500
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
עשיה עצמית מה תוסיף העובדה שנותנים כתבים, שרים ניגונים ואומרים "לחיים". הרבי היה אומר: "אל תכניסו לכם צפרים לחיקכם". על " כל אחד להפוך בעצמו את השטות של "לעומת־זה" ואת ריתחת הנפש הבהמית – לקדושה.
יג. את המשכן היה משה מסוגל להקים לבדו, כן את בית המקדש היה דוד מסוגל לעשות לבדו, אלא שרצה – לזכות בכך את כל ישראל. כשכתב הרבי ספר־תורה, לקבלת פני משיח צדקנו, אמר שאינו רוצה בענין זה עבורו עצמו, כי אם הוא רוצה את השתתפות כל ישראל, כדי לזכות בכך את כלל ישראל. ברור שבעשיית הדירה בתחתונים המוטלת עלינו צריכים כולנו להשתתף וכל ישראל. כל אחד צריך לעשות בעצמו ולמלא שליחותו. נותרו רק "פכים קטנים", וכשייעשה זאת יהיה "ועלו מושיעים", ידחו את שלש הקליפות הטמאות ויעלו את קליפת נגה, שהיא כללות העולם, אז יתבטלו ג' קליפות הטמאות ותושג תכלית הבריאה, תיעשה דירה לו, יתברך, בתחתונים.
יד. (צוה לנגן אחד הניגונים מכ"ק אדמו"ר האמצעי, ואחרי הניגון אמר:) הרי דובר בי"ט כסלו כי יש לסדר חלוקת המשניות, שכל אחד יקבל חמשה פרקים לסיימם עד יו"ד שבט, ובטח סיימו כולם. מאחר שמנהג ישראל בשעת סיום להשמיע דבר מה בתוכן הסיום, אומר אף אני מספר מלים בקצרה.
במשנה שלפני האחרונה נאמר:
חלות דבש, מאימתי מיטמאות משום משקה? – משיהרהר27. בית הלל אומרים: משירסק". פירוש הדבר שלדעת בית שמאי משתנה דבר במחשבה בלבד ולדעת בית הלל יש צורך בפעולה.
אם כי "בית שמאי במקום בית הלל
אינה משנה" הרי לעתיד לבוא תהיה הלכה כבית שמאי28. מאחר שעתה אנו בפרוס לעתיד לבוא, בערב שבת יש ענין של "טועמיה", טעימה מדעת בית שמאי, ובמחשבה בלבד יחול השינוי.
"אכל בי עשרה – שכינתא שריא"29. כל־שכן כשישנם כמה פעמים עשרה, ובמיוחד בבית כנסת ובית מדרש, שהרי ישנו יתרון בבית כנסת לגבי בית מדרש ובבית מדרש לגבי בית כנסת. מעתה: כשנמצאים בבית כנסת ובבית מדרש, וישנם כמה פעמים עשרה, וביתר שאת וביתר עז כשנמצאים בד' אמותיו של הרבי, שחי כאן כמה וכמה שנים ואכן התפלל – אם כן שרוי כל אחד בהתעוררות להיות מכאן ולהבא כדבעי למיהוי, ומאחר שצועדים אל לעתיד לבא – הלכה כבית שמאי שהמחשבה לבדה
הערות
- 27. יש עוד גירסא "משיחרחר", אמנם גירסת י"א בפירוש ר' האי גאון ועוד הוא – משיהרהר.
- 28. ראה מדרש שמואל לאבות פרק ה משנה יט. מקדש מלך לזהר חלק א יז, ב. לקוטי תורה ד"ה ויקח קרח סוף פרק ד.
- 29. סנהדרין לט, א.
משנה אבות ה׳:י״ט - הטקסט מספריא
כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו. מתלמידיו של אברהם אבינו. ושלשה דברים אחרים מתלמידיו של בלעם הרשע. עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה מתלמידיו של אברהם אבינו. עין רעה ורוח גבוה ונפש רחבה מתלמידיו של בלעם הרשע. מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע. תלמידיו של אברהם אבינו אוכלין בעולם הזה ונוחלין בעולם הבאין שנאמר (משלי ח, כא) להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא. אבל תלמידיו של בלעם הרשע. יורשין גיהנם ויורדין לבאר שחת שנאמר (תהלים נה, כד) ואתה אלהים תורידם לבאר שחת אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ואני אבטח בך:
מצוטט ב־2 עמודים
תורת מנחם 1
- ז - שנת תשי"ג - חלק ראשון ‹ בס"ד, יו"ד שבט, ה'תשי"ג* לקו"ש ח"ב ע' 500
מאמרים מלוקטים 1
- חלק ב ‹ בס"ד, יו"ד שבט, ה'תשי"ג* לקו"ש ח"ב ע' 500
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

