ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה ה

464

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ב. באגרת הקודש של הרבי – מוהרש"ב נ"ע – מיום ט"ז כסלו תרס"ב², בדבר י"ט כסלו ישנו הביטוי: אור וחיות נפשנו ניתן לנו.

הדיוק שבביטוי, על שני הענינים: אור ו"חיות", יובן גם לפי פשוטם של דברים. בחיוניות יש שני ענינים: א) אור הנפש. ב) "חיות" הנפש. ישנה חיוניות שהיא מותאמת לגוף ומתחלקת במדה מותאמת לאברי הגוף, וישנה חיוניות בה אין כל "חלוקה", היא בבחינת "פשוט".

ג. דוגמת השיעור כ"כותבת" (שיעור אכילה לישוב דעתו של אדם), שהוא במדה שוה לגופו של עוג מלך הבשן ולגופו של תינוק בן יומו³.

כלומר: אמנם הגוף חייב להזדקק למזון, ודווקא באמצעותו יש חיבור הנפש והגוף, כפירוש הבעש"ט⁴ בדברי האריז"ל – לגבי הכתוב "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם" – שישנה חיות אלקית במאכל והיא מחיה את האדם. ברם, בענין זה עצמו, של הזדקקות הגוף למזון, קיימות שתי דרגות: ישנה בחינה הנמדדת במדה מותאמת לגוף, וישנה בחינה שלגביה קיים שיעור דומה לכל הגופים.

ד. זה, איפוא, ענינם של "אור" ו"חיות":

האור הוא פשוט. הגוון המסוים שיש לאור עם התלבשותו בכלי, לבן, ירוק ואדום – לפי אופן הכלי, אינו אלא משום הכלי, ואילו האור לכשעצמו הוא פשוט גם לאחר התלבשותו בכלי. בו אין כל שינוי, כמאמר: "שמשא אכולא עלמא נייחא" (=השמש נחה על כל העולם)⁵, הוא מאיר בחדר המלך ובמקום האשפה ואין הדבר פוגם באור עצמו הנשאר ב"פשטותו".

אף לנפש ישנה מדת חיוניות הנקראת בשם "אור הנפש", משום שהיא בעלת אופי פשוט וקבוע, בשבילה יש אמנם צורך לגוף במזון, בגלל הניצוץ האלקי שבמזון, אלא שכמות המזון המספקת חיוניות זו היא שוה לכל גוף.

לעומתה – חיות הנפש, היא מדת חיוניות המתקבלת בגוף בפנימיותו, דרגה אחר דרגה, ביחס ובהתאם לאברי הגוף. במוח קיימת "חיות" גדולה יותר מאשר בשאר האברים, ובעקב קיימת "חיות" מצומצמת. ב"אבות דרבי נתן"⁶, נקרא העקב בשם "מלאך המות שבאדם", וסיבת הדבר משום שהחיוניות שבו היא במדה מצומצמת ביותר, ובכל זאת נכלל גם העקב בגוף חי⁷.

ה. וכשם שבחיוניות הגוף – כן ב"רוח החיים" שבקיום המצוות – מצויים שני סוגים: חיוניות פשוטה, יסודית, קבועה, וחיוניות מדודה

הערות

2. פקסמיליא מהמכתב נדפסה בקונטרס ומעין (ברוקלין תשי"ח) עמוד 17.
3. עיין יומא פ, ב.
4. ראה לקוטי תורה ויקרא יג, ב.
5. סנהדרין לט, א.
6. ס"פ לא.
7. עיין נזיר נא, א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 28 עמודים.