389
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
מכפרים על שגגות65, ובודאי לא על כריתות ומיתות בית־דין66; ואילו נתינת מחצית השקל מטרתה, כבפעם הראשונה, לכפר על חטא העגל67 שנוגע לעצם המציאות – חובת מיתה, ולפיכך צריך להיות "כופר נפשו" – צריכה להתהוות מציאות חדשה.
וגם את זאת גילה הקדוש־ברוך־הוא למשה באמצעות "מטבע של אש" שמשמעות הכפרה של מחצית השקל היא כטבילה באש – יצירת מציאות חדשה68.
ח. "מטבע של אש" בעלת משקל
אמנם, הקב"ה הראה למשה "מטבע של אש" כדי להדגיש שנתינת מחצית השקל איננה ענין של שווי ומשקל, אלא "זה יתנו", כפי שהוסבר לעיל, אך בכל זאת, רש"י אומר שה"מטבע של אש" היתה בעלת משקל69 של מחצית השקל – "הראה לו כמין מטבע של אש ומשקלה מחצית השקל",
ומן העובדה שהקדוש־ברוך־הוא עשה נס בתוך נס, שלא די שהראה "מטבע של אש" נעשה נס שמטבע של אש היתה בעל משקל ברור, שגם בפרט של "משקל" חידש הקדוש־ברוך־הוא דבר מה למשה, שאלולא היה מראה לו "מטבע של אש ומשקלה..." לא היה משה יודע פרט זה מעצמו.
במילים אחרות: בנתינת מחצית השקל חשוב שמחצית השקל תהיה דומה דוקא ל"מטבע של אש" שהיא בעלת משקל, ולא די שתהא זו "מטבע של אש" בלבד.
ט. השאלה על תמיהת משה, וההסבר
כדי להבין זאת יש להקדים ולהסביר, שמקורה של תמיהת משה "מה יוכל אדם ליתן כופר נפשו", שבעקבותיה הראה לו הקדוש־ברוך־הוא מטבע של אש, הוא במדרש70,
הערות
- 65. לא רק קרבנות היחיד חטאת ואשם כו' כ"א גם בקרבנות צבור – ראה שבועות בתחלתה. וראה סהמ"צ להצ"צ (דרך מצותיך) מצות עגלה ערופה (ובציונים לשם).
- 66. ורק שעיר המשתלח מכפר על כריתות ומיתות ב"ד (שבועות שם בסוף המשנה. רמב"ם הל' תשובה פ"א ה"ב).
- 67. ראה ירושלמי ותנחומא שבהערה 43. ובמדרשים הנ"ל הערה 2. ולגירסת השטמ"ק מפורש הוא בתוס' מנחות (כנ"ל הערה 28).
- 68. ועפ"ז יובן מש"כ בתוס' חולין שם "הראהו הקב"ה להבחין היטב ולהודיע לישראל", דלפי פשוטו אינו מובן: מה צריך "להבחין היטב ולהודיע לישראל"*? וע"פ הנ"ל יומתק, שהראהו הקב"ה להבחין היטב גדר ותוכן הכפרה דמחצית השקל, שענינו (מטבע של) אש שנעשה מציאות חדשה. ועדיין אינו מובן לכאורה: זה שענינו הוא "כופר נפשו" (ולא רק כפרה דקרבנות) הרי ידע גם לפנ"ז "אלא שתמה על הדבר מה יוכל ליתן כופר נפשו", והיינו איך זהו כופר נפשו ומה נתחדש לו בזה ש"הראהו מטבע של אש"? ויובן ע"פ המבואר לקמן בפנים.
- 69. להעיר גם מתיב"ע עה"פ (הובא לעיל הערה 2).
- 70. שם הערה 2.
- . ולפי הנ"ל דהראה הקב"ה מטבע של אש ענינו להראותו גדר החפצא דמחצית השקל מובן בפשטות "להבחין היטב" במטבע של אש, כנ"ל בארוכה.
משנה תורה, הלכות תשובה א׳:ב׳ - הטקסט מספריא
שעיר המשתלח, לפי שהוא כפרה על כל ישראל, כהן גדול מתודה עליו על לשון כל ישראל, שנאמר: "והתודה עליו את כל עונות בני ישראל" (ויקרא טז, כא).שעיר המשתלח מכפר על כל עבירות שבתורה, הקלות והחמורות, בין שעבר בזדון, בין שעבר בשגגה, בין שהודע לו, בין שלא הודע לו, הכל מתכפר בשעיר המשתלח.והוא שעשה תשובה. אבל אם לא עשה תשובה, אין השעיר מכפר לו אלא על הקלות.ומה הן הקלות ומה הן החמורות? החמורות הן שחייבין עליהם מיתת בית דין או כרת, ושבועת שוא ושקר, אף על פי שאין בהן כרת, הרי הן מן החמורות. ושאר מצות לא תעשה ומצות עשה שאין בהן כרת הם הקלות.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.