463

שיחה ה

בשלחן ערוך² שבגיל עשרים יש כבר לאדם חמש שנים לא רק במקרא ובמשנה אלא גם בלימוד התלמוד ולאחר מכן בא – "בן עשרים לרדוף".

הוסבר, שכל הדינים שבנגלה דתורה הם משום שכך הדבר גם בפנימיות התורה. לפי זה מובן, למה מבן עשרים שנה יש לרדוף אחרי פרנסה גשמית – מפני שאף ברוחניות יש להתחיל אז לחשוב יותר אדות "פרנסה".

– דוגמא לכך, המובא בחסידות, שהסיבה להשתוקקות לדבר מאכל היא

ו משום שהנשמה רוצה את הניצוץ שבמאכל, ורצון זה מתבטא בגוף בתשוקה לדבר המאכל –

אך על האדם לדעת שאף שהוא בן כ' שנה ויש לו – או שצריך להיות לו ומשום כך הוא סובר שיש לו – מוחין דגדלות – אל יקבע לעצמו דרכים משלו. על כל אחד לשער לעצמו – ואליבא דנפשיה – איזה ענין היה הרבי דורש ממנו, וענין זה עליו להביא לידי פועל.

וזה הרמז בפרשת השבוע: "בת ק' כבת כ' ובת כ' כבת ז'" – מתי אפשר להיות "בת ק'" – כלומר, בדרגה שלאחרי גמר העבודה, כאשר בא כל כח שבנפש לידי פירוט הכולל את כל עשרת הכחות, שזה בת ק'³ – כשלפני זה ישנו כבת כ' – תחלת העבודה בלי חטא – שאז מתחילים מוחין דגדלות –

"כבת ז'", שבן ז' אין לו דעות עצמיות, כי בו החל רק עתה זמן החינוך⁴.

(משיחת ש"פ חיי שרה, ה'תשי"א)

כסלו

י"ט

א. על יו"ד טי"ת כסלו ידוע לכל¹ שהוא בקשר לכך שאדמו"ר הזקן – בעל התניא והשלחן־ערוך – ישב במאסר משום שגילה והפיץ חלק מחלקי התורה שעד אז לא היה בפרסום, והוא: תורת חסידות חב"ד, ובי"ט כסלו שוחרר ממאסרו וניתנה לו רשות להמשיך בהפצת תורת החסידות, מנהגיה והדרכותיה.

חשיבותו של לימוד תורת החסידות היא לא רק במעלת הלימוד עצמו, כלימוד שאר חלקי התורה ויתר עליהם משום שזה פנימיות התורה, אלא גם בכך שבזה תלויים חיי יום יום, כלל קיום המצוות במחשבה דבור ומעשה, שקיום המצוות יהא בחיות, ברוח חיים.