ג
ג ונודע כבר מה שהפליגו במעלה זו בספר הזוהרכו וכן אמרו בגמראכז שחצות לילה היא עת רצון וכמ"שכח ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור וגו' וגם אמרוכט כל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו שנאמרל קומי רוני בלילה לראש אשמרות שפכי כמים לבך נוכח פני ה' כלומר שכינה שרויה אצלךלא וראש אשמרות הוא חצות הלילהלב (ואם אינו יכול לקום בחצותלג יקום בראש האשמורה השלישיתלד) וכל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד משוך עליו ביוםלה שנאמרלו יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי וזה הנקרא עבד ה'לז כמ"שלח כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות ונכון להכין תרנגוללט להקיצו משנתומ בחצותמא וכמו שהיה עושה רבי עקיבאמב שהיה מוליך עמו תרנגול גם כשהיה מהלך בדרך כדי להקיצו בחצותמג ואם אין התרנגול מקיצו ישכור לו אדם שיקיצנו:
הערות
- כו. ראה זח"ב קצה, ב.
- כז. יבמות עב , א.
- כח. שמות יב, כט.
- כט. סוף תמיד (לב, ב). וראה גם הל' ת"ת פ"ד ה"ח וש"נ. ועי' קובץ ד"ת חי"ג ע' נג.
- ל. איכה ב, יט.
- לא. רש"י תמיד שם.
- לב. ברכות ג, ב לדעת רבי. וראה מ"מ וציונים. ועי' מהדו"ק ס"ח ובסידור בסדר תיקון חצות. ועי' בדה"ש סי' א סק"ו.
- לג. ובסידור כ' שמי שאינו יכול לקום כל לילה עכ"פ באיזה לילה שיכול כו'. ובאגה"ת ספ"י כ' שעכ"פ לא יפחות מפעם אחת בשבוע לפני יום השבת. וראה גם קונ' התפלה ע' 25.
- לד. ראה ברכות ג, א. ר"ח שם. ובסידור פסק דתחלת זמנה מתחלת האשמורה התיכונה וסוף זמנה עד אור היום למי שלא הי' יכול להקדים כמ"ש בפע"ח [שער תיקון חצות ספ"ד]. ועי' מהדו"ק ס"ח.
- לה. חגיגה יב , ב.
- לו. תהלים מב, ט.
- לז. זהר ח"א קלו, א. ח"ג יג, א.
- לח. תהלים קלד, א.
- לט. ראשית חכמה שער הקדושה פ"ז.
- מ. רש"י ברכות ס, ב.
- מא. ראשית חכמה שם. וראה קובץ ד"ת חי"ב עמ' נד.
- מב. ברכות ס, ב.
- מג. ראשית חכמה שם.
תניא, אגרת התשובה י׳ - הטקסט מספריא
וְהִנֵּה, תְּשׁוּבָה עִילָּאָה זוֹ, דְּאִתְדַּבְּקוּתָא דְרוּחָא בְּרוּחָא עַל־יְדֵי תּוֹרָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים, הִיא בִּבְחִינַת הַמְשָׁכָה מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, לִהְיוֹת דְּבַר ה׳ מַמָּשׁ בְּפִיו, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ״, ״וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי״ בִּגְמִילוּת חֲסָדִים, דְּ״חֶסֶד דְּרוֹעָא יְמִינָא וְכוּ׳״.
אֲבָל אָדָם הַתַּחְתּוֹן צָרִיךְ לֵילֵךְ מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה מִמַּטָּה לְמַעְלָה, הִיא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה עִילָּאָה וְאִתְדַּבְּקוּת רוּחָא בְּרוּחָא, בְּכַוָּונַת הַלֵּב בִּתְפִלָּה, וּבִפְרָט בִּקְרִיאַת־שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ, כְּדֵי לוֹמַר: ״וְאָהַבְתָּ וְגוֹ׳ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וְגוֹ׳״, בֶּאֱמֶת לַאֲמִיתּוֹ: וְכֵן: ״וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְגוֹ׳, וְדִבַּרְתָּ בָּם וְגוֹ׳״, לִהְיוֹת דְּבַר ה׳ בְּפִיו בֶּאֱמֶת, ״וְאֵין אֱמֶת וְכוּ׳״:
וְכֵן לְקַיֵּים כָּל הַמִּצְוֹת, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: ״אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו״, כְּמוֹ: ״הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי״, הִיא בְּחִינַת קֹדֶשׁ הָעֶלְיוֹן, לְשׁוֹן פְּרִישׁוּת וְהַבְדָּלָה, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְלַבֵּשׁ תּוֹךְ עָלְמִין, מִשּׁוּם דְּ״כוּלָּא קַמֵּיהּ כְּלָא חֲשִׁיב״, אֶלָּא בִּבְחִינַת סוֹבֵב כָּל עָלְמִין, הוּא רָצוֹן הָעֶלְיוֹן בָּרוּךְ־הוּא וְכוּ׳, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּלִקּוּטֵי־אֲמָרִים פֶּרֶק מ״ו.
וְגַם אַחַר הַתְּפִלָּה אוֹמְרִים: ״אֵלֶיךָ ה׳ נַפְשִׁי אֶשָּׂא״, דְּהַיְינוּ, לְאִתְדַּבְּקָא רוּחָא בְּרוּחָא כָּל הַיּוֹם וְכוּ׳. וְכָל זֶה, עַל־יְדֵי הַהִתְבּוֹנְנוּת בִּגְדוּלַּת אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא בְּהַעֲמָקַת הַדַּעַת, בִּ״שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ״ וּבִ״פְסוּקֵי דְזִמְרָה״, כַּנּוֹדָע.
וּמֵאַחַר שֶׁהַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה עִילָּאָה – צָרִיךְ לְהַקְדִּים לְפָנֶיהָ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה תַּתָּאָה. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה בַּמִּשְׁנָה: ״אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ כּוֹבֶד רֹאשׁ״, וּפֵירֵשׁ רַשִׁ״י: ״הַכְנָעָה״, וְהִיא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה תַּתָּאָה לְעוֹרֵר רַחֲמִים כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, וְכִדְיָלִיף הָתָם בַּגְּמָרָא מִקְּרָא, דִּכְתִיב: וְהִיא מָרַת נָפֶשׁ.
אָכֵן, בַּבָּרַיְיתָא שָׁם: ״תָּנוּ רַבָּנָן, אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה״. וְעַכְשָׁיו בְּדוֹר יָתוֹם הַזֶּה, שֶׁאֵין הַכֹּל יְכוֹלִין לַהֲפוֹךְ לִבָּם כְּרֶגַע מִן הַקָּצֶה, אֲזַי, עֵצָה הַיְּעוּצָה לְהַקְדִּים בְּחִינַת תְּשׁוּבָה תַּתָּאָה בְּתִיקּוּן חֲצוֹת כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. וּמִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ בְּכָל לַיְלָה – עַל כָּל פָּנִים לֹא יִפְחוֹת מִפַּעַם אַחַת בַּשָּׁבוּעַ, לִפְנֵי יוֹם הַשַּׁבָּת, כַּנּוֹדָע לַיּוֹדְעִים, שֶׁהַשַּׁבָּת הִיא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה עִילָּאָה, וְשַׁבָּ״ת – אוֹתִיּוֹת ״תָּשֵׁ״ב אֱנוֹשׁ״, כִּי בְּשַׁבָּת הִיא עֲלִיּוֹת הָעוֹלָמוֹת לִמְקוֹרָם כוּ׳, וּבִפְרָט תְּפִלּוֹת הַשַּׁבָּת, וְדַי לַמֵבִין.
(וּבָזֶה יוּבַן מַה שֶּׁכָּתוּב: ״שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ״, פֵּירוּשׁ, כִּי מֵאַחַר שֶׁ״מָּחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ״ הִיא הַעֲבָרַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא, וּ״גְאַלְתִּיךָ״ מִן הַחִיצוֹנִים בְּהִתְעוֹרְרוּת רַחֲמִים עֶלְיוֹנִים, בְּאִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא בִּתְשׁוּבָה תַּתָּאָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל – אֲזַי – ״שׁוּבָה אֵלַי״ בִּתְשׁוּבָה עִילָּאָה):
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.
- אגרות קודש כרך כח י'תשנג יבמות עב, ב
- לקוטי שיחות כרך ל לך לך שיחה ב יבמות עב, א
- לקוטי שיחות כרך לה לך לך שיחה ב יבמות עב, א
- לקוטי שיחות כרך לו הוספות תשא יבמות עב, ב
- לקוטי שיחות כרך ג לך לך שיחה א יבמות עב, א
- לקוטי שיחות כרך יז תזריע שיחה א יבמות עב, ב
- לקוטי שיחות כרך יח חוקת שיחה ב יבמות עב, א
- לקוטי שיחות כרך כג בהעלותך שיחה א יבמות עב, א
- תורת מנחם תשי"א הדרן על הש"ס* יבמות עב , א
- תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשי"ג יבמות עב, רע"א
- תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה יבמות עב, ב
- תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ב יבמות עב, א
- תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח מקול מחצצים בין משאבים יבמות עב, א
- שו"ת אבן העזר סימן יא יבמות דף ע"ב א
- לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח ברך יבמות עב, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ה (סי' תעב-תפו) תפ סדר כוס רביעי יבמות עב, ב
- לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום ברך יבמות עב, ב
- ביאורי תניא קיידנר, יעקב פרק יד יבמות עב, א