שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כז י'קעט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
בהוספה לדברים הנאמרים בהתועדות דימי גאולה אלו, בהתאסף כמה וכמה מאחינו בני ישראל שליט"א, אשר תוקף מיוחד לדברים הנאמרים במותב בי' עשרה , דאכל בי עשרה שכינתא שריא , על אכו"כ בפני כמה וכמה עשיריות מבנ"י,
4 דאכל . . שריא סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יג ד'תשכד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
נעם לי להוודע מהרה"ח אי"א נו"נ בעל מדות וכו' מו"ה אוריאל שי' צימר, אשר כבקשתי ביקר את כת"ר ודבר אתו עמו ע"ד הפצת לימוד החסידות באותם החוגים והסביבה אשר ידו מגעת והשפעתו, ובפרט מאשר בתוך השיחה הוזכר ע"ד גזעו ומחצבתו שהיו שייכים, ובטח גם מקושרים עם כ"ק אדמו"ר נשיאנו, ומהם אדמו"ר הצמח צדק, והרי קדושה אינה זזה ממקומה וזוכים הבנים ובני בנים בנוי כו' ובחכמה וכו', ואם בנוגע לנוי וחכמה גשמיים כן עאכו"כ בנוי וחכמה רוחניים, ובפרט בלימוד תורתם אשר נצחית היא ועלי' נאמר הלא כה דברי כאש, המטהר מכל עניני העלם והסתר עוד יותר מטהרה במים , וכמארז"ל (סנהדרין לט, א) עיקר טבילותא בנורא הוא .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כ ז'תקצו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וכאש דוקא (ברכות כב, א) - שעיקר טבילוותא לטהר גם אחרים, בנורא הוא (סנהדרין לט, א), וד"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל בראשית שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
בהצטרף יחדיו עשרה מישראל הרי זו עדה קדושה (וכל בי עשרה שכינתא שריא ); בכמה ענינים — "העשירי יהי' קודש".
21 סנהדרין לט, א. וראה אגה"ק סכ"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שיחיו שברכו אותו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
און ווי פאַרשטאַנדיק דערפון וואָס מיט דער ברכה האָט משה געבענטשט אידן אַז עס זאָל זיין די השראת השכינה אין משכן — "יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם, ויהי נועם ה' אלקינו עלינו גו'", און אין אופן פון "כוננה עלינו גו'", באַפעסטיקט אויף אַ יסודות'דיקן אופן — מיט אַ קביעות, לעד ולנצח נצחים (כמובן פון דעם פירוש אין תניא אין "שכינתא שריא" , אַז דאָס איז בקביעות ונצחיות), און "ושכנתי (בקביעות) בתוכם", בתוך כל אחד ואחד מישראל.
24 ראה תניא פ"ו (י, ב), שמביא מאחז"ל (סנהדרין לט, א) "כל בי עשרה שכינתא שריא (ומוסיף בתניא:) לעולם".
וי"ל, כי התוכן בתניא שם הוא ש"צד הקדושה אינו אלא השראה והמשכה מקדושתו של הקב"ה ואין הקב"ה שורה אלא על דבר שבטל אצלו יתב' בין כו' בין בכח כו', ולכן אמרו רז"ל שאפי' אחד שיושב ועוסק בתורה שכינה שרוי' כו' וכל בי עשרה שכינתא שריא לעולם" — שמכיון "שבכחו להיות בטל ממש" לעולם, לכן גם השראת השכינה עליו הוא לעולם. וראה גם תניא ספל"ה.
ולהעיר שבתניא ספי"א מביא מאחז"ל הנ"ל (שכל בי עשרה שכינתא שריא ) בנוגע להרשע ורע לו, שבחי' טוב שבו הוא רק בבחי' מקיף עליו (שריא ). ועפ"ז נמצא שהענין דשכינתא שריא הוא תמיד בכל ישראל (גם במי שאין בו בחי' טוב בגלוי), וראה לקו"ת ר"פ ראה. ד"ה ראה תשמ"ג (נעתק בקובץ י"א ניסן שנת הפ"ט אות יט). ויש לתווך זה עם משנ"ת בתניא פ"ו הנ"ל, ע"פ המבואר בלקו"ת (יוהכ"פ סט, ב), שאף שהשראה היא בחי' מקיף (וראה גם אגה"ק סכ"ג. תו"א נד, ג) "אעפ"כ הוא פועל פעולה בהם כו'".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח בהעלותך שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
הצורך בביטול וענוה הוא לא רק בשייכות לנבואה ורוה"ק, אלא בשביל כל מדריגה של "השראת השכינה", ע"ד מרז"ל אכל בי עשרה שכינתא שריא , ואפילו אחד שיושב ועוסק בתורה שכינה שרוי', שבכל זה אמרינן ש"אין הקב"ה שורה אלא על דבר שבטל אצלו ית'", וי"ל שזוהי הדרגא הא' הנ"ל שבענוה, שהיא תנאי והקדמה מוכרחת להשראת השכינה, ובלי זה אי אפשר להיות השראת השכינה על האדם כלל [ובענין זה הענוה היא כמו שאר התנאים דגבור עשיר וחכם, שכולם הם רק תנאים והקדמה שבלי זה אי אפשר שתהי' השראת השכינה].
31 סנהדרין לט, א. ואף שאינם מדברים בד"ת (תניא אגה"ק סכ"ג).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב במדבר שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
השכינה, "אכל בי עשרה שכינתא שריא" , ואפשר לומר שם דבר שבקדושה, דבר המהוה הוספה באיכות.
7 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
"אכל בי עשרה – שכינתא שריא" .
29 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה לג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
כ"ק מו"ח אדמו"ר החל פעם התוועדות שלו בענין "אכל בי עשרה שכינתא שריא" :
1 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה לד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
כ"ק מו"ח אדמו"ר החל פעם התוועדות שלו בענין "אכל בי עשרה שכינתא שריא" :
1 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תשא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
טבילה במים מסירה את הטומאה; טבילה באש , וכדברי הגמרא "עיקר טבילותא בנורא" , אינה מסירה את הטומאה, אלא תוכנה כפעולת האש כפשוטה – "מחזירן לכבשן" – נוצרת מציאות חדשה לגמרי.
62 סנהדרין לט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז ויקהל שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
נאמר בגמרא "עיקר טבילותא בנורא" – הדרך העקרית להיטהרות מן הטומאה היא אש.
30 סנהדרין לט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז שמיני שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וה"שלום" בין נחש דקליפה לבין שרשו, נחש דקדושה, הוא על־ידי וי"ו רבתי, כי החיבור בין "מעלה" לבין "מטה" הוא באמצעות הקו האמצעי ה"מבריח" ומחבר מן הקצה העליון ביותר עד הקצה התחתון ביותר – דלא כטעות המין ש"מפלגך לעילאי דהורמיז (=צד הטוב) מפלגך לתתאי דאהורמיז (=צד הרע)".
57 סנהדרין לט, א. לקו"ת שה"ש לח, ג. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חוקת שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
תורה מחייהו"), וכאשר הגוף חוזר לתחייה על ידי אור תורה וטל תורה, הרי דברים אלו מטהרים אותו בעת התחייה.
98 ראה זח"ג מט, א. ובלקו"ת האזינו עג, ג. שהטל דתחיית המתים הוא למעלה מ"שיורי טלא דבדולחא" שמטהר טומאת מת דזהר שם. וראה המשך וככה תרל"ז פס"ח. ועוד. ולהעיר גם ממרז"ל (סנהדרין לט, א) עיקר טבילותא בנורא . ועל תורה נאמר (ירמי' כג, כט) "הלא כה דברי כאש", ואינו מקבל טומאה (ברכות כב, א). וראה חגיגה בסופה "ת"ח שכל גופן אש". ובארוכה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 465.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט חג הסוכות שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
בי עשרה שכינתא שריא" , ובמיוחד בהתכנסות שמטרתה לעורר יראת שמים, מסייע הדבר לכך שתתגלה בו הנקודה היהודית והאמונה אשר תמיד באמנה אתו.
63 סנהדרין לט, א. וראה אגה"ק סי' כג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ וישב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
על ידי כך שעשרה מישראל נמצאים יחדיו, אז "שכינתא שריא" – אז שורה אור אלקי הנעלה מן העולם, ואפילו מן המלאכים, ומכך נובע הכח להישאר מעל המצרים, מעל המיצרים והמגבלות של הגלות.
33 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ובפרט בלימוד תורתם, אשר נצחית היא, ועלי' נאמר הלא כה דברי כאש, המטהר מכל עניני העלם והסתר עוד יותר מטהרה במים , וכמארז"ל (סנהדרין לט, א) עיקר טבילותא בנורא הוא ,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג בהעלותך שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
כדי להבין זאת יש להקדים ולציין, שבענין של "שכינה שורה" יש דרגות רבות, החל מנבואת משה בשלימותה, ועד "אכל בי עשרה שכינתא שריא" , ו"אף שאינם מדברים בדברי תורה".
61 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
1 דאכל בי עשרה שכינתא שריא (סנהדרין לט, א). וראה אגה"ק סכ"ג (קלו, ב) ,ששמעתי מרבותי (הבעש"ט והה"מ) כו' אף שאינם כו'".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
69 הגם ש,כל בי עשרה שכינתא שריא" (סנהדרין לט, א) ,אף שאינם מדברים בדברי תורה" (אגה"ק סכ"ג (קלו, ב)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת משיחת* יום ב' דחג השבועות ה'שי"ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אודות מעלתו של רבי מצינו ש"לא הכניס ידו תחת אבנטו", היינו, שאצלו לא הי' חילוק בין ענינים נעלים ששייכים לשמים לענינים תחתונים ששייכים לארץ [כפי שמצינו ש"א"ל ההוא אמגושא לאמימר מפלגך לעילאי דהורמיז מפלגך לתתאי דאהורמיז" , ש"הי' נוטה למינות שמי שברא הרוחני לא ברא הגשמי, ולזה אמר מפלגך ולעילא ששם כלי הנשימה הרוחניים חלק הקב"ה הוא, ומפלגך לתתאי ששם כלים הגשמיים ("אוכלין ושותין כו' פרין ורבין") חלק כח אחר הם"], אלא, גם הענינים הגשמיים (מפלגך לתתאי ) היו לשמים , ועד כדי כך, שאע"פ ש"לא פסק מעל שולחנו לא חזרת כו' לא בימות החמה ולא בימות הגשמים", מ"מ, "בשעת פטירתו .
455 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות) ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ידוע ש"אכל בי עשרה שכינתא שריא" , ועאכו"כ כשנמצאים במעמד של כמה פעמים עשרה מישראל, ובפרט ביו"ט, "זמן שמחתנו", ובשמחת תורה – הרי בודאי ש"שכינתא שריא" .
206 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
מי מקוה הם נפרדים ממקורם [הן במקוה של מי גשמים, שמי המקוה אינם כמו שהיו במקורם בהעבים שבשמים, ועאכו"כ במקוה שנעשה מקרח או שלג], משא"כ מי מעין הם מחוברים למקורם (ומי מעין שהפסיקום אין להם דין מעין).
607 ולהעיר, שהטבילה בשמים היא באופן אחר לגמרי – "בנורא טביל" (סנהדרין לט, סע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ומעלה יתירה בהפעולה (לא רק על נפש אחת , אלא גם) על עשרה מישראל – "אכל בי עשרה שכינתא שריא" .
695 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* יו"ד שבט ה'תשי"א**
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
בעמדנו במעמד עשרה מישראל, "אכל בי עשרה שכינתא שריא" , ובפרט כשישנם כמה פעמים עשרה , ובפרט בבית הכנסת ובית המדרש (כידוע שיש מעלה בבית הכנסת לגבי בית המדרש ובבית המדרש לגבי בית הכנסת), וביתר שאת וביתר עוז בד' אמותיו של הרבי, בהמקום שבו חי כמה וכמה שנים, ובו התפלל ולמד – עומד כאו"א בהתעוררות שמהיום והלאה תהי' הנהגתו כדבעי למהוי, וכיון שהולכים לקראת לעתיד לבוא, אזי הלכה כבית שמאי שמחשבה לבדה מעבירה ("שטעלט איבער") למעמד ומצב אחר, ותהי' היציאה מן המיצר אל המרחב.
1195 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
כיון שנמצאים עתה במעמד של כו"כ מישראל, אשר, "כל בי עשרה שכינתא שריא" , ה"ז בודאי ענין של שמחה, ובמילא, צריך כל אחד לפעול בעצמו רגש השמחה, וגם לפעול ולהמשיך השמחה בעולם.
1426 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
כי, במעמד כזה השראת השכינה היא ביתר שאת וביתר עוז, כמארז"ל "אכל בי' עשרה שכינתא שריא" , ועאכו"כ כאשר העשרה (כל המתאספים יחדיו) עוסקים בעניני תורה ויראת שמים,– וכדאיתא על זה המשל מאדם הרואה צדיק המתפלל ושופך נפשו לפני ה', שהראי' ("צוקוקן זיך") כשלעצמה, גם אם הרואה אינו עושה שום דבר, פועלת על האדם הרואה לכל-הפחות בדרך מקיף –
37 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יו"ד שבט ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
כאשר ישנה מסיבה ואסיפה של עשרה מישראל, ד"כל בי עשרה שכינתא שריא" , וכמ"פ עשרה מישראל, ובפרט כשמתאספים כדי להתחזק בעניני תומ"צ, וביום ההילולא של נשיא הדור – הרי בודאי עומדים כולם בהתעוררות ובאחדות.
198 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
לכל לראש – המסיבה וההתוועדות של כו"כ מישראל כשלעצמה, כדאיתא בגמרא "אכל בי' עשרה שכינתא שריא" , ובפרט שישנם כמה וכמה פעמים עשרה מישראל.
4 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
– שמלבד מעלת היום יש תוספת סייעתא דשמייא מצד המסיבה גופא, שהרי "אכל בי' עשרה שכינתא שריא" , ועאכו"כ כשישנם כמה פעמים עשרה , ולא עוד אלא שמתאספים בשביל ענין של מצוה, ליתן שבח והודי' להקב"ה על השחרור ממאסר, בעתו ובזמנו, של מנהיג ישראל, שעי"ז נבקע ("האָט זיך דורכגעבראָכן") ההעלם והסתר, וכבר נשאר צינור פתוח על כל הדורות כולם עד ביאת המשיח וגם לאחרי כן –
68 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
כאשר יהודים מתאספים יחדיו – "אכל בי' עשרה שכינתא שריא" , ועאכו"כ כאשר תכלית ההתאספות היא להביא לידי התעוררות בעניני תומ"צ, שאז נעשה לא רק "שכינתא שריא " בדרך מקיף , אלא באופן של המשכה בפנימיות , ולא רק בהגוף ונפש הבהמית, אלא גם בחלקו בעולם, ועי"ז בכל העולם כולו –
212 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
הדין הוא, שכאשר ישנם עשרה מישראל, אין שום נפק"מ מהי האיכות של עשרה אלו; אם רק בכמות הם עשרה – שורה שם שכינה, "אכל בי עשרה שכינתא שריא" , ואפשר לומר דבר שבקדושה, שזוהי הוספה באיכות.
14 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
[וכן הוא בנוגע להענין ד"אכל בי עשרה שכינתא שריא" – שאפשר לעשות "מנין" מעשרה יהודים פשוטים, אבל מ תשעה אנשים במדריגת משה רבינו ("ניין משה רבינו'ס") – אי אפשר לעשות "מנין"].
29 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
יש טענה שאפילו בשעה שאין עוסקים בתורה הרי גם אז "אכל בי עשרה שכינתא שריא" , שענין זה הוא אפילו בשעה שאינם עוסקים בדברי תורה; ואפילו אם הוא אחד – הרי יש לו נפש אלקית, ואפילו לקל שבקלים יש נשמה, אלא שהיא בבחינת מקיף, ובמילא, בכל מקום שהולך, הולך הוא יחד עם הנשמה ועם הקב"ה, ואם כן – "מדוע תתנשאו"?
28 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ו שיחת אור ליום ועש"ק, ב' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ובפרט כאשר השמחה היא במעמד כו"כ מישראל, אשר א"כל בי עשרה שכינתא שריא" , בדרך מקיף, ונוסף לזה יש גם המעלה שלהסוכה, שמהמקיף דסוכה מסבב את כל מציאות האדם מכף רגלו ועד קדקדו, ונעשה "למחסה ולמסתור מזרם וממטר", שזהו"ע של הגנה שלא תהי' יניקת החיצונים – אזי בודאי שיכול וצריך להיות עתה ענין השמחה, והמקיף דסוכה יגן שלא יבוא מזה ענין בלתי-רצוי.
17 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ואם כן, הרי בשעה שמתקבצים יחדיו עשרה מישראל, שאז "שכינתא שריא" "אפילו כשאינם מדברים בדברי תורה", ובפרט כשגם עוסקים בד"ת, ובפרט כשהדבר נעשה מתוך התוועדות חסידית, ובפרט כשחוזרים על פתגם מא' מרבותינו נשיאינו, שענינו של רבי הוא "אנכי עומד בין הוי' וביניכם", ונמצא שמצרפים לזה גם את העצמות – אזי יש בכחם לפסוק שגם יהודי נוסף יתעורר במסירות-נפש ויעמוד בתוקף בעניני יהדות – כשם שהם מאחלים זאת לעצמם .
44 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' האזינו, ליל וא"ו תשרי ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
כ"ק מו"ח אדמו"ר פתח פעם התוועדות בהענין ד"אכל בי עשרה שכינתא שריא" .
5 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכמאמר "שמשא אכולי עלמא נייחא".
15 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכן הוא בנוגע לכל הפרטים שישנם בימי הפורים:ובהקדמה – שדבר המאיר, כמו השמש, הרי זה באופן ששמשא אכולי עלמא נייחא, ומשתקפת בכל דבר, ובאופן שמשתקפת אפילו בטיפה אחת של מים באותה צורה כפי שמשתקפת בים הגדול.
6 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכמו אור וזיו השמש, דשמשא אכולי עלמא נייחא, הנה האור אינו פועל שום שינוי בהשמש, דכאשר מאיר אור לא נגרע מאומה בהשמש, וכאשר אינו מאיר אור לא ניתוסף מאומה בהשמש.
27 ראה סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
– לא כפי ששאל המין "כמה שכינתא אית לכו", שכן, "שמשא אכולי עלמא נייחא"; אותו הקב"ה ואותו עצמות ומהות ("דער זעלבער אויבערשטער און דער זעלבער עצמות ומהות") שנמצא בקדשי קדשים בבית ראשון בימי שלמה כאשר "קיימא סיהרא באשלמותא", יכולים לפעול שיהי' בביתו הפרטי, באיזה חדר שיהי', במטבח או בחדר המטות,כאשר האשה מתנהגת באופן של "החן", דהיינו, ההנהגה בכשרות ובצניעות בקיום ג' המצוות שניתנו במיוחד לנשים, שהר"ת שלהן הוא "החן", ובכל הענינים שהנשים חייבות בהן, כפי שמונה רבינו הזקן בהלכות תלמוד תורה, ובכללות הנהגת הבית על יסודי התורה והמצוה.
181 סנהדרין לט, א. הובא בתניא ספל"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ובהתאם לכך, הנה כאשר יהודים מתאספים יחד, אשר, "אכל בי עשרה (יהיו מי שיהיו) שכינתא שריא" , וכפי שמבאר רבינו הזקן ש"אף שאינם מדברים בדברי תורה" (או עוסקים במעשה המצוות), הנה עצם העובדה שעשרה מישראל מתאספים יחד בשלום ובאחוה, הרי זה גורם השראת השכינה ביתר שאת וביתר עוז,
2 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ובנדו"ד – האמור לעיל ע"ד המשכת האחדות דחודש תשרי על כל השנה כולה, מודגש ביותר בנוגע לאורחים שעומדים לנסוע מכאן – לאחרי שהייתם משך זמן ביחד עם כו"כ מבנ"י, אשר, "כל בי עשרה שכינתא שריא" , ובפרט כמה פעמים עשרה – כיון שהנסיעה מכאן היא ענין של פירוד בגשמיות , ובמילא, מודגש יותר הצורך להמשיך את עניני חודש תשרי על כל משך הזמן שלאח"ז, החל מענין האחדות , שבאותו מעמד ומצב של אחדות שעמדו בר"ה וביוהכ"פ ועד לשמח"ת, ימשיכו לעמוד במשך כל השנה כולה.
72 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ולכן, כיצד מתחיל יהודי את עבודת היום – לא במנין שבחיו מה שפעל בעבודתו אתמול ושלשום כו', אלא – באמירת "מודה אני לפניך כו' שהחזרת בי נשמתי בחמלה כו'":גם יהודי צדיק שלומד תורה ומקיים מצוות – אינו תובע בזרוע, כי אם, "שהחזרת בי נשמתי בחמלה ", שלהיותו "מלא רחמים" , מחזיר לו הקב"ה את נשמתו, ונותן לו יום חדש לעסוק ולהצליח בלימוד התורה וקיום המצוות.
71 מכילתא ופרש"י יתרו כ, ב. וראה סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום א' פ' דברים, ג' מנחם-אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אמרו חז"ל "אכל בי עשרה שכינתא שריא" .
1 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אע"פ שבעולמות יש חילוקים מן הקצה אל הקצה, מעומק תחת ועומק רע, שהם הענינים הבלתי-רצויים, ועד לתכלית הקדושה, שכללותם הו"ע התורה ומצוות, מ"מ, אין לחשוב שישנם שתי ממשלות ח"ו, כדאיתא בגמרא "אמר ההוא אמגושא .
77 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ב סיון, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכאשר רבינו הזקן מבאר שהצמצום אינו כפשוטו, הנה הביאור על זה הוא ע"פ המשל מאור השמש, ש"אכולי עלמא נייחא", ובאופן שגם במקום האשפה נשאר האור זך וטהור.
54 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אך ישנו הענין ד"אכל בי עשרה שכינתא שריא" – שאע"פ שהענין ד"שריא" הוא בבחי' מקיף, הרי זה באופן ששייך לנבראים , ועד שאלו שיש להם עינים בהירות ("קלאָרע אויגן"), יכולים לראות ולהרגיש זאת, כמו שמלאכים רואים ומרגישים!
32 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי יום א' דחוה"מ סוכות שמחת בית השואבה ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ועד"ז בנדו"ד, מסיבה שמתקיימת בנוכחות כו"כ עשיריות מישראל, אשר, "אכל בי עשרה שכינתא שריא" - ודאי שכל המתרחש כאן אינו לבטלה ח"ו, אלא יש בו תכלית.
133 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד אור ליום ועש"ק פ' וישלח, ט"ו כסלו ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ונתינת כח מיוחדת בכל זה - כאשר המברכים הם רבים מישראל, אשר, אע"פ שכל אחד מהמברכים אינו אלא יחיד , מ"מ, השתתפותם של כל המברכים יחדיו יוצרת אחדות נפלאה , ובפרט ע"פ מאמר חז"ל "כל בי עשרה שכינתא שריא" , כבנדו"ד, שנתאספו כאן יותר מעשרה מישראל.
1 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ב) והענין בזה, שהחמשה קנינים שקנה הקב"ה הם בעולמו דוקא, היינו, עולם כזה שאין בו נתינת מקום לטעות שהוא רשות בפ"ע, ב' רשויות ח"ו, מפלגך לעילאי כו' מפלגך לתתאי כו', אלא עולם שניכר בו שהוא עולמו של הקב"ה.
5 ראה סנהדרין לט, א. לקו"ת במדבר ח, ב ואילך. שה"ש לח, ג. לט, ג. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ יתרו, כ"ף שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וכאשר מנצלים כח זה לקדושה, עי"ז שלומדים ברדיו תורה, וגם פנימיות התורה – הנה מלבד זאת שהעובדה שיש אחרים שמשתמשים בכח זה עבור ענינים בלתי-רצויים אינה פוגעת ח"ו בתורה, שהרי "אין דברי תורה מקבלין טומאה"45, אלא יתירה מזה – שהתורה פועלת ענין של טהרה, שהרי תורה נמשלה לאש45, ו"עיקר טבילותא בנורא" .
1183 סנהדרין לט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
"שמעתי מרבותי כי אילו נמצא מלאך אחד עומד במעמד עשרה מישראל ביחד, אף שאינם מדברים בדברי תורה, תפול עליו אימתה ופחד בלי גבול ותכלית משכינתא דשריא עלייהו (כמארז"ל "אכל בי עשרה שכינתא שריא" , וכמשנ"ת פעם המעלה דעשרה מישראל, שמספר זה כולל את כל כלל ישראל, שלכן במעמד דעשרה מישראל הרי זה פרהסיא הכי גדולה), עד שהי' מתבטל ממציאותו לגמרי".
1172 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
והרי זהו גם הענין דנהר דינור, טבילותא בנורא , אלא שזהו רק כדי לבוא לדרגא עליונה יותר, ע"ד שמצינו שר' זירא כד סליק מבבל לארץ ישראל צם מאה תעניתא דלישתכח תלמודא בבלאה מיני', כדי שיוכל ללמוד תלמוד ירושלמי, דאף שבשניהם (תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי) העבודה היא בענין התורה, שכללותה הוא לחם מן השמים , שהי' נבלע באברים ולא הי' בו פסולת , מ"מ, בזה גופא יש עלי' מדרגא לדרגא, ועד לעלי' לדרגא שבאין ערוך, שאי אפשר להתאחד עמה עד שלא מתבטלת הדרגא הקודמת, שלכן צריך לישכח תלמוד בבלי כדי שיוכל לבוא להעילוי דתלמוד ירושלמי, ע"ד הטבילה בנה"ד שבין ג"ע התחתון לג"ע העליון, כדי לישכח חיזו דג"ע התחתון.
289 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, ח"י כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ובעומק יותר, שגם האור עצמו אינו משתנה, דמאחר שהאור הוא מעין המאור, הרי כשם שאין שינוי בהמאור, כך אין שינוי גם בהאור, דשמשא אכולי עלמא נייחא , שמאיר גם במקום האשפה, ומ"מ נשאר במהותו ואינו משתנה עי"ז כלל.
324 ראה סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכיון שהמינוי לגדולה הי' ע"י בנ"י, אשר, "אכל בי' עשרה שכינתא שריא" , ובפרט שביניהם ישנם כמה עשיריות יראי השם, הרי בודאי חל על זה מאמר הגמרא "העולה לגדולה מוחלין לו כו'".
293 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת, ז' תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
כו"כ מישראל ממקומות שונים, שיש ביניהם ים המפסיק, נתקבצו יחדיו – והרי "אכל בי עשרה שכינתא שריא" – בשביל ענין של התעוררות לתומ"צ, ובפרט בשייכות לענין של נישואין , שהו"ע המשכת כח הא"ס בעולם .
527 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ובעת שישראל זוכין יש דרגא נעלית מזו :
1214 ופשוט דיש עוד למטה מזו, ועד ד" אכל בי עשרה – אפילו רשע גמור (תניא ספי"א) – שכינתא שריא" (סנהדרין לט, א). ועייג"כ תניא אגה"ק סכ"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וכל כך למה, דכתיב ולאחותו הבתולה גו' לה יטמא באינון לבושין דנוקמא דזמין לאסתאבא כו' בגינה כו' לאקמא לה כו', והיינו , שהסיבה לכך שהקב"ה משפיל את עצמו להתלבש בלבושין דנוקמא ולירד למקום הטומאה והקליפות ולבטל יניקת החיצונים כו', אע"פ שהקב"ה נקרא כהן , כמארז"ל אלקיכם כהן הוא , הרי זה בשביל כנסת ישראל, כדי לגאול את ישראל מהגלות.
913 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכמדובר פעם בענין "שמשא אכולי עלמא נייחא" , שכדור השמש כולו, אף שהוא גדול ביותר, משתקף בטיפה אחת של מים באותה צורה כפי שמשתקף בים הגדול, והיינו, שבפרט היותר קטן ישנו אור השמש בכל תקפו כמו בכלל כולו.
201 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
מעיקר הדין – הרי "עיקר טבילותא בנורא " , אלא, כיון שהגוף אינו יכול לסבול טבילה באש , קבע הקב"ה עוד מציאות בעוה"ז הגשמי שאינה מקבלת טומאה – שכאשר ישנו מקוה מים באופן ושיעור הכשר,
1394 סנהדרין לט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
לכל לראש – ישנה השמחה הקשורה עם אהבת ישראל, שמתבטאת בעצם העובדה שכו"כ מישראל מתאספים יחדיו, וכמאמר רז"ל "אכל בי עשרה שכינתא שריא" (ועאכו"כ במעמד כו"כ עשיריות מישראל), והרי "כמה גדולה שמחת הדיוט ושפל אנשים בהתקרבותו למלך כו'" .
210 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אמנם, למרות שגם אוה"ע קיבלו את ענין האחדות מבנ"י, הנה לאחרי כן נשכח אצלם ענין האחדות, והתחילה אצלם שיטה הפוכה – ענין הפירוד, כדברי "ההוא אמגושא לאמימר מפלגך לעילאי כו' מפלגך לתתאי כו'" , וכמו"כ אמרו שכל כח טבעי הוא כח נפרד ומציאות בפני עצמו כו', היפך דברי הרמב"ם בנוגע לד' היסודות, שיכולים להתחלף זב"ז, שזהו מצד ענין האחדות.
1374 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ובנוגע לעניננו – בעמדנו עתה בהתוועדות של כו"כ עשיריות מישראל, שאז ישנה ההבטחה ש"אכל בי' עשרה שכינתא שריא" , ועאכו"כ "ברוב עם", ועאכו"כ שאין זה במעמד ומצב ש"אינם מדברים בדברי תורה" , אלא מדברים דברי התעוררות לתורה ומצוותי' – הרי זה צריך לבוא בענין של "בכן".
225 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
דהנה, בתורה כתיב הלא כה דברי כאש, שהו"ע המשכת ריבוי אור מלמעלה, שעי"ז מתבטל הלעו"ז, כמו אש השורף כו', וכמארז"ל עיקר טבילותא באש היא.
794 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אע"פ שאמרו רז"ל "אכל בי עשרה שכינתא שריא" , הן בנוגע לתפלה (כפי שמביא רבינו הזקן בשו"ע ) והן בנוגע לתורה (נוסף על השראת השכינה גם כשלומדים תורה פחות מעשרה , כמבואר בתניא ), וכמבואר בכ"מ שעשרה מישראל הם פרהסיא שאין למעלה ממנה, אעפ"כ, כאשר ישנו "רוב עם" ניתוסף ב"הדרת מלך".
552 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ולדוגמא – בנוגע לענין השמש, ש"שמשא אכולי עלמא נייחא" , וביחד עם זה, יכולה השמש כולה להשתקף בטיפת מים, והיינו, שאף שאינה אלא טיפה אחת של מים, שאינה בערך לכללות הים, מ"מ, משתקפת בה השמש כולה .
1090 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ובפרט כשמתאספים יחד כמה עשיריות מישראל, אשר, "אכל בי עשרה שכינתא שריא" , "אף שאינם מדברים בדברי תורה" , ועאכו"כ בהתוועדות לשם התעוררות והחלטות טובות בעניני תומ"צ – הרי בודאי שישנו סיוע מלמעלה, כמה פעמים ככה, למלא את השליחות לעשות לו ית' דירה בתחתונים , מתוך גאולה וחירות אמיתית, עדי יקויים היעוד וההבטחה שתהי' הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.
1346 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וע"ד החילוק בין אכל בי' עשרה שכינתא שריא לאחד שיושב ועוסק בתורה ששכינה עמו , שדוקא בעשרה שהם נגד ע"ס דאצילות, שם שורה כללות האור שבע"ס דאצילות, וכמו"כ בספירות דאצילות גופא, שבאצילות שכל הע"ס הם בהתאחדות מאיר בהם עצם האור, שזהו האור העולה על כולנה שהוא בע"ס הגנוזות שכל הע"ס הם בהתאחדות ממש, וכמו"כ באצילות כל הע"ס הם באחדות, דוגמת בחי' עקודים , אע"פ שבאצילות יש עשר כלים ובעקודים הם בכלי אחד, משא"כ כשנמשך האור בבי"ע הרי זה רק כפי שהוא במדריגה פרטית.
139 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ובפרט לאחרי שכבר היתה ההתחלה בתורה – ככל הענינים שהתחלתם מתורה – שישנו מאמר חסידות של אדמו"ר הזקן שזה-עתה יצא לחירות משם, וכבר חזרוהו ברבים , במעמד עשרה מישראל, ש"אכל בי עשרה שכינתא שריא" – הרי מובן שכאשר נפעל ענין של חירות בתורה, נפעל ענין של חירות גם אצל לומדי התורה וכל בנ"י הנמצאים שם, כך, שבמשך העתיד הכי קרוב יהי' אור במושבותם, בקרוב – לפי המושגים שלנו – ממש.
523 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
מונהג ע"י הקב"ה , (ב) במצרים גופא – לאחרי מיתת יוסף, הנהגת הטבע ממש.
1331 שהרי אם נאמר שהנהגת הטבע שייכת לרשות בפני עצמה (שתי רשויות) ח"ו, איך יכול הנס להתערב ברשות (בעלות) אחרת ולשלוט על הטבע. ובלשון הגמרא (סנהדרין לט, א) – בהמענה על דברי האמגושא "מפלגא לעילאי כו' מפלגא לתתאי" – "היכי שביק לי' כו' לאעבורי מיא בארעי'".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אבל, כאשר מתאספים כו"כ מישראל, שאז "אכל בי' עשרה שכינתא שריא" , וכפי שאומר רבינו הזקן שזהו "אף שאינם מדברים בדברי תורה", ועאכו"כ כאשר מדברים בדברי תורה – אזי ישנה עצה נוספת, כדאיתא בגמרא :
1001 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
– ויש להוסיף, שבענין זה נכללת גם אחדותם של בנ"י העוסקים בעבודת הבירורים, היינו, שכל אחד מישראל הוא בדוגמת שבולת אחת , וכאשר כו"כ מישראל מצטרפים לעבוד עבודתם ביחד, בדוגמת חיבור וקשירת כו"כ שבלים באגודה אחת , הרי זה פועל יתרון ותוספת כח שלא בערך, ובפרט מצד גודל העילוי שבמעמד עשרה מישראל, כמבואר באגה"ק ש"אילו נמצא מלאך אחד עומד במעמד עשרה מישראל ביחד, אף שאינם מדברים בדברי תורה, תפול עליו אימתה ופחד בלי גבול ותכלית משכינתא דשריא עלייהו ("אכל בי עשרה שכינתא שריא" ) עד שהי' מתבטל ממציאותו לגמרי" –
150 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אמרו רז"ל "אכל בי עשרה שכינתא שריא" ,
889 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכל זה – אפילו בנוגע לעצמו; ובפרט כשנמצאים במסיבה שבה משתתפים כו"כ בני-אדם, ועאכו"כ מסיבה שיש בה כו"כ עשיריות מישראל, אשר, "אכל בי' עשרה שכינתא שריא" – הנה כאשר הדבר נשאר במחשבה, הרי כל אחד חושב לעצמו, ולא ניכר הקשר והשייכות עם מחשבתו של חבירו.
2215 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכאשר קבלת ההחלטה היא בשעת ההתוועדות, אשר, "אכל בי עשרה שכינתא שריא" , ועאכו"כ כשישנם כמ"פ עשרה , ומתוך שמחה, שמרחיבה את הדעת ומרחיבה לבו של אדם – הרי זה פורץ את הגדרים
217 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
במכתב הראשון מודגשת המעלה שבעצם התוועדות כולם יחד (כמארז"ל "אכל בי' עשרה שכינתא שריא" ) – שנעשים מציאות אחת לעבודתו ית'.
1416 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יג
והיות שיארך הזמן ביותר באם יישלח מכתב ברכה לכל אחד בנפרד, אביע תודתי וברכתי עתה ברבים , במעמד של כמה וכמה עשיריות מישראל , לכל אחד ואחת ולכולם יחד – אשר בשעה שזהו באופן ד"כולנו כאחד" אזי זה גופא כלי ל"ברכנו אבינו" – שלכל אחד
2219 תניא פרק לב. ובנוגע לענינינו – ברכת הקב"ה שלמעלה מהשתל', הרי ודאי שנוגע שם ה"כולנו כאחד", שהרי בבחינה זו היא תכלית האחדות (והפשיטות).
ובזה יובן מה שמבואר בד"ה אריב"ל שם (ע' ו) שהמעלה דברכת (נשא ו, כז) "ואני אברכם" (על "ואברכה מברכך") הוא, כי "תיבת אני היינו אוא"ס עצומ"ה", בחי' ברכת הקב"ה – דלכאורה, מהי שייכותו של ביאור זה למ"ש בגמרא (חולין מט, סע"א) "דמוקי לה לברכת כהנים במקום ברכה דישראל" * (ובפרט שבמאמר זה עצמו מביא דברי הגמרא) – והביאור, כי הכלי לברכתו של הקב"ה – " ואני אברכם" – הוא מה שהכהנים מתברכים יחד עם ישראל ** – "כולנו כאחד"***.
*) ובפרטיות יותר :
בגמרא שם (ובפרש"י) : " ישמעאל כהנא מסייע כהני .. דתניא כה תברכו את בני ישראל , רבי ישמעאל אומר , למדנו ברכה לישראל מפי כהנים , לכהנים עצמן לא למדנו , כשהוא אומר ואני אברכם , הוי אומר , כהנים מברכין לישראל , והקב"ה מברך לכהנים . רבי עקיבא אומר , למדנו ברכה לישראל מפי כהנים , מפי גבורה לא למדנו , כשהוא אומר ואני אברכם , הוי אומר כהנים מברכין לישראל , והקב"ה מסכים על ידם . אלא רבי עקיבא ברכה לכהנים מנא לי' .. מואברכה מברכיך . ומאי מסייע כהני (הואיל ורבי עקיבא נמי אית לי' ברכה לכהנים מקרא אחרינא) , דמוקי לה לברכת כהנים במקום ברכה דישראל " (אצל ברכת ישראל , דהכי עדיפא , דמשמע שמתברכין הן עם השאר) .
ויש לומר , שנוסף לכך שהברכה לכהנים היא ביחד עם הברכה שמברכים הכהנים את בנ"י , יש בה גם המעלה של " ברכת כהנים ", והיינו , שגם ברכתו של הקב"ה לכהנים היא בדוגמת ברכת כהנים (שהרי " אלקיכם כהן הוא " (סנהדרין לט , סע"א)) , למעלה מהשורש ומקור כו' – מבחי' העצמות , שזהו המבואר בד"ה אריב"ל בפירוש " ואני אברכם ", ש " תיבת אני היינו אוא"ס עצומ"ה " (משא"כ כאשר הברכה לכהנים היא מהפסוק " ואברכה מברכיך ", הנה אע"פ שגם אברהם הי' כהן (ראה הנסמן בלקו"ש ח"ה ע' 68 הערה 9) , להיותו איש החסד , הרי זו ברכה הקשורה עם בשר ודם , ואז ההמשכה היא רק מהשורש ומקור כו') .
וענין זה גופא (שגם בברכה לכהנים ישנו העילוי של ברכת כהנים שלמעלה מהשורש ומקור) קשור עם העילוי המפורש בגמרא " דמוקי לה לברכת כהנים במקום (אצל) ברכה דישראל " (שמתברכין הן עם השאר) – כי , כדי שתהי' ההמשכה מבחי' העצמות , הרי זה ע"י האחדות וההתכללות עם כל בנ"י (מהנחה בלתי מוגה) .
**) והיינו , שאע"פ שהכהנים הובדלו מכל שאר בנ"י , כמ"ש (דברי הימים-א כג , יג) " ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים ", מ"מ , כדי שתומשך להם הברכה מבחי' העצמות , הרי זה דוקא עי"ז שמתאחדים עם כל בנ"י (מהנחה בלתי מוגה) .
***) וכידוע גודל מעלת האחדות , כמ"ש (הושע ד , יז) " חבור עצבים אפרים הנח לו ", וכמארז"ל (ב"ר פל"ח , ו) שגם כאשר הי' חסר אצל בנ"י בקיום התומ"צ בשלימות , היו נוצחין במלחמה בגלל מעלת האחדות (מהנחה בלתי מוגה) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ועד"ז הוא למעלה [דכיון שאתם קרויין אדם , ע"ש אדמה לעליון , הרי מובן שגם למעלה ישנו ענין זה], דהנה כתיב מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה וגו', שזהו"ע המלחמה שעושה הקב"ה באדום, ולכאורה אינו מובן, איזה תפיסת מקום יש לאדום שבגלל זה יצטרך הקב"ה להלחם עמהם, ועד כדי כך שבשביל המלחמה יצטרך להיות הענין דכל מלבושי אגאלתי , היינו, דאע"פ שאלקיכם כהן הוא , מ"מ, נעשה אצלו כביכול ענין של היפך הטהרה (כל מלבושי אגאלתי), שלכן צריך להיות הענין דטביל בנורא77.
77 סנהדרין לט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ועי"ז ניתוסף גם בפעולת התורה בענין הטבילה [כמ"ש הרמב"ם שענין המקוה רומז על הטבילה במי הדעת הטהור, והרי טבילה הו"ע הביטל40, שעי"ז נעשה הענין דירושלים, שלימות היראה], שהטבילה היא לא רק במים , אלא עיקר טבילותא בנורא , היינו, שע"י האש מבערים את כל הענינים הבלתי רצויים, כמבואר בפוסקים בנוגע להלכות הגעלה והכשר כלים שתכלית ההכשרה וההגעלה היא ע"י הליבון באש , ששורף ומכלה את האיסור שנבלע ע"י אש.
114 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
לכל לראש – עצם הענין שיהודים ממקומות שונים, בעלי דרגות שונות בלימוד התורה ודרגות שונות בקיום המצוות, מתאספים יחדיו, ועד לאופן ד"לאחדים כאחד" , לשם מטרה אחת וענין אחד, מטרה טובה וענין טוב – הרי "אכל בי' עשרה שכינתא שריא" , וכמ"ש רבינו הזקן שזהו "אף שאינם מדברים בדברי תורה", ועאכו"כ כאשר הענין שמאסף ומאחד אותם הו"ע טוב הקשור עם שחרור וגאולה של יהודי שמסר נפשו עבור יהדות, ופעל את הנצחון של היהדות, תורה ומצוות, באופן שישפיע גם על הדורות הבאים, להוסיף אומץ בלימוד התורה וקיום המצוות ועניני יהדות, מבלי להתיירא ולפחד מהקשיים הכרוכים בזה.
315 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, י"א מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
כאשר כ"ק מו"ח אדמו"ר הי' חולה בחום גבוה, אמר הגאון הרגצ'ובי, שלפני שנעשה נשיא, שזוהי מציאות חדשה, צריכה להיות "טבילותא בנורא" (ואמר , שיש לו ראי' לדבר מירושלמי).
1294 סנהדרין לט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
דובר לעיל (ס"ד) בנוגע לענינה של התוועדות, כולל גם ההתוועדות של י"ט כסלו, שהכוונה היא להמשיך זאת על הימים שלאח"ז, היינו, שלא ישאר לשעתו, לזמנו ומקומו, אלא תהי' לזה פעולה, והפעולה תהי' ברוח ובתוכן של י"ט כסלו, כפי שבאים לידי ביטוי בשעת ההתוועדות, שהיא "עת רצון", כיון שמתאספים עשרה מישראל, אשר "אכל בי עשרה שכינתא שריא" , ובמיוחד בנוגע לכל הענינים הטובים וההחלטות הטובות – שכאשר נעשים באופן הראוי, אזי פתוחה הדרך שיבואו לידי פועל במשך כל ימי השנה שלאח"ז.
2396 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
אבל אעפ"כ, "ערום סלקא דעתך", כי הדמיון לס"ת הוא בנוגע לנשמה (ואילו הקבורה שלאח"ז היא בנוגע להגוף ), וא"כ צ"ל העונש בנוגע לנשמה, ולכן, "נקבר ערום בלא מצוות", כי, המצוות הם לבושים , בדוגמת המטפחת של הס"ת , וכיון שאחז הס"ת בלא
902 ובפרטיות יותר: על תורה נאמר (משלי ג, טו) "יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה", "כל חפצים לא ישוו בה", אפילו "חפצי שמים" (מו"ק ט, ריש ע"ב), והיינו, שהחילוק בין תורה למצוות* הוא כמו החילוק בין האדם עצמו לחפציו – עסקיו (כמו "ממצוא חפצך ודבר דבר" (ישעי' נח, יג), שלכן אסור לדבר בעסקיו בשבת (ראה שו"ע אדה"ז או"ח רסש"ו. וש"נ)), כי, התורה היא "דברי כאש" (ירמי' כג, כט), "מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה" (ברכות כב, א), כמו הקב"ה , כמ"ש (ואתחנן ד, כד) "ה' אלקיך אש אוכלה הוא"**, ועד שאין לחלק ביניהם; משא"כ מצוות הם רק " חפצי שמים" (ורק לאחרי ההתבוננות כו' רואים שייכותם ל"שמים" – א' מהלשונות של שבועה (ראה ברכות נג, ב. ובכ"מ), כיון שמורה על הקב"ה), וזהו גם מה שהמצוות נמשלו לאברים (מ"ע – רמ"ח אברים, ומל"ת – שס"ה גידים), שביחס להאדם עצמו, ה"ה כמו לבוש, כמ"ש (איוב יו"ד, יא) "עור ובשר תלבישני". וענין זה ישנו גם בתורה – שהרי מצות לימוד התורה היא א' מרמ"ח מ"ע. וזהו גם החילוק בין ס"ת למטפחת: ס"ת – תורה עצמה ("ספר תולדות אדם" (בראשית ה , א)), ומטפחת – לבוש (שלא יהי' ס"ת ערום), ענין המצוות שבתורה.
*) נוסף על החילוק בתורה גופא בין נגלה דתורה לפנימיות התורה – כמבואר באגה"ק (סכ"ו) בדברי הרע"מ (זח"ג קכד , ב) שפנימיות התורה , " דלית תמן לא קשיא כו' ולא מחלוקת כו' ", היא עץ החיים , ונגלה דתורה , שבה יש קושיות ומחלוקת כו' , ועד לטענות של שקר (כמו " שנים אוחזין בטלית וכו' " (ריש ב"מ) , שברור הדבר שא' מהם אומר היפך האמת) [ובסגנון דהמאמר – לא הצירוף ד " קרש ", אלא " שקר " ] – הרי זה אילנא דטוב ורע , עץ הדעת , ששם שייך גם הענין דהיפך החיים ( " מאן דנפיל מדרגי' כו' " (נסמן באג"ק ח"ב ס"ע ד)) , כמ"ש (בראשית ב , יז) " כי ביום אכלך ממנו וגו' ".
**) ולהעיר מסנהדרין לט , סע"א : " אלקיכם כהן הוא .. טבילותא בנורא , דכתיב (ישעי' סו , טו) כי הנה ה' באש יבוא ".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ויש לומר, שגם השלום בין נחש דקליפה ושרשו נחש דקדושה הוא ע"י הוי"ו רבתי (דגחון), כי, החיבור בין מעלה ומטה – דלא כטעות המין שמפלגך לעילאי דהורמיז מפלגך לתתאי דאהורמיז , והיינו, שלא יהי' באופן שהשמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם , אלא יהי' שלום בין פמליא של מעלה עם פמליא של מטה , רוחניות וגשמיות, נשמה וגוף – הרי זה ע"י קו האמצעי, שמבריח מן הקצה (הכי עליון) אל הקצה (הכי תחתון) , ועד שפועל שגם בהנחש למטה יתגלה שרשו בבחי' נחש דקדושה.
78 סנהדרין לט, א. לקו"ת שה"ש לח, ג ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אמרו רז"ל "אכל בי עשרה שכינתא שריא" .
1080 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
הרי בודאי שנעשה כן גם בפועל – שיומשך בפועל "לחיים ולברכה" לכל אחד ואחת מישראל בכל מקום שהם נמצאים, ובפרט במסיבה של עשרה מישראל (ויותר מזה) שאז "שכינתא שריא" בגלוי, ועאכו"כ כשמקדים לזה ענין של התעוררות וכוונה טובה.
123 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזוהי עת רצון ועת סגולה – כאשר מתקבלת החלטה זו במעמד של כו"כ עשיריות מישראל, אשר, "אכל בי עשרה שכינתא שריא" , ועאכו"כ כמ"פ עשרה , ועאכו"כ כשמדברים עניני התעוררות לתורה
634 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ועד שהמשכה זו היא עד למטה מן הטבור (כפי שנאמר בנוגע לשיעור הרצועות דתש"ר ) – לשלול דעת המין "מפלגך לעילאי כו' מפלגך לתתאי כו'" , שלדעתו יש אצל כל אדם, כולל גם איש ישראל, שני ענינים נפרדים:
1379 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכיון שנמצאים כאן כו"כ מישראל, אשר "אכל בי עשרה שכינתא שריא" , ועאכו"כ במעמד כמה פעמים עשרה , "ועמך כולם צדיקים"64,
2035 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ולהעיר, שאע"פ שענין זה נאמר בנוגע לשבט לוי, הרי זה שייך גם לכל בנ"י, כי, ענינו של שבט לוי שהוא ממוצע בין כהן לישראל, ודוגמתו אצל כל בנ"י, שהם בבחי' ממוצע בין "אלקיכם כהן הוא" לכללות העולם.
2206 סנהדרין לט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ובפרט כשהקריאה בתורה היא בברכה לפני' ולאחרי' (כדברי רבינו הזקן באגה"ת שמזה מוכח שענין זה הוא "בלי שום ספק וס"ס בעולם"), שעי"ז ממשיכים בתורה את "נותן התורה", ע"ד שדוד הי' מחבר קוב"ה בתורה ; ונעשית במעמד עשרה מישראל, ש"שכינתא שריא" , ועז"נ "ונקדשתי בתוך בני ישראל".
290 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
כיון שהתורה היא למעלה מ(התלבשות ב)עולם, אפילו לאחרי שנסעה וירדה בסתר המדריגות כו' ומחשבה דיבור ומעשה תפיסא בהן – במילא לא יכול חושך העולם להעלים על התורה , וכהפס"ד "אין דברי תורה מקבלין טומאה" .
394 להעיר מזח"ג פ, סע"ב. ושם, ש"מילין דאורייתא לא מקבלין טומאה", "איהי קיימא לדכאה לאלין מסאבי", ויתירה מזו: "לא אתדכי בר נש לעלמין אלא במילין דאורייתא".
ויש לומר שגם ענין זה מרומז בברכות שם, במה שלמדו דין זה (שד"ת אינן מקבלין טומאה) מהכתוב (ירמי' כג, כט) "הלא כה דברי כאש" – כי האש, הרי לא רק שאינו מקבל טומאה, אלא הוא גם מטהר, ואדרבה : הוא עיקר המטהר (ראה סנהדרין לט, סע"א: "עיקר טבילותא בנורא הוא" ). ולהעיר מר"ח שער האהבה פי"א (סד"ה ובענין טהרה ואילך) – הובא בלקו"ת שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
נעשית מציאות התורה , " גופן אש " (שאש הוא העיקר המטהר מטומאה, עוד יותר ממים , שהרי "עיקר טבילותא בנורא" ), ולכן הלימוד ש"אין אור של גיהנם שולטת בהן" (גם אם הי' אצלם ענין של חטא ) הוא "מסלמנדרא שתולדת אש היא" , ואילו ר"ל מדבר אודות מעלת המצוות אצל בנ"י24, שהם רק " מלאים מצוות כרמון" (אבל לא נעשה גופן מצוות ), ולכן הלימוד ש"אין אור של גיהנם שולטת בהן" הוא ממזבח
612 סנהדרין לט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ונתבאר, ש"אש" הוא דבר שאינו מניח ביאת טומאה, כמובן במכ"ש מזה שמבטל טומאה, עוד יותר ממים שכאשר הטמא טובל בהם אזי נטהר מטומאתו, כדברי הגמרא ש"עיקר טבילותא בנורא הוא , דכתיב וכל אשר לא יבוא באש תעבירו במים" .
917 סנהדרין לט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכן הוא בעניננו בהכר"ב בנוגע לאדם התחתון – שכאשר קוראים את המכתב, ויודעים הסיפור שסיפר אודות המאורע שאירע לפני יובל שנים, וצוה להדפיס זאת – לא רק כדי לקרוא סיפור יפה, אלא כדי שיוציאו מזה "בכן" שאליו מכוונים הדברים ("אַז דאָס מיינט מען טאַקע אים אַליין"), ולא להסתפק בכך שפועל בעצמו מסירות-נפש, אלא בכח המשלח, בעל הגאולה והשמחה, אוסף לכל-הפחות עוד תשעה יהודים, שאז "אכל בי' עשרה שכינתא שריא" , וכולם יחד כורתים ברית על ענין זה – הרי זה נמשך בפועל, ובהצלחה רבה, כיון שזהו באופן ש"שכינתא שריא" .
296 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכיון שהתכלית של כל הענינים היא לפעול גם אצל הזולת, וכידוע המענה של כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע על השאלה איך מתקשרים אליו, שזהו ע"י המצוה הראשונה שבתורה "פרו ורבו" , לעשות עוד יהודי – הנה לאחרי הענין ד"העוסק בתורה ובגמילות חסדים", ישנו גם הענין ד"מתפלל עם הציבור"22, היינו, שאוסף אליו עוד תשעה יהודים שמשפיע עליהם כו', וכפי שמבאר רבינו הזקן גודל מעלת הקדושה שבמעמד עשרה מישראל ביחד, ש"אכל בי עשרה שכינתא שריא" .
2145 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, פ' פרה, כ"ף אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
אך הענין הוא – שכאשר יהודי מזדעזע ("גיט זיך אַ טרייסל") וזועק באמת שרוצה כפרה, אזי מראה לו הקב"ה מטבע של אש, והיינו, שמתגלה האלקות (אש) שבנפשו, שזהו גילוי שלא לפי ערך עבודתו, ומתחבר עם עבודתו – להיות ה"אש" של עבודתו בכחות הגלויים ובעניני העולם כו', ששורפת את כל הענינים הבלתי-רצויים ופועלת צירוף ובירור וזיכוך כו', כידוע בענין "עיקר טבילותא בנורא" .
2009 סנהדרין לט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
מפלגך לתתאי כו'" .
2597 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ובשעה שמקבלים החלטה זו "ברוב עם" , אשר, אפילו במעמד עשרה מישראל "שכינתא שריא" , ועאכו"כ במעמד כו"כ עשיריות בישראל, במקום זה, בבת אחת עם מקומות נוספים, שהרי מקום גשמי אינו מפסיק בנוגע לענינים רוחניים – הרי זו החלטה שמקבלים עלי' סיוע גדול מלמעלה, שיוכלו לילך "מחיל אל חיל" בכל עניני תורה ומצוות בנוגע לעצמו, בנוגע לבני-ביתו ובנוגע לכל הסביבה, ועד – בנוגע לכל העולם כולו,
195 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו מזמור שיר חנוכת הבית לדוד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יג
והענין דהנה כתי' ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם בתוכו לא נאמ' אלא בתוכם כו' מפני שעיקר השראת השכינה ב"ה הוא על ישראל דאכל עשרה שכינתא שרי', אך לפ"ז צ"ל מה צורך בבנין בהמ"ק אם ההשראה הוא העיקר בתוכם כו', אך הנה נאמר בתפילת מוסף דשלש רגלי' ואין אנו יכולי' לעלות ולראות ולהשתחוות לפניך מפני היד שנשתלחה במקדשיך דלכאורה יפלא מפני מה אין אנו יכולי' להשתחוות עתה הלא השכינה בכ"מ כי מלא כל הארץ כבודו ואכל עשרה שכינתא שרי' בשלמא לעלות ולראות לחיי אבל להשתחוות מפני מה אין אנו יכולי'.
26 דאכל עשרה שכינתא שרי' : סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר נה דיני קדיש ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ה יש מתירין לומר דבר שבקדושה בט' וצירוף עבד או אשה או קטן לפי שעל כל עשרה בני ברית השכינה שורה אלא שאינו כבוד שמים לומר דבר שבקדושה בפחות מט' בני מצות שט' נראים כעשרה ובלבד שיהיה הקטן יותר מבן ו' שנה ויודע למי מתפללין שפחות מבן שש אע"פ שיודע אין דעתו כלום שהרי לא הגיע לעונת הפעוטות והרי הוא כמו שאינו בן דעת ויש אומרים שאין אשה ועבד או קטן מצטרפים בשום ענין אלא צריך שיהו כל עשרה זכרים בני חורין גדולים שהביאו ב' שערות ובפחות מכן אין השכינה שורה ואין אומרים דבר שבקדושה ואפילו ע"י ספר תורה שביד הקטן אין לצרפו וכן עיקר ואעפ"כ אין למחות באותן שנוהגין להקל בשעת הדחק לצרפו ע"י חומש שבידו או אפילו בלא חומש כיון שיש להם על מי שיסמכו ומכל מקום לא יאמרו אלא ברכו וקדיש שהוא חיוב אבל לא קדיש שאחר עלינו שאינו אלא מנהג:
מח סנהדרין לט, א. ר"ת שם. וראה גם לקמן ס"ז. תניא אגה"ק פכ"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אבל ההשראה היא הארה עצומה מאור ה' המאיר בה בלי גבול ותכלית, ואינו יכול להתלבש בנפש גבולית כי אם מקיף עליה מלמעלה מראשה ועד רגלה , כמו שאמרו חז"ל אכל בי עשרה שכינתא שריא , כלומר עליהם מלמעלה כמ"ש ויהי נועם ה' עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו, כלומר כי נועם ה' אשר הופיע במעשה ידינו בעסק התורה והמצות דאורייתא וקוב"ה כולא חד יתכונן וישרה עלינו מלמעלה, להיותו בלי גבול ותכלית ואינו מתלבש בנפשנו ושכלנו.
254 אכל בי עשרה : סנהדרין לט, א. ועיין [בהמצויין] לעיל [בתניא] ח"א ספי"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר נה דיני קדיש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ה יש מתירין לומר דבר שבקדושה בט' וצירוף עבד או אשה או קטן, לפי שעל כל עשרה בני ברית השכינה שורה, אלא שאינו כבוד שמים לומר דבר שבקדושה בפחות מט' בני מצות, שט' נראים כעשרה .
682 סנהדרין לט, א (כל בי עשרה שכינתא שריא ). הובא בתניא פ"ו פי"א ופל"ה ואגה"ק פכ"ג.
וכן הוא לקמן ס"ז (שנאמר ונקדשתי בתוך בני ישראל, על כל עשרה שהם בני קדושה שכינה שורה עליהם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים כי ימכור איש את בתו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו ענין רשעים מלאים חרטות מהארת השבט כו', דאכל בי עשרה שכינתא שריא כידוע.
12 דאכל בי עשרה שכינתא שריא : ראה סנהדרין לט, א. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' יד. וש"נ. ד"ח כאן עג, ג. מ"מ הגהות והערות קצרות לסש"ב ספי"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וז"ש אותי עזבו מקור מים חיים , על דרך המתרחק מחבירו מאחריו שהריחוק וההבדל ביניהם מתרבה מעט מעט כמאמר יומים אעזבך כו', עד שבהמשך הזמן מתרחק ויפול הנופל ח"ו בתכלית הנפילה, כמ"ש על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה , שצריך להיות אלקי בקרבי דוקא, שאז נק' מהלך בהתקשרות וקירוב יותר, עד שיקנה התפעלות המוח והלב בבחי' עצמית וכמ"ש כל עצמותי תאמרנה כו', וממילא ידחה ממנו כל ההתקשרות לרע כי כהמס דונג כו', משא"כ ברחוק, שנתרחק מעט מעט, מפני היותו מקצר באחד, על ידי זה בא לריחוק גדול, על ידי שאין אלקי בקרבו כלל רק מבחוץ בבחי' מקיף בלבד, כענין אכל בי עשרה כו' הנק' מזלא כידוע, ועל כן יכול להיות קרוב להיכלות החיצונים המשפיעים כל מיני רעות כידוע.
216 א כל בי עשרה : סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח היושבת בגנים כו' וענין התהות מותרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ביאור אמ"ר, כח השכל, ברק המבריק, השגה והבנה, חכ' דא"א, וחכ' דאצי', ובינה, או כח"ב דא"א, או כח"ב דע"י ג' שעות ראשונות, א"נ ג' ראשי ראשי' רק שכולם הם אור, ומצינו שכ"ד אשר לא יבא באש , קוב"ה במאי טביל בנורא , למעלה מהגבלת מי כו' בשעלו מי', שיער עצמו בכח, קול מעל לרקיע וגם מעל המ"ע, ולכן מתרפה האוי"ר, והיושבי' בב' בחי' ג"ע חבירים מלאכים מקשיבים אשר עי"ז נעשה החותם כו'.
849 קוב"ה במאי טביל בנורא : סנהדרין לט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם תכון תפלתי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
מ"מ הרי הוא התחדשות, כי המו"מ של אתמול כבר עבר וכלא הי' ולא ראה עדיין עולם ולא הי' עדיין משוקע בתאות ורצונות ובאמת הרי תפילה הוא ראשית כל העבודה האלקות וכמ"ש ראשית עריסותיכם תתנו לכהן , כהן הוא הקב"ה כמארז"ל אלקיכם כהן הוא וכמארז"ל על תפילתו שיהא סמוכה למטתו ואין זה חידוש, אבל מנחה כאשר האדם טרוד ומוטרד כל היום ויש לו יצה"ר המסית ומדיח וראה עולם עם תאוותיו והוא נפנה מכל ומתפלל מנחה ה"ז כמו התחדשות, והגם שבתפילה של שחרית הוא אריכות ההתבוננות ובמנחה אינו כ"א רק תפלה, מ"מ הרי מחמת זה עצמו התפלה של שחר אינו התחדשות מפני שאז הוא ברי' חדשה ואריכות ההתבוננות, ולכן אלי' לא נענה כ"א בתפלת המנחה.
115 אלקיכם כהן הוא : סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם פדה בשלום נפשי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אך עדיין צ"ל מהו המעלה דצבור, והענין דהנה אמרז"ל רמי כתי' מי כה' אלקינו בכל קראינו אליו וכתי' דרשו ה' בהמצאו ל"ק כאן בצבור כאן ביחיד ויחיד אימת בעשרה ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ, דאז מאיר בחי' יגמה"ר ורמ"ח פקודין רמ"ח איברים דמלכא ושס"ה ל"ת הם שס"ה גידים ואפי' אם פגם במ"ע או אפי' בל"ת דתשו' תולה ויוהכ"פ מכפר דאז מאיר יגמה"ר ונמשך סליחות עוונות נושא עון ועובר על פשע, ובציבור בכל קראינו אליו, וצ"ל דמה שביחיד הוא בעשי"ת כמו"כ הוא בציבור בכל השנה דאכל בי עשרה שכינתי' שריא וה"ז בהמצאו, דמפני מה ביחיד בעשי"ת נמשך להיות נושא עון ועובר על פשע מפני שאז זמן בהמצאו, כמו"כ בצבור דאכל בי עשרה שכינתא שרי' ה"ז בהמצאו.
43 דאכל בי עשרה שכינתי' שריא : ראה סנהדרין לט, א. תניא ספי"א ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' יד. וש"נ. ש"א מה, א. ד"ח עג, ג. לקו"ש בהעלותך כרך לח ע' 43.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
באתי לגני אחותי כלה ואי' במד"ר (במקומו בארוכה) לגני לגנוני, למקום שהי' עקרי בתחלה, ועיקר שכינה בתחתונים היתה, וע"י חטא אדה"ר נסתלקה השכינה לרקיע הראשון, ובחטאם של קין ואנוש כו' סילקו את השכינה עד רקיע הז', וכנגדן עמדו ז' צדיקים והורידוה לארץ, זכה אברהם הורידה משביעי לששי, עמד יצחק והורידה מששי לחמישי, עמד יעקב והורידה מחמישי לרביעי, לוי מד' לג', קהת מג' לב', עמרם משני לאחד, שהוא ראשון, עמד משה והורידה לארץ, הצדיקים השכינו שכינה לארץ, וזהו באתי לגני דהצדיקים ממשיכים גילוי אלקות בעולם, דהנה אי' במד"ר (שם) ואימת שרת שכינה עלי' (על הארץ) ביום שהוקם המשכן, דמקום המקדש הוא המקום המובחר שבעולם, ובבהמ"ק היתה השראת השכינה בגילוי, ומשחרב ביהמ"ק אין להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה, דכל הקורא בתורה הקב"ה קורא ושונה כנגדו, ומכש"כ בלימוד התורה ברבים, דאכל בי עשרה שכינתא שריא , והנה הקמת המשכן הי' בחדש ניסן, דניסן הוא ראשון לחדשי הגאולה, וכדאי' במד"ר משבחר הקב"ה בעולמו קבע בו ר"ח, משבחר ביעקב ובניו קבע להם חדש של גאולה, שבו נגאלו ישראל ממצרים ובו עתידין ליגאל ולזאת בניסן דוקא הוקם המשכן שהאיר שם אלקות בגילוי, וכן בזה"ג הרי ע"י ד"א של הלכה הוא המשכת אלקות בעולם, וזהו לגני לגנוני, דע"י עבודת הצדיקים בלימוד התורה ממשיכים גילוי אלקות והיינו שמשלימים הכוונה דבריאות והתהוות העולמו' דנתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים, וזהו משבחר הקב"ה בעולמו, דלכאו' א"מ מהו"ע הבחירה בזה, דבשלמא מ"ש משבחר ביעקב ובניו מובן שזהו כמ"ש כי יעקב בחר לו י"ה כו', והייתם לי סגולה מכל העמים, כי בך בחר
7 סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ה'תתקעג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ומעומק נקודת לבבי קורא אני אליך תלמיד התמימים, יברכך השם, לבא לעמוד על משמרתך, משמרת הקדש, לעבוד בדבר קביעות עתים לתורה ברבים, ולתת לבך ודעתך על זה בשימת לב מיוחדת, בכל מקצועות ענין זה, הן בין בני תורה הלומדים בעיון גדול, והן בין אלו הלומדים אגדה, ולייסד חברת תפארת בחורים כאמור, ובפרט להתעסק לעורר לב האנשים הפשוטים העוסקים במסחר ומלאכה, לבאר להם ולהסבירם את האמת הגמור כאשר הוא, אשר אצלנו בנ"י שי' אין הפרש והבדל עקרי בין למדן לאיש פשוט, כי כל א' מישראל הנקודה היהדות שבו והמדות עצמי' שלו, טובים המה באמת, וכתיב בנים אתם לה' אלקיכם, בלי הבדל גזע רבנים או בעלי מלאכות, כי כל לבבות דורש ה' , יקר וחביב הוא במאד, ועל כל בי עשרה שכינתא שריא , ועשרה מבני ישראל שי' הם עדה שלמה , ותשעה גדולי ישראל שי' הם חסר א' למנין שדרוש עשרה דוקא, העשירי חסר, ואיש פשוט משלימו.
1029 ועל . . שריא : סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע במדרש איתא והצרוע כו' זה בהמ"ק
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וזהו"ע ראיית הנגעים שע"י הכהן שהוא להרגיש בנפשו כל רצון זר ולהבדיל אותו ומצד הרגשת הריחוק נגלה עצם נפשו בחילא יתיר ליכלל במהו"ע כי מצד המנגד יותר יתגלה העצם וזהו העלאת הנרות וכ"ז הוא ע"י הכהן שהוא הקב"ה למעלה כמאמר אלקיכם כהן הוא ולמטה ע"י אהרן וזהו"ע התשובה שהיא הרפואה כו' וד"ל.
72 אלקיכם כהן הוא : סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ובכדי להבין זה צריך להקדים תחילה ענין השמות שכוונתינו בהם לבורא עולם עצמות ומהות ממש, כי אין מקרא יוצא מידי פשוטו, וכשאנו קוראים שם מן השמות שהוא ית' נקרא בהם כוונתינו, וכן הוא האמת, על עצם אלקותו ית' שממציא כל הנמצאים מאין ואפס המוחלט (וכמו שמתרגמים בל"א על השמות - גאָט), וא"כ מהו שיחסו המקובלים שמותיו ית' למדות פרטיות, כמו שם אל בחסד ושם אלקים בגבורה ושם הוי' בתפארת, ושם צבאות בנו"ה, ושם שדי ביסוד, ושם אדני במלכות, והרי מאחר שכל שם מהשמות הנ"ל הכוונה בהם עליו ית' ממש, ואיך אפשר לומר ששם זה יהי' מורה רק על ספירה ידועה כמו אל בחסד כו' והרי החסד היא מציאות שנתהווה ממנו ית' כשאר כל הנמצאים שקדמם ההעדר, (ואעפ"י שהוא כח אלקי ואינו דבר נפרד, אבל מכל מקום אינו עצמותו ממש כמ"ש במ"א באריכות), וא"כ איך אפשר לומר ששם אל קאי על ספירות החסד, וא"כ איך אנו קוראים מהותו ועצמותו בשם אל, וזה ודאי הכוונה בשמות הנ"ל על עצמו"ה הבורא ית' ממש, כמו שם שכינה שנקרא בלשון מקובלים נוק' דז"א, והרי באמת עצמות אוא"ס ב"ה נקרא בשם שכינה, כמארז"ל אכל בי עשרה שכינתא שריא , ושאל המין כו' והשיב לו משל מזיו השמש כו', וא"כ מובן מהתשובה ששכינה הוא אור וגילוי מא"ס ב"ה ממש שהאור מעין המאור ממש ולא ספירות ומדה פרטי'.
65 אכל בי עשרה שכינתא שריא : סנהדרין לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר