388
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
מטבע יביאו57) בשום ענין אם לא היה מראהו" –
אילו לא היה הקדוש־ברוך־הוא מראה לו מטבע של אש, לא היה משה יודע כלל (ולא זו בלבד שהיה מתקשה) מהו הדין שצריך להיות לגבי "זה יתנו", מהו התנאי שצריך להיות בחפצא של המטבע, כדלעיל.
במסכת חולין נאמר ב"תוספות", שתמיהתו של משה היתה על נתינת הגברא – "מה יוכל אדם ליתן כופר נפשו", שהרי אין זה קרבן58.
ז. "כפרה" ו"כופר"
לפי־זה, שתמיהת משה נבעה מאי־ידיעתו שמחצית השקל הוא קרבן, יוצא, שהענין ש"הראהו מטבע של אש" לא היה רק כדי להסביר לו את משמעות המצוה מצד החפצא של מחצית השקל, אלא גם59 כדי להסביר את נתינת הגברא (כפרה כקרבן).
ההסבר לזה הוא:
בכפרה כלולים שני ענינים: א) כפרה באמצעות קרבנות, "לכפר על נפשותיכם", ב) "כופר נפשו".
"כפרה" על־ידי הקרבנות היא, כמשמעות המושג כפרה – מחילה, שטומאת החטא נסלחת ונמחקת; ואילו "כופר נפשו" איננה הסרת החטא, אלא פדיון הנפש, נתינת תמורתה כביכול. בכך מוחלפת60 הנפש, כביכול, ונעשית כמציאות חדשה.
שני ענינים אלו הם שני סוגים הקיימים בכלל בענין של היטהרות מטומאה כפשוטה61.
טבילה במים מסירה את הטומאה; טבילה באש, וכדברי הגמרא62 "עיקר טבילותא בנורא", אינה מסירה את הטומאה63, אלא תוכנה כפעולת האש כפשוטה – "מחזירן לכבשן" – נוצרת מציאות חדשה לגמרי64.
וזהו ההבדל בין הכפרה שבקרבנות לבין "כופר נפשו" שעל־ידי מחצית השקל: הקרבנות (באופן כללי)
הערות
- 57. גירסת השיטה מקובצת שם כנ"ל הערה 19.
- 58. להעיר על חילוקי הסוגיות בהא דר"מ שהראה לו כמין מטבע של אש: בירושלמי שקלים הובא לענין החפצא דמחצית השקל (בחיוב קלבון), איזה מטבע צריך ליתן (ראה קרבן העדה שם ובמפרשים); במדרשים הנ"ל (הערה 2) – לענין הכפרה בהמשך לתמיהת משה מי יוכל ליתן כופר נפשו.
- 59. לדעת התוס'. משא"כ לדעת רש"י (בפירושו עה"ת), שס"ל שהוא כפשוטו "זה יתנו" להודיעו הדין בהחפצא דמחצית השקל. ולהעיר דעפ"י פי' הא' דרש"י כל המשך הפרשה מדבר רק במחה"ש בשביל מנין בנ"י אלא ש"מהמנין הזה נעשו האדנים". ואכ"מ.
- 60. ע"ד "בעליו יומת. אם כופר יושת עליו ונתן פדיון נפשו גו'" (משפטים כא, כט־ל).
- 61. להעיר מצפע"נ הל' תשובה שם: ב' ענינים להסיר הטומאה, ולטהרה, וב' ההסברות בזה. ואכ"מ.
- 62. סנהדרין לט, סע"א.
- 63. להעיר, דמים עצמם אפשר שיקבלו טומאה, משא"כ אש. וראה ברכות כב, א: מה אש כו'.
- 64. ראה זבחים צו, א. ובתוד"ה אלא שם. תוד"ה התורה (פסחים ל, ב). רא"ש שם (פ"ב ס"ז). טור או"ח סי' תנא ובב"י שם. שו"ע שם סוס"א, ואדה"ז ס"ט.
זבחים צ״ו א - הטקסט מספריא
אֶלָּא קְדֵירוֹת שֶׁל מִקְדָּשׁ, אַמַּאי אָמַר רַחֲמָנָא יִשָּׁבְרוּ? נַהְדְּרִינְהוּ לְכִבְשׁוֹנוֹת! אָמַר רַבִּי זֵירָא: לְפִי שֶׁאֵין עוֹשִׂין כִּבְשׁוֹנוֹת בִּירוּשָׁלַיִם.
אָמַר אַבָּיֵי: וְכִי עוֹשִׂין אַשְׁפַּתּוֹת בָּעֲזָרָה?! אִישְׁתְּמִיטְתֵּיהּ הָא דְּתָנֵי שְׁמַעְיָה בְּקַלְנְבוֹ: שִׁבְרֵי כְּלֵי חֶרֶס נִבְלָעִין בִּמְקוֹמָן.
אֶלָּא הָא דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: תַּנּוּר שֶׁל מִקְדָּשׁ שֶׁל מַתֶּכֶת הֲוָה – נֶעְבֵּיד דְּחֶרֶס, דְּהֶסֵּיקוֹ מִבְּפָנִים הוּא!
דְּכֵיוָן דְּאִיכָּא שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים – דַּאֲפִיָּיתָן בְּתַנּוּר וּקְדוּשָּׁתָן בְּתַנּוּר; הָוֵה לֵיהּ כְּלִי שָׁרֵת, וּכְלִי שָׁרֵת דְּחֶרֶס לָא עָבְדִינַן.
The Gemara challenges: But according to the opinion that earthenware vessels can be cleansed of their absorbed substances by the process of kindling, with regard to pots used in the Temple, why does the Merciful One state in the Torah that they should be broken? Let us simply return them to the kilns in which pots are made to be sure that the pots will be cleansed by the extreme heat of the kilns. Rabbi Zeira said: The pots cannot be returned to kilns because, as taught in a baraita (see Bava Kamma 82b), kilns are not built in Jerusalem because of the great quantity of smoke they produce.
The Gemara presents an objection to Rabbi Zeira’s answer. Abaye said: But if, as the baraita teaches, there are no kilns in Jerusalem, are scrap heaps of earthenware assembled in the Temple courtyard? The same baraita also teaches that there are no scrap heaps in Jerusalem. What, then, is done with the shards of earthenware vessels that must be broken in the courtyard? The Gemara dismisses the question: Abaye raised that objection only because that which Shemaya taught in Kalnevo escaped him; Shemaya taught there: In the Temple, shards of earthenware vessels were miraculously absorbed in their place.
The Gemara returns to the topic of kindling earthenware vessels and asks: But if kindling from within cleanses everything absorbed in an earthenware oven, what is the reason for that which Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says: The oven in the Temple was fashioned of metal? Let us fashion it of earthenware, as an oven’s kindling is from the inside, and, accordingly, it would be possible to cleanse it?
The Gemara answers: The reason the oven must be fashioned of metal is because there are the two loaves, i.e., the public offering on Shavuot of two loaves from the new wheat, and the shewbread, i.e., the bread baked each week in a special form and displayed for the duration of one whole week on the table in the Sanctuary, whose baking is done in the oven, and also whose sanctification occurs in the oven. Because these offerings are not kneaded in a service vessel, they are sanctified only by being placed in the oven, and therefore the oven is a service vessel; and we do not make a service vessel of earthenware.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 15 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך ו שמות שיחה ב מאותו ספר זבחים צו, א
- לקוטי שיחות כרך כז צו שיחה א מאותו ספר זבחים צו, א
- לקוטי שיחות כרך כז צו שיחה א מאותו ספר זבחים צו, רע"א
- לקוטי שיחות כרך כז צו שיחה א מאותו ספר זבחים צו, ב ואילך
- לקוטי שיחות כרך כז צו שיחה א מאותו ספר זבחים צו, ב
- תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ו זבחים צו, א
- תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט זבחים צו, א
- תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט זבחים צו, א
- תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תש"כ זבחים צו, א
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"כ זבחים צו, א
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ד זבחים צו, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תנב סדר וזמן הגעלת כלים ה זבחים צו, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ג (סי' תמח-תנב) תנא דיני הגעלת כלים זבחים צו, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן, ה'תשכ"ט שם צו, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשל"א זבחים צו, א