165
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שווה באופן המחשבה50, ולכן אין דעותיהם נחשבות כשתי דעות שונות.
אך מצד שני, כדי לפסוק דין, צריכות כל הדעות השונות להגיע לידי אחדות ולפסוק באותו אופן. וזאת על ידי הכלל "אחרי רבים להטות"51, ובאופן שהדיינים של המיעוט החולק מוכרחים לבטל את דעתם כלפי דעת הרוב.
אך גם בכך יש שני אופנים, כמבואר בדברי ה"אחרונים"52:
אופן אחד הוא, שלמרות שהדיינים שבדעת המיעוט סוברים אחרת מצד עצמם, בכל זאת, ביודעם את דברי התורה "אחרי רבים להטות", הם מבטלים את דעתם כלפי דעת הרוב. באופן זה, אין ה"אחדות" באה מצד דעתם שלהם, אלא מצד דברי התורה (אחרי רבים) ומצד הרוב.
האופן השני הוא, שלאחר שמכריעים כדעת הרוב, הופכת דעה זו לפסק של כל חברי הסנהדרין, כי לאחר מכן מסכימים כולם לדעת הרוב: ביודעם את דברי התורה "אחרי רבים להטות", הם מעיינים שוב בענין הנידון, עד אשר דעתם שלהם משתנה ומסכימה לדעת הרוב, וסוברת כמוהו. באופן זה בא ה"שלום" מצד ה"רבים" עצמם.
ח. "שלום עליכם" "עליכם שלום"
הסבר זה לשני האופנים של "שלום" מבהיר את מנהג ישראל, שכאשר נפגשים שני יהודים ושואלים בשלום, אומר הראשון "שלום עליכם", והשני משיב "עליכם שלום"53.
ולכאורה, אין מובן: (א) מדוע אומרים אפילו ליחיד "שלום עליכם", ולא "עליך"54, כפי שמוצאים בגמרא55 את הניסוח "שלום עליך רבי ומורי"? (ב) מדוע משיב השני "עליכם שלום" – בסדר הפוך56 לעומת הפותח57?
הערות
- 50. ראה רש"י סנהדרין שם ריש ע"ב.
- 51. משפטים כג, ב. וראה מדרש תהלים וירושלמי שבהערה 45.
- 52. בהבא לקמן – ראה צפע"נ כללי התוהמ"צ (ערך רוב ומיעוט. וש"נ). כללים שבסו"ס גט פשוט (להר"מ חביב) כלל א'. וראה לקו"ש [המתורגם] חכ"א ע' 125 ואילך ובהערות 31, 33 שם. סה"ש תשמ"ט ח"ב ע' 727.
- 53. וכ"ה נוסח קידוש לבנה בסידורים [למרות שלשון הטור (או"ח סו"ס תכו. ובב"ח שם: כך הוא בנוסחאות מדוייקות), רמ"א (שם ס"ב) ועוד הוא – "שלום עליך"]. וראה לקוטי דיבורים ח"א ג, א. ס' השיחות תש"ג ע' 25.
- 54. ובשער הכולל (פל"ג אות ז) מתרץ ע"פ דברי המט"מ (סקנ"ד. הובא בשו"ע אדה"ז או"ח סקפ"ט ס"ה) שאפילו יחיד המתפלל לעצמו אומר "ואמרו אמן" – כי הוא "להמלאכים המלוין את האדם כו'". וראה לקוטי מהרי"ח סדר ר"ח עוד תירוצים.
- 55. ברכות ג, א. ובריבוי מקומות. וראה לעיל הערה 53 הדיעות בנוסח קידוש לבנה.
- 56. ודלא כבברכות שם (ועוד) שגם החזרת שלום היא בלשון "שלום עליך".
- 57. ראה ס' טעמי מנהגים (בליקוטים שבסוף הספר אות לב־לג) – כמה טעמים ע"ז. – וידועה ה"צחות" בזה, דמכיון שחבירו אומר "שלום עליכם" אומר איפכא מסתברא (עליכם שלום)... וע"פ המבואר לקמן בפנים מתורץ, שיש בצחות זו ענין טוב, שהעונה רוצה להוסיף על דברי הפותח. כדלקמן.
מצוטט בעמוד אחד
שוע"ר עם ביאור דברי שלום ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
- הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) ‹ הוספות לקוטי שיחות חכ"ה ע' 165
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.