ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ז

395

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

עבד לאדונו, ובודאי יותר מחובת בן לאביו⁵⁴ – וכיצד אפשר לומר שעל־פי ההלכה מגיע ליהודי שכר⁵⁵ על עובדו את ה'⁵⁶?

ח. בתורה שני צדדים – מצד הנותן ומצד המקבל

ההסבר לכך הוא: התורה והמצוות ניתנו מהקדוש־ברוך־הוא לישראל, ומובן, שיש בהם הגדרות מבחינת הנותן – הקדוש־ברוך־הוא, והגדרות מבחינת המקבל – ישראל⁵⁷.

לכן מוצאים בתורה שני קצוות: "אין דברי תורה מקבלין טומאה" – כאשר הם נלמדים על ידי יהודי שאינו טהור – כי "דברי כאש"⁵⁸: אלה הם דבריו של הקדוש־ברוך־הוא. מצד שני, "רב שמחל על כבודו כבודו מחול", כי "תורה דיליה (=שלו) היא"⁵⁹, זוהי תורתו של הרב. כלומר, חלק מהענינים בתורה נשארו "בבעלות" הקדוש־ברוך־הוא, וחלק עברו לבעלות ישראל.

וכשם שהדבר כך לגבי התורה והמצוות עצמם, כך גם בקשר לחובה ללמוד תורה ולקיים מצוות, שיש בה שני צדדים:

מצד הנותן מוטלת על היהודי חובה לקיים תורה ומצוות כשימוש בן לאביו ועבד לרבו, ומצד המקבל – עסקו בתורה ובמצוות היא חובה שקשורה, לפי התורה⁵⁶, בקבלת שכר⁶⁰, כקבלן ושכיר⁶¹.

[שני צדדים מנוגדים אלו בחובת קיום תורה ומצוות מתבטאים גם בהבדל שבין שני סוגי מצוות – המצוות שלגביהן "יהרג ואל יעבור" (עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים),

הערות

54. וכדמוכח גם מהחיוב דמס"נ על קדה"ש – ודלא כבן שאינו מחוייב למסור נפשו עבור אביו, שהרי חייך קודמים (ב"מ סב, א) ועד שאבידתו ואבידת אביו אבידתו קודמת (שם לג, א). אבל להעיר מלקו"ת ר"ה סב, ד: וזה (מה שבן אינו מחויב למסור נפשו עבור אביו, זהו) מחמת שהוא נהי' מהות בפ"ע, אף הנשמה אינו כך רק כולא חד ואינה נפרדת ממנו ית' כלל – שמזה משמע, שהחיוב דמס"נ על קדה"ש הוא גם מצד זה שבנ"י הם בנים להקב"ה (מכיון שאינם נפרדים). ועיין תניא ספכ"ד: אפי' בעבירה קלה כו' גזירת הכתוב הוא (דלכאורה משמע דגזה"כ הוא ביהרג ואל יעבור – אף שי"ל דיעבור פ"א כדי שישמור פעמים הרבה). ואכ"מ.
55. להעיר מאבות פ"א מ"ג: אל תהיו כעבדים כו' ע"מ לקבל פרס כו'. ובתויו"ט שם: שגם העובדים להפרע לקבל שכר הוא קורא אותם עבדים כו', עיי"ש.
56. להעיר מחסדי אבות (להחיד"א) כאן.
57. ראה בארוכה הדרן הא' על מס' פסחים (נדפס בהגש"פ עם לקוטי טעמים מנהגים וביאורים (קה"ת, תשמ"ו־ז) ע' תסד ואילך). וראה שם כו"כ דוגמאות לזה.
58. ברכות כב, א.
59. קדושין לב, סע"א ואילך.
60. ושני ענינים בזה: א) בכוונת האדם – דמכיון שהעבודה מאהבה "היא מעלה גדולה מאד ואין כל חכם זוכה לזה" (רמב"ם הל' תשובה פ"י ה"ב), לכן העבודה ברוב בנ"א, ובפרט בקטנים כו' היא "כדי לקבל שכר" (ראה רמב"ם שם ה"ה). ב) שהקב"ה מחויב (כביכול) לתת שכר לאדם עבור עבודתו (גם כשעבודתו היא שלא ע"מ לקבל פרס), בדוגמת החיוב דשכר שכיר.
61. להעיר שבנוגע לישראל בזה"ג אומרים (ברכות ג, א) אב שהנגלה את בניו .. לבנים שגלו מעל שלחן אביהם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.