בשקיעת מערבית), מפירש"י בעירובין נו , א ( ו ביום הארוך עומדת בקרן מזרחית צפונית, ומהלכת מזרח דרום ומערב ושוקעת בקרן צפונית מערבית, ובלילה סובבת פני צפון, ולמחרת היום נקצר מעט, ואינה יוצאה בקרן, אלא נמשכת מן הקרן ולמזרח מעט ויוצאה, ובערב שוקעת בתוך המערב משוך מן הקרן מעט, ובלילה סובבת אותו מעט וכל הצפון ומעט במזרח יותר מליל של אמש, וכן בכל יום עד שיוצאה בתקופת תשרי באמצע המזרח ושוקעת באמצע המערב, לפיכך היום והלילה שוין) , ואם כן חצות לילה הוא באמצע חשכת הלילה, והוא תמיד י"ב שעות השוות אחרי חצות היום ).
ובכור שור ברכות ג, א (זמן חצות הוא לעולם שוה, בין בקיץ בין בחורף באמצע חשכה של לילה. כן כתב בספר ליקוטי האור, והשיג בדברים נכונים אמה שכתב בספר שערי ציון דסבירא ליה דלעולם הוה ששה שעות אחר תחלת החשיכה של לילה. וכ"מ בספר ראשית חכמה שער הקדושה, דכתב דבקיץ שהלילות קצרות יאכל קודם הלילה כדי שלא יעכבו העיכול מלקום בחצות, עד כאן דבריו. ואילו לדעת השערי ציון מה בין קיץ לחורף, לעולם יש לו שהות בשוה).
בשם ס' ליקוטי האור קרוב לסופו (חצות יום וחצות לילה בכל השנה הוא שוה להם ברגע אחת ... ומתוך זה יתבאר שמה שכתב בספר שערי ציון בתחלת שער א' בענין חצות לילה, הוא טעות גמור, כי חצות לילה לא ישתנה, רק התחלת הלילה וסופו. וזהו כוונת הזוהר שמביא שם ז"ל, אם אתוספן שעתי' בליליה, דיממא אינון), ו ראשית חכמה פ"ז (נמצא שמי שירצה לקום בחצות לילה צריך שלא ירבה באכילה גסה, שהוא מרבה שינה).
וכן הוא בסדור, סדר תיקון חצות (בחצות האמיתי דוקא (דלא כמגן אברהם)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות הנהגת אדם בבקר א דין השכמת הבוקר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וטוב שיתחנן בשעות שמשתנות המשמרות , שהן לסוף שליש הלילה ולסוף שני שלישי הלילה ולבסוף הלילה , שבאלו הזמנים הקב"ה זוכר לחורבן בית המקדש וכו' , לכן התפלה שיתפלל האדם באותה שעה על החורבן והגלות רצויה וקרובה להתקבל.
582 ברכות ג, א ( אמר רב יצחק בר שמואל משמיה דרב , ג' משמרות הוי הלילה , ועל כל משמר ומשמר יושב הקב"ה ושואג כארי ואומר אוי [לי] שהחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם ) .
וב' אוקימתות בגמרא שם (מאי קא חשיב רבי אליעזר ... סוף משמרה ראשונה, ותחלת משמרה אחרונה, ואמצעית דאמצעיתא. ואי בעית אימא כולהו סוף משמרות קא חשיב). לפי אוקימתא קמא, עיקר הזמן הוא בחצות לילה (אמצעית דאמצעיתא), שכן נתבאר לעיל מהדורא בתרא ס"ב. ולפי אוקימתא בתרא, היא בסוף כל אשמורה, שהיא שליש לילה , וכמבואר כאן (ראה לעיל שם הערה יג ).
והוסיף כאן "וכו'", כנראה לרמוז לסיום מארז"ל הנ"ל "ושרפתי את היכלי , והגליתים לבין אומות העולם" , וכן הוא בטור "לחורבן הבית וגלות ישראל שבין האומות ... החורבן והגלות". וראה חידושים וביאורים תורת אמת עז ע' 211.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר נו דין עניית הקדיש על ידי הקהל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ג יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא, הוא תרגום של יהי שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים , לכן אין להפסיק בין יהא שמיה רבא למברך, שלא להפסיק באמצע המאמר.
794 תוספות ברכות ג, א ד"ה ועונין (מדקאמר הכא יהא שמיה הגדול מבורך , משמע דתפלה אחת היא, ואינו רוצה לומר שיהא שמו גדול ושלם, אלא יהא שמו הגדול מבורך ).
(ובמפיק ה' . ומ"ש באגודה ברכות סי' ג ודרכי משה וט"ז סק"א ומ"א סק"ב שלפי פירוש זה צריך להיות שמיה בלא מפיק ה' , צע"ג, שכל שמה שבדניאל ה' מפיק ה') , אף שגם שם הוא תרגום של שמו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר נו דין עניית הקדיש על ידי הקהל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ד מצות הקדיש הוא לשמוע מן הש"ץ יתגדל כו', ועל זה יענה אמן יהא שמיה רבא, שאמן יהא שמיה רבא הוא ענייה על יתגדל כו'.
801 רמב"ם הלכות תפלה פ"ט ה"א (אומר קדיש, וכל העם עונים אמן יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא).
וכן הוא לקמן רס"י קכה (שמצות קדיש היא, שהש"ץ אומר יתגדל ויתקדש כו' בשביל כל הציבור, והם עונים אחריו אמן יהא שמיה רבא ... שאמן יהא שמיה רבא הוא ענייה שעונין הצבור אחר יתגדל שאמר הש"ץ), ומצוין שם לברכות ג, א (ועונין יהא שמיה הגדול מבורך ).
והיינו שעל מה שאמר הש"ץ "יתגדל ויתקדש שמיה רבא" (שמו הגדול ), עונה הקהל "יהא שמיה רבא מברך" (ששמו הגדול יהי' מבורך ).
ואף שהקהל עונה אמן שני פעמים באמצע (אחרי "שמיה רבא" ואחר "ויקרב משיחה"), מכל מקום, עניית "אמן יהא שמיה רבא מברך" נמשכת על "יתגדל ויתקדש שמיה רבא".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים ואלה המשפטים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והנה ע"ד הנ"ל בג' צמצומים דג"פ קדוש מלמעלה למטה יובן ג"כ ענין מארז"ל בג' שאגות שעל כל משמר ומשמר יושב ה' ושואג כארי כו' כמ"ש שאוג ישאג על נוהו כו'.
76 שעל כל משמר ומשמר : ברכות ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תרומה ועשית שנים כרובים זהב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, יא, יד
אך הנה להבין ביאור הדבר יש להקדים מה שאו' בלשון הקב"ה דוקא, וכן בכ"מ בדרז"ל נזכר שם זה דהקב"ה שהוא מורכב מב' ענינים קדוש וברוך שאומרים השרפי' ואופנים וחיות, שלכאו' הרי הן כמו ב' הפכים ממש שהרי או' והאופנים וחיוה"ק מתנשאים לעומתם ואו' ברוך כו', וכידוע דפי' קדוש הוא בחי' הבדלה והפלאה בערך למעלה מהכל, ופי' ברוך הוא בחי' ההמשכה בירידת האור בגילוי למטה
348 הקב"ה. . בדרז"ל נזכר שם זה : ראה ברכות ג, א. ב. מאמרי אדה"ז תקע"א כאן (ע' צו). מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תמה ואילך. וש"נ. ס"ע תנז ואילך ובהנסמן שם בח"א ע' רעו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר כו' אל תיראו כו' ויובן בהקדם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וביאור הענין יובן בהקדם מארז"ל לא זז מחבבה עד שקראה אמי, שהקב"ה קרא לכנס"י בשם אמי, והיינו כמו שהאם מברכת בנה כך כנס"י מברכת להקב"ה כו', כי הנה שם הקב"ה הוא קדוש וברוך , קדוש בוא"ו שהוא
1094 שם הקב"ה הוא קדוש וברוך : ראה ברכות ג, א. ב. ראה גם לקו"ת תזריע כב, ג. תו"ח תרומה ח"ב שיז, ב ואילך. וש"נ. וראה גם תו"ח בא ח"א קכב, ב. בסמוך הערה 1098.
[edn_129_א] להעיר ג"כ מסוכה מה, א וברש"י שם. וראה ג"כ פרדס שעה"כ שכ"ג, פ"ו מערכת וה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [אלא עלמא אמאי קאים] ועד"ז יובן ג"כ בנ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
(סא) וזהו שארז"ל ואלא עלמא על מאי קאים כו' ואיש"ר דאגדתא בשלהי סוטה, פי' שמי' רבא הוא בחי' שמו הגדול , והיינו שש' הוי' הוא בחכ' כמ"ש הוי' בחכ', וכן גם בתפארת הוא ג"כ ש' הוי' וכנ"ל בענין המשל ופחד כו', וזהו בחי' הוי' עצמו, ושם של הוי' היינו בחי' מל' שהוא בחי' השם של בחי' הוי' דת"ת, וזהו בחי' ש' הוי' סתם, אבל בחי' שמו הגדול הוא בכתר, ופעם מפרשי' שהוא בבינה וענינם א' שזהו לפי שהתגלות עתיק הוא בבינה, שנמצא זהו הכל ע"ש בחי' הכתר כו', והוא בחי' מל' דא"ק, ולכן תיקנו לומר מברך לעלם ל' יחיד להיות כי בבחי' א"ק אין חילוק רשות כנ"ל שהכל שלו ורגלי א"ק מסתיים בעשיי' כנ"ל באריכות, ובשעה שישראל עונים יש"ר מברך הקב"ה מנענע בראשו פי' הקדוש ב"ה הוא בחי' קדוש וברוך , והיינו פי' אוא"ס שהוא
1725 ובשעה . . הקב"ה מנענע בראשו : ברכות ג, סע"א. ראה גם לקמן (קרוב לסיום המאמר). תו"א מקץ מב, ב. (כאן) מג, סע"ג ואילך. לקו"ת שלח מח, ב. נ, א ואילך. חוקת סז, ב.
[edn_186_ט] בלקו"ת שלח נ, ב כותב : ”וע' בזהר פ' משפטים (דק"ה א') ובמק"מ שם דפי' שמו הגדול הוא בינה וע' בפע"ח שער הקדישים ספ"ב".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי רפאיני ה' וארפא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
והענין יובן בהקדים ענין התפילה שנק' צלותא בלשון הגמרא כי צלותא הוא מלשון הטי' כמאמר אצלי כו' שזהו בבחי' בעל הרצון שיהי' נמשך בבחי' רצון, כי באמת עצמות אא"ס הוא מובדל אפי' מגדר רצון והרצון נמשך מאתו ית' ע"י צמצומים כי רצון אותיות צינור שהוא המשכה בבחי' צמצום והמשכה זאת מן העצמות להיות רצון נק' בשם הפנה והטי' בלה"ק [כי הטי' הוא מה שכופף א"ע ממקום הגבוה להיות במקום נמוך יותר וד"ל], וזהו"ע התפלה שאומרים יה"ר שהוא בחי' המשכת הרצון מלמעלה מן הרצון, וזהו"ע הקב"ה מנענע בראשו כי ראש הוא גולגלתא שהוא בחי' רצון ומוחין שהוא בחי' חכמה, והנענוע הוא מלמעלה מן הרצון שיהי' בחי' רצון וחכמה, ובחי' זאת נק' ש"ע נהורין בל' הקבלה וזהו הושיעני שהו"ע המשכת ש"ע נהורין מלמעלה למטה ועי"ז ואושעה מלמטה למעלה [כענין משכני אחריך נרוצה ] להיות נמשך בכל פנימי' ועצמות הנשמה אליך, וזהו"ע והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה [וכמאמר כי תשוב אלי תשוב ] שגם צדיקים גמורים ישובו בתשובה בחילא יתיר כמו בעל תשובה כו' וד"ל.
95 הקב"ה מנענע בראשו : ברכות ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי אם בחוקותי תלכו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
והנה עם הנ"ל יובן ענין בחי' אחרונה דאא"ס כי הנה אנו אומרים אתה קדוש ושמך קדוש פי' לפי שאתה קדוש בעצם ומובדל מגדר המשכה פרטי' ואפי' מגדר ומקור למקור להמשכה פרטי' או כללי' כמשי"ת לכן שמך קדוש כי אין שם אחר שיכיליהו, כי א"א לקרותו חכים כיון שאינו מקור לחכ' בלבד , וגם א"א לקרותו בשם כללי המכיל לכל ע"ס כי אינו מקור בלבד לע"ס רק מצדו הי' ביכולתו להאציל ריבוא רבבות ספי' ועולמות לאין קץ, ומה שלא האציל רק מספר ע"ס בד' עולמות היינו מצד שעלה ברצונו כך ולא מצד העדר היכולת ח"ו כו', לכן כשאנו שואלים מהות א"ס מהו לא נוכל לו' רק שהוא קדוש ובשם אחר לא נוכל לקרותו כו' [ולכן כינו לו חז"ל בשם הקב"ה ], רק שאעפ"י שהוא קדוש בעצם אין הכוונה שהוא מושלל מגדר השפעה עד שלא יוכל להיות ממנו השפעה וגילוי כלל [כי זהו דעת אוה"ע אשר לא יבינו פעולת הוי' ולכן הוא מרומם אצלם מגדר גילוי וכמ"ש רם על כל גוים הוי', ואפי' אומות האחרונים ששבו והאמינו בחידוש העולם אינם מאמינים רק בהתהוות ממנו עולם שזה נק' השפעה מרחוק אבל אינם מאמינים בבחי' הגילוי שהוא ההתגלות שלו בעולם , ואפי' חסידי אוה"ע המאמינים בגילוי שלו בעולם היינו גילוי מציאותו בלבד עד שמצד זה נמצא בהם הביטול מצד השכל אבל מהותו הוא מרומם ומובדל אצלם עד שלא יתכן בו הגילוי, זולת לעם ה' המאמינים בתו' ומצות שהמה למעלה באצי' כלים רוחני' [כי כל התומ"צ נכללי' בע"ס דאצי' כו'] המכלים
77 כינוי לו חז"ל בשם הקב"ה : ראה ברכות ג, א. ב. בסמוך בפנים. תו"ח תרומה ח"ב שיז, ב ואילך. וש"נ. וראה גם לעיל מאמר ד"ה את שבתותי תרי"ב ע' תז ואילך. וראה גם תו"ח בא ח"א קכב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר